חתונה מאוחרת
'חתונה מאוחרת' הוא סרט קולנוע ישראלי, בבימויו של דובר קוסאשווילי, שיצא לאקרנים בשנת 2001.
 | |
| בימוי | דובר קוסאשווילי |
|---|---|
| הופק בידי |
אדגרד טנמבאום מרק רוזנבאום |
| תסריט | דובר קוסאשווילי |
| עריכה | יעל פרלוב |
| שחקנים ראשיים |
ליאור אשכנזי רונית אלקבץ מוני מושונוב לילי קוסאשווילי |
| מוזיקה | יוסף ברדנשווילי |
| מדינה |
 ישראל |
| חברה מפיצה |
קרן הקולנוע הישראלי טרנספקס הפקות שידורי קשת |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה  |
| הקרנת בכורה | 4 באוקטובר 2001 |
| משך הקרנה | 102 דקות |
| שפת הסרט |
גאורגית יהודית עברית |
| סוגה |
סרט רומנטי, סרט דרמה, דרמה קומית |
| תקציב | $450,000[1] |
| הכנסות | ₪8,358,000[2] |
| פרסים | עשרה פרסי אופיר |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
עלילהעריכה
משפחתו בת העדה הגרוזינית של זאזא (ליאור אשכנזי), רווק בן 31, פועלת כדי לחתן אותו לפי מסורת העדה, ולמצוא לו כלה צעירה בת עדתו, וטורחת להפגישו עם כלה פוטנציאלית. זאזא הוא דוקטורנט לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, ומנותק מעט ממנהגי העדה, אך הוא מכבד את הוריו, ומשתף פעולה אתם בחיפושים אחר כלה. לאחר שהכלה מוצאת חן בעיני לילי (לילי קוסאשווילי), אמו של זאזא, היא משליכה עורלה מתחת למיטתה, סגולה לחיזוק האהבה בין שני הצעירים. בזמן המפגש, הכלה הצעירה בת ה-17 מתנשקת עם זאזא, אך זאזא מגלה כי מתחת למיטה מסתתרת אחותה. לאחר המפגש שהסתיים בלא כלום, מתברר שלאם הכלה יש כבר אוסף גדול של עורלות כאלה.
להוריו של זאזא מתברר שהוא אינו נענה לכלות המוצעות לו, עקב אהבתו, הסודית, ליהודית (רונית אלקבץ) - גרושה ואם לילדה בת 6, בת העדה המרוקאית, המבוגרת ממנו בשנים אחדות.
הוריו של זאזא וקרובים נוספים שלו אינם מסכימים לאהבתו זו, באים לביתה של יהודית, ומבהירים לה ולזאזא היטב, ואף באלימות, את עמדתם. נימוקו העיקרי של יאשה (מוני מושונוב), אביו של זאזא, הוא שיהודית מבוגרת מדי, ואילו זאזא זקוק לכלה צעירה. יהודית מחליטה שלא להתעמת עם משפחתו של זאזא, ומנתקת את קשריה איתו, חרף אהבתם זה לזה.
הסרט מסתיים בחתונתו של זאזא, לכלה גרוזינית צעירה, בהתאם לרצון משפחתו. לקראת סוף הסרט מעמיד זאזא את הנוכחים בחתונתו בפני שאלה גורלית ודרמטית.
שפתו העיקרית של הסרט היא גאורגית יהודית, המשמשת את כל הדמויות הגרוזיניות שבסרט (כולל יאשה, שאותו מגלם מוני מושונוב, שלמד לדבר גרוזינית במיוחד לצורך תפקיד זה). הדיאלוגים עם יהודית ובתה, שהן הדמויות היחידות בסרט שאינן גרוזיניות, הם בעברית (כולל שיחתו של יאשה אתה, הנעשית בעברית עילגת).
