משחקים פטריוטיים
משחקים פטריוטיים (באנגלית: Patriot Games) הוא ספר מאת הסופר האמריקאי טום קלנסי. הספר, השני אודות ג'ק ראיין, איש חיל הנחתים והיסטוריון בעברו, המשמש כמנתח מודיעין של ה-CIA, קודם מבחינה כרונלוגית לספרו הראשון של קלנסי "המרדף אחר אוקטובר האדום". בניגוד לספרו הקודם עוסק הספר בנושא המלחמה בטרור, ומציג את הדילמה מולה ניצבת ארצות הברית הרואה בטרור פשע ולא פעולה מלחמתית[1].
![]() | |
עטיפת הספר | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | טום קלנסי |
שפת המקור |
אנגלית ![]() |
סוגה | מתח וריגול |
הוצאה | |
הוצאה | Putnam |
תאריך הוצאה | 1987 |
מספר עמודים | 481 (כריכה קשה) |
הוצאה בעברית | |
הוצאה | הוצאת מעריב, מודן |
תאריך | 1989, 2011 |
תרגום | יוסף אשכול |
סדרה | |
ספר קודם |
ללא חרטה ![]() |
הספר הבא |
ארנב אדום ![]() |
קישורים חיצוניים | |
מסת"ב | 978-0-399-13241-4 |
הספרייה הלאומית | 003423172, 001085872 |
![]() ![]() |
תקציר העלילהעריכה
עלילת הספר נפתחת בעת שג'ק ראיין, איש חיל הנחתים האמריקני בעברו[2] והיסטוריון המלמד באקדמיה הימית של ארצות הברית, נופש עם אשתו ובתו בלונדון. כאשר משפחת ראיין טיילה בפארק סנט ג'יימס, ביצעו חברי פלג קיצוני של המחתרת האירית פיגוע, תקפו את רכבם של נסיך ויילס ואשתו, וניסו לחטוף את בנם הפעוט. ראיין, לאחר שווידא כי אשתו ובתו מוסתרות מאחורי מחסה, התנפל על אחד המחבלים, שון מילר, עילף אותו ונטל את אקדחו. לאחר מכן ירה ראיין במחבל השני והרגו[3], והציל בעשותו כן את חיי משפחת המלוכה הבריטית. ראיין עצמו נפצע מפגיעת כדור אקדח בכתפו והובהל לבית החולים, שם נותח וחייו ניצלו. בהמשך פגש ראיין במלכת אנגליה אסירת התודה שהעניקה לו תואר אבירות. המחבל השני, מילר נעצר ונשפט בהליך מהיר, וראיין העיד במשפטו. בעת העברת מילר לבית כלא שמור הוא חולץ בידי חבריו ומגיע ללוב, וראיין מבין כי עשויה להתבצע פעולת נקם כנגדו וכנגד משפחתו, ומחליט להצטרף ל-CIA, לה ייעץ בעבר כיועץ חיצוני. עד מהרה הופך ראיין למנתח מודיעין תחת סגן המנהל לביון, אדמירל ג'יימס גריר, ומנהל חקירה מודיעינית כנגד אותו פלג קיצוני במחתרת האירית שביצע את הפיגוע בלונדון. בנוסף עובר ראיין אימוני ירי באקדח[4] תחת השגחתו של רב-סמל נוח בריקנרידג', איש סיירת חיל הנחתים בעברו[5].
בהמשך מבצעים מילר וחבר מרעיו פעולת נקם בארצות הברית ופוצעים קשה את קרוליין ראיין, אשתו של ג'ק, ובתו סאלי בדרכן הבייתה. בעוד השתיים מחלימות מוסר ראיין הערכת נתוני המודיעין לגבי מתחם של קבוצת טרור המסייעת למחתרת האירית בלוב. כוח צנחנים צרפתי פושט על המתחם ושובה את הטרוריסטים[6]. הנסיך מוויילס מחליט לבקר את ראיין ומשפחתו בארצות הברית, בביתו בפרגרין קליף אשר צופה על מפרץ צ'ספיק. שיאו של הספר מתרחש כאשר אנשי הפלג הקיצוני של המחתרת האירית, בהנהגת קווין אודונל ומילר, תוקפים את ביתו של ראיין, הורגים את סוכני השירות החשאי המאבטחים את ביקור הנסיך ומשפחתו ומתכננים לחטוף את הנסיך. ראיין, הנעזר בנסיך וברובי ג'קסון, חברו הטוב שהוא קצין בצי האמריקני וטייס קרב המתמחה בהטסת מטוסי F14, נאלץ בשנית להילחם על חייו[7]. לבסוף לאחר קרב יריות מצליחים ראיין, בני משפחתו וחבריו, להימלט בסירה לאקדמיה הימית של הצי האמריקני. ובשיתוף כוחות הנחתים בפיקוד רב-סמל בריקנרידג' ומשמר החופים המוצבים שם[8], ללכוד את המחבלים. ראיין עצמו מתעמת עם מילר ועוצר אותו[9]. הספר מסתיים בלידת בנו השני של ראיין, ג'ק ראיין הבן.
מהדורות בעבריתעריכה
- משחקים פטריוטיים / טום קלנסי; עברית: יוסף אשכול, הוצאת מעריב, 1989.
- משחקים פטריוטיים / טום קלנסי; עברית: יוסף אשכול, מודן הוצאה לאור, 2011.
קולנועעריכה
הספר עובד לסרט בשנת 1992 בבימויו של פיליפ נויס ובכיכובם של האריסון פורד (בתפקיד ג'ק), שון בין (בתפקיד הטרוריסט מה-IRA) וג'יימס ארל ג'ונס (בתפקיד אדמירל גריר).
קישורים חיצונייםעריכה
- אתר האינטרנט הרשמי של משחקים פטריוטיים
- הספר "משחקים פטריוטיים", באתר "סימניה"
- רות שפירא, ליקוטים מספרות העולם, מעריב, 21 באוגוסט 1987.
- אלכס דורון, הוסף קורט 'מוסד' ובחש ב'עוזי' עד שירתח, מעריב, 10 ביולי 1989.
- משחקים פטריוטיים, באתר OCLC (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ טום קלנסי, "משחקים פטריוטיים", "הוצאת מעריב", 1989, עמוד 124
- ^ טום קלנסי, "משחקים פטריוטיים", "הוצאת מעריב", 1989, עמוד 55.
- ^ טום קלנסי, "משחקים פטריוטיים", "הוצאת מעריב", 1989, עמודים 13-14.
- ^ טום קלנסי, "משחקים פטריוטיים", "הוצאת מעריב", 1989, עמוד 225.
- ^ טום קלנסי, "משחקים פטריוטיים", "הוצאת מעריב", 1989, עמודים 196-197.
- ^ טום קלנסי, "משחקים פטריוטיים", "הוצאת מעריב", 1989, עמוד 358.
- ^ טום קלנסי, "משחקים פטריוטיים", "הוצאת מעריב", 1989, עמוד 451.
- ^ טום קלנסי, "משחקים פטריוטיים", "הוצאת מעריב", 1989, עמוד 474.
- ^ טום קלנסי, "משחקים פטריוטיים", "הוצאת מעריב", 1989, עמודים 475-476.