שרה פריש
שרה פריש (נולדה בשנת 1948), שופטת בית משפט השלום פתח תקווה בדימוס. ממקימי המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט בהוד השרון, כיום[דרושה הבהרה] היא עובדת במשרד עורכי הדין "פריש, שפרבר, ריינהרץ ושות' "[1]. עו”ד פריש משמשת בתפקידים ציבוריים רבים ומגוונים.
 | |
| לידה |
1948 (בת 76 בערך)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
אוניברסיטת תל אביב |
  | |
ביוגרפיה עריכה
פריש נולדה בישראל בשנת 1948. בשנת 1966 סיימה את הלימודים התיכוניים בבית ספר צייטלין. היא למדה משפטים באוניברסיטת תל אביב[2] וב-1971 סיימה אותם. בשנים 1972–1980 עבדה בפרקליטות מחוז המרכז[3][4], כעורכת דין והתקדמה לדרגת סגנית בכירה ראשונה לפרקליט המחוז[5][6].
בסוף שנת 1980, כאשר הייתה בת 32, נבחרה לשופטת על ידי הוועדה לבחירת שופטים, ובכך הייתה לאשה הצעירה ביותר בישראל שמונתה לשופטת. דבר מינויה עורר דיון על רקע העובדה שלא שירתה בצה"ל ולא עשתה שירות לאומי, וכך הצליחה לצבור את עשר שנות הותק הנדרשות למינוי לשופטת בגיל כה צעיר[7][8]. בינואר 1981 הושבעה לשופטת בבית המשפט השלום בפתח תקווה[9].
ב-31 בדצמבר 1994 פרשה מתפקידה כשופטת[10]. עם פרישתה מכס השיפוט ועד שנת 2004 כיהנה כנשיאת מכללת שערי משפט, ובמקביל הקימה את משרד עורכי הדין יחד עם שותפה, עו”ד אהרון שפרבר. במשך למעלה מ-20 שנה שימשה עו”ד פריש מרצה בתחום המשפט הפלילי, המשפט המבוים ורשלנות רפואית באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת שערי משפט.
בשנת 1998 מונתה לעמוד בראש ועדת המוניות של משרד התחבורה, ובהמשך הודחה מתפקיד זה על ידי שר התחבורה, מאיר שטרית[11].
כיהנה בדירקטוריונים של הקרן החדשה לירושלים[12], רשות שדות התעופה, רפאל ותש"ן והייתה חברה בוועדות איתור אחדות.
ב-12 באוגוסט 2019 הודיע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן על מינויה של פריש לעמוד בראשות ועדת ההיתרים[13]. שבוע לאחר מכן הודיעה פריש כי היא מוותרת על התפקיד נוכח הביקורת על מינויה והפיכת הוועדה ל"כדור משחק במגרש הפוליטי"[14].
קישורים חיצוניים עריכה
- שרה פריש, באתר הרשות השופטת
- עו”ד (שופטת בדימוס) שרה פריש, באתר של פריש, שפרבר, ריינהרץ ושות' - משרד עורכי דין
- מארק שון, שרה פריש: "מי שגובה 800 דולר לשעה - לא בורר טוב יותר", באתר כלכליסט, 23 בפברואר 2009
הערות שוליים עריכה
- ^ מארק שון, שרה פריש: "מי שגובה 800 דולר לשעה - לא בורר טוב יותר", באתר כלכליסט, 23 בפברואר 2009
- ^ איה אורנשטיין, מדוע השופטת לא שרתה בצבא, מעריב, 21 בדצמבר 1980
- ^ החשוד בארגון חטיפת הילד, מעריב, 10 באוגוסט 1973
- ^ כתבי אישום על הריגה נגד מנהלי "בית טינה", דבר, 11 בספטמבר 1978
- ^ מרדכי אלקן, קצינת משטרה פרצה בבכי בחקירתה - והשופט יעץ לתביעה להביא פחות עדים, מעריב, 2 בינואר 1979
- ^ שרה פריש, באתר הרשות השופטת
- ^ שין נגד שין, דבר, 17 בדצמבר 1980
- ^ תגובות על מינוי שופטת, מעריב, 28 בדצמבר 1980
- ^ הושבעו שופטים, דבר, 13 בינואר 1981
- ^ הודעה על גמר כהונתו של שופט, ילקוט הפרסומים 4285, התשנ"ה, 23 בפברואר 1995, עמ' 2166
- ^ אביעד גליקמן, סערת מינויי המבקר: העבר הבעייתי של יו"ר ועדת ההיתרים החדשה, באתר חדשות 13, 13 באוגוסט 2019
- ^ הדס מגן, סדר מקוצר, באתר גלובס, 13 באפריל 2004
- ^
רויטל חובל, פחות משפטנים, יותר תומכי ליכוד: מבקר המדינה הודיע על מהפכה בוועדת ההיתרים, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2019
- ^ רויטל חובל, יו"ר ועדת ההיתרים החדשה פורשת: "הוועדה הפכה לכדור משחק במגרש הפוליטי", באתר הארץ, 19 באוגוסט 2019
