מרכז רפואי הדסה
המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה כולל שני בתי חולים אוניברסיטאיים בעין כרם ובהר הצופים בירושלים. ובנוסף חמישה בתי ספר למקצועות רפואה המשותפים להדסה ולאוניברסיטה העברית; מרפאות חוץ בבית הבריאות שטראוס, ברחוב שטראוס בירושלים, בגן הטכנולוגי מלחה (הדסה אופטימל) ומרפאות שר"פ בתל אביב. המרכזים הרפואיים הוקמו ומהווים את פועלם המרכזי של ארגון הדסה, הסתדרות הנשים הציוניות באמריקה מיסודה של הנרייטה סאלד.
 | |
 | |
| מאפייני הארגון | |
|---|---|
| מנכ"ל |
יורם וייס  |
| היסטוריה | |
| תאריך ייסוד |
1930 |
| שירותים | |
| מיטות |
1,413 |
|
www | |
| גאוגרפיה | |
| מיקום | ירושלים, ממלכת יהודה |
| קואורדינטות | 31°45′53″N 35°08′57″E / 31.764722222222°N 35.149166666667°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   מרכז רפואי הדסה | |
  | |
בשנת 2005 היו מועמדים בתי החולים לקבלת פרס נובל לשלום על כך "שהקפידו על טיפול רפואי שווה לכל, לדו קיום ולהקמת גשרים לשלום". הדסה מפעילה גם שירותי רפואה פרטיים, שר"פ הדסה, המאפשרים בחירת רופא להתייעצות, ניתוח או חוות דעת מתוך רופאי הדסה הבכירים.
בפברואר 2014 הגיש המרכז הרפואי הדסה בקשה להקפאת הליכים, לאחר שצבר גירעון של 1.3 מיליארד שקל[1], ובית המשפט הוציא צו הקפאה ל-3 חודשים[2].
הנהלת המרכז הרפואי, הממשלה, נשות הדסה, ועדי הרופאים וועדי העובדים חתמו על הסכם הבראה למשך 7 שנים, חלקה של המדינה בתוכנית ההבראה במונחים כספיים 1.3 מיליארד ש"ח.
מנהל המרכז הרפואי הוא פרופסור יורם וייס.
הקמפוסים של הדסה
עריכהרחוב הנביאים
עריכה
ערך מורחב – בית החולים מאיר רוטשילד
בשתי תקופות שונות שכן בית החולים הדסה בשני מבנים שונים ברחוב הנביאים בירושלים:
- תחילתו של בית החולים בשנת 1919, ברחוב הנביאים 37, במבנה ששימש קודם לכן את בית החולים מאיר רוטשילד. במבנה זה שכן גם בית הספר לאחיות של הדסה. בית החולים הדסה שכן במקום זה עד 1939 - אז עבר בית החולים להר הצופים.
- לאחר מלחמת העצמאות הפך הר הצופים למובלעת בתוך שטח ירדני, ואז עבר בית החולים הדסה לרחוב הנביאים 82 - אל מבנים ששמשו עד אז את בית החולים המיסיונרי האנגלי ואת בית הספר האנגלי לבנות. בשנת 1963 הוחזרו מבנים אלה לבעליהם. מבני בית החולים האנגלי משמשים כיום את בית הספר האנגליקני, ואילו בית הספר לבנות נהרס ובמקומו נבנה מלון המרכז.
הדסה הר הצופים
עריכה- ערך מורחב – בית החולים הדסה הר הצופים
בית החולים הדסה הר הצופים נפתח במאי 1939. אבן היסוד הונחה חמש שנים קודם לכן, ב-1934. את מבנה בית החולים תכנן האדריכל אריך מנדלסון.
במרץ 1947 איים מנהיג הכוחות הפלסטיניים בירושלים, עבד אל-קאדר אל-חוסייני, לפוצץ את בית החולים אך אף על פי שלא ביצע איום זה החלו ערבים לתקוף את השיירות בדרכן לבית החולים. ב-13 באפריל 1948, במהלך מלחמת העצמאות, עלתה שיירה ממוגנת ובה רופאים, אחיות ואנשי סגל אל עבר הר הצופים. בדרך הותקפה השיירה על ידי מארב של מחבלים ערבים ובתום כמה שעות נרצחו כל 77 אנשי השיירה ובית החולים פונה ונסגר. הטבח זכה לכינוי "טבח שיירת הדסה".
