מריון ברטולי
מריון ברטולי (בצרפתית: Marion Bartoli; נולדה ב-2 באוקטובר 1984) היא טניסאית עבר מצרפת. דורגה בשיאה, במקום השביעי בעולם בדירוג ה-WTA.
לידה |
2 באוקטובר 1984 (בת 39) לה פאיי אן וליי, אוברן, צרפת |
---|---|
מדינה | צרפת |
מקום מגורים | ז'נבה, שווייץ |
מספר צאצאים | 1 |
גובה | 1.70 |
יד חובטת | ימין, חבטת פורהנד בשתי ידיים |
פעילות כמקצוענית | 2000 – 14 באוגוסט 2013 (כ־13 שנים) |
סה"כ פרסים שצברה | 11,055,114 דולר אמריקאי |
יחידים | |
מאזן קריירה | 490–299 |
דירוג שיא | 7 |
זכיות בטורנירים | 14 (8 WTA ו-6 ITF) |
זוגות | |
מאזן קריירה | 117–82 |
דירוג שיא | 15 (5 ביולי 2004) |
זכיות בטורנירים | 4 (3 WTA ו-1 ITF) |
שיאי גראנד סלאם | |
זכיות 1 | |
אליפות אוסטרליה הפתוחה | רבע גמר (2009) |
אליפות צרפת הפתוחה | חצי גמר (2011) |
וימבלדון | זכייה (2013) |
אליפות ארצות הברית הפתוחה | סיבוב רביעי (2007, 2008) |
ב-6 ביולי 2013, זכתה ברטולי בהישג השיא שלה, זכייה באליפות וימבלדון לנשים, הטורניר היוקרתי ביותר מבין טורנירי הגראנד סלאם. שישה שבועות לאחר מכן, פרשה מטניס מקצועני.
נוסף על כך, זכתה ברטולי בעוד 7 תארים ליחידות ו-3 תארים בזוגות נשים במסגרת סבב ה-WTA.
ברטולי ידועה בסגנון המשחק הייחודי שלה. גם בעת חבטת הפורהנד-חבטת כף היד וגם בעת חבטת הבקהנד- חבטת גב היד, היא מחזיקה את המחבט בשתי ידיים, דבר שכמעט לא נראה כיום. גם חבטת ההגשה שלה לא רגילה וכוללת תנועות מוזרות.
ביוגרפיה
עריכהברטולי נולדה בלה פאיי אן וליי, אוברן שבצרפת ונכנסה לתחום הטניס בזכות אביה, ולטר, בגיל 6. בשנת 2001 זכתה באליפות ארצות הברית הפתוחה בטניס לנוער ובתחרויות נוער חשובות נוספות.
2006
עריכהבשנת 2006 זכתה ברטולי בתואר הראשון שלה באוקלנד, ניו זילנד לאחר ניצחון בגמר על ורה זבונרבה מרוסיה 2-6, 2-6. באוקטובר 2006 היא זכתה בתואר היחידות השני שלה, אליפות יפן הפתוחה לאחר ניצחון בגמר 6-2, 2-6, 2-6 על איקו נאקמורה מיפן, כתוצאה מכך נכנסה לדירוג ה-20 הטובות בעולם. בטורניר האחרון שלה ב-2006, בקוויבק סיטי שבקנדה, זכתה לאחר "דאבל בייגל" 0-6, 0-6 בגמר על אולגה פוצ'קובה ועלתה למקום 17 בעולם, דירוג השיא שלה דאז. כמו כן, היא זכתה בשלושה תוארי זוגות עם שלוש שותפות שונות: אמילי לואה, אנה-לנה גרונפלד ושחר פאר.
2007
עריכהגמר וימבלדון
עריכהבשנת 2007 הגיעה ברטולי לראשונה בקריירה שלה, לשלב הגמר בטורניר גראנד סלאם, בטורניר הנשים באליפות וימבלדון, לאחר ניצחון בשלב חצי הגמר על ז'וסטין הנין מבלגיה. בגמר היא הפסידה לוונוס ויליאמס מארצות הברית והעפילה לדירוג השיא שלה מקום 11 בעולם.
2009
עריכהבשנת 2009 זכתה ברטולי בשני טורנירים, הראשון בטורניר שנערך במרץ במונטריי, שבמקסיקו, לאחר ניצחון במשחק הגמר על נה לי מסין, 3-6, 4-6 והשני באוגוסט בטורניר שנערך סטנפורד, שבארצות הברית לאחר ניצחון על ונוס ויליאמס מארצות הברית 6–2, 5–7, 6–4.
