מרק מסיה

מרק דאגלס מסיה (באנגלית: Mark Douglas Messier; נולד ב-18 בינואר 1961 באדמונטון) הוא שחקן הוקי קרח קנדי מקצועני לשעבר בעמדת החלוץ המרכזי, הנחשב לאחד מגדולי השחקנים בתולדות הענף. ידוע בכינוי "המוּס" ("The Moose", הכוונה היא לאייל קורא).

מרק מסיה
Mark Messier

מרק מסיה, 2009
לידה	18 בינואר 1961 (בן 63) אדמונטון, אלברטה, קנדה
מידע כללי
מדינה
השכלה	St. Francis Xavier High School
משקל	95 ק"ג
גובה	1.85 מטר
ספורט
ענף ספורט	הוקי קרח
עמדה	חלוץ מרכזי
נבחר בדראפט	1979 (מקום 48 כללי) אדמונטון אוילרס
תקופת הפעילות	1978–2004 (כ־26 שנים)
מועדון	אינדיאנפוליס רייסרס (1978, בליגת ה-WHA) סינסינטי סטינגרס (1978 - 1979, בליגת ה-WHA) יוסטון אפולוס (1979, בליגת ה-CHL) אדמונטון אוילרס (1979 - 1991) ניו יורק ריינג'רס (1991 - 1997) ונקובר קנאקס (1997 - 2000) ניו יורק ריינג'רס (2000 - 2004)
כניסה להיכל התהילה	2007
הישגים
פרסים והוקרה	גביע לסטר פטריק (2009) פרס לסטר פירסון (1992) גביע קון סמיית' (1984) פרס לסטר פירסון (1990) גביע הארט (1992) גביע הארט (1990) קצין במסדר קנדה היכל התהילה של ההוקי קרח היכל התהילה של הספורט בקנדה גביע סטנלי

בקריירת ה-NHL שלו, שנמשכה 25 עונות, זכה מסיה בגביע סטנלי שש פעמים. חמש מתוכן היו עם אדמונטון אוילרס (פעם אחת כקפטן), והשישית כקפטן ניו יורק ריינג'רס אותה הוביל לזכייה בגביע היסטורי ב-1994 אחרי 54 שנות בצורת. מסיה הוא הספורטאי היחיד בארבע הליגות המקצועניות העיקריות בצפון אמריקה (NBA, NFL, MLB ו-NHL) שהוביל כקפטן שתי קבוצות שונות לזכייה באליפות.

מסיה שיחק יותר משחקי NHL מכל שחקן אחר בהיסטוריה - 1,992 משחקי עונה רגילה ופלייאוף.

מעבר ליכולתו המקצועית נודע מסיה בכושר המנהיגות שלו, ופרס המנהיגות השנתי של ה-NHL נקרא על שמו.

תחילת דרכו

תחילת דרכו של מסיה לא בישרה על כוכב לעתיד לבוא. כנער לא שיחק מסיה באחת מליגות הצעירים הראשיות של קנדה, אלא בקבוצה אלמונית בליגת צעירים משנית.

גם תחילת הקריירה המקצוענית שלו לא הייתה שונה בהרבה. ב-1978, כשהיה בן 17, השיג לו אביו חוזה מקצועני באינדיאנפוליס רייסרס - קבוצה בליגת ה-WHA, ליגה שניסתה להתחרות ב-NHL לאורך שנות ה-70 של המאה ה-20. למעשה, אביו של מסיה השיג לו חוזה ניסיון בעזרת קשרים - הוא ומאמן הרייסרס שיחקו יחד באותה קבוצה בצעירותם. החוזה היה ל-5 משחקי ניסיון תמורת 30000 דולר בלבד. בחמשת המשחקים לא הצליח מסיה לכבוש שער או למסור אסיסט, ולאחריהם עזב את הקבוצה.

לאחר שעזב את אינדיאנפוליס הוחתם מסיה בקבוצת WHA אחרת, סינסינטי סטינגרס, וגם שם גילה יכולת התקפית חלשה והסתפק בשער בודד ב-52 משחקים.

בסיום אותה עונה הפסיקה ה-WHA את פעולתה. קבוצת WHA נוספת, אדמונטון אוילרס, התקבלה ל-NHL כקבוצת התרחבות ובחרה את מסיה בדראפט במקום ה-48 והלא מחמיא, בסיבוב השלישי בלבד.

