פתיחת התפריט הראשי

משמרת ידעיה

ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

משמרת ידעיה היא המשמרת השנייה מבין עשרים וארבע משמרות הכהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן[1] על פי גורל בתקופה שקודם בניית בית המקדש הראשון.

המשמרה מוזכרת בתנ"ך בספר דברי הימים; "וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הָרִאשׁוֹן לִיהוֹיָרִיב לִידַעְיָה הַשֵּׁנִי" (דברי הימים א כד ז).


מוצא המשמרתעריכה

ככל הנראה,[דרוש מקור] משמרת ידעיה היא אחת משש עשרה משמרות מגזעו של אלעזר הכהן, במקביל לשמונה משמרות שהם מבני איתמר הכהן, ויש מפרשני התורה שמייחסים את הכהנים הגדולים יהושע בן יהוצדק (וכן בן משפחתו עזרא הסופר) כבאים מבני משמרת ידעיה[2].

בתקופת בית שניעריכה

על פי מקורת חז"ל, בתחילת ימי שיבת ציון משמרת זו הוקבעה ראש וראשון לארבע משמרות הכהונה שקדמו לעלות מן הגולה בתחילת תקופת בית שני. מארבע משמרות אלו ייסדו שוב את עשרים וארבע משמרות הכהונה. על פי החלטת הנביאים של תקופת עזרא, אפילו אם תעלה משמרת יהויריב (שפעלה כראש המשמרות בבית ראשון), היא תהיה טפילה למשמרת ידעיה שעלו בראשונה.[3]

אחר חורבן בית שניעריכה

בתלמוד הירושלמי (תענית ד, ה) מובאים דברי רבי ברכיה, האומר שמשמרת ידעיה גלתה צפונה לעיר ציפורי, על שם ש"ידע יה" את עצה העמוקה (הלא טובה) שבלבם והגלם לציפורי.

לפי דעתו של החוקר שמואל קליין, בעקבות חורבן בית שני כל עשרים וארבע משמרות הכהונה עברו לעיירות בגליל. לפיו, גם בעת פטירת רבי יהודה הנשיא היו בני משמרת ידעיה מקובצים בעיר ציפורי ובבית הכנסת של העיר.[4]

רבי אלעזר הקליר מקונן על ביטול משמרה זו בקינה איכה ישבה חבצלת השרון באומרו "גלו כצפרים כהני צפורים"

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "מדרש הביאור" (סעדיה אלדמארי) להפטרת פרשת אמור
  2. ^ בעזרא ב, לו: "הכהנים בני ידעיה לבית ישוע תשע מאות שבעים ושלושה", ופירשו ב'דעת מקרא' שהכוונה ליהושע הכהן הגדול, והיה מיוחס לבני ידעיה
  3. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה א' פרק ד הלכה א
  4. ^ ספר "ארץ הגליל", דף ס"ה