התאחדות טניס הנשים

(הופנה מהדף WTA)

התאחדות טניס הנשיםאנגלית: Women's Tennis Association; בראשי תיבות: WTA), הוא הגוף המארגן העיקרי של תחרויות הטניס המקצועני לנשים. הגוף מנהל את סבב ה-WTA שהוא סדרת תחרויות הטניס המקצועני ברמה הגבוהה ביותר בעולם לנשים, והוא מחולק למספר סבבי טורנירים במספר רמות, מסדרת טורנירי WTA 125 שהם הרמה המקצוענית הנמוכה ביותר בארגון (מתחתיהם נמצאים סבב הפיוצ'ר שמאורגנים על ידי ה-ITF), ועד לגמר ה-WTA שהוא הרמה הגבוהה ביותר שמארגן ה-WTA, ומעליו נמצאים טורנירי הגראנד סלאם שמאורגנים על ידי ה-ITF.

התאחדות טניס הנשים
Women's Tennis Association
WTA
ענפי ספורט טניס נשים מקצועני
תחום השיפוט בינלאומי
מיקום המטה סיינט פיטרסברג, פלורידה, ארצות הברית
נשיא ארצות הבריתארצות הברית מיקי לאולר
יושב ראש ארצות הבריתארצות הברית סטיב סימון
תאריך ייסוד 1973

טורנירי טניס מקצועני
טורנירי גראנד סלאם
גברים (ATP) נשים (WTA)
סבב ה-ATP
סבב ה-ATP צ'לנג'ר
טורנירי ITF
סבב ה-WTA
סבב ה-WTA צ'לנג'ר
טורנירי ITF

מטרת הארגון, שנוסד ב-1973 על ידי טניסאית העבר הבולטת בילי ג'ין קינג, היה ליצור עתיד תחרותי ואיכותי יותר לטניס הנשים העולמי. המטה התאגידי של ה-WTA נמצא בסיינט פיטרסברג, פלורידה, המטה האירופאי שלו נמצא בלונדון (אנגליה) והמטה שלה האסיאתי פסיפי נמצא בבייג'ינג, סין.

מקורו של הארגון הוא בטורניר הבכורה של וירג'יניה סלים, שאורגן על ידי גלדיס הלדמן, בחסות ג'ו קולמן, מנכ"ל פיליפ מוריס, ונערך ב-23 בספטמבר 1970 ביוסטון ראקט – מועדון טניס ביוסטון, טקסס. רוזי קזלס זכתה באירוע הראשון הזה.

כאשר נוסדה התאחדות הטניס לנשים, בילי ג'ין קינג הייתה אחת מתשע שחקניות שהרכיבו את ה-WTA, המכונות גם קבוצת ה-"The Original 9", שלמעשה ייסדו את הארגון. הקבוצה כללה את השחקניות: ג'ולי הלדמן, ואלרי זיגנפוס, ג'ודי דלטון, קריסטי פיג'ון, פיצ'ס בארטקוביץ', קרי מלוויל ריד, ננסי ריצ'י ורוזי קזאלס. כיום, ל-WTA יש יותר מ-2,500 שחקניות מכמעט 100 מדינות שמתחרים על פרסים בשווי 146 מיליון דולר.

בדצמבר 2021, בעקבות היעלמותה של השחקנית פנג שוואי על ידי ממשלת סין (לאחר שהביעה טענות כלפי הממשל), ה-WTA השעה את פעילותו בסין ובהונג קונג.