2011
עריכהבמרץ 2011 העפילה ברטולי לגמר טורניר אינדיאן וולס, ונוצחה בגמר בידי קרולין ווזניאקי מדנמרק (1 בעולם). במאי היא העפילה לשלב הגמר בטורניר שטרסבורג והפסידה לאנדריאה פטקוביץ' מגרמניה (15 בעולם), לאחר שפרשה במערכה השנייה עקב פציעה.
חצי גמר רולאן גארוס
עריכהבאליפות צרפת הפתוחה אותה שנה הגיעה ברטולי לשלב חצי הגמר, שבו הפסידה לאלופה היוצאת פרנצ'סקה סקיאבונה מאיטליה (5 בעולם) בשתי מערכות. ביוני היא זכתה בטורניר איסטבורן, לאחר שגברה בגמר על פטרה קביטובה מצ'כיה (8 בעולם) בשלוש מערכות. היה זה התואר השישי שלה בקריירה והראשון על מגרשי דשא.
בטורניר וימבלדון אותה שנה ניצחה ברטולי בשלב שמינית הגמר את סרינה ויליאמס מארצות הברית בשתי מערכות 3-6, 6-7 אך הפסידה בשלב רבע הגמר לסבינה ליזיקי מגרמניה (62 בעולם) בשלוש מערכות 4–6, 7–6, 6-1.
באוקטובר באותה שנה זכתה ברטולי בתואר השביעי שלה באוסקה שביפן לאחר שניצחה את אלופת ארצות הברית סמנתה סטוסור מאוסטרליה 1-6 3-6.
2012
עריכהאת שנת 2012 פתחה ברטולי בדירוג השיא שלה, מקום שביעי בעולם.
2013
עריכהאלופת וימבלדון
עריכהב-6 ביולי 2013 זכתה ברטולי בהישג השיא שלה לאחר שזכתה באליפות וימבלדון, לאחר שגברה במשחק הגמר על סבין ליזיקי מגרמניה בתוצאה 1-6 4-6.
ב-14 באוגוסט 2013 הודיעה ברטולי במפתיע על פרישה מטניס תחרותי[1].
יחידות (8)
עריכהמספר | תאריך | תחרות | מגרש | יריבה בגמר | תוצאה |
1 | 7 בינואר 2006 | אוקלנד, ניו זילנד | קשה | ורה זבונרבה, ( ) | 2-6, 2-6 |
2 | 8 באוקטובר 2006 | אליפות יפן הפתוחה בטניס, טוקיו | קשה | איקו נאקמורה, ( ) | 6-2, 2-6, 2-6 |
3 | 5 בנובמבר 2006 | בל צ'אלנג', קוויבק סיטי, קנדה | קשה | אולגה פוצ'קובה, ( ) | 0-6, 0-6 |
4 | 2 במרץ 2009 | מונטריי, מקסיקו | קשה | נה לי, ( ) | 3-6, 4-6 |
5 | 2 באוגוסט 2009 | סטנפורד, ארצות הברית | קשה | ונוס ויליאמס, ( ) | 6–2, 5–7, 6–4 |
6 | 18 ביוני 2011 | איסטבורן, אנגליה | דשא | פטרה קביטובה, ( ) | 6–1, 4–6, 7–5 |
7 | 16 באוקטובר 2011 | אוסקה, יפן | קשה | סמנתה סטוסור, ( ) | 6–3, 6–1 |
8 | 6 ביולי 2013 | אליפות וימבלדון, בריטניה | דשא | סבין ליזיקי, ( ) | 1-6, 4-6 |
זוגות (3)
עריכהמספר | שנה | תחרות | שותפה |
1 | 2004 | קזבלנקה | אמילי לואה, ( ) |
2 | 2005 | פאטאיה | אנה-לנה גרונפלד, ( ) |
3 | 2006 | פראג | שחר פאר, ( ) |
קישורים חיצוניים
עריכה- מריון ברטולי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- מריון ברטולי, באתר ה-WTA
- מריון ברטולי, באתר ה-ITF
- מריון ברטולי, באתר גביע הפדרציה
- דייויד וולדסטיין, הניו יורק טיימס, מריון ברטולי באמת חוזרת מהמתים, באתר הארץ, 4 במרץ 2018
הערות שוליים
עריכה- ^ מריון ברטולי הדהימה: "החלטתי לפרוש מטניס", באתר ynet, 15 באוגוסט 2013