אברהם הכהן (ראש עיריית צפת)

אברהם הכהן
	אברהם הכהן בלשכה
לידה	20 בנובמבר 1911; טרנסילבניה, ממלכת הונגריה
פטירה	22 ביוני 2008 (בגיל 96)
	1956–1966; (כ־10 שנים)
	1956–1966; (כ־10 שנים)

ערך זה עוסק בראש עיריית צפת. אם התכוונתם לראש ישיבה תימני, ראו אברהם הכהן (תימן).

אברהם הכהן (20 באוקטובר 1911, כ"ט בתשרי ה'תרע"ב – 29 ביוני 2008, כ"ז בסיוון ה'תשס"ח) היה איש ציבור ישראלי, שעסק במגוון תפקידים במגזר הציבורי, כיהן כראש העיר צפת.

ביוגרפיה עריכה

הכהן נולד בשנת 1911 בעיר סאמוש איוואר בטרנסילבניה שבהונגריה למאיר ואידה הכהן והוא נכד של ר' יצחק יוסף הכהן, הרב הראשי בעיר (מצד אביו), ושל שרגא שיויטש, עסקן וגביר ידוע בטרנסילבניה. הכהן התחנך בחינוך מסורתי וכללי ועבר בשנת 1929 לעיר פרנקפורט שבגרמניה, בה לקח חלק פעיל בתנועות הנוער הציוני שפעלו בעיר במקביל ללימודי כלכלה באוניברסיטת פרנקפורט^[1]. בעקבות עליית היטלר לשלטון ומעשי האנטישמיות שבאו בעקבות אותם מאורעות, עלה לארץ בשנת 1935 והחל לשאת בתפקידים רבים בגזרה האזרחית והצבאית.

הכהן שירת במסגרת מלחמת העולם השנייה בצבא הבריטי בחיל ההנדסה המלכותי שהוצב במצרים, ולאחר תבוסתו של ארווין רומל הועבר לעיר טריפולי בלוב ואל רומא, שם פעל רבות למען העלייה של פליטי השואה לארץ ישראל. לאחר מכן 1946, פעל הכהן בימי המנדט והבריח ציוד צבאי מנמל חיפה לבסיסי ההגנה והיה פעיל בארגון ובנוטרות. לאחר הקמת צה"ל מונה לנהל את הטסת האספקה במטוסים עבור הנגב שנותק על ידי הצבא המצרי בימי מלחמת העצמאות. לאחר שחרורו, פעל למען חיילי צה"ל כיושב ראש האגודה למען החייל בצפת.

עשייה ציבורית עריכה

עם הקמת מדינת ישראל, הצטרף הכהן למפא"י והחל לעבוד בהתנדבות במועצת הפועלים בפתח תקווה בתחום התרבות, קודם למשרת מזכיר האיגוד המקצועי והיה אחראי על המצב הסוציאלי ועל פעילותם התרבותית של עובדים בבתי החולים, המפעלים ההסתדרותיים ואחרים. הוא החזיק בתפקיד זה עד לתחילת שנות ה-50, בה נקרא לסייע בפיזור אוכלוסיית העולים בפריפריה, תפקיד שהוביל אותו לקריית שמונה שהייתה אז מעברה. הכהן שימש כמזכיר מועצת הפועלים במקום והיה פעיל בוועד המקומי, בנוסף להיותו ציר בוועידת ההסתדרות השמינית וציר לוועידת מפא"י. במהלך תפקידו, דאג הכהן לאספקה סדירה של מים וחשמל, והעביר הרצאות בנושאים מגוונים כמו ארץ ישראל, היסטוריה, תנ"ך ואזרחות.

בשנת 1953, כונן בקרית שמונה רשות מקומית, והכהן מונה לראש המועצה הראשון^[2]. במהלך תקופה זו, הכהן לקח חלק בהקמת המכון לאספקת החשמל ועל עבודות ברשות החולה. בכל אותה תקופה התגורר הכהן בצפון לבדו ואשתו שהתה באזור המרכז^[1].

במאי 1954 מונה למזכיר מועצת הפועלים בצפת^[3]. בתפקידו זה פעל להקמת תשתיות בריאות, חינוך ותעסוקה בצפת, לרבות מלטשת יהלומים, מפעל לייצור נס קפה והקמת אזור תעשייה ופתרון בעיית העלאת המים מוואדי טבחין לעיר. הוא גם היה מראשי המפגינים בעד העלאת יהודי מרוקו לישראל^[4].

בשנת 1955, התמודד הכהן לתפקיד ראש עיריית צפת ברשימה מאוחדת^[5], והיה הראשון שהשתמש בצירוף המילים 'אמת', של העבודה. רשימת אמ"ת קבלה 5 מתוך 11 מנדטים והכהן הקים קואליציה עם הפועל המזרחי ואגודת ישראל^[6] תוך שהבטיחו שצפת תהיה סגורה בשבתות לתנועת כלי רכב ותאסור מכירת בשר חזיר^[1].

כהונתו כראש עיר עריכה

הכהן שימש בתפקיד זה בשתי קדנציות שנמשכו כעשר שנים בין השנים 1955–1965, והיה אחראי על מספר רפורמות, שיפורים ומהלכים כמו הקמת השיכון העממי הראשון בצפת ושכונות נוספות אחרות, סלילת כבישים, הקמת בית ספר תיכון מקצועי של רשת עמל, בניה וחיזוק של מקלטים, מועדון קשישים, הקמת מקומות תעסוקה ומפעלים נוספים בשילוב אטרקציות כמו אצטדיוני כדורגל וטניס, בתי מלון, מוזיאונים, בריכת שחייה, אתרי תיירות ועוד. פעולותיו נשאו פרי כאשר בראשית שנות ה-60 הפכה צפת לעיר פופולרית במיוחד בקרב תיירים. הצלחה נוספת נרשמה כאשר הצליח לשנות את החלטת הממשלה להקים בית חולים בגליל ולשנות את הייעוד לצפת, צעד שהושלם רק לאחר תום כהונתו.

את הבריכה הקים הכהן למורת רוחם של הדתיים שהיו עמו בקואליציה^[7]. ביוני 1956 הודיע הכהן על בניית הבריכה^[8] אותה הוא ראה כמרכיב חשוב בהפיכת צפת לעיר תיירותית. במרץ 1957 יצא מכרז^[9] ובאפריל 1958 הושלמה הבריכה^[10]. במאי 1958, לאחר שהדתיים חברו לחברי האופוזיציה והצביעו במועצת העיר על סגירת הבריכה בשבתות, פירק הכהן את הקואליציה^[11]. לאחר מכן החכיר הכהן את הבריכה לאדם פרטי שפתח את הבריכה בשבת^[12], ומכר את הבריכה במחיר הפסד^[13]^[14].

במהלך כהונתו, אירח הכהן בעיר אישים רבים כמו דוד בן-גוריון, אבא חושי, מנחם ספיר, אלינור רוזוולט, שמעון פרס (שגם תיווך בין הכהן לגורמים שהיו מעוניינים בהקמת רכבל בעיר), יצחק בן-צבי, יגאל אלון, לוי אשכול, מארק שאגאל שהיו חלק מרשימה שכללה אישים רבים מרחבי העולם כגון פוליטיקאים, שגרירים, אמנים, אנשי מדע, ומפורסמים רבים. בנוסף, ביקר הכהן מספר פעמים בבריטניה ובארצות הברית לצורכי גיוס תרומות^[15], לימוד והשתלמויות^[16]. הכהן גם אירח את פרויקט הקמפינג השנתי בהר כנען, בו השתתפו מאות אנשי ציבור, ראשי ערים, שופטים ובכירים אירופאיים שהגיעו עם משפחותיהם והתארחו בתנאי מחנאות.

בתחילת 1965 לאחר שבסניף מפא"י בצפת נבחרו חברים לעומתיים אליו, ממתנגדי דוד בן-גוריון שהכהן היה מתומכיו הנלהבים, ולאחר שמועצת הסניף לא בחרה בו כנציגם למרכז מפא"י, הוא התפטר מתפקיד ראש העיר^[17]. לאחר הקמת רפ"י הודיע הכהן שהוא נגד הפילוג^[18]. בהמשך פורסם שבכוונת הכהן להתמודד בראש רשימת רפ"י למועצת עיריית צפת^[19], אך לאחר פגישה עם ראשי המערך יצא בשליחות לארצות הברית ונעלם מצפת^[20].

החיים לאחר הקריירה הפוליטית עריכה

בתום כהונתו, נשלח הכהן לקנדה בשליחות שמטרתה הייתה גיוס כספים עבור ההסתדרות, והוא התגורר במונטריאול עם אשתו ובנו הצעיר. במסגרת תפקידו, הצליח לגייס כספים גם למטרה הראשית וגם לטובת העיר צפת, וכך שמר על קשר עם העיר אותה שירת.

בתום השליחות, חזר לצפת ומונה למנהל חברת הבנייה אזורים. בהמשך, הופקד על פרויקט שיפוץ ושיקום העיר העתיקה של צפת^[21]. בספטמבר 1973 הוא הפסיד בהתמודדות במפלגת העבודה על מועמדות המפלגה לראשות העיר והוצב רק במקום השני^[22]. בעקבות זאת הוא הודיע על התמודדות ברשימה עצמאית^[23]. בבחירות זכתה רשימתו בשני מנדטים בלבד והוא נותר באופוזיציה^[24]. בתחילת 1976 הצטרף עם סיעתו לסיעת המערך בעיר^[25].

לאחר מספר שנים, עבר הכהן עם משפחתו לחיפה, המשיך את פעילותו במפלגה והתנדב למשמר האזרחי בעיר.

חיים אישיים עריכה

הכהן נישא בשנת 1943 לרבקה כפרי, ששימשה כאחות הראשית בבית החולים בילינסון^[1]. לזוג נולדו שני בנים^[26]^[27]. לאחר פטירתה של ריבה בשנת 1980 בעת טיול משפחתי בברזיל, התחתן הכהן עם אנני רוזנבלט.

אוטוביוגרפיה המגוללת את סיפור חייו ופועלו בשם "מזכרונותי" הוצאה בספר שהוצא לאור על ידו.