מתניהו אנגלמן

מבקר המדינה ה-9 של מדינת ישראל

מתניהו אנגלמן (נולד בכ' בסיוון ה'תשכ"ו, 8 ביוני 1966) הוא רואה חשבון ומנהל ישראלי המכהן כמבקר המדינה. קודם לכן שימש כמנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה, מנכ"ל הטכניון ויו"ר פורום המנכ"לים של ור"ה, מנכ"ל המועצה המקומית שוהם, ומשנה למנכ"ל המכללה האקדמית להנדסה ירושלים.

מתניהו אנגלמן
לידה 8 ביוני 1966 (בן 57)
כ' בסיוון ה'תשכ"ו
רחובות, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מבקר המדינה ה־9
4 ביולי 2019 – מכהן
(4 שנים ו־33 שבועות)
מנכ"ל הטכניון
20142018
(כ־4 שנים)
מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה
20182019
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

מרדכי מתניהו אנגלמן נולד ברחובות לחסיה (בתו של יהודה קיל)[1] ופרופ' בנימין אנגלמן, פיזיקאי במרכז למחקר גרעיני שורק,[2] חבר סגל הטכניון לשעבר ומקים התכנית לתואר שני בפיזיקה באוניברסיטת תל אביב.[3]

אנגלמן הוא בוגר הישיבה התיכונית נתיב מאיר וישיבת ההסדר הר עציון. שירת בצה"ל בחיל השריון כמפקד טנק. בצעירותו היה ממגיהי מהדורת "דעת מקרא" שבעריכת סבו יהודה קיל.[4]

אנגלמן הוא בעל תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות ותואר שני במינהל עסקים, שניהם בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

היה מנהל סניף ירושלים של משרד רואי החשבון "פאהן, קנה ושות'". הוא נמנה עם מקימי עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה ירושלים בה שימש כמשנה למנכ"ל. לאחר מכן, מונה למנכ"ל המועצה המקומית שוהם, והיה שותף להקמת אזור התעשייה הגדול של שוהם, לצד פרויקטים בהם BOT‏, PPP וחיסכון באנרגיה.[דרוש מקור]

בשנת 2010 מונה למשנה למנכ"ל הטכניון, ובתחילת 2014 מונה למנכ"ל הטכניון. במסגרת זו היה שותף לפעילות הבינלאומית של המוסד האקדמי, במסגרתה הוקמו שלוחות של הטכניון בארצות הברית – ניו יורק[5] ובסין – במחוז גאוונדונג,[6] וכיהן כדירקטור מטעם הטכניון בשלוחות אלו. כחובב ספורט הקים בטכניון קבוצת כדורגל שהעפילה לליגת העל למקומות עבודה.

בשנים 2004–2017 שימש, במקביל לתפקידיו, כיו"ר ועדת הביקורת של ג'וינט ישראל ושל עמותות וחברות בנות של הג'וינט.

ביוני 2018 מונה למנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה.[7]

ב-3 ביוני 2019 נבחר למבקר המדינה, בהצבעה חשאית ברוב של 67 חברי כנסת למול 42 מתנגדים ו-5 נמנעים. ב־4 ביולי נכנס לתפקידו.[8]

באפריל 2021 נבחר לנשיא ארגון מבקרי המדינות האירופי (EUROSAI) ברוב של 43 מתוך 48 משתתפים בהצבעה. עד לשנת 2024 יכהן אנגלמן כסגן נשיא היורוסאי, ולאחר מכן יכהן כנשיא עד לשנת 2026 (לאחר מכן, מחליפו כמבקר המדינה יכהן כנשיא היורוסאי עד 2027).[9]

כמבקר המדינה עריכה

מדיניות עריכה

אנגלמן הוא מבקר המדינה הראשון זה למעלה מ-30 שנה שאינו שופט בדימוס. הוא נחשב לבעל תפיסה חברתית ושמרנית ביחס לתפקיד המבקר ודרכי פעילותו.[10]

עם כניסתו לתפקיד הציג גישה של "ביקורת בונה".[11] בהצהרת האמונים בכנסת הציג את גישתו:

