מרדכי לייפר
רבי מרדכי לייפר מנדבורנה (י"ט באייר תקפ"ד – ט"ו בתשרי תרנ"ה) היה צדיק מפורסם והאדמו"ר השני לחצר המרכזית של חסידות נדבורנה ובן נין של רבי מאיר הגדול מפרמישלאן, מייסד השושלת.
לידה |
10 במאי 1824 י"ט באייר תקפ"ד נדבורנה, ממלכת גליציה | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
15 באוקטובר 1894 (בגיל 70) ט"ו בתשרי תרנ"ה בושטינה, ממלכת הונגריה | ||||
כינוי | רבי מרדכי'לי | ||||
מקום קבורה | בושטינה, ממלכת הונגריה | ||||
תקופת הפעילות | ? – 15 באוקטובר 1894 | ||||
רבותיו | אביו רבי ישכר בער, רבי יצחק מראדוויל | ||||
חיבוריו | מאמר מרדכי, אור מרדכי, גדולת מרדכי, תפארת מרדכי | ||||
בת זוג | חיה | ||||
אב | ישכר בער לייפר | ||||
אם | רחל | ||||
צאצאים | |||||
חותנים | רבי שמואל שמעלקא טויבש | ||||
| |||||
| |||||
מופתים
עריכההיה מגדולי האדמו"רים בתקופתו ושמו פורסם כ"בעל מופת" ופועל ישועות אצל יהודיים וגויים ואלפי אנשים מכל רחבי אירופה באו אליו כדי להתברך מפיו.
היה מגדולי האדמו"רים בתקופתו ושמו פורסם כ"בעל מופת" בקרב יהודים וגויים. נאלפים נהרו אליו מכל רחבי אירופה עד ליום פטירתו.
התפרסמו עליו אלפים רבים של סיפורי מופתים, רוח הקודש ואהבת ישראל.
קורות חייו
עריכהנולד בנדבורנה לרבי ישכר בערצ'י, ולרחל,[1]. הסנדק היה דודו של אביו, רבי מאיר מפרמישלאן, שאמר לרבי יששכר דב ברצ'ה לקרוא לתינוק על שם רבו, רבי מרדכי מקרמניץ.
נישא לחיה בת רבי שמואל שמעלקא טויבש רבה של יאשי, בנו של הרב אהרן משה טויבש, לאחר פטירתה בח' בתשרי תרנ"ב נישא לפריידא, אלמנת רבי גרשון מאולינוב.
עם התמנותו לאדמו"ר לאחר נישואיו, עבר לנדבורנה שם שימש אביו כאדמו"ר. כיוון שאחיו רבי אהרן לייב כיהן גם הוא כאדמו"ר בנדבורנה, עבר להונגריה ושם שימש כאדמו"ר במקומות שונים ובהם בקיביושד בהונגריה ובחוסט. מחוסט עבר לבושטינה.
רבי מרדכי היה דמות פלאית בין צדיקי החסידות והנהגותיו היו לא שגרתיות:
- היה מתפלל תפילת שחרית מאוחר מאד והרבה פעמים היתה התפילה מתמשכת אל תוך הלילה.
- התאמץ מאוד בהכנסת אורחים , ובעצמו הכין והאכיל את הבאים לחצרו.
- כל השבוע היה סגור בתוך ביתו וכל החלונות היו מוגפים כי אמר שאינו יכול לסבול את האויר הגשמי של העולם.
- היה מדליק מאות נרות כל יום - לפני כל תפילה הדליק 160 נרות וכן לפני כל קיום מצוה היה מדליק הרבה נרות.
- היה נוסע מחוץ לעיר רק בערב שבת אחר חצות ואמר שאז האויר מזדכך קצת ויכול לסובלו.
- היה מדבר על עצמו בגוף שלישי כגון:מרדכי'לה אמר..., מרדכי'לה ראה בשמים, וכדומה.
- הקפיד שכל מאכליו וכל בגדיו יכינו רק אנשים או נשים בטהרה, והיה מרגיש אם הכינו אותם בימי טומאה.
על קברו הוקם הכנסת אורחים, בית מדרש ומקווה טהרה. לציונו נוהרים אלפים בכל מהלך השנה ובפרט בתשעת הימים שהבטיח ישועות לעולים לקברו.
יחס צדיקי דורו אליו
עריכהרבי מאיר אמר על בן אחיינו ששורש נשמתו מנשמת מרדכי היהודי וכן כינה אותו. כשהגיע לגיל מצוות עלה לתורה בפרמישלאן בבית המדרש של רבי מאיר שהעלה אותו בעלייה השישית המכובדת וקרא לו: "יעמוד מורנו הרב".
גדולי הדור וצדיקיו שיבחוהו בהיותו אברך צעיר. הרב אברהם יהודה שוורץ, רבה של מאד בהונגריה ומחבר שו"ת "קול אריה" שהיה מגדולי דורו, התייחס אליו כאיש קדוש ונזהר מהקפדתו; רבי ישראל הגר מויז'ניץ אמר "הרבי ר' מרדכי'לה הוא למעלה מן הזמן ולמעלה מן השכל" וכן רבי ישראל מרוז'ין ורבי חיים הלברשטאם מצאנז שנהגו יראה וחביבות כלפיו עוד שהיה אברך צעיר.
תלמידיו
עריכהאדמורי״ם ורבנים רבים נהגו לנסוע אליו, תלמידיו המפורסמים רבי ישעיה שטיינר (מכונה ר' ישעיה'לה מקרסטיר) והרב משה גרינוולד.
ילדיו
עריכה- רבי יצחק לייפר מסטניסלב.
- רבי ישכר בער לייפר מסאטמר (תר"ה-כ"ב באלול תרס"ו).
- רבי מאיר רוזנבוים מקרעטשניף (תר"ח-ל' בסיון תרס"ח).
- רבי ישראל יעקב לייפר מחוסט ( -ט' באדר ב' תרפ"ט).
- רבי אהרן משה לייפר (תרט"ו-ז' בחשוון תרפ"ו) מז'וליניה (ז'ולין בפי היהודים) ולאנצוט.
- רבי יוסף לייפר מדברצן ונירדהאז.
- בינה, אשת הרב אברהם יוסף איגרא מז'וליניה וקישינב וקראקא ( -כ"ד באלול תרע"ח).
- יוכבד, נפטרה בצעירותה
חיבוריו
עריכה- מאמר מרדכי
ספרים אודותיו וליקוט מתורתו
עריכה- אורות מרדכי
- גדולת מרדכי
- תפארת מרדכי
לקריאה נוספת
עריכה- מכתב למשמרת
- פנים מאירים.
- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, בערכו.
- אנציקלופדיה לחסידות בהוצאת מוסד הרב קוק, כרך ג', בערכו
קישורים חיצוניים
עריכה- מרדכי גינצבורג, תפארת מרדכי עם פרשת מרדכי ח"א, באתר היברובוקס
- ישכר בורשטין, מספד מר, קול מחזיקי הדת, 26 באוקטובר 1894
- ר' מרדכי מנאדבורנא - א' סוכות תרנ"ה בפורום היידי "אידישע וועלט" (ביידיש)
- אברהם יעקב קאפל לייפר, מכתב למשמרת א, ב, ג, ד, ה, ו, ז, ח, ט, י, יא, באתר היברובוקס
- מרדכי בן יששכר דב ברצי לייפער מנדבורנה, דף שער בספרייה הלאומית