מרים מירזחאני

מתמטיקאית איראנית

מַרים מירזחאניפרסית: مریم میرزاخانی; (3 במאי 1977, טהראן, איראן - 15 ביולי 2017, קליפורניה, ארצות הברית) הייתה מתמטיקאית איראנית, זוכת מדליית פילדס לשנת 2014. כיהנה כפרופסור למתמטיקה באוניברסיטת סטנפורד מאז 2008 ותחומי המחקר שלה כללו תורת טייכמילר(אנ'), גאומטריה היפרבולית, תורה ארגודית(אנ') וגאומטריה סימפלקטית.

מרים מירזחאני
مریم میرزاخانی
Maryam Mirzakhani 2014.jpg
לידה 13 במאי 1977
טהראן, איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 ביולי 2017 (בגיל 40)
סטנפורד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מתמטיקה
ארצות מגורים ארצות הברית
פרסים והנצחה מדליית פילדס
תרומות עיקריות
"הדינמיקה והגאומטריה של יריעות רימן ומרחבי המצבים שלהן"

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

מירזחאני נולדה בטהראן. את לימודיה התיכוניים השלימה במסגרת הארגון האיראני הלאומי לתלמידים מחוננים (NODET).

בשנים 1994 ו-1995 זכתה במדליית זהב בשתי אולימפיאדות מתמטיקה בינלאומיות ברציפות.[1] בזו השנייה הייתה לאיראנית הראשונה הזוכה בניקוד מושלם.

בשנת 1999 השלימה תואר ראשון (B.Sc) במתמטיקה באוניברסיטה הטכנולוגית שריף בטהראן. את לימודיה המשיכה בארצות הברית, והשלימה את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת הרווארד בשנת 2004, בהנחייתו של זוכה מדליית פילדס קרטיס מקמאלן. הייתה עמיתת מחקר במכון קליי למתמטיקה וכיהנה כפרופסור באוניברסיטת פרינסטון.

מאז 2008 כיהנה כפרופסור למתמטיקה באוניברסיטת סטנפורד.

בשנת 2014 זכתה במדליית פילדס, הנחשבת לפרס היוקרתי ביותר בתחום המתמטיקה, והיא האישה הראשונה, וכן גם אזרחית איראן הראשונה, שזכתה בפרס[2].

מירזחאני הייתה נשואה ליאן וונדראק, מדען מחשב צ'כי שעבד בחברת IBM, ולהם בת.

ב-15 ביולי 2017 נפטרה מסרטן השד שהתגלה בגופה ב-2013.[3]

מחקרעריכה

הענקת מדליית פילדס למרים מירזחאני . 2014

מדליית פילדס הוענקה למירזחאני ב-2014 עבור "תרומתה יוצאת הדופן לדינמיקה והגאומטריה של יריעות רימן ומרחבי המצבים שלהן". בעבודה מוקדמת, מירזחאני גילתה נוסחה לנפח של מרחב המצבים של יריעות עם גנוס נתון, התלויה פולינומית במספר מרכיבי השפה. נוסחה זו הובילה להוכחה חדשה של נוסחת ויטן-קונסביץ' על מספרי החיתוך של מחלקות טאוטולוגיות במרחבי מצבים, ולנוסחה אסימפטוטית עבור הגידול של מספר המסילות הגאודזיות הסגורות ביריעה היפרבולית קומפקטית. בהמשך התמקדה העבודה שלה בדינמיקת טייכמילר של מרחבי מצבים. היא הוכיחה השערה ותיקה של ויליאם ת'רסטון, שלפיה "זרימת רעידת האדמה" במרחבי טייכמילר היא ארגודית.

עבודתה הידועה ביותר היא ביחד עם אלכס אסקין (ולאחר מכן, הורחבה יחד עם אמיר מוהמדי) שבה הם מיינו מידות אינווריאנטיות לפעולה של חבורת בורל על מרחב משטחי ההזזה. הדבר מהווה אנלוג חלש למשפטי רטנר ולעבודה המוקדמת יותר של הלל פורסטנברג על מיון מידות P-אינווריאנטיות. במהלך ההוכחה, הם השתמשו בטכניקות של שיטת האנטרופיה החלשה שפותחה בידי אילון לינדנשטראוס, הילוכים מקריים על מרחבים הומוגניים שפותחו על ידי איב בנואה וז'אן-פרנסואה קאנט ובמשפט של ארתור אבילה ומרסלו ויאנה אודות הספקטרום של מעריכי ליאופונוב בפעולה של SL2 על משטחי ההזזה. למשפט קיימים שימושים בנוגע לספירת מסלולי ביליארד מחזוריים.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Maryam Mirzakhani, באתר אולימפיאדת המתמטיקה הבינלאומית
  2. ^ הודעה לעיתונות ב-Stanford News
  3. ^ "World-renowned Iranian math genius Mirzakhani passes away". Tehran Times (באנגלית). 15 ביולי 2017. בדיקה אחרונה ב-15 ביולי 2017.