ערכה של הביקורת כהליך בונה ותורם הינו יסודי בעיני... כמבקר המדינה אני רואה חשיבות בבניית תוכנית רב-שנתית כבסיס לעבודת הביקורת, בְּשילוב נושאי ביקורת מערכתיים לצד ביקורות בנושאים פרטניים, בבחינת הרלוונטיות של נושאי הביקורת וביצירת הלימה בין נושאי הביקורת לְיעדים לאומיים (לדוגמה: חיזוק הפריפריה, טיוב השירות לאזרח, התייעלות כלכלית והפחתת רגולציה). הדבר חשוב לצורך חיזוק חוסנה הביטחוני והכלכלי של המדינה. ניהול הליכי הביקורת – ראוי שהליכי הביקורת יתנהלו בדרך מכבדת ובונה. ראוי לשמור על אתיקה מקצועית בממשקים מול הגופים המבוקרים ולהתמקד בבחינת הממצאים ולימוד המצב לאשורו במהלך הביקורת. אפעל להמשיך ולשלב כלי ביקורת מתקדמים בהליכי הביקורת שמקיים מבקר המדינה. חשוב לשמר את היוזמות בקרב הנהלות הגופים המבוקרים ואת ניצוץ העשייה, ועל הביקורת לראות בְּחיוב תיקון ליקויים במהלך הביקורת. הביקורת צריכה להביא לידי ביטוי, לצד צילום תמונת מצב בעת עריכתה, את התקדמות הגוף המבוקר וכן תהליכים חיוביים שאירעו בגוף בראייה רב שנתית... הדרך של עידוד התנהלות תקינה, מצוינות ויוזמות אינה עומדת בסתירה לצורך בהצגת ליקויים ונושאים הטעונים שיפור, והשפעתה תורמת רבות לקידום מטרות הביקורת".[12]

את נאומו הראשון בתפקיד פתח בתודה לבנימין נתניהו על התמיכה במועמדותו, אמירה שספגה ביקורת בתקשורת.[13]

אנגלמן הודיע כי במסגרת עבודת מטה ייבחן המבנה הארגוני במשרד מבקר המדינה על כלל יחידותיו. בתחילת מרץ 2020 שינה את תפקודו של האגף לתפקידים מיוחדים, שעסק בשחיתות שלטונית כ-15 שנה, וכעת יעסוק האגף בביקורת סייבר ומערכות מידע. אנגלמן ציין כי הביקורת למניעת שחיתות ציבורית תימשך, אך לא תיועד לאגף מסוים.[14][15][16]

ביוני 2020, לקראת סבב גיוס נרחב למשרד המבקר, ביטל אנגלמן את מדיניותו של המשרד לפיה על עובדים חדשים להיות בעלי רישיון עריכת דין או ראיית חשבון,[17] ומאז מונו בעלי תפקידים מגוונים למשרד מבקר המדינה, כדוגמת מומחי מערכות מידע, בעלי תואר שלישי מחקרי בתחומים השונים ועובדות סוציאליות (שחלקן אף מלוות חושפי שחיתויות).

במהלך כהונתו הופנתה ביקורת רבה למדיניותו של אנגלמן כמבקר שאינו חושף שחיתויות, אינו מטיל אחריות אישית ובקושי מצביע על מחדלים. בדוחות שפרסם נטה שלא להשתמש במילים קשות אלא הציג מסקנות והמלצות שהציבור והתקשורת התקשו להבין. הוא נתפס כמי שמשרת את השלטון ומשמש לו חותמת כשרות.[18][19][20][21][22][23][24][25][26]

בהקשר זה טען באוגוסט 2021 האלוף במילואים יצחק בריק, כי אנגלמן סירב לפגוש אותו ואת האלוף במילואים יעקב אור ולקבל מידע סודי אודות אי סדרים חמורים מאוד עם חשד לפגיעה בטוהר המידות במנהלת העוסקת בפרויקט ביטחוני בעל חשיבות עליונה.[27]

