משמרת ידעיה

משמרת ידעיה היא המשמרת השנייה מבין עשרים וארבע משמרות הכהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל בתקופה שקדמה לבניית בית המקדש הראשון.

המשמרת מוזכרת בתנ"ך בספר דברי הימים; ”וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הָרִאשׁוֹן לִיהוֹיָרִיב לִידַעְיָה הַשֵּׁנִי” (דברי הימים א כד ז).

מוצא המשמרת

לפי פירוש הרב חיים קניבסקי, משמרת ידעיה היא אחת משש עשרה משמרות מזרעו של אלעזר הכהן, במקביל לשמונה משמרות שהם מבני איתמר הכהן, ויש מפרשני התורה שמייחסים את הכהנים הגדולים יהושע בן יהוצדק (וכן את בן משפחתו עזרא הסופר) כבאים מבני משמרת ידעיה. לפי המלבי"ם, משמרת ידעיה הייתה מצאצאי איתמר.

בתקופת בית שני

על פי חז"ל, בתחילת ימי שיבת ציון משמרת זו הייתה הראשונה מארבעת משמרות הכהונה שעלו מן הגולה בתחילת תקופת בית שני. מארבע משמרות אלו ייסדו שוב עשרים וארבע משמרות כהונה. על פי החלטת הנביאים של אותה תקופה, אפילו אם תעלה משמרת יהויריב (שפעלה כראש המשמרות בבית ראשון), היא תהיה טפילה למשמרת ידעיה שעלו בראשונה.

בלוח השנה במגילות קומראן, משמרת ידעיה משרתת בתחילת השנה השנייה במחזור ששת השנים

אחר חורבן בית שני

בתלמוד הירושלמי (תענית ד, ה) מובאים דברי רבי ברכיה, האומר שמשמרת ידעיה גלתה צפונה לעיר ציפורי, משום ש"ידע יה" את העצה העמוקה (הלא טובה) שבלבם והגלם לציפורי.

לפי דעתו של החוקר שמואל קליין, בעקבות חורבן בית שני כל עשרים וארבע משמרות הכהונה עברו לעיירות בגליל. לפיו, גם בעת פטירת רבי יהודה הנשיא היו בני משמרת ידעיה מקובצים בעיר ציפורי ובבית הכנסת של העיר.

רבי אלעזר הקליר מקונן על ביטול משמרה זו בקינה איכה ישבה חבצלת השרון באומרו "נדו כצפרים כהני צפורים".

ראו גם

• יהושע בן יהוצדק