משה פדהצור

משה פדהצור (פודהורצר[1]; ה' בסיוון תרמ"ט, 4 ביוני 1889תשכ"ג, ב' בתשרי תשכ"ג, 30 בספטמבר 1962) היה מראשי היישוב היהודי בצפת, כיהן כראש העיר הראשון של צפת לאחר קום המדינה.

משה פדהצור
משה פדהצור.jpg
משה פדהצור
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 4 ביוני 1889
צפת
פטירה 30 בספטמבר 1962 (בגיל 73)
צפת
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי העתיק בצפת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פעיל חברתי-דתי בעיר
ראש עיריית צפת
19481955
(כ־7 שנים)
חבר מועצת העיר
19301955
(כ־25 שנים)
עוזר של רבנים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בצפת, בנו של אלעזר יעקב פודהורצר ורוחמה, בת הרב רפאל זילברמן, רבה של צפת. למד בישיבה של סבו הרב זילברמן, וכן אצל הרידב"ז. נישא לבתו של דודו הרב אלעזר זילברמן.

היה מזכירו ועוזרו הראשי של סבו הרב זילברמן. סייע לאביו בפעולותיו במירון. בשנת 1924 יזם סלילת כביש מצפת למירון, ששימש את העולים לקברו של רבי שמעון בר יוחאי[2][3]. בדצמבר 1923 נבחר למזכיר סניף בני ברית בצפת[4][5]. היה פעיל מרכזי במוסדות ובארגונים יהודיים מקומיים שסייעו ליהודי צפת[6][7] וארגן מגביות לטובת היישוב. פרסם מאמרים רבים בעיתוני התקופה בארץ ובחו"ל לטובת היישוב היהודי בצפת ובגליל העליון. סייע לקרן הקיימת לישראל בגאולת אדמות בעין זיתים ובמירון.

בשנת תר"צ (1930) התמנה כחבר במועצת העיר, ובמשך השנים מילא תפקידים מרכזיים בגופים ציבוריים רבים.

בשנת 1931 נבחר לוועד הקהילה בצפת[8] ונתמנה ליו"ר ועד הקהילה[9], תפקיד בו החזיק שנים רבות.

לאחר מאורעות תרפ"ט הודו שלטונות המנדט בפני חברי הוועד הזמני של יהודי צפת כי אין להם יכולת להגן על ביטחונם של יהודי העיר והורו לתושבים לנטוש את העיר. פודהורצר עמד בראש המתנגדים בהכריזו: "לא נזוז מפה, לא נסכים שצפת תהיה חברון שנייה!". בעקבות זאת חזרו בהם השלטונות מהחלטתם ופודהורצר עצמו התמנה לחבר בהנהלת קרן העזרה לנפגעי הפרעות. גם במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט פעל להגנת תושבי העיר. בשנת 1938, לאחר שכוחות הצבא עזבו את העיר, הפעיל את קשריו אצל שלטונות המנדט ובעקבות זאת הוחזרו כוחות הצבא לעיר והוגדל מספר הנוטרים העבריים בעיר.

בתקופת מלחמת העצמאות מילא תפקיד מרכזי בהנהגת הציבור היהודי בצפת. לאחר קום המדינה התמנה לראש העיר צפת. אחד ממפעליו הבולטים כראש עיר היה הקמת קריית האמנים בעיר. כיהן בתפקידו עד שנת 1955.

נפטר בצפת בשנת 1962, ונקבר בבית הקברות בעיר[10].

בנו היה העיתונאי דוד פדהצור ונכדו היה הטייס והפרשן הצבאי ראובן פדהצור[11].

לקריאה נוספתעריכה

בצל המצודה - עמידתה של צפת בתש"ח, מאיר מיבר, הוצאת מלוא

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

ראשי עיריית צפת
משה פדהצור אברהם הכהן מאיר מיבר יעקב הופרט אלי קדוש אהרן-רפאל נחמיאס זאב פרל משה חניא יוסף עוז עודד המאירי ישי מימון אילן שוחט שוקי אוחנה
מ-1948 מ-1955 מ-1965 מ-1967 מ-1971 מ-1973 מ-1983 מ-1993 מ-1998 מ-2001 מ-2003 מ-2008 מ-2018