פתיחת התפריט הראשי

משה קריגר (15 בנובמבר 188520 בפברואר 1975) היה רופא, חלוץ, מראשוני הרופאים בתל אביב, מנהל בית החולים הדסה-צפת (19241926), ויושב ראש ההסתדרות הרפואית (19321934).

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

קריגר נולד בליטא לרב חיים זאב ולמלכה בת הרב צבי בר אלטשול ושיינה אלקה. הוא למד תורה מפי אביו וב"חדר", ולמד בישיבת טלז. הוא התקבל ללמודי רפואה באוניברסיטת ברלין, ומשם המשיך בגיסן, בנאנסי ובפריז. ב-1912 הוא הוסמך כרופא בפריז. במקביל הוא היה יושב ראש ארגון הסטודנטים.

ב-1912 הוא עלה לארץ ישראל. קריגר התנדב לצבא העות'מאני ושירת באיסטנבול בזמן מלחמת הבלקן הראשונה. בתום המלחמה הוא היה רופא המושבות זכרון יעקב וחדרה. במלחמת העולם הראשונה הוא גויס שוב לצבא הטורקי, כקצין רפואה בדרגת יוזבאשי (שר מאה), בתפקיד "המפקח ההיגייני של השרות הרפואי בחזית מדבר סיני". בהמשך הוצב בארץ-ישראל ובלבנון.

במהלך המלחמה נחלץ לעזרת פרדסני כפר-סבא שם טיפל בחולי הטיפואיד, מבין אנשי תל אביב ומגורשי היישוב היהודי. זה התאפשר משום שמאיר דיזנגוף עסק בשתדלנות אצל השלטונות הטורקים הצליח להביא לכפר-סבא את הבקטריולוג ד"ר משה קריגר, מהיותו איש צבא.

קריגר השיג תנורים לחיטוי המקום ובעזרת המגורשים, חוטאו כל הבגדים ומצעי בית החולים. כדי לבודד בין החולים במחלות מידבקות, השיגו אמבטיה והחלו לרחוץ את החולים טרם אשפוזם. מיטות בית החולים הוכנו מעצים וענפים והמצעים נלקחו מחפציהם האישים של המגורשים שעזבו את המקום והמשיכו צפונה. ד"ר אברהם פיגנבאוים, קריגר והרוקח המקומי צבי סלור שימשו כרופאים. אחיות נמצאו מבין המגורשות, צוות עזר הוקם בהתנדבות[1].

בשנים 19201926 חי בצפת, עבד כרופא בבית החולים "הדסה" צפת ובשנים 1924–1926 ניהל את בית החולים. קריגר היה רופאה של רחל המשוררת שאושפזה בצפת ב-1921 וב-1925. ידידותם הניבה כמה שירים שלה שהוקדשו לו[2][3]. בזמן שהתגורר בצפת היה יו"ר הקהילה היהודית בצפת ונשלח בשנת 1923 להשתתף בקונגרס הציוני השלושה עשר בקרלסבאד שבצ'כוסלובקיה.

בשנת 1927 הוא השתקע בתל אביב כרופא פרטי. ב-1929 נשא לאשה את רופאת הילדים ויו"ר ארגון הרופאות בישראל, ד"ר פני צ'לנוב-קריגר (בתו של ד"ר יחיאל צ'לנוב), ובהמשך נולדו ילדיהם נירה קריגר-דן (1930–2015) ויחיאל.

במלחמת העצמאות קריגר היה ממקימי "השירות הרפואי", (19 בדצמבר 1947), במשותף עם ד"ר משה פלר, ד"ר יוסף מאיר, ד"ר משולם ליבונטין וד"ר אברהם קצנלסון. דוד בן-גוריון רושם ביומנו לאחר פגישה עם צוות ההקמה : "הוקמה ועדה רפואית לשעת חירום ונקבעו רופאים אזורים. הוחלט על תוספת 500 מיטות בבתי-החולים הקיימים, עם פרסונל רזרבי ( בייחוד קבוצות צוותי ניתוח). דרושים 76,600 לא"י לציוד - מיטות, שולחנות-ניתוח, ולתוספת מיטות".[4].

