משתמשת:שרעטל/ירוסלאב היירובסקי
ירוסלאב היירובסקי (באנגלית: Jaroslav Heyrovský תבנית:IPA-cs
תבנית:IPA-cs) (20 בדצמבר 1890 – 27 במרץ 1967) היה כימאי וממציא צ'כי. היירובסקי היה הממציא של שיטה אנליטית אלקטרוכימית בשם פולרוגרפיה (polarography)[1], על השגיו בשטח זה זכה בפרס נובל לכימיה לשנת 1959. [2][3][4][5][6]
ביוגרפיה עריכה
ירוסלtב היירובסקי נולד בפראג ב-20 בדצמבר 1890, לליאופולד היירובסקי ואשתו קלרה. אביו היה פרופסור למשפט הרומי באוניברסיטת קארל בפראג, צאצא למשפחת משפטנים, חסיד האוטונומיה הצ'כית וחברו של תומאס מסריק,[7] היו לו שלוש אחיות ואח צעיר. מגיל צעיר התעניין במדעי הטבע, ספרות ומוזיקה, היה פסנתרן חובב ואהב את המוזיקה של וגנר. במהלך לימודיו בגימנסיה התעניין תחילה בבוטניקה, זואולוגיה, מינרלוגיה ואסטרונומיה ורק מאוחר יותר, בהשפעת אחד ממוריו פנה למתמטיקה, פיזיקה וכימיה. ב-1909 לאחר סיום לימודיו התיכוניים החל בלימודי כימיה, פיזיקה, ומתמטיקה באוניברסיטת קארל בפראג. מ-1910 עד 1914 המשיך את לימודיו בקולג' האוניברסיטאי של לונדון, בהנחיתם של סר ויליאם רמזי ופרדריק ג'ורג' דונן. בשנת 1913 קיבל תואר .B.Sc. הוא התעניין במיוחד בתחום המחקר של פרופסור פרדריק ג'ורג' דונן שעסק באלקטרוכימיה והפך לעוזר מחקר שלו.
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה היירובסקי היה בביקור בפרג ולא יכול היה לחזור ללונדון. בינואר 1915 הוא גוייס לצבא האוסטרו-הונגרי ועבד בבית חולים צבאי ככימאי ורדיולוג, עבודתו אפשרה לו להמשיך באופן מוגבל במחקריו ולהשלים את כתיבת התיזה בנושא " הזיקה האלקטרונית של אלומיניום". בשנת 1918 הוענק לו תואר Ph.D בפראג, וב-1921 תואר D. Sc. בלונדון.
ה.ש. ביוגרפיה, https://web.archive.org/web/20060613233156/http://chem.ch.huji.ac.il/~eugeniik/history/heyrovsky.htm
את הקרירה האקדמית החל במכון לכימיה אנליטית באוניברסיטת קארל בפראג. בשנת 1922 קודם לדרגת פרופסור חבר ובשנת 1926 הפך לפרופסור הראשון לכימיה פיזיקלית באוניברסטת קארל.
היירובסקי המציא את השיטה הפולרוגרפית כבר ב- 1922 והמשיך בפתוח הענף החדש של האלקטרוכימיה לאורך כל שנות פעילותו המדעית, הקדיש מאמצים רבים לקדם את השימוש בפולרוגרפיה כשיטה אנליטית ברחבי העולם, דאג לפרסם את השיטה באנגלית ובגרמנית בסיפרי עיון ובכתבי עת מדעיים ועשה שני מסעות גדולים למרכזים אקדמיים בעולם. ב-1933 הפליג לארצות הברית שם, בעזרת מלגה של קרן קרנגי (Carnegie Foundation), שהה חצי שנה באוניברסיטת ברקלי וביקר במוסדות מרכזיים נוספים במהלכם לימד אלקטרוכימיה ובפרט שימוש בפולרוגפריה, וב-1934 ביקר בברית המועצות עם סידרת הרצאות.
בשנת 1939 תחת הכיבוש הנאצי, האוניברסיטה הצכית על שם קארל נסגרה ואנשי הסגל אולצו לפרוש. המיבנים והתכולה הוחרמו לטובת האוניברסיטה הגרמנית של פראג. היירובסקי, בעזרת עמית גרמני (Johann Böhm) הורשה להשתמש במעבדתו והמשיך במחקריו במהלך המלחמה אמנם ללא קבוצת המחקר שלו שמנתה לפני פרוץ המלחמה כ-40 איש. לאחר המלחמה נשמעו טענות על שיתוף פעולה עם המשטר הנאצי שהוכחו כלא נכונות.
הוא הקים מכון למחקר ופיתוח של הפולרוגרפיה ועמד בראשו מ-1950. ב-1952 המכון נכלל באקדמיה הצ'כוסלובקית למדעים.
ב-1926 נשא לאישה את מרי קורנובה, ולזוג נולדו שני ילדים, בת, ג'ודית ובן, מיכאל. שניהם עסקו במחקר סססס
ירוסלאב היירובסקי נפטר ב-27 במרץ 1967 ונקבר בבית הקברות וישהראד בפראג.
עבודתו המדעית עריכה
ב-1922 היירובסקי פיתח שיטה מדוייקת לגילוי ומדידת הריכוז של חומרים בתמיסה, בעזרת שתי אלקטרודות שאחת מהן היא אלקטרודת כספית מטפטפת (dropping mercury electrode, DME).
אחד השופטים (Bohumil Kucera) של התיזה של הירובסקי שסיכמה את המחקר לקראת ה-.Ph.D התרשם מידיעותיו והעסיק אותו כעוזר מחקר. היירובסקי התבקש לבדוק אנומליה שהופיע במדידות של תופעות שטח פנים במחקר הפתוח של אלקטרודת הכספית, הנסיונות הובילו לתגלית חשובה בהרבה מפתרון הבעיה הראשונית;
היירובסקי גילה שהפעלת מתח על מערכת שכוללת אלקטרודת כספית מטפטפת, אלקטרודת ייחוס ותמיסה כלשהי תגרום לריאקצית חימזור על פני אלקטרודת הכספית. כתוצאה מהתרחשות הריאקציה תהיה עליה מהירה בזרם שעובר דרך התמיסה, הזרם המקסימלי יהיה תלוי בריכוז של החומר המגיב בתמיסה, המתח שיש להפעיל כדי שריאקציית החימזור תצא לפועל אופייני לחומר שמשתתף בריאקציה על פני האלקטרודה (פוטנציאל חיזור) ולכן השיטה מאפשרת לדעת אילו חומרים נמצאים בתמיסה ומה ריכוזם. השימוש באלקטרודת כספית מטפטפת מחדש את שטח הפנים של החלק של האלקטרודה שבא במגע עם התמיסה וכך מאפשר להתגבר על אחת הבעיות שהיו עד אז במדידות בעזרת תאים אלקטרוכימיים; שינוי בתכונות האלקטרודה בגלל משקעים או התכלות שמתרחשים במהלך ההפעלה ומונעים אפשרות של מדידה מדוייקת. ה.ש. פרטים ביוגרפיים, https://www.nobelprize.org/nobel_prizes/chemistry/laureates/1959/heyrovsky-facts.html
ההרצאה להענקת הפרס, https://www.nobelprize.org/nobel_prizes/chemistry/laureates/1959/press.html
לשיטה החדשה היו התכונות שהופכות שיטה מדוייקת גם למעשית ושימושית: מהירות מדידה גבוהה, אפשרות לבצע מדידות על נפח דגימה קטן, מדידה רגישה לרכוזים נמוכים ככל האפשר ואפשרות להבדיל היטב בין שני חמרים דומים.
ב- 1924, היירובסקי יחד עם שותפו היפני מסוזו שיקטה (Masuzo Shikata), בנו מכשיר שרשם את עצמת הזרם כפונקציה של השינוי במתח. בשנות העשרים רישום אוטומטי כזה היה חידוש, הם קראו למכשיר פולרוגרף, ולאחר שיפורים ופתוחים רבים ניתן היה לשנות באופן רציף את המתח ובמקביל לרשום את הזרם העובר דרך התמיסה. ברישום הופיעו קפיצות בעוצמת הזרם שנקראו גלים. מיקומו של הגל על ציר המתח אופייני לחומר שמשתתף בתהליך האלקטרוליזה במתח זה וגובהו יחסי לריכוז החומר בתמיסה. כך הפולרוגרמה מאפשרת לקבל תוך זמן קצר אנפורמציה על הרכב התמיסה, מטלה שבעבודה ידנית ארכה שעות.
עבר עשור עד שהשימוש בשיטה יצא את כותלי המעבדה של היירובסקי ומשתמשים פוטנציאלים הבינו שבעזרת השיטה אפשר לאבחן זיהומים בדגימה במהירות וברמת דיוק גבוהה בהרבה ממה שניתן עד אז. אבחון וכימות של זיהומים בחומרים הוא צורך מרכזי בתעשיה ובמחקר.
תנופת ההתפתחות בתעשיה במהלך מלחמת העולם השניה ומייד לאחריה הגבירו את הצורך בשיטה רגישה לאנליזה של חמרי גלם, תוצרי ביניים ותוצרים סופיים בין השאר בתעשיה הכימית, במטלורגיה, פרמצבטיקה, תעשיית מזון, יצור גומי סינטטי, ובשטח המתפתח במהירות של אנרגיה אטומית. פולרוגרפיה הפכה לאחת השיטות הפופולריות.
ndustrial development during World War II and immediately afterward resulted in the need for sensitive and rapid methods for analysis of raw materials, intermediates, and products in metallurgy, in the heavy chemical, pharmaceutical, and food industry, in synthetic rubber manufacture and in particular in the development of atomic energy and numerous other areas. Polarography proved in many instances to be better suited to meet such requirements than other analytical methods available during that period and soon was among the five most frequently used analytical methods. The number of publications dealing with polarography was increasing by thousands every year.
