כ' בסיוון

סיוון

ה'תשפ"א
ה'תשפ"ב
ה'תשפ"ג
ה'תשפ"ד
ה'תשפ"ה

א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
			א'	ב'	ג'	ד'
ה'	ו'	ז'	ח'	ט'	י'	י"א
י"ב	י"ג	י"ד	ט"ו	ט"ז	י"ז	י"ח
י"ט	כ'	כ"א	כ"ב	כ"ג	כ"ד	כ"ה
כ"ו	כ"ז	כ"ח	כ"ט	ל'

לוח שנה מלא לשנת ה'תשפ"א

א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
		א'	ב'	ג'	ד'	ה'
ו'	ז'	ח'	ט'	י'	י"א	י"ב
י"ג	י"ד	ט"ו	ט"ז	י"ז	י"ח	י"ט
כ'	כ"א	כ"ב	כ"ג	כ"ד	כ"ה	כ"ו
כ"ז	כ"ח	כ"ט	ל'

לוח שנה מלא לשנת ה'תשפ"ב

א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
א'	ב'	ג'	ד'	ה'	ו'	ז'
ח'	ט'	י'	י"א	י"ב	י"ג	י"ד
ט"ו	ט"ז	י"ז	י"ח	י"ט	כ'	כ"א
כ"ב	כ"ג	כ"ד	כ"ה	כ"ו	כ"ז	כ"ח
כ"ט	ל'

לוח שנה מלא לשנת ה'תשפ"ג

א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
			א'	ב'	ג'	ד'
ה'	ו'	ז'	ח'	ט'	י'	י"א
י"ב	י"ג	י"ד	ט"ו	ט"ז	י"ז	י"ח
י"ט	כ'	כ"א	כ"ב	כ"ג	כ"ד	כ"ה
כ"ו	כ"ז	כ"ח	כ"ט	ל'

לוח שנה מלא לשנת ה'תשפ"ה

^{יום טוב / שבתון}

^{חג שאיננו שבתון}

^{יום זיכרון או צום}

כ' בסיוון הוא היום העשרים בחודש התשיעי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים בחודש השלישי למניין החודשים מניסן. כ' בסיוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי, חמישי ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

חגים ואירועים החלים ביום זה

יום צום ותענית אצל הנוהגים במידת חסידות. קביעתו מיוחסת לרבנו תם לזכר עלילת הדם בבלואה שבצרפת בשנת ד'תתקל"א 1171.
ברבות הימים השתכח הצום, והוא חודש על ידי רבני אשכנז לאחר פרעות רינדפלייש.
במרוצת מאות השנים הבאות שוב נשתכח הצום כמעט לגמרי, והא נקבע בשלישית בפולין כיום צום ותענית לזכר גזירות ת"ח ת"ט.^[1] הרב שבתי כהן כתב בקונטרס "מגילת עיפה" המופיע בספר "שבט יהודה" שהוא קבע את היום כתענית לזכר גזירות ת"ח ת"ט לו ולבניו ובני בניו "כי גם גזרות תתקל"א היה ביום ההוא ובאותן הזמנים וגם כי יום זה לא יארע בשבת קדש בשום פנים וגם שהוא חיבר סליחות לאומרם ביום זה". קביעתו אושרה על ידי ועד ארבע ארצות.^[2]
כמו כן נקבע היום לציון שואת יהדות הונגריה.

סליחות ליום כ' בסיוון, שנתקנו על ידי הרבנים האורתודוקסים בהונגריה, תש"ו

כיום השתמר מנהג אמירת הסליחות רק במספר חצרות חסידיות בהן חסידות בעלז וחסידות סקווירא. בחסידות פאפא תיקן האדמו"ר רבי יוסף גרינוולד לומר סליחות באשמורת הבוקר, כמו בימי עשרת ימי תשובה. אך, ברוב הקהילות לא נהוג לקיימו^[3]^[4].

האדמו”ר רבי ישכר דוב מבעלז תיקן לחסידיו לומר אל מלא רחמים מיוחד לזכר קדושי השואה הי”ד.