היסטוריה

עריכה

העידן הפתוח של הטניס, בו הותר לשחקנים מקצוענים להתחרות לצד חובבים, החל בשנת 1968. בילי ג'ין קינג שהייתה טניסאית בכירה בסוף שנות ה-60, זכתה במספר תארים וסוקרה בתקשורת באופן נרחב ביחס לטניסאים אחרים. הטורניר הפתוח הראשון היה אליפות בריטניה במשטח קשה בבורנמות'. מאוחר יותר באותה שנה בתחרות הגראנד סלאם ווימבלדון הפתוחה הראשונה, הפרש סכום הזכייה בפרס היה 2.5:1 לטובת הגברים. קינג זכתה ב-750 ליש"ט בלבד על זכייה בתואר, בעוד שרוד לייבר זכה ב-2,000 ליש"ט. סך כל סכומי הזכייה בתחרות של התחרויות היה 14,800 ליש"ט לגברים ו-5,680 ליש"ט לנשים. הבלבול שרר גם מכיוון שאיש לא ידע כמה טורנירים פתוחים אמורים להיות. הטורנירים שלא רצו לספק כספי פרסים נעלמו בסופו של דבר מהלוח, כולל מסלול המגרש המזרחי של ארצות הברית עם תחנות במועדון הקריקט מריון ובמועדון המחוז של אסקס.

באותה התקופה היו קיימים שני סבבי טניס מקצועניים בתחילת העידן הפתוח: אליפות העולם בטניס (World Championship Tennis – WCT), שהיה לגברים בלבד, וליגת הטניס הלאומית (National Tennis League – NTL). אן ג'ונס, רוזי קזאלס, פרנסואז דיר ובילי ג'ין קינג הצטרפו ל-NTL. לקינג שילמו 40,000 דולר בשנה, לג'ונס שילמו 25,000 דולר, וקאזלס ודור קיבלו 20,000 דולר כל אחד. הקבוצה שיחקה בטורנירים מסורתיים ומבוססים, כמו אליפות ארצות הברית הפתוחה ו-וימבלדון. אבל הקבוצה גם ארגנה טורנירים משלה, ושיחקה בדרום צרפת במשך חודשיים. התאחדות הטניס הבינלאומית (ITF) הטילה אז כמה סנקציות על הקבוצה: הנשים לא הורשו לשחק בגביע וייטמן בשנים 1968 ו-1969 וה-USLTA (התאחדות הטניס של ארצות הברית) סירבה לכלול את קאזלס וקינג בדירוג שלהן במשך השנים הללו.

בשנות ה-70 פער השכר גדל. קינג צוטטה באומרה "עובדי יחסי הציבור הרוויחו יותר כסף מנשים. טניסאים גברים הרוויחו יותר כסף. כולם הרוויחו יותר כסף חוץ מהנשים". ב-1969 היה מקובל שיחסים של 5:1 במונחי שכר בין גברים לנשים בטורנירים קטנים יותר. עד 1970 הנתונים הללו גדלו עד ל-12:1 לטובת הגברים.

בילי ג'ין קינג וסינתיה סטאר כתבו בספרם, "We Have Come a Long Way", בשנת 1988, "הנשים נלחצו כלכלית כי לא הייתה לנו שליטה בענף ספורט שנשלט על ידי גברים. גברים היו בעלי הטורנירים, ניהלו וקידמו את הטורנירים, ומכיוון שרבים מהם היו שחקנים לשעבר בעצמם, האהדה שלהם הייתה עם השחקנים הגברים, שטענו בקול רם שרוב הכסף צריך להיות שלהם." נקודת השפל באי השוויון בשכר לנשים הגיעה לפני אליפות ארצות הברית הפתוחה ב-1970. אליפות דרום מערב האוקיינוס השקט בארגונו של ג'ק קרמר, הכריזה על יחס של 12:1 בהפרש כספי הפרסים בין מה שיזכו הגברים והנשים. הטורניר הזה עורר את 9 הטניסאיות המובילות לנקוט עמדה למען השוויון, נשים אלו נודעו בתור "ה-9 המקוריות" ("The Original 9"). הם לא שיחקו בטורניר לוס אנג'לס ובמקום זאת רצו ליצור טורניר טניס משלהם.

כמה שחקניות יצרו קשר עם גלדיס הלדמן, המוציאה לאור של מגזין הטניס העולמי, והצהירו כי הן רוצות להחרים את האירוע. למרות שהלדמן יעצה להם נגד זה, היא כן עזרה להם להרכיב טורניר משלהם ביוסטון שלא יתקיים עד אחרי אליפות ארצות הברית הפתוחה. כאשר תשע הנשים הוזמנו לטורניר יוסטון לשנת 1970. הלדמן הייתה מיודדת עם ג'וזף קולמן, מנכ"ל ויו"ר חברת פיליפ מוריס, שנתן גב כלכלי לטורניר החדש. הטורניר היה הצלחה מסחררת כאשר הנשים, שחוו דריסת רגל בארגון הטורניר לעצמן, עם ביטחון כלכלי, קיבלו הצעה מחברת פיליפ מוריס לבצע סבב שלם של טורנירים בחסותם כשהם מספקים להם גב כלכלי בסכום של רבע מיליון דולר לשנת 1971, סבב חדש בשם "וירג'ינה סלימס" (על שם הסיגריות לנשים ששווקו אז).

הפדרציה הבינלאומית לטניס (ה-ILTF) החלה לבטל כמה תחרויות נשים מהטורנירים שניהלה. לדוגמה, בשנת 1970, אישר ה-ILTF חמש עשרה טורנירים לגברים בלבד, כולם היו בעבר אירועים משולבים. הסבב של וירג'יניה סלימס, לימים איגד בתוכו את סבב הגרנד פרי לנשים של ה-ILTF, ובסופו של דבר יהפוך לסבב ה-WTA. הסבב הורכב מ-19 טורנירים, כולם בארצות הברית (אחד בפוארטו ריקו), וכספי הפרסים הסתכמו ב-$309,100.

ב-1973 אליפות ארצות הברית הפתוחה הפך לטורניר הגראנד סלאם הראשון שהעניק את אותו סכום פרסים לנשים ולגברים. הגל שהחל מארצות הברית המשיך לאליפויות הבכירות האחרות כאשר אליפות אוסטרליה הפתוחה תהפוך לגראנד סלאם השני שמציע פרסים שווים לאחר הסבב ב-1985, אם כי הטורניר העניק לגברים יותר כסף בין השנים 1996–2000 לפני שסכומי הפרסים השווים חזרו ב-2001. אליפות צרפת הפתוחה הציעה כספי פרסים שווה לאלופים החל מ-2006. ב-2007 גם וימבלדון וגם אליפות צרפת הפתוחה הציעו סכום פרסים שווה.

תחרויות

עריכה

בסבב של ה-WTA נכללים הטורנירים ברמה העליונה, המקבילה לטורנירי ה-ATP לגברים. הטורנירים ברמות הנמוכות, המקבילים לסבב הצ'לנג'ר ולטורנירי הפיוצ'ר של הגברים, מאורגנים בחסות הפדרציה הבינלאומית לטניס (ITF) ולא על ידי WTA, אבל מעניקים נקודות בדירוג העולמי של הנשים. ה-WTA לא אחראי על טורנירי הגראנד סלאם, שגם בהם ניתנות נקודות דירוג.

הטורניר החשוב ביותר המאורגן על ידי סבב ה-WTA הוא אליפות סבב ה-WTA, המקבילה לגמר ה-ATP אצל הגברים. בתחרות זו, המתקיימת בסוף עונת הטניס, משתתפות 8 שחקניות היחידים הראשונות בדירוג העולמי השנתי ו-8 הזוגות הראשונים בדירוג.

עונת התחרויות בסבב WTA מתחילה באופן רשמי בשבוע שלאחר אליפות סבב ה-WTA (כלומר באמצע נובמבר) אך בתקופה שבין אמצע נובמבר ותחילת ינואר אין טורנירי WTA אלא רק ITF. מתחילת ינואר עד אמצע נובמבר יש טורנירי WTA כל שבוע למעט 2 שבועות שבהם מתקיימים משחקים בגביע בילי ג'ין קינג. ברוב השבועות יש 2 טורנירים במקביל, אך יש גם מקרים של טורניר אחד או 3 טורנירים.