פעילות עריכה

לקראת הגשת הדוחות הראשונים שלו ב-31 בדצמבר 2019, הציג אנגלמן שינוי במתכונת תקצירי דוחות ביקורת המדינה. על פיה, דוחות המבקר יוצגו לציבור במתכונת חדשה ונגישה יותר. במקום תקציר רווי מלל של יותר מ-20 עמודים, שהקשה לעיתים על הבנת הדוח וביאור הליקויים והמלצות המבקר בדוח, יכלול התקציר בממוצע עמוד וחצי בלבד ויתמקד בעשרת הממצאים המרכזיים בליבת הדוח ובהמלצות המרכזיות לצידן. בנוסף, התקציר יכלול "נתוני מפתח" ושימוש נרחב באינפוגרפיקה אשר יתמצתו את ממצאי הביקורת למספרים ונתונים מרכזיים.[28]

בשנת 2020 מבקר המדינה החליט לעבור לתוכנית ביקורת רב-שנתית, כנהוג במוסדות מבקרי מדינה נוספים בעולם.[29]

במרץ 2020 פרסם אנגלמן דוח על מימון הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בשנת 2018, ובו חשף כי רבים מהמתמודדים לא עמדו בחוק מימון מפלגות. לאחר פרסום הדוח הודיע אנגלמן שהחל ממערכת הבחירות הבאה יפורסמו באופן פומבי פרטי ההלוואות שמקבלות הסיעות המתמודדות, בניסיון למנוע מצב זה בעתיד.[30]

במאי 2020 פורסם הדוח השנתי הראשון. חלק מהעבודה עליו נעשתה עוד בתקופת המבקר הקודם. המבקר שינה חלק מפרטי וניסוחי הדוחות.[31][32] הדוחות עוררו דיון ושיח על אופי הביקורת.[33][34][35][36]

 
מתניהו אנגלמן עם ארנון אפק במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר

בהמשך 2020 פרסם המשרד דוח על ביקורת בשלטון המקומי ושני דוחות מיוחדים הנוגעים למגפת הקורונה.[37]

בסך הכל פורסמו בשנת 2020 111 דוחות.[16] בדוחות אלו הוטמעו ביקורות פיננסיות ובוצעה ביקורת שנתית על הדוחות הכספיים של המדינה.[38][39]

בחודש מאי 2021, בעקבות האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי, החליט המבקר לפתוח ב"ביקורת מיוחדת", כלשונו, לבדיקת האירועים שהובילו לאסון. לאחר כינונה של ועדת חקירה ממלכתית בראשות נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, מרים נאור, הודיע אנגלמן על הפסקת הבדיקה על מנת שלא לבצע עבודה כפולה.[40]

באוקטובר 2021 פרסם משרד מבקר המדינה דוח נרחב על פעילותה הדלה של ממשלת ישראל בהיערכות למשבר האקלים.[41]

דוח מבקר המדינה על מטוס ראש הממשלה, שפורסם במרץ 2022,[42] מונה פגמים רבים בתהליך רכישת המטוס והכשרתו, אך מציין כי ”במטוס ראשי המדינה יש שיפור ניכר לעומת חכירה של מטוס אזרחי ברמת הביטחון, לרבות בהיבטים של ההגנה על המטוס ואבטחת המידע בו, התקשורת, השליטה, התנאים במטוס והשירות שניתן בו וכן זמינותו.”[43] ביולי 2020 הייתה הערכת ההוצאה בפרויקט (רכישה, הסבה ותפעול במשך חמש שנים) 587.6 מיליוני ש"ח, אשר מתחלקת ל-381.8 מיליוני ש"ח לשלב ההקמה, ו-205.8 מיליוני ש"ח לשלב התפעול.[44]

ביולי 2022 פרסם דו"ח ביקורת מיוחד בנוגע לאירועי המהומות בישראל במהלך מבצע שומר החומות. בין יתר מסקנות הדו"ח עולה תפקוד לקוי של המשטרה והשב"כ, מחסור בשוטרים, במיוחד בערים מעורבות בהן פרצו מהומות, כשלים בפעילות מודיעינית ואיסוף מידע של המשטרה, כשלים בתפקוד של מערכת מוקד 100 ועוד.[45]