אדמונטון אוילרס

אדמונטון אוילרס אליה הגיע מסיה סבבה סביב כוכבה ויין גרצקי שהיה בן גילו של מסיה, ושאר הקבוצה חסתה בצילו. בעונה הראשונה, לאחר ששיחק ארבעה משחקים בליגה משנית, הגיע מסיה לסגל האוילרס בצורה קבועה. הוא תרם תרומה התקפית צנועה יחסית של 12 שערים ו-21 אסיסטים, אולם כבר התבלט בשל רוח התחרות הבלתי מתפשרת שלו, כוחו הפיזי הרב ויכולתו כחלוץ לתרום תרומה משמעותית גם למשחק ההגנה של הקבוצה.

לאורך שתי העונות הבאות הכפיל מסיה את תרומתו מדי עונה, כאשר בראשונה כבש 23 שערים ומסר 40 אסיסטים, ובעונה השנייה כבר העלה את מאזן השערים שלו ל-50. בעונה שאחרי כן, 1982/83, כבש 48 שערים, אולם העלה את מאזן האסיסטים שלו ל-58 ועבר לראשונה את גבול 100 הנקודות בעונה. בפלייאוף הוסיף 15 שערים ו-6 אסיסטים. יכולתו סייעה לאוילרס לעלות לראשונה לסדרת הגמר על גביע סטנלי, שם הובסו על ידי ניו יורק איילנדרס, אלופת שלוש העונות הקודמות.

מסיה תרם תרומה גדולה גם בעונת 1983/84 כאשר צבר 101 נקודות בעונה הרגילה (37 שערים ו-64 אסיסטים) והיה חלק משיא התקפי של הקבוצה, 446 שערים בעונה הרגילה, המחזיק מעמד עד היום. בפלייאוף החליף את תפקידו המקורי כחלוץ אגף ועבר לעמדת החלוץ המרכזי, והתגלה כבעל יכולת גבוהה גם בעמדתו החדשה כשכבש 8 שערים ומסר 18 אסיסטים כדי לעזור לקבוצתו לזכות בפעם הראשונה בגביע סטנלי. בכך האפיל אפילו על חברו לקבוצה גרצקי וזכה בגביע קון סמיית' כ-MVP של הפלייאוף.

העונה שלאחריה הייתה קשה למסיה במהלך העונה הרגילה. הוא החסיר עשרה משחקים בשל השעיה לאחר פגיעה קשה בשחקן יריב, ותפוקתו ההתקפית בעונה הרגילה ירדה משמעותית. אולם בפלייאוף שוב העלה את רמת משחקו, צבר 25 נקודות ועזר לאוילרס לזכות בגביע סטנלי שני ברציפות.

האוילרס באותה תקופה כבר הייתה קבוצה עמוסה בכוכבים מהשורה הראשונה, כשגרצקי עדיין בראשם, ומסיה שוב נשאר מאחור בעונת 1985/1986 שבה איבדו האוילרס את תואר האליפות. בשתי העונות שלאחר מכן כיכב מסיה בשורות האוילרס, שבר את שיאיו ההתקפיים בעונת 1986/1987 גם בעונה הרגילה וגם בפלייאוף, שבר אותם שוב ב-1987/1988, וזכה בשני גביעי סטנלי נוספים עם הקבוצה. עם זאת, למרות התחרותיות והמנהיגות שהפגין על הקרח, נותר מסיה כמו יתר חבריו בצילו של ויין גרצקי.

בקיץ 1988 רעשה ה-NHL כאשר גרצקי עזב את האוילרס ועבר ללוס אנג'לס קינגס. מסיה, שנותר המנהיג הבלתי מעורער של האוילרס, התמנה לקפטן במקומו של גרצקי.

הספקות בדבר יכולתו של מסיה להנהיג את האוילרס להצלחה בהיעדרו של גרצקי גברו בעונת 1988/1989, כאשר האוילרס נוצחו בפלייאוף על ידי גרצקי והקינגס. אולם עונה לאחר מכן הפגין מסיה את עונתו הטובה ביותר עד אז כשסיים עם שיא אישי של 129 נקודות (שני בטבלת המבקיעים אחרי גרצקי) וזכה לראשונה בגביע הארט כ-MVP של הליגה, עליו הוסיף גם את פרס לסטר פירסון כ-MVP מטעם איגוד השחקנים.

מסיה הוביל את הקבוצה גם בפלייאוף, סגר מעגל כאשר האוילרס ניצחו בסיבוב השני את גרצקי והקינגס, ובגמר החטיבה המערבית רשם את אחד ממשחקיו הגדולים בקריירה. במשחק הרביעי בסדרה מול שיקגו בלאקהוקס, כאשר האוילרס בפיגור 2:1 בסדרה, כבש מסיה שני שערים ומסר שני אסיסטים כדי לסייע לקבוצתו לנצח בשיקגו ולהשוות את הסדרה, בדרך לניצחון ועלייה נוספת לסדרת גמר גביע סטנלי. בגמר הוביל מסיה את האוילרס לניצחון על בוסטון ברואינס וזכייה חמישית בגביע בתוך שבע עונות, והוכיח שיצא סופית מצילו הגדול של גרצקי.

עונת 1990/1991 הייתה בינונית עבור מסיה, שהחסיר משחקים רבים וירד מאוד בתפוקתו ההתקפית. האוילרס, ששקעו בבעיות כלכליות ונאלצו לוותר על השחקנים שהובילו אותם להצלחות לאורך שנות ה-80, נאלצו לוותר בסיום העונה גם על מסיה, והוא הועבר לניו יורק ריינג'רס.

קדנציה ראשונה בניו יורק ריינג'רס

כבר בעונת 1991/92, הראשונה שלו בריינג'רס, התגלה מסיה כמנהיג הבלתי מעורער של הקבוצה כשזכה בפעם השנייה בגביע הארט ובפרס לסטר פירסון, והוביל את הריינג'רס למאזן הטוב ביותר בליגה בעונה הרגילה. בפלייאוף הודחו הריינג'רס במפתיע בסיבוב השני.

לאחר שבעונת 1992/93 החמיצו הריינג'רס את הפלייאוף - הפעם הראשונה שקבוצה עם מסיה בהרכבה החמיצה את הפלייאוף - הפגין מסיה יכולת פושרת במהלך עונת 1993/94 שהייתה עונה קבוצתית מצוינת לריינג'רס. בפלייאוף היה מסיה במיטבו, כאשר שלושער שלו במשחק השישי של גמר החטיבה המזרחית מול ניו ג'רזי דווילס הציל את הריינג'רס מהדחה וכפה משחק שביעי בסדרה, אותו ניצחו הריינג'רס ועלו לסדרת הגמר. מסיה כבש את שער הניצחון במשחק השביעי והמכריע של סדרת הגמר מול ונקובר קנאקס, והוביל את הריינג'רס לגביע סטנלי היסטורי לאחר בצורת של 54 שנים. תמונתו של מסיה שקיבל כקפטן את גביע סטנלי כשהוא שמח ומתרגש כילד הפכה לאחת התמונות המכוננות בתולדות המועדון הוותיק. מסיה הפך לספורטאי הראשון (ועדיין היחיד) בכל ארבע הליגות המקצועניות הראשיות בצפון אמריקה המוביל כקפטן שתי קבוצות שונות לאליפות.

המשך תקופתו של מסיה בריינג'רס הייתה מוצלחת מבחינה אישית, אולם הריינג'רס לא הצליחו לשחזר את הצלחתם. בעונת 1996/97 הגיע לקבוצה ויין גרצקי, והתאחד עם מסיה בפעם הראשונה מאז ימיהם המשותפים באדמונטון. אולם האיחוד המחודש בין השניים לא האריך ימים, ולאחר שהכוכבים המבוגרים הובילו את הריינג'רס עד גמר החטיבה המזרחית באותה עונה בחרו הריינג'רס לוותר על מסיה, שחוזהו הסתיים בסוף העונה. כפי שהתברר לאחר מכן, זו הייתה הופעת הפלייאוף האחרונה של שניהם.

ונקובר קנאקס

תחנתו הבאה של מסיה הייתה ונקובר קנאקס, אולם שלוש העונות בוונקובר היו כישלון מכל הבחינות. אוהדי הקבוצה התקוממו כנגד דרישותיו של הכוכב הוותיק שהיה כבר בן 36, שקיבל מיד את תפקיד קפטן הקבוצה, בעוד הקפטן הקודם טרבור לינדן שהיה פופולרי מאוד בקרב האוהדים הועבר מהקבוצה זמן קצר לאחר מכן. גם דרישתו של מסיה לשמור על מספר החולצה שלו, 11, התקבלה בכעס אצל האוהדים. החולצה מספר 11 לא הוצאה לגמלאות באופן רשמי בקבוצה, אך הוצאה לגמלאות דה פקטו - זה היה מספרו של ויין מאקי, כוכב הקבוצה במחצית הראשונה של שנות ה-70, שמת מסרטן ב-1974 בשיא הקריירה שלו בגיל 29 בלבד, ואף שחקן בקבוצה לא שיחק עם המספר 11 מאז.

גם מבחינה מקצועית הייתה התקופה בקנאקס כישלון. בעונת 1997/98, הראשונה שלו בקבוצה, ירדה תפוקתו ל-60 נקודות - הנמוכה ביותר מאז עונתו הראשונה ב-NHL. בשתי העונות הבאות סבל מפציעות ותרם עוד פחות. הקבוצה לא עלתה לפלייאוף בשלוש שנותיו של מסיה, וכשהסתיים חוזהו בסוף עונת 1999/2000 כלל לא ניסתה הקבוצה לחדש אותו.

קדנציה שנייה בריינג'רס

מוונקובר, בה לא התקבל באהדה, חזר מסיה לניו יורק ריינג'רס שם נחשב לאליל האוהדים אחרי הזכייה בגביע סטנלי ב-1994. עם זאת, מסיה היה הרבה מעבר לשיאו. לאחר עונה סבירה ב-2000/01, בה שיפר את תפוקתו לעומת ימיו בוונקובר, נפצע מסיה בזרועו והחמיץ מחצית מעונת 2001/02. כששב מהפציעה ירדה יכולתו בצורה ניכרת לעין. עונת 2003/04 הייתה העונה הפעילה האחרונה שלו.

קריירה בינלאומית

מסיה שיחק בנבחרת קנדה בשלוש המהדורות האחרונות של גביע קנדה (1984, 1987 ו-1991 - בשלושתן זכה עם קנדה בגביע) ובמהדורה הראשונה של המפעל שהחליף אותו, גביע העולם בהוקי קרח ב-1996, בה נוצחה קנדה בגמר על ידי נבחרת ארצות הברית. כמו כן השתתף מסיה פעם אחת באליפות העולם של פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית (IIHF) ב-1989, ונוצח עם קנדה במשחק הגמר על ידי נבחרת ברית המועצות.

הפרישה ואחריה

מסיה במדיסון סקוור גארדן בטקס הוצאת חולצתו לגמלאות על ידי ניו יורק ריינג'רס, 2006

למעשה תכנן מסיה לשחק גם בעונת 2004/05, אולם העונה התבטלה בשל סכסוך עבודה בין ה-NHL ושחקניה. ב-12 בספטמבר 2005 הודיע מסיה רשמית על פרישתו מפעילות. הוא פרש כשהוא מחזיק בשיא ה-NHL למשחקים בקריירה - 1992 משחקי עונה רגילה ופלייאוף, שיא בו הוא מחזיק עד היום. מתוך 1992 המשחקים, 1756 היו משחקי עונה רגילה - חסרו לו 11 משחקים בלבד כדי להשוות את שיאו של גורדי האו למשחקים בקריירה בעונה הרגילה. מסיה סיים את הקריירה הפעילה שלו במקום השני בטבלת המבקיעים בכל הזמנים עם 1887 נקודות, כאשר רק ויין גרצקי מקדים אותו (נכון ל-2022 מדורג שלישי, אחרי גרצקי ויארומיר יאגר).

ב-2006 החלה ה-NHL לחלק פרס למנהיגות הנושא את שמו של מסיה, כאות הוקרה על יכולת המנהיגות שהפגין במהלך קריירת ה-NHL הארוכה שלו. את הזוכה בפרס, שהחל כפרס חודשי והפך לשנתי, בוחר מסיה עצמו. מאוחר יותר באותה שנה הוצאה חולצתו, מספר 11, לגמלאות, הן על ידי אדמונטון אוילרס והן על ידי ניו יורק ריינג'רס.

ב-2007 התקבל מסיה להיכל התהילה של ההוקי קרח.

בעיירה הקנדית סיינט אלברט (פרוור של אדמונטון), שם שיחק מסיה בליגת צעירים משנית כנער אלמוני, יש זירת קרח על שמו. גם חלק משביל הטיולים המוביל מהעיירה לאדמונטון נקרא על שמו.

ב-2010 אימן מסיה את נבחרת קנדה בשני טורנירים באירופה.

הישגים ופרסים

• גביע סטנלי - 6 פעמים (פעמיים כקפטן). 5 פעמים עם אדמונטון אוילרס (אחת מהן כקפטן) ופעם אחת (כקפטן) עם ניו יורק ריינג'רס.
• גביע הארט - 1990, 1992
• פרס לסטר פירסון - 1990, 1992
• גביע קון סמיית' - 1984
• שיא NHL למשחקים בקריירה - 1992 משחקי עונה רגילה ופלייאוף

סטטיסטיקה בקריירה המקצוענית

מקרא: מש - משחקים; שע - שערים; אס - אסיסטים; נק - נקודות; ד"ע - דקות עונש (על הרחקות בשל עבירות).

עונה רגילה ופלייאוף

				עונה רגילה						פלייאוף
עונה	קבוצה	ליגה		מש	שע	אס	נק	ד"ע		מש	שע	אס	נק	ד"ע
1978/79	אינדיאנפוליס רייסרס	WHA		5	0	0	0	0		-	-	-	-	-
1978/79	סינסינטי סטינגרס	WHA		47	1	10	11	58		5	0	2	2	0
1979/80	יוסטון אפולוס	CHL		4	0	3	3	4		-	-	-	-	-
1979/80	אדמונטון אוילרס	NHL		75	12	21	33	120		3	1	2	3	2
1980/81	אדמונטון אוילרס	NHL		72	23	40	63	102		9	2	5	7	13
1981/82	אדמונטון אוילרס	NHL		78	50	38	88	119		5	1	2	3	8
1982/83	אדמונטון אוילרס	NHL		77	48	58	106	72		15	15	6	21	14
1983/84	אדמונטון אוילרס	NHL		73	37	64	101	165		19	8	18	26	19
1984/85	אדמונטון אוילרס	NHL		55	23	31	54	57		18	12	13	25	12
1985/86	אדמונטון אוילרס	NHL		63	35	49	84	68		10	4	6	10	18
1986/87	אדמונטון אוילרס	NHL		71	37	70	107	73		21	12	16	28	16
1987/88	אדמונטון אוילרס	NHL		70	37	74	111	103		19	11	23	34	29
1988/89	אדמונטון אוילרס	NHL		72	33	61	94	130		7	1	11	12	8
1989/90	אדמונטון אוילרס	NHL		79	45	84	129	79		22	9	22	31	20
1990/91	אדמונטון אוילרס	NHL		53	12	52	64	34		18	4	11	15	16
1991/92	ניו יורק ריינג'רס	NHL		79	35	72	107	73		21	12	16	28	16
1992/93	ניו יורק ריינג'רס	NHL		75	25	66	91	72		-	-	-	-	-
1993/94	ניו יורק ריינג'רס	NHL		76	26	58	84	76		23	12	18	30	33
1994/95	ניו יורק ריינג'רס	NHL		46	14	39	53	40		10	3	10	13	8
1996/97	ניו יורק ריינג'רס	NHL		71	36	48	84	88		15	3	9	12	6
1997/98	ונקובר קנאקס	NHL		82	22	38	60	58		-	-	-	-	-
1998/99	ונקובר קנאקס	NHL		59	13	35	48	33		-	-	-	-	-
1999/2000	ונקובר קנאקס	NHL		66	17	37	54	30		-	-	-	-	-
2000/01	ניו יורק ריינג'רס	NHL		82	24	43	67	89		-	-	-	-	-
2001/02	ניו יורק ריינג'רס	NHL		41	7	16	23	32		-	-	-	-	-
2002/03	ניו יורק ריינג'רס	NHL		78	18	22	40	30		-	-	-	-	-
2003/04	ניו יורק ריינג'רס	NHL		75	18	25	43	42		-	-	-	-	-
סה"כ ב-NHL				1756	694	1193	1887	1910		236	109	186	295	244

בינלאומי

שנה	קבוצה	טורניר	מיקום	מש	שע	אס	נק	ד"ע
1984	קנדה	גביע קנדה		8	2	4	6	8
1987	קנדה	גביע קנדה		9	1	6	7	6
1989	קנדה	אליפות העולם		6	3	3	6	8
1991	קנדה	גביע קנדה		8	2	6	8	10
1996	קנדה	גביע העולם		7	1	4	5	12
סה"כ				38	9	23	32	44

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מרק מסיה בוויקישיתוף