סוג הטורניר מספר הטורנירים סך הפרסים הכספיים ($) נקודות הדירוג למנצח הגוף המארגן
גראנד סלאם 4 19,860,835–25,282,920 2,000 ITF
גמר ה-WTA 1 4,450,000 1,100–1,500 WTA
טורנירי WTA 1000 10 2,450,000–3,645,000 1,000 WTA
טורנירי WTA 500 15 755,000–2,100,000 500 WTA
טורנירי WTA 250 29 416,100–1,024,000 250 WTA
סדרת טורנירי WTA 125 32 125,000–162,480 בין 80 ל-125 WTA
סבב הטניס העולמי של ה-ITF (פיוצ'ר) 213 15,000–100,000 בין 18 ל-50 ITF
טורניר הטניס האולימפי 1 - 0 IOC

שיטת הדירוג

עריכה

דירוג ה-WTA מבוסס על מערכת כמותית מצטברת של 52 שבועות (שנה). דירוג השחקנית נקבע על פי התוצאות שלה במקסימום של 16 טורנירים ליחידים ו-11 לזוגות, והנקודות מוענקות על סמך כמה רחוק שחקן מגיע בטורניר מסוים. הבסיס לחישוב דירוג השחקנית הם הטורנירים שמניבים את נקודות הדירוג הגבוהות ביותר במהלך התקופה המתגלגלת של 52 שבועות. התקופה חייבת לכלול:

  • ארבעת הגראנד סלאמים.
  • ארבעת טורנירי החובה של WTA 1000.
  • התוצאות הטובות משתי התוצאות בטורנירי WTA 1000 ללא חובה.
  • הטוב ביותר מבין שש תוצאות מגביע העילית, טורנירי WTA 1000, טורנירי WTA 500, טורנירי WTA 250, טורנירי WTA 150 ואירועי ITF 15s+.
  • גמר ה-WTA כטורניר בונוס אם השחקן השתתף.

לכל שחקני ה-WTA יש גם דירוג טניס אוניברסלי (ה-Universal Tennis Rating – UTR), המבוסס על תוצאות ראש בראש.

טבלת הנקודות דירוג על פיה מחושב הדירוג לכל שחקנית ב-WTA:

קטגוריית הטורניר W F SF QF R16 R32 R64 R128 Q Q3 Q2 Q1
גראנד סלאם (יחידות) 2,000 1,300 780 430 240 130 70 10 40 30 20 2
גראנד סלאם (זוגות) 2,000 1,300 780 430 240 130 10
גמר ה-WTA (יחידות) 1,500* 1,080* 750* (+125 למשחק בסבב; +125 לניצחון בסבב)
גמר ה-WTA (זוגות) 1,500 1,080 750 375
חובה בסבב ה-WTA 1000‏(96S) 1,000 650 390 215 120 65 35 10 30 20 2
חובה בסבב ה-WTA 1000 ‏(64/60S) 1,000 650 390 215 120 65 10 30 20 2
חובה בסבב ה-WTA 1000 ‏(28/32D) 1,000 650 390 215 120 10
צבירת רשות בסבב ה-WTA 1000‏ (56S, 64Q) 900 585 350 190 105 60 1 30 22 15 1
צבירת רשות בסבב ה-WTA 1000‏ (56S, 48/32Q) 900 585 350 190 105 60 1 30 20 1
צבירת רשות בסבב ה-WTA 1000‏ (28D) 900 585 350 190 105 1
צבירת רשות בסבב ה-WTA 1000‏ (16D) 900 585 350 190 1
גביע העילית של ה-WTA (יחידות) 700* 440* 240* (+40 למשחק בסבב; +80 לניצחון בסבב)
סבב ה-WTA 500‏(64/56/48S) 470 305 185 100 55 30 1 25 13 1
סבב ה-WTA 500 ‏(56S, 16Q) 470 305 185 100 55 30 1 20 1
סבב ה-WTA 500 ‏(32/30/28S, 48/32Q) 470 305 185 100 55 1 25 18 13 1
סבב ה-WTA 500 ‏(32/30/28S, 24/16Q) 470 305 185 100 55 1 25 13 1
סבב ה-WTA 500 ‏(28D) 470 305 185 100 55 1
סבב ה-WTA 500 ‏(16D) 470 305 185 100 1
סבב ה-WTA 250‏(56S, 16Q) 280 180 110 60 30 16 1 12 1
סבב ה-WTA 250 ‏(32S, 48/32Q) 280 180 110 60 30 1 18 14 10 1
סבב ה-WTA 250 ‏(32S, 24/16Q) 280 180 110 60 30 1 18 12 1
סבב ה-WTA 250 ‏(32S, 8Q) 280 180 110 60 30 1 18 1
סבב ה-WTA 250 ‏(28D) 280 180 110 60 30 1
סבב ה-WTA 250 ‏(16D) 280 180 110 60 1
סבב ה-WTA 125 ‏(48S, 4Q) 160 95 57 29 15 8 1 4 1
סבב ה-WTA 125 ‏(32S, 16Q) 160 95 57 29 15 1 6 4 1
סבב ה-WTA 125 ‏(32S, 8Q) 160 95 57 29 1 6 1
סבב ה-WTA 125 ‏(16D) 160 95 57 29 1
סבב ה-WTA 125 ‏(8D) 160 95 57 1
תחרות ITF $100,000 + H (32S) 150 90 55 28 14 1 6 4
ITF $100,000 + H (16D) 150 90 55 28 1
ITF $100,000 (32S) 140 85 50 25 13 1 6 4
ITF $100,000 (16D) 140 85 50 25 1
ITF $80,000 + H (32S) 130 80 48 24 12 1 5 3
ITF $80,000 + H (16D) 130 80 48 24 1
ITF $80,000 (32S) 115 70 42 21 10 1 5 3
ITF $80,000 (16D) 115 70 42 21 1
ITF $60,000 + H (32S) 100 60 36 18 9 1 5 3
ITF $60,000 + H (16D) 100 60 36 18 1
ITF $60,000 (32S) 80 48 29 15 8 1 5 3
ITF $60,000 (16D) 80 48 29 15 1
ITF $25,000 + H (32S) 60 36 22 11 6 1 2
ITF $25,000 + H (16D) 60 36 22 11 1
ITF $25,000 (32S) 50 30 18 9 5 1
ITF $25,000 (16D) 50 30 18 9 1
ITF $15,000 (32S) 10 6 4 2 1
ITF $10,000 (16D) 10 6 4 1