בדו"ח שפורסם במקביל התייחס המבקר למצבה של האוכלוסייה הערבית בערים המעורבות: "סקירת החלטות הממשלה המרכזיות שהתקבלו בנושא שיפור מצב החברה הערבית בשנים 2010 עד 2020, אשר הסתכמו בתקציבים בהיקף של יותר מ-19 מיליארד שקל, מלמדת כי למעט החלטות נקודתיות לגבי האוכלוסייה הערבית בירושלים, הן אינן חלות על התושבים הערבים בערים המעורבות. כפועל יוצא מכך, האוכלוסייה הערבית ביישובים אלו לא קיבלה תקציבים ייעודיים, לא זכתה להתייחסות ייעודית ולא גובשה מדיניות סדורה בנוגע אליה".[46]

בנובמבר 2022, פרסם מבקר המדינה דוח נוקב על הטרדות מיניות מצד מפקדים ואסירים ביטחוניים כלפי חיילות חובה במשטרה, בשב"ס ובצה"ל.[47] מהדוח עולה, כי חיילות החובה המשרתות בשב"ס מוטרדות הן מאסירים ביטחוניים והן ממפקדים. 38% ממשרתות החובה בשב"ס ציינו כי חוו פגיעה מינית במהלך שירותן. 70% מהפגיעות המיניות בשב"ס ובמשטרה נעשו על ידי משרת קבע או מפקד, 70% מהתלונות לא טופלו או טופלו באופן שאינו מספק. בדוח ציין המבקר כי ”מצטיירת תמונה מדאיגה בעניין המוגנות של משרתי החובה והיעדר תחושת הביטחון האישי שחווים חלק מהם”. המבקר קבע כי הממצאים מחייבים בדק בית במשטרה ובשב"ס ולהקפיד על כך שמשרתי חובה שטרם השלימו את הכשרתם המקצועית המלאה למילוי תפקידם באגפי כליאה של אסירים ביטחוניים לא ישולבו בביצוע משימות אלו.

בדצמבר 2022, פרסם מבקר המדינה את הדוח השנתי בנושא סייבר ומערכות מידע, בו חשף פערי הגנת סייבר ברשויות רבות ובתוכן המידע הביומטרי בצה"ל, תחום התחבורה, רשות המיסים והגנה על ציוני הבגרות.[48]

ועדת ההיתרים עריכה

בספטמבר 2019, המבקר אנגלמן אשרר מחדש את החלטת קודמו, יוסף שפירא, לאשר בקשת הלוואה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בסך 2 מיליון שקלים להגנתו המשפטית מבן דודו, נתן מיליקובסקי.[49] האישור היה בתנאי שההלוואה תהיה בתנאי שוק ובכפוף להסדר ניגוד עניינים שיערך על ידי היועץ המשפטי לממשלה בעניינו.

חברים בוועדת ההיתרים, שהקדנציה שלהם הסתיימה, הביעו כעס על החלטת אנגלמן. משרד מבקר המדינה טען מנגד כי אותם חברים סילפו והדליפו לתקשורת באופן מגמתי את דבריו בוועדת ההיתרים.[50]

בתגובה לזהות החברים החדשים שנבחרו, עתרה התנועה לטוהר המידות לבג"ץ בטענה שהמינויים של חברי הוועדה מגמתיים, בעקבות הרקע של כמה מהמינויים.[51] העתירה נדחתה על ידי בג"ץ בינואר 2020, בנימוק שלא ניתן לקבוע זיקה פוליטית מגמתית על פי פעולות עבר, אלא יש להעלות בעייתיות כזו רק אם תהיינה עדויות לכך שפעולתם של חברי הוועדה חורגת מן הטעם הטוב בפועל.[52]

במקביל לדיון בעתירה, בספטמבר 2019, אישר אנגלמן לנתניהו את ההלוואה מבן דודו, בניגוד להחלטה המוקדמת יותר של ועדת ההיתרים.[53][54]

ביולי 2020, ועדת ההיתרים (בהרכב חדש) קיבלה את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, לפיה חל חוק המתנות על מימון להגנה שביקש ראש הממשלה נתניהו לקבל מאיש עסקים אמריקאי בסך 10 מיליון ש"ח. לפיכך ועדת ההיתרים הודיעה לראש הממשלה כי איננה יכולה לדון ולהכריע בבקשה זו. בנוסף, הוועדה קבעה שעל נתניהו להשיב 30 אלף דולר שקיבל בעבר למטרה זו מבן דודו.[55]

