משה שמשון וסרמן
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש לציין גם תאריכים כלליים. | |
הרב משה שמשון וסרמן (ה'תרנ"א – י"ח בניסן ה'תשכ"ב, 1891–22 באפריל 1962) היה רב בגרמניה, פולין ובשכונת נווה שאנן בתל אביב. מחבר תורני. מחסידי הרב ישראל פרידמן האדמו"ר מהוסיאטין.
 | |
| לידה |
1891 ה'תרנ"א ברודי |
|---|---|
| פטירה |
1962 (בגיל 71 בערך) ה'תשכ"ב |
| תקופת הפעילות |
?–1962  |
| תחומי עיסוק | הלכה רב העיר דורמשטט |
| תפקידים נוספים | רב שכונת נווה שאנן, תל אביב |
| רבותיו | הרב אברהם מנחם הלוי שטיינברג הרב בנימין קלוגר |
| חיבוריו | שו"ת שאילת משה |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולד בברודי שבגליציה (כיום אוקראינה) בשנת תרנ"א (1891), להוריו הרב יהושע השל ופרידה. בצעירותו למד בישיבת "תומכי אוריתא" אצל הרב אברהם מנחם הלוי שטיינברג (מחבר שו"ת "מחזה אברהם"), והרב בנימין קלוגר בנו של הרב שלמה קלוגר. בשנת תרע"ב נסמך לרבנות בידי שניהם.[1]
בשנת ה'תרע"ד נתמנה לחבר ועד הרבנים בקהילת ברודי.[2]
בשנת ה'תרע"ו, בעת מלחמת העולם הראשונה, גויס לצבא האוסטרי לתפקיד רב צבאי. בתפקיד זה טיפל בפליטי המלחמה וכיהן גם כסגן הרב בשטייר.
לאחר סיום המלחמה, בשנת ה'תרע"ח, הזמינו הרב ד"ר שלמה קרליבך להיות עוזרו בעיר ליבק שבגרמניה. הוא נעתר להצעה ושימש בתפקיד שלוש שנים, עד פטירת הרב קרליבך,[דרושה הבהרה] אז מילא את תפקידו כרב הראשי.[דרושה הבהרה] בשנת ה'תרפ"א נישא לפייגא, בתו של הרב חיים זוארברג. בה'תרפ"ג עבר לכהן כרבה של קיל, ומה'תרפ"ד שימש מורה הוראה בקהילה האורתודוקסית הנפרדת בדרמשטאדט.[3] מה'תרצ"א כיהן כדיין בברסלוי (כיום בפולין) ובתרצ"ד נתמנה לרב המקום.[דרושה הבהרה] בשנת ה'ת"ש נמלט מהנאצים בגרמניה ועלה לארץ ישראל לאחר שקיבל סרטיפיקט,[4] שם נתקבל כרב בית הכנסת "בית אולפנא" שכונת נווה שאנן בתל אביב,[5] וכן חבר מועצת הרבנות בעיר.
ייסד את ישיבת "בית ישראל – רוז'ין" בתל אביב.[6]
משפחתו שנשארה באירופה נספתה כולה בשואה, ובהם אביו, אחיו ואחיותיו.[7]
ישב בקביעות בהרכב בית הדין של הרב יעקב משה טולידאנו, רבה של תל אביב, לצד הרב שמואל יצחק יפה.[8][9] לפי עדותו של הרב טולידנו, בית דין זה טיפל לאחר השואה במשך שנה אחת ביותר ממאתיים עגונים וארבעים עגונות.[10]
בשנותיו בארץ הזדהה עם המפד"ל ועם הפועל המזרחי.[11][12]
הרב וסרמן נפטר בחול המועד פסח, י"ח בניסן ה'תשכ"ב (22 באפריל 1962). הוא נטמן בבית העלמין זכרון מאיר.[13]
כתיבה הלכתית עריכה
לאורך שנותיו הרבות כרב עמד בקשרי מכתבים עם גדולי ישראל בנושא הלכה, בהם הרב איסר יהודה אונטרמן, הרב חיים עוזר גרודזנסקי, הרב מרדכי בריסק, הרב בן ציון חי עוזיאל, הרב עובדיה הדאיה, הרב יחזקאל בנט, הרב יצחק אונא ועוד. בשנת תשי"ז הוציא לאור את תשובותיו בספר שו"ת בשם שאילת משה.
