שלמה יעקב גרוס
שלמה יעקב גרוס (6 בדצמבר 1908 – 7 ביולי 2003) היה חבר הכנסת מטעם אגודת ישראל.
לידה |
6 בדצמבר 1908 מויסיי, רוזנות מרמורש, ממלכת הונגריה | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
7 ביולי 2003 (בגיל 94) ישראל | ||||
מדינה | ישראל | ||||
תאריך עלייה | 1950 | ||||
מקום קבורה | הר המנוחות, ירושלים | ||||
מפלגה | חזית דתית תורתית | ||||
סיעה | אגודת ישראל, חזית דתית תורתית | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
חייו
עריכהגרוס נולד בכפר מאסיב (Moisei) ברוזנות מרמורש שבממלכת הונגריה. בצעירותו היה ממארגני צעירי אגודת ישראל בטרנסילבניה ומאוחר יותר שימש כמזכיר אגודת ישראל בטרנסילבניה וכן ערך עיתון ביידיש. בתקופת השואה הועבר לעבודה במחנה עבודה בעוד שאשתו ושני ילדיו נשלחו לאושוויץ ונספו במהלך שנת 1944. אחרי שהצבא האדום שחרר את האסירים במחנות העבודה עסק בסיוע ליתומים יהודים.
גרוס עלה לישראל ב-1950 ונישא בשנית (להניה לבית איינהורן, נפטרה ב-28 בינואר 2012). במקביל להשתלבותו בפעילות אגודת ישראל הועסק בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הוא הושבע כח"כ בכנסת השלישית לאחר פטירתו של זלמן בן-יעקב, לכנסת הרביעית במקומו של בנימין מינץ ומאז כיהן ברצף עד הכנסת השביעית. בתאריך 27 בדצמבר 1972 הוא התפטר כדי לפנות מקום לנציג עדות המזרח, יעקב מזרחי. לכנסת השמינית נכנס גרוס רק בנובמבר 1975 לאחר שמועצת גדולי התורה כפתה על מנחם פרוש לפנות עבורו את מקומו במסגרת הסדר רוטציה[1]. גרוס שימש במפלגה כנציג הסיעה המאוחדת.
כזכר ליהדות מרמורש היה ממקימי "בית מרמרוש" בתל אביב והיה מעורכי ספר מרמרוש. במשך שנים רבות ניהל את רשת בתי הספר הטכנולוגיים "המרכז לחינוך מקצועי", בשיתוף עם הרב דוד סלומון. מהמאבקים שהוביל: מאבק נגד חובת השבועה בבתי משפט ומאבק למען הצלת כפר גדעון אשר בעמק יזרעאל שעמד בפני התמוטטות.
משפחתו
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- שלמה יעקב גרוס, באתר הכנסת
- שלמה יעקב גרוס, באתר כנסת פתוחה
- ספר מארמורש בעריכתו
- שרון גבע, החוק נגד המחשוף יחזור? | דעה, באתר הארץ, 5 ביוני 2019 (על הצעת החוק של גרוס בנושא)