באוקטובר 2022, עת כיהן נתניהו כראש האופוזיציה, קבע בג"ץ בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון, כי ההלוואה תוסיף לעמוד בתוקפה, נוכח הסתמכותו על החלטת היועץ המשפטי לממשלה וועדת ההיתרים, ותוחזר בהתאם לתנאים שנקבעו, בכפוף להמשך פיקוח מבקר המדינה באותה מתכונת שבה נעשה הפיקוח בתקופת כהונת נתניהו כראש הממשלה.[56]

ביקורת על מערכת הביטחון עריכה

פעילות המבקר השוטפת הניבה דו"חות ביקורת שהצביעו על שורה של ליקויים במערכת הביטחון:

מלחמת חרבות ברזל עריכה

בשבוע הראשון למלחמת חרבות ברזל סייר אנגלמן בדרום ישראל, וציין שבדיקת פתע שערך בגבול הצפון העלתה "ליקויים משמעותיים ועל הדרג המדיני וצה"ל לתקנם באופן מיידי".[63] בהמשך חודש אוקטובר 2023, לאחר סיורים נוספים ושיחות עם אזרחים מפונים, קבע אנגלמן כי "הממשלה נכשלת בטיפול בעורף".[64] ב־13 בנובמבר 2023 הגיש אנגלמן למשרד ראש הממשלה ולפורום מנכ"לי משרדי הממשלה מסמך ובו ריכוז הליקויים שמצא עד כה, וציין כי "אין הצדקה להתעוררות המאוחרת של ממשלת ישראל בטיפול בעורף – המכנה המשותף של הליקויים הוא העדר היערכות לשעת חירום".[65]

חיים אישיים עריכה

אנגלמן נשוי לאסתר אביגיל (בתו של משה מנדלבאום, לשעבר נגיד בנק ישראל),[66] עובדת סוציאלית ולשעבר מנהלת מחלקת הרווחה במועצה האזורית גזר, ואב לשישה ילדים. מתגורר ביישוב נוף איילון ומנהל אורח חיים דתי.[67]

בנו חגי, לוחם שריון במילואים, נפצע קשה במהלך פעילות מבצעית ברצועת עזה במסגרת מלחמת חרבות ברזל.[68]

אחיו הוא ד"ר שוע אנגלמן, מומחה ללקויות למידה.