שחקניםעריכה
| שחקנ/ית | דמות |
|---|---|
| ליאור אשכנזי | זאזא |
| רונית אלקבץ | יהודית |
| מוני מושונוב | יאשה |
| לילי קוסאשווילי | לילי |
| איה קורן | אילנה |
| סימון חן | סימון |
| רוזינה קמבוס | מגולי |
| מיכאל מושונוב | הבן של מגולי |
| דינה דורון | לובה |
| ליביה חכמון | מרגלית |
| נאנא דביר | אתרי |
| אנה פינשטיין | מיה |
| רבקה גור | שרה |
| ראובן דיין | נאצר |
| ספיר קוגמן | מדונה |
| לאוניד קנייבסקי | אותרי |
| אלי תורי | בסיק |
| מריה אובנוב | ללי |
כתיבה וליהוקעריכה
ראשיתו של הסרט ב-1998. אז תוכננה סדרת טלוויזיה שיכתבו בוגרי בית בית הספר סם שפיגל ושתשודר בערוץ הראשון. רנן שור, מנהל בית הספר, פנה לקוסאשווילי בעקבות הצלחת סרטו הקצר 'עם חוקים' וביקש ממנו לכתוב פרק. קוסאשווילי כתב תסריט בן שישים עמודים שמצא חן בעיני שור, אבל התבקש לקצרו. כשניסה לעשות זאת דווקא האריך את התסריט, ובסופו של דבר כתב את 'חתונה מאוחרת'.[3]
קוסאשווילי התקשה ללהק את השחקנים לסרט. שחקנים גאורגים לא היו בנמצא, ולשחקנים שנבחנו לא היה מבטא מתאים בגאורגית[4]. לכן הוא פנה למי שאינם שחקנים – שאותם אימנה אורית שר – כמו אימו, שעשתה חזרות במשך חצי שנה[4]. לתפקיד הראשי רצה קוסאשווילי את אלון אבוטבול, ששיחק ב'עם חוקים', אבל החליט שאם ינסה לגלם את זאזא במידה הנדרשת של אינפנטיליות תהיה הופעתו מעוררת רחמים.[3] "'[...] ואילו אצל ליאור [אשכנזי]", חשב קוסאשווילי, "שהוא גבר מאוד אטרקטיבי, זה יעבור בחינניות וכך היה'".[3] את אשכנזי ראה בסרט קצר שהציג לו גולן אזולאי כשנבחן לתפקיד, שבו שיחקו השניים יחד.[3] רונית אלקבץ התקבלה אף שקוסאשווילי לא היה מעוניין בה, משום שהסוכנת שלה התעקשה שייפגשו. היא חשקה בתפקיד, באה מוכנה מאוד למבחן ועמדה על כך שתקבל אותו.[3] מוני מושונוב דחה את ההצעה לשחק בגלל ההשקעה הרבה הכרוכה בלימוד השפה, אך התרצה ובילה חצי שנה בלמידתה לאחר שקוסאשווילי שכנע אותו.[3]
הצלחת הסרטעריכה
|
עד אותה נקודה לא היו סרטים על העדה הגרוזינית. היו סרטי בורקס עדתיים, אבל לא כזה. צריך היה שיעברו 20–30 שנה שבהן הדור הראשון, דור ה"חמורים", פילס את הדרך לדור השני והשלישי, שדרכם האומנות של עולי גרוזיה חדרה לתרבות הישראלית. אני בן הדור השני למזלי, ואיכשהו הקדמתי את זמני. |
| –דובר קוסאשווילי[3] |
הסרט הוא אחד מהסרטים הישראליים המצליחים והרווחיים ביותר בתקופתו[5]. לאחר שנות בצורת ארוכות בקולנוע הישראלי, הסרט הפך לשובר קופות ביחס לתקופתו, כשנמכרו להקרנותיו 298,500 כרטיסים[2].
הסרט הוקרן במדינות שונות בעולם, ובהן ארצות הברית, צרפת והממלכה המאוחדת.
הסרט זכה בטקס פרסי אופיר בעשרה פרסים, בקטגוריות הבימוי, העריכה, המוזיקה, התסריטאות, הפסקול והמשחק (לארבעת השחקנים הראשיים: ליאור אשכנזי, רונית אלקבץ, מוני מושונוב ולילי קוסאשווילי)[6], וייצג את ישראל בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר בתחרות האוסקר, אך לא נבחר בין חמשת המועמדים הסופיים[7].
הסרט הוקרן בפסטיבלים רבים לקולנוע, כמו בפסטיבל ירושלים, שבו זכה בתחרות חג'ג' לקולנוע ישראלי עלילתי באורך מלא בפרס חג'ג' לסרט העלילתי הטוב ביותר[8], ולאחר מכן בפסטיבלים במדינות בעולם כמו סלובקיה, ארגנטינה ויוון (בפסטיבלים שבהם הוענקו פרסים מיוחדים לקוסאשווילי ולאלקבץ)[9], אוקראינה ונורווגיה (בפסטיבלים שבהם זכה הסרט כולו), ספרד, פולין, הונג קונג, ניו אורלינס, ניו יורק[10], קנדה וכן פסטיבל קאן.
