מרקו דל וקיו
מרקו דל וקיו (באיטלקית: Marco Delvecchio; נולד ב-7 באפריל 1973 במילאנו) הוא כדורגלן עבר איטלקי. שיחק לרוב בעמדת החלוץ, אך ניחן ביכולות משחק רב-גוניות שאפשרו לו לשחק גם בקישור.
.jpg) | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
7 באפריל 1973 (בן 51) מילאנו שבאיטליה | |||
| שם מלא | מרקו דל וקיו | |||
| גובה | 1.86 מטר | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
קריירת משחק
עריכהדל וקיו החל את הקריירה בקבוצת הנוער של אינטר מילאנו. את הופעת הבכורה שלו בבוגרים רשם ב-26 בפברואר 1992, עוד לפני שמלאו לו 19, במסגרת הגביע האיטלקי מול יובנטוס. כשבוע לאחר מכן, ב-1 במרץ, רשם את הופעת הבכורה שלו בסרייה א', במשחק מול פיורנטינה. לאחר שרשם הופעות בודדות בלבד עד לסיום העונה, הושאל דל וקיו עונה לאחר מכן לקבוצת ונציה מהסרייה ב', וכעבור עונה הושאל בשנית, הפעם לאודינזה מהליגה הבכירה. דל וקיו חזר לאינטר בעונת 1994/1995, והפך לשחקן הרכב קבוע. בדקה ה-91 של מחזור הסיום מול פדובה, כבש דל וקיו את השער שהבטיח לאינטר מקום בגביע אופ"א.
דל וקיו התחיל את עונת 1995/1996, ואף כבש במדיה שער ליגה, אך בנובמבר 1995, כחודשיים לאחר פתיחת העונה, הועבר לרומא במסגרת עסקת חליפין. דל וקיו שמע על המעבר בעודו נמצא עם נבחרת איטליה הצעירה. בסיבוב הראשון של העונה הוא לא זכה להופעות רבות, ושימש בעיקר מחליף לשלושת החלוצים האחרים של רומא, פרנצ'סקו טוטי, אבל באלבו ודניאל פונסקה. אמנם, עם פתיחת הסיבוב השני זכה דל וקיו למקום בהרכב הפותח, וסים את עונת הבכורה שלו ברומא עם עשרה שערי ליגה, שני בקבוצה רק לבאלבו. מעמדו של דל וקיו בקבוצה השתפר עם הגעתו של המאמן זדנק זמאן ב-1997, ולשיאו האישי בקבוצה הגיע בעונת 1998/1999, בה כבש 18 שערי ליגה, מתוכם שלושה שערים בשני משחקי הדרבי מול לאציו, והיה מלך השערים של קבוצתו.
בעונת 1999/2000 הגיע לרומא המאמן פאביו קאפלו, ותפקודו של דל וקיו במגרש השתנה, כשקאפלו הציב אותו כחלוץ שני ולא כחלוץ חוד, וגם בתפקוד זה הוסיף להיות כובש דומיננטי עם 11 שערי ליגה. עונה אחר כך דל וקיו שוב תופקד במיקום אחר, הפעם יותר כשחקן כנף במערך התקפי שכלל גם את טוטי ואת גבריאל בטיסטוטה במרכז ההתקפה. השינוי הביא לירידה בתפוקת השערים של דל וקיו, שסיים את העונה עם שלושה שערי ליגה בלבד, אך דל וקיו הפגין יכולת גבוהה בתפקוד החדש, והוא שיחק היטב במשולש ההתקפי בדרך לזכייה הראשונה והיחידה שלו בקריירה בתואר אליפות.
בפתיחת עונת 2004/2005, חוותה רומא מספר שינויים בתפקיד המאמן. צ'זרה פראנדלי מונה במקומו של קאפלו שעזב, אך עזב בעצמו עוד בטרם פתיחת העונה והוחלף ברודי פלר. פלר התפטר כחודש אחר כך, ובמקומו מונה לואיג'י דלנרי, שלא הרכיב את דל וקיו כמעט כלל. עד לחודש ינואר 2005 צבר דל וקיו ארבע הופעות ליגה בלבד באותה עונה, והחליט להיפרד מרומא לאחר קרוב לעשר שנים במדי הקבוצה. בסך הכל רשם דל וקיו 300 הופעות בכל המסגרות במדי רומא, בהן כבש 83 שערים.
דל וקיו סיים את העונה במדי ברשה, ובסיומה נרכש על ידי פארמה, אך גם במדיה לא זכה להופעות רבות, ובסיום העונה שוחרר מהקבוצה. לקראת עונת 2006/2007 הצטרף לקבוצת אסקולי בהעברה חופשית. כששיחק במדי אסקולי בסטאדיו אולימפיקו ברומא מול קבוצתו לשעבר, כבש את אחד השערים במשחק שהסתיים בשוויון 2-2. דל וקיו לא חגג את כיבוש השער, ובסיום המשחק אף עבר מתחת ליציע האוהדים של רומא תוך שהוא מתנצל על הכיבוש וזוכה לתשואות מאוהדיו לשעבר. בטרם סיום העונה סבל דל וקיו מפציעה בברך, ובעקבות הפציעה וירידתה של אסקולי לליגת המשנה, סיכם דל וקיו עם ראשי המועדון על פרידה משותפת.