S = יחידות, D = קבוצת זוגות, Q = שחקניות שהעפילו.

* ההנחה היא לסבב ללא הפסדים עד השלב המופיע.

"+H" = כולל אירוח במקום.

דירוג ה-WTA הנוכחי

עריכה

להלן דירוג 20 הטניסאיות הראשונות בעולם (נכון ל־11 באוקטובר 2022)[1]:

מיקום מדינה שחקנית ניקוד
1 פולין  פולין איגה שוויונטק 10,485
2 תוניסיה  תוניסיה אונס ג'אבור 4,885
3 אסטוניה  אסטוניה אנט קונטבייט 4,010
4 ספרד  ספרד פאולה בדוסה 3,934
5 בלארוס  בלארוס אירנה סבלנקה 3,470
6 ארצות הברית  ארצות הברית ג'סיקה פגולה 3,447
7 יוון  יוון מריה סקארי 3,355
8 ארצות הברית  ארצות הברית קוקו גוף 3,047
9 רומניה  רומניה סימונה האלפ 3,025
10 צרפת  צרפת קרולין גרסיה 2,930
11 רוסיה  רוסיה דריה קסטקינה 2,895
12 רוסיה  רוסיה ורוניקה קודרמטובה 2,571
13 ספרד  ספרד גרביניה מוגורוסה 2,406
14 צ'כיה  צ'כיה ברבורה קרייצ'יקובה 2,371
15 שווייץ  שווייץ בלינדה בנצ'יץ' 2,305
16 ברזיל  ברזיל ביאטריס חדאד מאיה 2,295
17 לטביה  לטביה ילנה אוסטפנקו 2,271
18 ארצות הברית  ארצות הברית מדיסון קיז 2,248
19 ארצות הברית  ארצות הברית דניאל קולינס 2,177
20 רוסיה  רוסיה יקטרינה אלכסנדרובה 2,105

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ דירוג הWTA, ליחידות באתר WTA הרשמי