כמה מתשובותיו ההלכתיות קיבלו מקום של כבוד בספרות ההלכתית:
- בשנת תשי"ז הוא דן בהשתלת איברים מתרומה, ובפרט בהשתלת קרנית.[14]
- בשנת תרפ"ח, בשבתו בדרמשטט כתב שיש להתיר גיור של נכרית שהתגיירה בגיור רפורמי ונשואה בנישואין אזרחיים ליהודי שהתפקר, כיוון שהיא מתאמצת להתגייר, ואף שאין בידו לקבוע שסופה להיות גיורת גמורה. הסיבה לכך היא הערך החשוב שבהצלת יהודי מהתבוללות. הרב יצחק לוויטן רבה של אוסלו, והרב מרדכי בריסק נטו להסכים להיתרו.[15]
- בשנת תשט"ז התיר למעשה להשתמש במטריה בשבת, אם הייתה פתוחה מערב שבת, מפני שכך נראה מהגמרות וכך דעת רוב האחרונים.[16]
- לאחר שממשלת גרמניה אסרה את השחיטה הכשרה בשנת תרצ"ג, הוא התאמץ וחתר למצוא פתרון הלכתי שיאפשר שחיטה שתהיה כשרה בשעת הדחק, וצידד בפתרון של מכונת שחיטה שהמציא רופא יהודי.[17] הוא כתב על כך לרב חיים עוזר גרודזנסקי, והאחרון השיב בחיוב ותמך בהצעתו.[18]
לקריאה נוספת עריכה
- הרב כתריאל פישל טכורש, 'הרב ר' משה שמשון וסרמן זצ"ל', בתוך: התורה והמדינה יא-יג, תל אביב תשכ"ב, עמ' תשלו-תשלז
- פ. אריה, "שאילת משה", שערים, כ"ב סיון תשי"ז, עמ' ז
- הרב שמואל אפרים טיקטין, 'ספר שאילת משה', המאור [ח,ה], תמוז תשי"ז, עמ' 38–39
- הרב ש. ח. פרוש, 'שו"ת השיב משה', המעין [ד, ב-ד], חשון-טבת תשי"ח, עמ' לט
- 'ר' משה שמשון ב"ר יהושע השל וסרמן', בתוך: מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, כרך ב, ירושלים תשנ"ז, עמ' 931–933
קישורים חיצוניים עריכה
- ר' משה שמשון וסרמן, שו"ת שאילת משה, מהדורת תל אביב, תשי"ז, באתר היברובוקס.
הערות שוליים עריכה
- ^ 1235 | Encyclopedia of the Founders and Builders of Israel, www.tidhar.tourolib.org
- ^ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, כרך ב, עמ' 931-932
- ^ במרבית השנים תחת כהונת הרב יונה מרצבך כרב הקהילה. הנרי וסרמן (עורך), פנקס הקהילות, חלק שני כרך שלישי: הסן, הסן נאסאו ופרנקפורט, יד ושם תשנ"ב, עמ' 155.
- ^ שורה 136, רשימת רבנים שקיבלו סרטיפיקטים, באתר www.archives.gov.il
- ^ בישיבית המועצה הדתית בתל-אביב, הצופה, 26 בספטמבר 1940
- ^ אריה בקנרוט, אביר המלכות – על רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, כרך ב, ירושלים תשס"ד, עמ' קסח והלאה
- ^ שאילת משה, עמ' 18
- ^ קונטרס שמע שלמה, עמ' 24
- ^ רבנות ראשית כרך א', באתר ארכיון המדינה, עמ' 53
- ^ הרב יעקב משה טולידנו, בת עמי, תל אביב תש"ז, עמ' ג
- ^ גדולי התורה על הפועל המזרחי ופעליו ליובלו הארבעים | הצפה | 4 אוגוסט 1961 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ מודעה על כינוס המזרחי בביתו של הרב משה שמשון וסרמן| הצפה 9 ינואר 1958; הספרייה הלאומית של ישראל, באתר www.nli.org.il
- ^ גלוי מצבה על קברו של הרב משה שמשון וסרמן ז"ל, הצופה, 25 במרץ 1963
- ^ הרב משה שמשון וסרמן, שאילת משה יו"ד סימן פד
- ^ שאילת משה, סימנים צד-צו
- ^ שאילת משה סימן ב
- ^ שאילת משה, יורה דעה סימן פה
- ^ אגרות ר' חיים עוזר, סימן תיד