בעת מגוריו בתל אביב, קריגר היה פעיל בענייני ציבור כיו"ר ההסתדרות הרפואית בארץ-ישראל (1932–1934), חבר הוועד הפועל של הברית העולמית של רופאים יהודים, יו"ר הוועד הפועל של הליגה למלחמה בשחפת בארץ-ישראל, חבר הוועד האזרחי להקמת המוזיאון הראשון לאמנות בעיר תל אביב, ויו"ר חוג ידידי תיאטרון הבימה ופעיל להקמת "בית הבימה". ב-1934 הוא הקים בשדרות רוטשילד 71 את בית קריגר (אדריכל זאב רכטר), שבו שכנה גם מרפאתו. בין מטופוליו היו: חיים נחמן ביאליק, רחל המשוררת, אורי צבי גרינברג, אנדה עמיר-פינקרפלד, החזון איש, מנחם גנסין, הרב יצחק ידידיה פרנקל, חנה רובינא, שמעון פינקל, אהרון מסקין, משה קסטל ולאה ניקל[5]. כיום משמש "בית קריגר" כבית מלון בוטיק המציע כ-25 דירות יוקרה ששופצו[6]. ד"ר אפרים סיני נזכר: "שמו הלך לפניו כאיש המוסר והיושר הציבורי, בעל זיכרון פנומנאלי היה ומוח אנציקלופדי".[7]. על שמו של קריגר קרוי גם רחוב בתל אביב.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • ניסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל" 1799-1948", הוצאת איתי בחור, זכרון יעקב, מרץ 2012, מהדורה שנייה, עמוד 377.
  • משה קריגר, "מכתב לחבר", הוועד המרכזי, ההסתדרות רפואית ישראל, 27.2.1975.
  • מירב גרץ-רונן, "מאה שנה לבית החולים בצפת 1910-2010", איתי בחור - ההוצאה לאור, פברואר 2010, עמוד 23.
  • אריאל : כתב עת לידיעת ארץ-ישראל, חידושים בחפירות ארכאולוגיות בירושלים, אלבום נדיר ממלחמת העולם הראשונה (מעזבונו של פסח בר אדון), צילום: "ד"ר ספרא, ד"ר כנעאן ורעייתו וד"ר משה קריגר ליד המסגד בבאר-שבע", (נובמבר 1916), עמוד 66, הוצאת ספרים אריאל, מספר 187, ניסן תשכ"ט, אפריל 2009.
  • אהרון אבן חן, "ה'סר-טביב' ", בתוך: חתונה בצידון, הוצאת מסדה, 1972

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "סיפורי ארץ ישראל - מצבות מדברות 1850-1950", "נערה ירושלמית שנהרגה בהפגזה בריטית, 10.5.1918, כפר-סבא" (פורסם שבת, 1 בדצמבר 2012)
  2. ^ נדב מן, שנהיה בריאים: 100 שנה לבית החולים בצפת, באתר ynet, 5 במרץ 2010
  3. ^ אורי מילשטיין, "רחל המשוררת: מעצבת האליטות (חלק א')", באתר "אימגו" - מגזין, כתב עת בנושא תרבויות, מאמרים, 23 בספטמבר 2006
  4. ^ גרשון ריבלין, אלחנן אורן, (עורכים), דוד בן-גוריון מן היומן (מלחמת העצמאות, תש"ח - תש"ט), משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשמ"ו, 1986, עמוד 27, "הקמת שירות רפואי", 19.12.1947
  5. ^ משפחת קריגר the rothild 71 since 1934
  6. ^ רתם תורגמן, מקו, "The Rothschild: חווית אירוח אורבנית בלב הכרך", 25.7.2012
  7. ^ ד"ר אפרים סיני, "במלוא העין - מעולמו של רופא", צ'ריקובר מוציאים לאור בעמ, תל אביב, 1984, עמודים 140-141