ישראל פרידמן (הוסיאטין)
רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין (ט"ז בכסלו ה'תרי"ח - כ"ט בכסלו ה'תש"ט; דצמבר 1857 - 31 בדצמבר 1948) היה האדמו"ר השני לחסידות הוסיאטין, מענפי חסידות רוז'ין, ותומך פעיל ביישוב ארץ ישראל.
 | |||||
| הרב ישראל מהוסיאטין | |||||
| לידה |
ט"ז בכסלו ה'תרי"ח הוסיאטין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
31 בדצמבר 1948 (בגיל 91) כ"ט בכסלו ה'תש"ט תל אביב, ישראל | ||||
| מקום קבורה | טבריה, ישראל | ||||
| מקום מגורים | הוסיאטין, וינה, תל אביב | ||||
| מקום פעילות | הוסיאטין, וינה, תל אביב | ||||
| תקופת הפעילות |
? – 31 בדצמבר 1948  | ||||
| תחומי עיסוק | הפצת מצוות יישוב הארץ | ||||
| בת זוג | נחמה ניטל | ||||
| אב | מרדכי שרגא פייבוש פרידמן | ||||
| אם | ברכה דינה | ||||
| צאצאים | חיה שרה רחל | ||||
| |||||
קורות חייו
עריכהנולד בעיירה הוסיאטין שבגליציה לדינה ורבי מרדכי שרגא-פייבוש בט"ז בכסלו התרי"ח (3 בדצמבר 1857). שמו ניתן לו על שם סבו הרב ישראל פרידמן מרוז'ין שנפטר שבע שנים קודם לכן. בט"ו בסיוון תרל"ב נישא לנחמה ניטל בתו של רבי אבי עזרא זליג שפירא ממוגלינצא (חתן דודו רבי אברהם יעקב מסדיגורה) להם נולדו שתי בנות: חיה שרה רחל וחוה. אשתו נפטרה בט"ז בסיוון תרנ"ב. לאחר פטירת אשתו נישא בשנית לבתו של רבי חיים הגר מאנטניא. ביום כ"ב באייר ה'תרנ"ד (1894) מת אביו ולכן מונה לאדמו"ר השני של חסידות הוסיאטין. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה היה בין אדמו"רים מחסידויות מבית רוז'ין וחסידיהם שנסעו לווינה, וקבע את העיר כמקום מגוריו גם לאחר מלחמת העולם הראשונה. הרב נהג לנסוע לבקר את חסידיו בגליציה. גדולי הרבנים העריכו אותו ואף האדמו"ר מבעלז כינה אותו: "צדיק יסוד עולם". תחילה היה חבר באגודת ישראל, אך בעקבות החלטות אנטי-ציוניות שנתקבלו באספתה ב־1921, הצטרף למזרחי[1].
במהלך שהות האדמו"רים מרוז'ין באוסטריה הועלתה ההצעה לפתוח חלקה בבית הקברות היהודי בווינה בשבילם, כתגובה להצעה זאת אמר הרב פרידמן כי בשבילו אין צורך, הוא מתכוון לעלות לארץ ישראל. האדמו"ר השני מהוסיאטין השתתף בכינוסים של אגודת ישראל בווינה, דאג להעלות את נושא ארץ ישראל ויישובה על סדר היום, וכאשר החלו לדבר בגנות יישובה קם ונטש את הכינוסים, אך לא עזב את האגודה ופעל מתוכה על מנת לחזק את הלובי למען יישוב הארץ באגודה. לאחר פטירת אשתו נישא בשנית לבתו של רבי חיים הגר מאנטניא.
פעילותו בארץ
עריכהב-1937 עלתה רמת האנטישמיות באוסטריה ובאירופה כולה בעקבות עליית היטלר לשלטון ארבע שנים לפני כן. העלייה ברמת האנטישמיות גרמה לרב פרידמן להפציר בחסידיו להימלט מאירופה ולעלות לארץ ישראל. הוא אמר כי "מי שיש לו שכל שיברח כעת אפילו בנעלי בית". בשנת תרצ"ז (1937), בגיל 80, עלה הרב לארץ ישראל. למי שבאו להיפרד ממנו בתחנת הרכבת אמר: "מי שיכול למכור שימכור, ומי שלא יכול למכור, שישאיר הכול ויברח מכאן, כשרק תרמיל על שכמו". הרב פרידמן בחר להתיישב בעיר תל אביב בטענה כי "בעיר יהודית זו אין צריחי כנסיות ולא נשמעים בה פעמוניהן", הרב פרידמן שכר בניין ברחוב ביאליק שהוסב לאולם תפילה, לדירתו הפרטית וחדרים הצמודים לבית הכנסת, ובכך יסד את חצר חסידות הוסיאטין בתל אביב. אך הרב לא שכן רק בתל אביב ונהג לבקר בירושלים בקיץ ולשהות בה עד ג' במרחשוון, יום השנה של סבו רבי ישראל מרוז'ין, בו עלה לכותל.
בשנת ה'תש"ב (1942) החלו הגרמנים להתקרב לארץ ישראל ופחד גדול נפל ביישוב העברי, לכן פנה הרב יעקב לנדא, רבה של בני ברק, לרב פרידמן וביקש ממנו להצטרף לתפילה כנגד הצורר, הרב נאות לבקשה והגיע לתפילה בירושלים על קברו של הרב חיים אבן עטר (האור חיים), ולאחר אמירת תהילים אמר לציבור כי "לצורר לא תהיה שליטה בארצנו" ובכך הרגיע את החסידים. והעיז אחד מהנוכחים לשאול אותו איך הוא יודע, אז ענה "ראיתי שם הוי"ה כסדרם מאירים על ציון הק'"
בכ"ט בכסלו תש"ט (31 בדצמבר 1948) נפטר רבי ישראל מהוסיאטין בגיל 91[2]. ביום השנה למותו נערכות הילולות לשמו ועליות לקברו.
משנתו הציבורית
עריכהמסופר על הרב פרידמן כי נהג לשמור על צניעות מרובה ולהסתיר את דרכו בקודש, אך בד בבד שמר בביתו על המלכותיות הרבה של סבו הרב ישראל פרידמן מרוז'ין, ובביתו היו אלפי תשמישי קדושה מהודרים שחלקם הועברו לו בירושה. עוד נוהגים לספר כי הרב פרידמן המעיט לדבר וכי דבריו היו שקולים ומדודים שתמיד נאמרו בנועם ובנימוס. בזמן שהותו בגולה מסופר כי היו שומעים אותו מדבר כאשר היה יוצא לטייל ומתפעם מיצירות הבורא.
התנגד ליציאה מכנסת ישראל בתקופת המנדט, שאורגנה על ידי אנשי אגודת ישראל בארץ[3].
חסידות רוז'ין בכלל והרב פרידמן בפרט, ראו מאז ומתמיד בעין יפה את מצוות יישוב ארץ ישראל. הרב פרידמן השתייך לציונות דתית, תמך ביישוב העברי בארץ, ואף חיזק את היישוב בארץ על ידי עליה וייסוד חצר חסידות הוסיאטין בתל אביב, אשר בית הכנסת אותו ייסד עדיין עומד וקיים. שנים לאחר מכן התייחס הרב פרידמן לעליה לארץ ואמר:
"מהגרים גם לארצות אחרות, אבל רק למטרה פרטית, במטרה כללית לאומית הולכים רק לארץ ישראל. והראיה – אוגנדה. גם החופשיים בכו אז לשמע הצעה הזאת אפילו שלא ידעו אם הארץ המוצעת טובה אם לא"
לאחר קום המדינה ראה הרב במדינה כאתחלתא דגאולה (התחלת הגאולה), ולכן תמך הרב ישראל פרידמן בהפצת לימודי התורה, חינוך יהודי ומצוות יישוב הארץ בקרב הפועלים, ואף חיזק את ידה של תנועת המזרחי. עקרון האחדות של עם ישראל היה נר לרגליו, ולכן כאשר התבקש להסכים להקמת העדה החרדית הנפרדת מהעם והרבנות הראשית השיב:
"שאנחנו נחתום שאלו יהודים ואלו אינם יהודים? מבקשים שאני אסכים לכך ואחתום על זה? ומה יגידו על זה בשמים"
רבי ישראל מהוסיאטין הביע בצוואתו את הרצון להיקבר בהר הזיתים, אך אם הדבר לא יושג שיקברוהו בצפת או בטבריה, ואכן מפאת שלטון הירדנים במזרח ירושלים לא היו יכולים לקבור אותו בהר הזיתים, בנוסף לא ניתן היה להספיק לסדר מקום עבורו בצפת על כן קברוהו בחלקת תלמידי הבעל שם טוב בבית הקברות בטבריה.
צאצאיו
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- יצחק אלפסי, "אנציקלופדיה לחסידות- אישים" כרכים א-ג, הוצאת מוסד הרב קוק, 1986, 2000, 2004.
- הרב מאיר גרוזמן, אמרו צדיק, רמת גן, תשס"ו (2006).
- הרב יהודה ברנדס, במלכות הקדושה, הוצאת תבונות, אלון שבות, תשס"ו (2006).
קישורים חיצוניים
עריכה- הרב מרדכי פוגלמן, ארחות חיים, הצופה, 23 בדצמבר 1949
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' ישראל פרידמאן זצ"ל", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 103, באתר היברובוקס
- הרב אליעזר מלמד, רבי ישראל מהוסיאטין - זקן בית רוז'ין, פורסם ברביבים כרך ג', פרק ט"ז, 164-171
- טונקה פיקהולץ, חסידי הוסיאטין בסקאלאט, מתוך ספר הזיכרון לסקאלאט, עמ' 31 - תיאור ממקור ראשון של חסידי הוסיאטין והערצתם לאדמו"ר המבקר בעיירה שלהם
ישראל פרידמן (1857-1948), מהוסיאטין, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה
| תקופת חייו של הרב ישראל פרידמן על ציר הזמן |
|---|
 |