מרים המצרית
מרים המצרית (ביוונית: Μαρία ἡ Αἰγυπτία בקופטית: Ϯⲁⲅⲓⲁ Ⲙⲁⲣⲓⲁ Ⲛⲣⲉⲙⲛ̀ⲭⲏⲙⲓ בלטינית: Maria Aegyptiaca; 344 – 421 לערך) היא קדושה נוצרית. פטרונית החוזרים בתשובה. לפי המסורת מרים הייתה אישה חוטאת שהגיעה לירושלים מאלכסנדריה באנייה. כשניסתה להיכנס לכנסיית הקבר, דחפה אותה הרוח החוצה והדלתות נסגרו עליה. משהבינה כי איננה יכולה להיכנס למקום הקדוש בשל חטאיה, חזרה בתשובה, גידלה את שיערה פרא והפכה למודל של אישה סגפנית.
 | |
| זוסימוס מעניק למרים את הגלימה. ציור מהמאה ה-15 | |
| לידה |
344? אלכסנדריה, האימפריה הרומית  |
|---|---|
| פטירה |
421? (בגיל 77 בערך) ארץ ישראל, ישראל |
| חג |
1 באפריל |
  | |
הסיפור המסורתי עריכה
סיפורה של מרים המצרית הובא לראשונה בהגיוגרפיה (סיפור-חיי-קדושים) שחיבר סופרוניוס, פטריארך ירושלים בראשית המאה השביעית. לפי המסורת היא נולדה באלכסנדריה שבמצרים. מגיל צעיר עסקה בזנות, כאשר חטאה הגדול ביותר הייתה שלא עשתה זאת על מנת להתפרנס בלית-ברירה, אלא מתוך תשוקה ותאווה. היא עסקה בכך במהלך 17 שנה, עד שהחליטה להצטרף לעולי רגל שיצאו בספינה לירושלים לרגל חגיגות הצלב האמיתי, במטרה לזנות עם הצליינים הרבים. על המסע הספינה שילמה על ידי כך ששכבה עם המלחים. עם הגיעה לרחבת כנסיית הקבר, ביקשה להיכנס, אך נהדפה לאחור ודלתות הכנסייה נסגרו בפניה. כאשר הסתובבה ללכת משם, נתקלה באיקונה של הבתולה והכירה בכך שחטאיה מנעו את כניסתה. בו ברגע התפללה, קיבלה על עצמה לחזור בתשובה ולפנות לחיי סיגוף. כאשר פנתה לשוב ולהיכנס אל הכנסייה, נפתחו הדלתות בפניה. בתוך הכנסייה, לצד הצלב האמיתי, נגלה לה חזון לפיו עליה לעבור את הירדן ולחיות חיי נזירות במדבר.
מיד יצאה מרים מירושלים וקיבלה את האוכריסטיה במנזר על גדות הירדן שיוחס ליוחנן המטביל (מזוהה כדיר חג'לה) לפני שעברה אל המדבר למחרת היום, כשהיא נושאת שלושה ככרות לחם כצידה לדרך. במדבר חיה בתנאי פרישות וסיגוף, האריכה את שיערה פרא, על מנת שיכסה את גופה לאחר שבגדיה התבלו וניזונה מתמרים וגרגרים. כעבור מספר שנים פגש אותה נזיר בשם זוסימוס, אשר בתחילה כלל לא זיהה אותה כבת-אנוש. תחילה העניק לה גלימה ולאחר מכן שמע את סיפורה והתחייב להדריכה בדרכי הנצרות. אך כאשר שב לבקרה ביום החמישי של השבוע הקדוש (שחל להיות באותה שנה ב-1 באפריל) מצא אותה מתה ואריה ניצב ושומר על גופתה מפני עופות דורסים וצבועים. זוסימוס קבר אותה במדבר. זוסימוס סיפר את סיפורה וזה עבר בעל-פה עד שהועלה על הכתב על ידי סופרוניוס.
סיפור חייה נכלל ב"מקראת הזהב".
איקונוגרפיה עריכה
מרים המצרית מתוארת באיקונוגרפיה כבעלת שיער סבוך המכסה את כל גופה או לובשת בלויי-סחבות. לעיתים מוצגת יחד עם שלוש ככרות לחם או לצד אריה או לצד זוסימוס המעניק לה את הגלימה. לעיתים היא מוצגת כגלגול של מריה מגדלנה ולצידה או לצד מרים, אם ישו.
פולחן עריכה
יום הקדוש שלה מצוין בכנסייה הקתולית ב-1 באפריל ובחלק מהכנסיות האורתודוקסיות ביום ראשון החמישי של התענית הגדולה (הלנט), אז מברך כהן הדת על פירות יבשים במהלך המיסה וקורא את "חיי מרים המצרית" מאת סופריניוס.
בכנסיית הקבר בירושלים ממוקמת קפלה לשמה מתחת לקפלת הפרנקים, ממזרח לשערי הכניסה. הקפלה סגורה לציבור ומשמשת כמשרדי הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים בכנסיית הקבר.
כנסיות לשמה נמצאות ברחבי העולם הנוצרי, בהן:
- סנטה מריה אגיזיקה (Santa Maria Egyziaca) ברומא, מקדש אלילי בנמל הטיבר הישן (Tempio di Portuno) שהוסב בשנת 872 לכנסייה על שם מרים המצרית.[1][2]
- סנטה מריה אגיזיקה א פורצלה (Santa Maria Egyziaca a Forcella) בנאפולי שהוקמה ב-1342 והוקדשה על ידי בתו של אלפונסו השני, מלך נאפולי כחלק ממנזר האחיות הקלריסיות ששימש גם כבית מחסה ובית חולים לחולי נפש לנשים, רובן פרוצות לשעבר
- כנסייה פרבוסלבית בווילייקה, בלארוס (Церковь Преподобной Марии Египетской)
- כנסייה בבריהל בגרמניה (Kapelle St. Maria Aegyptiaca)
בתרבות עריכה
- בפאוסט מאת גתה, מרים המצרית היא אחת משלוש הקדושות החוזרות בתשובה המתפללות למריה לרחמים על נפשו של פאוסט
- מרים המצרית היא גיבורת שתי אופרות. בשנת 1932 חיבר אוטורינו רספיגי את האופרה Maria egiziaca. ג'ון טאוונר חיבר ב-1992 את האופרה Mary of Egypt[3]
- בסיפורו של אונורה דה בלזק, "יצירת המופת הבלתי נודעת" (1831) מופיע תיאור ארוך של מרים המצרית "מתפשטת על מנת לשלם על המסע בספינה לירושלים"
לקריאה נוספת עריכה
- אלי שילר, נצרות ונוצרים בארץ ישראל, אריאל 155-156, אוגוסט 2002 עמ' 159 קישור לבעלי מנוי ב"כותר"
- אביעד קליינברג, רגל החזיר של האח ג'נפרו, זמורה ביתן, 2000 עמ' 443
קישורים חיצוניים עריכה
- "חיי מרים המצרית" מאת סופריניוס (באנגלית)
- גרסה נוספת של חיי מרים המצרית
- הערך אודותיה באנציקלופדיה הקתולית
- הקדושה של ה-1 באפריל, אתר הכנסייה האורתודוקסית של ארצות הברית
- סיפור חייה, ויטראז' מקתדרלת אוסר
- מרים המצרית, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Temple of Portunus (article) - Republic - Khan Academy
- ^ Temple of Portunus
- ^
Ivan Hewett, John Tavener: five top pieces, The Telegraph, 13 November 2013
