משה לוין (רב)

הרב משה לוין (תרס"ז, 1907תשל"ז, 30 במאי 1977) היה הרב הראשי של נתניה.

הרב משה לוין

תולדותיועריכה

נולד בעיירה דרעוונא שבליטא. למד בישיבת ברנוביץ אצל הרב אלחנן וסרמן, בישיבת ראדין[1] ובישיבת מיר. בשנת 1935 עלה לארץ ישראל ולמד בכולל היכל התלמוד בתל אביב. נישא לאסתר, בתו של הרב אליהו אפשטיין, רבו של המושב בלפוריה. חתנו השני של הרב אפשטיין היה דוד מלמד, אביו של הרב זלמן מלמד.

בשנת 1938, לאחר פטירת חותנו התמנה הרב לוין לשוחט ורבה של בלפוריה[2]. בתחילת 1947 מונה לרב של קריית חיים[3].

בשנת 1953 עבר לכהן כרב בנתניה לצידו של הרב דוד שלוש[4]. הרב לוין היה מינוי של המועצה הדתית של נתניה, לאחר שרב העיר, הרב אברהם ורנר סירב לשתף פעולה עם המועצה הדתית[5]. בפועל כיהן הרב לוין כרב העיר מטעם המועצה הדתית ומסוף שנות ה-50 הופיע שמו של הרב לוין בעיתונות עם התואר "רבה של נתניה"[6] במקביל למתן כינוי זה לרב ורנר[7].

הקים את ישיבת תפארת נתניה, בראשה עמדו הרבנים שמעון משה דיסקין וצבי פרידמן. כמו כן עמד בראשות כולל שהקים בעיר. פרסם מאמרים תורניים בכתבי עת שונים ובהם ב"שבילין". במקביל לימד תלמוד בתיכון הדתי בעיר[8].

בשנת 1960, על רקע סכסוך בין משרד הדתות והמועצה הדתית לבין הרב ורנר, מונה על ידי הרב יצחק נסים לרב הראשי של נתניה, מינוי שלא הוכר על ידי שר הדתות[9][10]. עם השנים הוכר מעמדו כרב העיר האשכנזי[11].

נפטר בשנת תשל"ז- 1977[12].

צאצאיועריכה

בפטירתו בשנת 1977 נכתב שהוא השאיר שלושה בנים, כולם רבנים, שניים בארצות הברית, ושתי בנות[12].

הנצחתועריכה

לאחר מותו נקרא על שמו רחוב בנתניה[14].

בביתו של הרב לוין פועל "מרכז תורני בית הרב".

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה