יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מרקוסורספרדית: Mercosur - Mercado Común del Sur; גם מרקוסול – בפורטוגזית: Mercosul - Mercado Comum do Sul, "השוק המשותף הדרומי") הוא גוש מסחרי אזורי בדרום אמריקה שחברותיו הראשיות הן ארגנטינה, ברזיל, פרגוואי, ונצואלה (מושעית מ-2016) ואורוגוואי. בוליביה, צ'ילה, קולומביה, אקוודור ופרו. גיאנה וסורינאם הן חברות-משנה. למקסיקו ולניו זילנד מעמד של משקיפות. משנת 2009 שותפה גם ישראל לפעילותו של הגוש.

מרקוסור
Mercosur - Mercado Común del Sur
מרקוסורמרקוסור
מטה הארגון מונטווידאו עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים ארגנטינה, פרגוואי, ברזיל, אורוגוואי עריכת הנתון בוויקינתונים
חברים 5 מדינה חברה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 26 במרץ 1991 – הווה (32 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.mercosur.int
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מרקוסור
פגישת פסגה של המרקוסור שנערכה בשנת 2006

שוק משותף זה הוקם ב-30 בנובמבר 1985, אולם שמו ניתן לו ב-26 במרץ 1991 עם החתימה על אמנת אסונסיון. השוק נמצא בהתפתחות מתמדת, וכיום הוא יצרן המזון הגדול בעולם. מטרתו היא הסרת ההגבלות על סחר חופשי ותנועת אנשים וסחורות בין המדינות המרכיבות אותו.

השפות הרשמיות של הגוש הן ספרדית, פורטוגזית וגוארני.

היסטוריה עריכה

1985-1990 עריכה

ב-30 בנובמבר 1985 חתמו נשיאי ברזיל וארגנטינה על הצהרת פוז דה איגואסו, אבן היסוד להקמת שוק המרקוסור (החל משנת 2004 חוגגים במדינות אלה בתאריך זה את יום הידידות "ארגנטינה - ברזיל"). ב-29 ביולי 1986 נחתם הסכם לאינטגרציה ושיתוף פעולה ארגנטינאי–ברזילאי (PICAB), שמיסד בסקטור התעשייתי את העקרונות בדבר גמישות, סימטריה, איזון, הרמוניה והעדפה על פני סחר עם צד שלישי.

ב-6 באפריל 1988 הצטרפה אורוגוואי לתהליך האינטגרציה האזורית במסגרת הסכם אלבורדה שנחתם באותו יום. ההסכם קבע פרק זמן של 10 שנים להסרת המגבלות על הסחר כלומר עד שנת 1998, אך הסכם בואנוס איירס שנחתם ב-6 ביולי הקדים תאריך זה ל-31 בדצמבר 1994. יום ה-29 בנובמבר 1988 נחגג כיום האינטגרציה, שיתוף הפעולה והפיתוח.

1991-1995 עריכה

ב-26 במרץ 1991 חתמו ארגנטינה, ברזיל, פרגוואי ואורוגוואי על אמנת אסונסיון המאמצת את השם "מרקוסור" כשמו של גוש הסחר, וקובעת את היסודות החוקתיים להקמת אזור חופשי למסחר. ב-16 בדצמבר 1994 נחתם הסכם אואורו פרטו (Ouro Preto), אשר נכנס לתוקף בתאריך 15 בדצמבר 1995, ומיסד את הקמתו של אזור חופשי למסחר, עם הגבלה יחידה על מסחר בסוכר ורכבים. בכך החל השוק לפעול מבחינת המשפט הבינלאומי.

1995-2001 עריכה

ב-25 ביוני 1996 נחתמה הצהרה של המדינות החברות במרקוסור בנוגע לריכוז הכח הפוליטי בהן, ויחד עם צ'ילה ובוליביה נחתמה הצהרה בדבר מחויבותן לדמוקרטיה. צעדים אלה נבעו כנראה מנסיונותיו של השוק להתמודד עם תוצאות ההפיכה שאירעה בפרגוואי בחודש אפריל באותה השנה.
ב-24 ביולי 1998 חתמו המדינות החברות בשוק יחד עם בוליביה וצ'ילה על פרוטוקול אושואיה בדבר המחויבות לדמוקרטיה.

2002 והלאה עריכה

ב-6 בדצמבר 2002 חתמו המדינות החברות בשוק יחד עם בוליביה וצ'ילה על הסכם בדבר החופש של אזרחי המדינות לגור ולעבוד במדינות השונות.
בשנת 2003 הוקמה ועדה של נציגים קבועים (CRPM) מהמדינות החברות במרקוסור, ובראשה נשיא אשר מייצג את השוק. הנשיא נבחר לתקופה של שנתיים, אך מותר להאריך את כהונתו בשנה נוספת. הנשיא הראשון היה אדוארדו דואלדה (2003-2005), והשני הוא קרלוס אלברס (מ-2005).

במהלך ביקורו של נשיא המדינה שמעון פרס בברזיל בשנת 2009, אושרה בפרלמנט הברזילאי הצטרפותה של ישראל להסכם הסחר החופשי בין המדינות[1]. ההסכם יצא אל הפועל עם חתימת חוזה על מכירת כלי טיס בלתי מאוישים לברזיל בשווי של 250 מיליון דולר. הם שימשו אותה באבטחת אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו.

ב-17 ביוני 2006 חתמה ונצואלה על הסכם הצטרפות למרקוסור כחברה מן המניין, אולם רק ב-31 ביולי 2012 הצטרפה באופן רשמי כחברה בגוש[2].

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מרקוסור בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה