משה שפירא (עפרה)
הרב משה כהנא שפירא (שבט תרצ"ה, 5 בינואר 1935 – ח' באדר ב' תשע"ט, 15 במרץ 2019) היה מייסד מדרשת שובה, יחד עם רעייתו רבקה שפירא.
 | |
| לידה |
1935 שבט תרצ"ה ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
15 במרץ 2019 (בגיל 84 בערך) ח' באדר ב' ה'תשע"ט עפרה, ישראל |
| מקום קבורה | בית העלמין, עפרה |
| השתייכות | ציונות דתית |
| צאצאים | |
| תפקידים נוספים | ראש מדרשת שובה |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בירושלים לדוד וגולדה שפירא. למד בת"ת "יבנה", ולאחר מכן עבר לבית הספר הממלכתי דתי "מוריה", שם גם פגש את חברו הרב עדין שטיינזלץ. שניהם, תלמידיו ומושפעיו הפנימיים של הרב שמואל אלעזר היילפרין, ראש ישיבת "תורת אמת" של חסידות חב"ד בירושלים.
בשנת תש"ט התחיל ללמוד בישיבת "תורה ומלאכה" בכפר אברהם.
בצעירותו סבל מצליעה קלה. ניתוח שעבר כדי להיטיב את מצבו נכשל, והחמיר את הצליעה אותה נשא עמו כל חייו.
בשנת תשי"א הקים יחד עם הרב עדין שטיינזלץ את "אחוות שלהבתי-ה" שכונתה גם "חבורת השלהבת". החבורה חשה שהיא נושאת בשורה חדשה, שהם הגדירו כ"שיבה אל יהדות ארצישראלית ברוח החסידות". העולם היהודי שראו סביבם נתפס בעיניהם כמיושן וארכאי, ותפקידו של הארגון שהקימו היה "לגלות לעולם את האמת".
בשנת תש"כ (1960) נישא לרבקה לבית שנור, אותה הכיר במסגרת חבורת השלהבת.
בשנים שלאחר נישואיהם התגוררו בשכונת קריית משה בירושלים ור' משה התקרב לחוגי מרכז הרב. לאחר מלחמת יום הכיפורים החל ללמד יחד עם רבקה במכון אורה לבנות. במכון זה לימדו הזוג שפירא שנים ארוכות, כאשר רבקה משמשת כמרכזת המכון. בשנים אלו הוקמה ההתנחלות הישראלית "עפרה" ומשפחת שפירא הצטרפה למתנחלים וקבעה במקום את ביתה[1].
בשנת תשמ"ד, ייסד הזוג שפירא את מכון "שובה" לבנות ביישוב החדש עפרה, המדרשה העל תיכונית הראשונה לבנות, מוסד שעצם מתכונתו היה פריצת דרך ותוכנית הלימודים שלו שאפה להעניק לבנות 'תורת חיים' שמקורותיה בחסידות ובלימוד עיוני בכתביו של הרב קוק.
במשך שנים רבות לימד במכללה ירושלים[2].
הקמת חבורת השלהבת ולאחר מכן מדרשת שובה נחשבת בעיני רבים כמבשרת הנאו-חסידות בציבור הדתי-לאומי[3][4].
נפטר ביום שישי ח' באדר ב תשע"ט, ונקבר בבית העלמין בעפרה למחרת במוצאי שבת[5]. בלוויה השתתפו אלפים, וזו הייתה הלוויה הראשונה בה נישאו ההספדים בבית הכנסת של היישוב[6].
משפחתו
עריכההיה נשוי לרבקה ולהם שבעה ילדים:
- אברהם - נפטר בגיל 8 מסרטן.
- הרב יהושע - ראש ישיבת ההסדר רמת גן.
- הרב יצחק - ראש ישיבת עוד יוסף חי.
- מתניה - סמנכ"ל מועצת יש"ע.
- זהבה - נשואה לישעיהו גנץ, בנו של הרב משה גנץ (אחיו של הרב חיים גנץ).
ספרים שכתב
עריכה- פניני שפת אמת על התורה, עפרה
- פניני שפת אמת על ימים נוראים, עפרה
לקריאה נוספת
עריכה- במבי ארליך, "משפחת שפירא על אם הדרכים", באור התורה ו (אביב תשמ"ח), עמ' 84–88, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
קישורים חיצוניים
עריכה
וזאת הברכה אשר ברך משה" - סרט זיכרון לרב משה שפירא, סרטון בערוץ "רפי קפלן", באתר יוטיוב (אורך: 15:19), טבת תש"פ
עולש גולדברג, הרב משה שפירא: איש השלום של המהפכה, בעיתון מקור ראשון, 28 במרץ 2019- יהודה יפרח, שפה חדשה לעולם: המהפכה של הרב משה שפירא ז"ל, בעיתון מקור ראשון, 20 במרץ 2019
- אלחנן גרונר, מהפנט הנשמות, באתר הקול היהודי, 20 במרץ 2019
משה בן דוד שפירא (1935-2019), דף שער בספרייה הלאומית- מאמרים על הרב משה שפירא, באתר ערוץ 7
הערות שוליים
עריכה- ^ עפרה לקס, ציר ולרשטיין, ידיעות ספרים, 2019
- ^ ורד ליפשיץ, לזכרו של הרב יהודה קופרמן ז״ל, באתר "לב לדעת"
- ^ יהודה יפרח, שפה חדשה לעולם: המהפכה של הרב משה שפירא ז"ל, בעיתון מקור ראשון, 20 במרץ 2019
- ^ יואב שורק, שלהבת בטרם אור: על משנתה של חבורה דתית מהפכנית מראשית ימי המדינה, עבודת גמר (בהנחיית מרדכי נחום פנקובר), טורו קולג', מדעי היהדות, תשס"ו. (149 עמודים)
- ^ הרב משה שפירא הובא למנוחות, "כל יהודי הוא אות בתורה", באתר ערוץ 7, ט' באדר ב' תשע"ט
- ^ כך ציין הרב אבי גיסר, רב היישוב, בהספדו.