נפתלי טרופ

רב פולני

הרב נפתלי צבי טרופיידיש: נפתלי טראפּ, בכינויו המקוצר: הגרנ"ט; י"ג בניסן תרל"א, אפריל 1871 - ג' בתשרי תרפ"ט, 24 בספטמבר 1928) היה מחשובי ראשי הישיבות באירופה שלפני מלחמת העולם השנייה. הרב טרופ היה ממפתחיה של שיטת הלימוד הידועה כשיטת בריסק, ושיעוריו וחידושיו הנלמדים עד היום בכל הישיבות בעולם, הם מאושיותיה של שיטת הלימוד הישיבתית. הגרנ"ט נודע בעמקנותו שבין היתר התבטאה בחקירותיו התלמודיות הייחודיות, לצד יראת שמים ומוסריות בולטת.

נפתלי טרופ
לידה אפריל 1871
גרודנו, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בספטמבר 1928 (בגיל 57)
ראדין, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי הגרנ"ט
מדינה בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 24 בספטמבר 1928 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים ראש ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מצבה מחודשת על קברו

ביוגרפיה

עריכה

נולד בי"ג בניסן, ה'תרל"א (1871), לר' משה ולנעשה, בעיר גרודנא שבאימפריה הרוסית (בלארוס של ימינו). בשנות ילדותו למד תורה מאביו, ובגיל 15 נשלח ללמוד בישיבת קלם, שבראשה עמד רבי שמחה זיסל זיו, הידוע בכינויו "הסבא מקלם". לאחר שנתיים עבר ללמוד בישיבת טלז, ולמד רבות מראש הישיבה רבי אליעזר גורדון. לאחר כשנתיים נוספות עבר לישיבת סלובודקה, שבראשה עמד רבי נתן צבי פינקל - "הסבא מסלובודקה". בעת ההיא שימש כר"מ בישיבה רבי יעקב יצחק רבינוביץ (ידוע בשם ר' איצל'ה מפוניבז'), שהיה גאון בלימודי התלמוד, ור' נפתלי קיבל ממנו דרכי לימוד ועיון.

בהיותו כבן 22, התארס עם בתו של ראש הישיבה (הרב פינקל), אך חודשים ספורים לאחר מכן היא חלתה ומתה, עוד לפני שהספיקו להינשא. לאחר כשנתיים שוב התארס ונישא, לפעשא לאה - בתו של העסקן החרדי ר' אליעזר יעקב חווס. לאחר נישואיו חזר לקלם, ועסק שם בתורה ובעבודה מוסרית בדרכה של תנועת המוסר.

לאחר כארבע שנים, התמנה למשרת ראש ישיבת "אור החיים" שבסלובודקה. שם החלה להתגלות ייחודיותו במסירת השיעורים וביצירת קשר חם ואישי עם תלמידיו.

בגיל 33 שנים, בי"א בניסן תרס"ד (1904), הוצעה לו משרת ראש ישיבת ראדין, הישיבה שהקים וניהל החפץ חיים. תפקידו זה הוא שפרסם את שמו של ר' נפתלי ברחבי העולם התורני, ובישיבה זו מסר את שיעוריו שהודפסו לאחר שנים והתפרסמו ברחבי עולם הישיבות.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גלתה ישיבת ראדין לסנובסק. ר' נפתלי ומשפחתו הצטרפו לישיבה בנדודיה וחלקו עמה את תקופת המלחמה ופגעיה. בזמן המלחמה נפגע ר' נפתלי מרסיסי פגז שנורה לאזור הישיבה. מיד לאחר סיומה של המלחמה נפטרה אשתו, בחודש ניסן ה'תר"פ. הצרות הללו השפיעו לרעה על בריאותו של ר' נפתלי והיא התערערה מאוד. בשנת ה'תרפ"ה חזרה הישיבה לראדין, אך גם שם לא חזר רבי נפתלי טרופ לאיתנו, ובג' בתשרי תרפ"ט (24 בספטמבר 1928) נפטר ונקבר בראדין.

כחניך מובהק של תנועת המוסר, התבלט הגרנ"ט במידות טובות ובמעשי חסד מרובים, ביראת שמים ובתפילות שנאמרו בכוונה ובהתלהבות.

שיטת לימודו

עריכה

בשיטת לימודו התמקד בהבנת סוגיות התלמוד מתוכן עצמן, ללא הכרח בהשוואתן לסוגיות אחרות העוסקות בנושאים מקבילים. שיטה זו נחשבת מקבילה לשיטת בריסק, אותה פיתח ושכלל רבי חיים מבריסק. דוגמה לחקירה בעלת משמעות הלכתית שהמציא ר' נפתלי: לפי ההלכה, אשה שנדרה נדר, ביד בעלה הרשות להפר אותו או להחליט שברצונו שיתקיים הנדר. חקר הגרנ"ט, האם כאשר אומר הבעל לאשתו שהוא מקיים את נדרה, יש לו בכך שותפות בעצם הנדר, ונחשב שחלק מהנדר מתייחס גם אליו, או שמא אין לבעל כל חלק בנדר, וכאשר הוא מקיים אותו, אין בכך אלא "מניעת ביטולו" של הנדר, אך כל חלותו היא מכח האשה בלבד. כאמור, בשני צדדים אלו תלויה הבנת סוגיא במסכת כתובות.

למרות כשרונותיו הברוכים, עמל קשות על חידושי תורתו, ונהג לבדוק אותם ולבחון אותם שוב ושוב כדי להבטיח שהם נכונים ומדויקים בתכלית. לעיתים קרובות נתקף בכאב ראש חזק עקב התאמצותו בעיון בתלמוד. הוא נהג לכרוך מטפחת רטובה סביב ראשו כדי להקל על כאביו, והמשיך להתעמק בסוגיה שלמד.

במקביל ללימוד התלמוד וההלכה, עסק רבות גם בתחומי המקרא והאגדה. גם בתחומים אלו חידש חידושים רבים, ונהג למסור שיחות בנושאים אלו בלילות שבת.

משפחתו

עריכה

אשתו של ר' נפתלי, פעשא (פסיה) לאה, חלתה במחלת טיפוס ונפטרה בשנת תר"פ (1920).

ספריו

עריכה

חידושיו על התלמוד הבבלי בסדרים נשים ונזיקין נדפסו בספר חידושי הגרנ"ט, שנחשב לאחד מחיבורי היסוד בעולם הישיבות. הספר מבוסס בעיקרו על שיטת בריסק.

לקריאה נוספת

עריכה
  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה ומוסר, כרך שני, ע' ט-כח, ארץ-ישראל תשל"ו.
  • מאמר "הנותן אמרי שפר", לרב מנחם מנדל גרליץ בתחילת "חידושי הגרנ"ט", הוצאת "אורייתא-אדרת", ירושלים ה'תשמ"ט.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא נפתלי טרופ בוויקישיתוף