ב-2008, לאחר כשנה מחוץ למגרשים, החליט דל וקיו בן ה-35 לפרוש מכדורגל מקצועני, ולעבור לשחק בפסקאטורי אוסטיה מהליגה המחוזית של לאציו, החמישית בדירוג באיטליה.
נבחרת איטליה
עריכהדל וקיו החל את דרכו בנבחרת הצעירה של איטליה, והשתתף בשתי אליפויות אירופה עד גיל 21 (1994 ו-1996 שהסתיימה בזכייה בתואר). הוא נכלל בסגל הנבחרת האולימפית באולימפיאדת אטלנטה, ושותף בכל שלושת משחקיה של איטליה בטורניר.
דל וקיו רשם את הופעת הבכורה שלו בנבחרת איטליה תחת המאמן דינו זוף בדצמבר 1998. זוף כלל את דל וקיו בסגל לטורניר יורו 2000, וזאת על אף מאזנו טרם הטורניר שעמד על ארבע הופעות בלבד במשחקי ידידות ובטרם כבש במדי הנבחרת. הופעתו הראשונה בטורניר הייתה כמחליף בדקה ה-77 של הניצחון על בלגיה בשלב הבתים. הופעתו הבאה הייתה כמחליף בדקה ה-67 של חצי הגמר מול הולנד, שהסתיים בהעפלה דרך דו-קרב פנדלים. הופעתו הראשונה בהרכב הייתה במשחק הגמר, בו פגשה איטליה את צרפת. בדקה ה-55, המשיך דל וקיו כדור רוחב של ג'אנלוקה פסוטו אל הרשת, והעלה את איטליה ליתרון עם שער הבכורה שלו במדי הנבחרת. כארבע דקות לסיום הוחלף דל וקיו, ובסיום איטליה הפסידה בתוצאה 2-1 לאחר הארכה וסיימה כסגנית אלופת אירופה.
דל וקיו הוסיף לשחק גם תחת המאמן ג'ובאני טרפטוני ואף זומן לסגל איטליה למונדיאל 2002, אך לא זכה לדקות משחק במהלך הטורניר. הופעתו האחרונה של דל וקיו בנבחרת הייתה ב-18 בפברואר 2004, במשחק ידידות ביתי מול צ'כיה שהסתיים בשוויון 2-2. לאחר שלא זומן לסגל הנבחרת לקראת יורו 2004, פרש דל וקיו מכדורגל בינלאומי, עם 22 הופעות וארבעה שערים.
תארים
עריכהסטטיסטיקות
עריכהנבחרת לאומית
עריכה| נבחרת איטליה | ||
|---|---|---|
| שנה | הופעות | שערים |
| 1998 | 1 | 0 |
| 1999 | 1 | 0 |
| 2000 | 9 | 2 |
| 2001 | 3 | 1 |
| 2002 | 2 | 0 |
| 2003 | 5 | 1 |
| 2004 | 1 | 0 |
| סה"כ | 22 | 4 |
קישורים חיצוניים
עריכה
מרקו דל וקיו, ברשת החברתית אינסטגרם- מרקו דל וקיו, באתר Transfermarkt
- מרקו דל וקיו, באתר Soccerway
- מרקו דל וקיו, באתר WorldFootball.net
- מרקו דל וקיו, באתר National Football Teams
- מרקו דל וקיו, באתר FootballDatabase.eu
| נבחרת איטליה – אולימפיאדת אטלנטה 1996 | ||
|---|---|---|
|
1 פליוקה • 2 פאנוצ'י • 3 נסטה • 4 קנבארו • 5 גלאנטה • 6 פרזי • 7 אמטראנו • 8 קריפה • 9 ברנקה • 10 בראמבייה • 11 דל וקיו • 12 בופון • 13 פיסטונה • 14 טומאסי • 15 פצ'ה • 16 מורפאו • 17 לוקארלי • 18 ברנרדיני • 19 סרטור • מאמן: מלדיני |
| |
| נבחרת איטליה – יורו 2000 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 אביאטי • 2 פרארה • 3 מלדיני • 4 אלברטיני • 5 קנבארו • 6 נגרו • 7 די ליוויו • 8 קונטה • 9 אינזאגי • 10 דל פיירו • 11 פסוטו • 12 טולדו • 13 נסטה • 14 די ביאג'ו • 15 יוליאנו • 16 אמברוזיני • 17 זמברוטה • 18 פיורה • 19 מונטלה • 20 טוטי • 21 דל וקיו • 22 אנטוניולי • מאמן: זוף |
| |
| נבחרת איטליה – מונדיאל 2002 | ||
|---|---|---|
|
1 בופון • 2 פאנוצ'י • 3 מלדיני • 4 קוקו • 5 קנבארו • 6 זאנטי • 7 דל פיירו • 8 גאטוזו • 9 אינזאגי • 10 טוטי • 11 דוני • 12 אביאטי • 13 נסטה • 14 די ביאג'ו • 15 יוליאנו • 16 די ליוויו • 17 טומאסי • 18 דלווקיו • 19 זמברוטה • 20 מונטלה • 21 ויירי • 22 טולדו • 23 מטראצי • מאמן: טרפטוני |
| |