הוא נבחר על ידי שישה מבקרי קולנוע של העיתון "L.A Weekly" בין עשרת הסרטים הטובים של 2001, במקום השלישי[11], ובמקום ה-12 על ידי "ניוזוויק"[12].
בספטמבר 2004 ששודר הסרט בשידורי קשת בערוץ 2 ורשם רייטינג של 21.7% עם 405 אלף צופים[13].
לקריאה נוספתעריכה
- קובי ניב, תסריטאות, הוצאת נ.ב ספרים, 2004
קישורים חיצונייםעריכה
- הסרט המלא לצפייה ישירה (בתשלום) באתר ארכיון הסרטים הישראלי - סינמטק ירושלים
"חתונה מאוחרת", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"חתונה מאוחרת", באתר נטפליקס
"חתונה מאוחרת", באתר AllMovie (באנגלית)
"חתונה מאוחרת", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "חתונה מאוחרת", באתר ספר הקולנוע הישראלי
- "חתונה מאוחרת", באתר Metacritic (באנגלית)
- "חתונה מאוחרת", באתר אידיבי
"חתונה מאוחרת", במסד הנתונים הקולנועיים Kinopoisk.ru (ברוסית)- "חתונה מאוחרת", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- "חתונה מאוחרת" באתר חברת ההפקה "טרנספקס"
- יגאל קולוף, חתונה מאוחרת ביקורת סרט, באתר "סרט"
- יעל מזור, זאזא והקולנוע הישראלי: על הכניעה להגמוניה האשכנזית בסרט חתונה מאוחרת, בכתב העת "שורה ראשונה, גיליון שני, 2007
- מתן אהרוני, ענר פרמינגר, "תובנה מאוחרת: קונפליקט אידאולוגי ורב-תרבותי בסרט 'חתונה מאוחרת'", סוגיות חברתיות בישראל ,7חורף 2009, עמ' 214–243 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר רישום בחינם לתוכנית MyJSTOR).
ביקורות
- נילי ברקן, גרוזיני אחד בא להתחתן..., באתר גלובס, 18 בנובמבר 2001
- יעל שוב, הם כבשו במיטות, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2001
הערות שולייםעריכה
- ^ אברהם כרמלי, זהר שביט, קולנוע בישראל, סיכום פעילות שנתית 1999–2001, המרכז למידע ולמחקרי תרבות, ספטמבר 2003, עמ' 18
- ^ 1 2 אברהם כרמלי, זהר שביט, קולנוע בישראל, סיכום פעילות שנתית 1999–2001, המרכז למידע ולמחקרי תרבות, ספטמבר 2003, עמ' 30
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 דודי פטימר, "הייתי בטוח שכל מה שאני עושה הוא זהב, וקיבלתי את הכאפה", באתר מעריב אונליין, 18 בספטמבר 2021
- ^ 1 2 דוד שליט, בגרוזינית זה נשמע יותר טוב, באתר גלובס, 15 בנובמבר 2001
- ^ גואל פינטו, "חתונה מאוחרת" מוקרן באולמות מלאים, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2001
- ^ גואל פינטו, "חתונה מאוחרת" זכה ברוב פרסי האוסקר הישראלי, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2001
- ^ גואל פינטו, "חתונה מאוחרת" יתמודד על אוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2001
- ^ אביבה קרול, פרס וולגין ל"חתונה מאוחרת", באתר גלובס, 22 ביולי 2001
- ^ פרסים ל"חתונה מאוחרת" בסלוניקי, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2001
- ^ "חתונה מאוחרת" בפסטיבל קולנוע בניו יורק, באתר הארץ, 27 בפברואר 2002
- ^ "חתונה מאוחרת" אחד הסרטים הטובים של השנה, באתר הארץ, 9 בינואר 2002
- ^ גואל פינטו, "חתונה מאוחרת" במקום ה-12 של ה"ניוזוויק", באתר הארץ, 30 בדצמבר 2002
- ^ אביבה קרול, חתונה מאוחרת ששודר בקשת רשם שיא של חמש שנים: רייטינג של 21.7% עם 405 אלף צופים, באתר גלובס, 27 בספטמבר 2004