מרפא (מלון באל-חמה)

אחד ממבני הבזלת בהם שכן המלון (2011)
הזמנה לאירוח בחג הפסח - 1944

מרפא היה בית מלון ופנסיון באל-חמה, אתר מרפא בשותפות ערבית-יהודית שפעל בין השנים 19441967. שלטונות המנדט הבריטי נתנו את הזיכיון להפעלת המקום לערבי עשיר ובעל השפעה, הבק סלימן נדיף, תמורת מתן "שירותים מיוחדים" בשיתוף עם ניל"י. זאב ספיר מחיפה מימן את הבנייה והשקיע בה 24 אלף לירות שטרלינג (כ-5.5 מיליון ש"ח במונחי 2016). ספיר התנה את השקעתו באישורו של אמין אל-חוסייני, ראש הוועד הערבי העליון, המוסד העליון של ערביי ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.

לקראת סיום המנדט הבריטי, בסתיו 1947, נאלץ ספיר לנטוש את אל-חמה מטעמי ביטחון. עד לתקרית אל-חמה הוא חזר לשם פעמים אחדות עם נציג האו"ם במטרה להמשיך בהפעלת המלון. בינתיים המשיכה משפחת הבק להפעילו לבד, לנוחיות ערבים עשירים, בייחוד מארצות שכנות ומומחים זרים ששירתו את הצבא הסורי.

במלחמת ששת הימים הגיעה ישראל לאל-חמה. זאב ספיר תיאר את אשר מצא בהגיעו למקום לאחר המלחמה:

המלון עצמו היה שלם.
כאלו רק לפני שעה עזבו אותו.
הכל היה בו.
אפילו כלי האוכל עם שם המלון.

הוא פינה מהמקום את אלמנתו של הבק, בתה וחתנה אל מחסום קוניטרה והם חזרו לסוריה.

ספיר ביקש את רשותו של צה"ל, שהחזיק במקום, לשוב למקום ולהפעיל מחדש את המלון. מינהל מקרקעי ישראל החליט כי לספיר אין זכויות באתר והמסמכים שבידו אינם תקפים. שיקום המקום נמסר לקיבוצי הסביבה. שותפות שלהם מפעילה היום את האתר.

לקריאה נוספתעריכה