בהמשך היירובסקי הוביל מחקר על ההבטים התאורטיים של השיטה ושיכלל את השימוש בה. באמצע שנות ה-60 השיטה איפשרה אנליזה של רוב היסודות הכימיים ומגוון תרכובות אורגניות ואנאורגניות. אפליקציות שלה משמשות במיכשור אנליטי במדע ובתעשיה.
הכרה ומורשת עריכה
היכולת לגלות ולקבוע את הריכוז של חמרים בתמיסה היא מטרה בסיסית לא רק לשם מחקר בכל ענפי הכימיה אלא גם לישומים של הכימיה בתעשיה, ובהמשך למחקר במדעי הטבע, במחקר ובישומים ברפואה וגם בישומים חברתיים כמו מערכת שמירת החוק.
אוניברסיטאות ואירגונים מדעיים כיבדו את ירוסלאב היירובסקי בהענקת תואר דוקטור לשם כבוד, חברויות ופעיליות מיוחדות לכבודו ;
- חבר (Fellow):
- הקולג' האוניברסיטאי של לונדון, 1927
- האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים, 1933
- האקדמיה ההונגרית למדעים, 1955
- האקדמיה ההודית למדעים, בנגלור, 1955
- האקדמיה הגרמנית למדעים, ברלין (מזרח גרמניה), 1955
- חבר האקדמיה הגרמנית לחוקרי הטבע לאופולדינה, 1956
- האקדמיה הפולנית למדעים, ורשה, 1962
- האקדמיה המלכותית הדנית למדעים (חבר חוץ), קופנהגן, 1962
- דוקטור לשם כבוד:
- האוניברסיטה הטכנית של דרזדן (Technische Universität), ב-1955
- אוניברסיטת ורשה, 1956
- אוניברסיטת אקס-מרסיי, 1959
- אוניברסיטת פריז, 1960
- סגן נשיא ארגון IUPAP (International Union of Pure and Applied Physics) בשנים 1957-1951
- הנשיא הראשון וחבר כבוד של החברה הפולרוגרפית, לונדון
- חבר כבוד של החברה הפולרוגרפית של יפן
- חבר כבוד של האגודות לכימיה:
- צ'כוסלובקיה
- אוסטריה
- פולין
- אנגליה
- הודו
- נבחר עמית זר של החברה המלכותית (ForMemRS) ב-1965
- בצ'כוסלובקיה הוענק לו פרס המדינה, רמה א', בשנת 1951, ובשנת 1955 נבחר כחבר במסדר הרפובליקה הצ'כוסלובקית
- הוזמן להרצות על פולרוגרפיה בארצות הברית בשנת 1933, ברית המועצות ב-1934, אנגליה בשנת 1946, שוודיה, ב-1947, הרפובליקה העממית של סין ב-1958, ב - U. A. R. (מצרים) ב-1960 ו-1961
- מכתש פגיעה על הצד הרחוק של הירח נקרא על שמו
- כוכב לכת מינורי, שהתגלה ה-1982, 3069 Heyrovský, נקרא על שמו
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- Biography
- The Nobel Prize in Chemistry 1959
- "Electrochemistry Encyclopedia Jaroslav Heyrovsky and Polarography". Electrochemistry Encyclopedia. אורכב מ-המקור ב-2008-05-09.
הערות שוליים עריכה
- ^ "The Nobel Prize in Chemistry 1959".
- ^ L. R. Sherman (בדצמבר 1990). "Jaroslav Heyrovský (1890 – 1967)". Chemistry in Britain: 1165–1167.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Calascibetta, F. (1997). "Chemistry in Czechoslovakia between 1919 and 1939: J. Heyrovský and the Prague Polarographic School". Centaurus. 39 (4): 368–381. Bibcode:1997Cent...39..368C. doi:10.1111/j.1600-0498.1997.tb00043.x.
- ^ Zuman, P. (2001). "Electrolysis with a Dropping Mercury Electrode: J. Heyrovsky's Contribution to Electrochemistry". Critical Reviews in Analytical Chemistry. 31 (4): 281–289. doi:10.1080/20014091076767.
- ^ Barek, J. Í.; Fogg, A. G.; Muck, A.; Zima, J. Í. (2001). "Polarography and Voltammetry at Mercury Electrodes". Critical Reviews in Analytical Chemistry. 31 (4): 291. doi:10.1080/20014091076776.
- ^ Barek, J. Í.; Zima, J. Í. (2003). "Eighty Years of Polarography - History and Future". Electroanalysis. 15 (5–6): 467. doi:10.1002/elan.200390055.
- ^ http://www.steinbauer.biz/familytree/Rodokmeny.htm#_Toc219631234
[[קטגוריה:נפטרים ב-1967]] [[קטגוריה:זוכי פרס נובל צ'כים]] [[קטגוריה:עמיתים זרים של החברה המלכותית]] [[קטגוריה:זוכי פרס נובל לכימיה]]