בית החולים נפתח מחדש רק בשנת 1975, לאחר שנשות הדסה שיפצו והרחיבו אותו. כיום, בית החולים משרת את כלל השכונות היהודיות והערביות בצפון ירושלים ובמזרחה. בבית החולים כ-300 מיטות ויותר משלושים מחלקות ומרפאות, ביניהן מרכז שיקום ומרכז לטיפול תומך (הוספיס). מנהלת בית החולים הנוכחית היא ד"ר תמר אלרם.
הדסה עין כרם
עריכה- ערך מורחב – בית החולים הדסה עין כרם
קמפוס בית החולים הדסה עין כרם נפתח בשנת 1961, לאחר שבמשך 13 שנים סיפקה הדסה את שירותי הרפואה מאתרים שונים בירושלים משום שלא היה ניתן להפעיל את בית החולים בהר הצופים. המרכז הרפואי נבנה על גבעה בסמוך לשכונת עין כרם במערב ירושלים. בבית החולים 700 מיטות, 130 מחלקות ומרפאות, והוא מתמחה ברפואה שלישונית (רפואת מומחים).
קמפוס המרכז הרפואי כולל 22 בניינים, והוא בגדילה מתמדת מיום הקמתו. בשנת 2012 עם חגיגות ה-100 להדסה הסתיימה הקמתו של מגדל אשפוז חדש על שם דיווידסון בשטח כולל של 90 אלף מטרים מרובעים, אל הבניין החדש הועברו רוב מחלקות האשפוז וכן חדרי הניתוח. נערכות עבודות להבאת קו הרכבת הקלה של ירושלים עד לכניסה לבניין.
בשנת 2006 נפתחו מלון ומרכז מסחרי בשטח המרכז הרפואי המאפשרים למטופלי בית החולים מנוחה, מזון, שירותים ומוצרים נחוצים.
קמפוס עין כרם
עריכהלאחר המעבר של בנייני האוניברסיטה אל הקמפוס החדש בגבעת רם במערב העיר לאחר ניתוקו של הר הצופים הוחלט להקים את קמפוס קריית הדסה בעין כרם בדומה אל קמפוס בית החולים שהיה קיים בהר הצופים צמוד אל האוניברסיטה. בקמפוס עין כרם ממוקמים גם בתי הספר של הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה: בית הספר לרפואה, בית הספר לרפואת שיניים, בית הספר לרוקחות, בית הספר לסיעוד, בית הספר לריפוי בעיסוק, וגם הספרייה הלאומית לרפואה.
בתי הכנסת בעין כרם
עריכהבית הכנסת של הקמפוס נודע בשנים עשר חלונות שאגאל, ויטראז'ים של שבטי ישראל שנוצרו על ידי מארק שאגאל. קיים בקמפוס בית כנסת נוסף הנקרא קפלן על שמה של אלין קפלן בת משה ודבורה.
במרץ 2013 נחנך בבניין האשפוז על שם דוידסון בית הכנסת על שם משה סבא מסרי.
הרב רפאל יעקב מן ראקובסקי שימש שנים רבות כרב בתי החולים של הדסה. כיום משמש בתפקיד הרב משה קליין.
הדסה מדיקל מוסקבה
עריכההדסה מדיקל מוסקבה[3] הוא בית חולים שהוקם על ידי המרכז הרפואי הדסה במוסקבה.
עד לשנת 2021 מתקיים במקום טיפול אמבולטורי הנותן את השירותים: מרפאות וייעוץ רפואי, רפואה מונעת, חוות דעת שנייה, הדמיה רפואית: CT, MRI ממוגרפיה, אולטרה סאונד, צילום רנטגן, בדיקת צפיפות עצם וגסטרוסקופייה.
הדסה בית שמש
עריכה| ערך זה עוסק במיזם עתידי | |
- ערך מורחב – בית החולים הדסה בית שמש
בפברואר 2021 החלה בניית בית חולים חדש בעיר בית שמש, לאחר 5 שנים של שיתופי פעולה שבין העיר להדסה.
היקף פעילות
עריכהנכון לשנת 2018 כללו שני בתי החולים של הדסה למעלה 1,189 מיטות אשפוז ו-31 חדרי ניתוח. עבדו בהם 900 רופאים, 1,600 אחיות וכ-2,200 אנשי מקצועות פרא-רפואיים וסגל מנהלי. באותה שנה היו בשני בתי החולים 160,500 פניות למיון, 97,650 אשפוזים, 93,300 אשפוזי יום ו-40,100 ניתוחים ונערכו 872,400 ביקורים במרפאות החוץ[4].
השוואה בין בתי חולים בירושלים
עריכה| הנתון[5] | המרכז הרפואי שערי צדק[6] | המרכז הרפואי הדסה[7] |
|---|---|---|
| מספר מיטות[8] | 876 | 1,045 |
| רופאים | 1,020 | 900 |
| אחיות | 1,750 | 1,600 |
| מספר אשפוזים | 92,310[9] | 94,500 |
| לידות | 21,000[10] | 12,970 |
| ניתוחים | 35,000 | 40,920 |
| ביקורים במרפאות | 707,000 | 939,570 |
| מספר מיטות במיון[11] | 93 | 99 |
| ביקורים במיון | 170,000 | 144,850 |
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מרכז רפואי הדסה (בעברית, באנגלית, ברוסית ובערבית)
מרכז רפואי הדסה, ברשת החברתית פייסבוק
מרכז רפואי הדסה, סרטונים בערוץ היוטיוב
הדסה, הסתדרות מדיצינית, ירושלים. בית החולים האוניברסיטאי עין כרם, דף שער בספרייה הלאומית- דורון שפר, בתי החולים "הדסה" מועמדים לקבלת פרס נובל, באתר ynet, 20 במרץ 2005
- היסטוריה בתמונות: כך נראה בי"ח הדסה ב-1920, באתר ynet, 29 ביולי 2010
- רוני לינדר-גנץ, ליאור דטל, הגירעון של הדסה - כ-200 מיליון ש'; "המדינה לא תומכת", באתר TheMarker, 29 ביולי 2012
- דורון נידרלנד וזהר קפלן, בית-הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ו'הדסה' בירושלים – הכנות ושנים ראשונות, קתדרה 48, יוני 1988, עמ' 163-145
גידי וייץ, רוני לינדר-גנץ, ההתרסקות של הדסה: משכורות העתק, ההתנהלות הבזבזנית ודילמת השר"פ, באתר הארץ, 2 בינואר 2014
הדסה - בריאות למען הניצחון, 1942- דו"ח הוועדה למשבר הכלכלי בהדסה באתר משרד הבריאות, אפריל 2014
הערות שוליים
עריכה- ^ רוני לינדר-גנץ, חיים ביאור, הדיון בביהמ"ש על הקפאת ההליכים של בי"ח הדסה הסתיים ללא החלטה, באתר הארץ, 10 בפברואר 2014
- ^ אביאל מגנזי וירון קלנר, אושרה בקשת הדסה להקפאת הליכים, באתר ynet, 11 בפברואר 2014
- ^ אתר הדסה מדיקל מוסקבה
- ^ מקור: אתר האינטרנט של הדסה
- ^ באם לא צוין אחרת הנתונים מעודכנים עבור הדסה לסוף שנת 2020, ולשערי צדק לסוף שנת 2009. הנתונים מעוגלים
- ^ הנתונים באתר שערי צדק
- ^ הנתונים באתר הדסה
- ^ מתוך אתר משרד הבריאות נכון לשנת 2021
- ^ לשנת 2018, לא דווח לשנת 2019
- ^ גיליון בשערינו מספר 19
- ^ מתוך אתר משרד הבריאות מעודכן לשנת 2019