אנגלמן עוסק בספורט, בעיקר בריצה, ונכון לשנת 2023 השתתף בשבעה מרתונים.[69]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ נעמי גוטקינד, "עזר כנגדו" של מדען דתי: או יעוד?, הצופה, 21 בינואר 1966
  2. ^ חיל האוויר האמריקאי הזמין 2 מחקרים בישראל, דבר, 27 בפברואר 1964
  3. ^ לדוגמה: דברי הכנסת, ישיבות ר"פ-רפ"ב, כ'-כ"ב כסלו תש"ם, עמ' 853
  4. ^ הקדמת מהדורת דעת מקרא לספרי בראשית, ויקרא ומלכים
  5. ^ Cornell Tech, באתר אוניברסיטת קורנל
  6. ^ ‏Guangdong Technion - Israel Institute of Technology
  7. ^ מתניהו אנגלמן מונה למנכ”ל מל”ג וות”ת, באתר המועצה להשכלה גבוהה
  8. ^ צבי זרחיה, מתניהו אנגלמן נבחר לתפקיד מבקר המדינה, באתר כלכליסט, 3 ביוני 2019
  9. ^ יאיר אלטמן, הישג בינלאומי למבקר המדינה, באתר ישראל היום
  10. ^ עקיבא ביגמן, "יש מוסדות מנהלים למדינה. המבקר לא צריך להחליף אותם", באתר ישראל היום, 23 במאי 2019
  11. ^ חן מענית, ‏מבקר המדינה אנגלמן מציג: מתווה "הרפורמה לביקורת בונה", באתר גלובס, 3 בספטמבר 2019
  12. ^ מתוך נאום מבקר המדינה בכנסת: אתר מבקר המדינה, 1 ביולי 2019
  13. ^ עידן בנימין, 15 סימנים לכך שהח״כים מוותרים על עצמאות הכנסת, באתר "שקוף", 26 באוקטובר 2020
  14. ^ טובה צימוקי, במקום שחיתות: אגף במשרד המבקר יתמקד בסייבר, באתר ynet, 3 במרץ 2020
  15. ^ שחר אילן, מבקר המדינה מחסל את הסיירת שנלחמת בשחיתות, באתר כלכליסט, 9 בדצמבר 2020
  16. ^ 1 2 סיכום פעילות המשרד לשנת 2020, באתר מבקר המדינה
  17. ^ מבקר המדינה אנגלמן מציג: מהפך בתנאים לקבלת רישיון עבודה במשרדו, באתר ישראל היום, ‏17 ביוני 2020
  18. ^ שחר אילן, ליטופים במקום ביקורת: על המבקר שלא רוצה להרגיז, באתר כלכליסט, 16 במרץ 2021
  19. ^ אורן אהרוני ואורן אהרוני, מדינה בלי ביקורת: כך נראית הקדנציה של אנגלמן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 במרץ 2023
  20. ^   מרדכי גילת, המבקר המדומה: מתניהו אנגלמן סוגר שלוש שנים של כלום ושום דבר, באתר הארץ, 28 באפריל 2022
  21. ^ אין שמות, אין אחריות אישית, אין ביקורת: הדו"ח העקר של אנגלמן, באתר ynet, 5 במאי 2020
  22. ^ מערכת שקוף, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מצא דרך מתוחכמת לרכך את דוחות הביקורת, באתר שקוף, ‏2020-07-16
  23. ^ רועי ברגמן, מתניהו אנגלמן מציג: הרס שיטתי של משרד מבקר המדינה, באתר כלכליסט, 20 בדצמבר 2020
  24. ^   מאמר המערכת, מתניהו שלא מפסיק לתת, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2019
  25. ^ מבקר המדינה רק נכנס לתפקיד וכבר חשף את כוונותיו האמיתיות?, באתר התנועה לאיכות השלטון, ‏2019-07-28
  26. ^   גור מגידו, מתניהו אנגלמן, באתר TheMarker‏, 4 בדצמבר 2019
  27. ^ מרדכי גילת ומרדכי גילת, יצחק בריק תוקף את מבקר המדינה: "בורח מאחריות", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באוגוסט 2021
  28. ^ אבישי גרינצייג, ‏מספרים בולטים וסימוני לייק או דיסלייק: כך ייראו דוחות המבקר החדשים, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2019
  29. ^ מבקר המדינה הציג את מתווה ביקורת המדינה, אתר מבקר המדינה, 4.09.2019
  30. ^ עידן בנימין, אלקין וליאון עברו על החוק בבחירות בירושלים ויש בשורות טובות: לאחר הפצרות שלנו, בפעם הבאה ההלוואות יהיו שקופות, באתר "שקוף", 30 במרץ 2020
  31. ^ לי נעים, ‏מבקר המדינה או מפרגן המדינה? כך עובדת שיטת הריכוך של אנגלמן, באתר ‏מאקו‏, 8 במאי 2020
  32. ^   גור מגידו, מצנזר המדינה: אנגלמן דאג לרכך מסקנות שיפגעו בנתניהו, באתר TheMarker‏, 5 במאי 2020
  33. ^ מתן ברניר, ‏פרשנות: המחמאות בדוח המבקר לא האפילו על הנשיכות והביקורת | פרשנות, באתר גלובס, 4 במאי 2020
  34. ^ "הורג את מוסד הביקורת" או "עבודה מדהימה": סערת דו"ח המבקר, באתר ynet, 4 במאי 2020
  35. ^ הדו"ח הראשון של אנגלמן – חוד החנית של המלחמה בשחיתות השלטונית לא קיים יותר, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
  36. ^ אביעד גליקמן, חלק מהדוחות העלו חשד לפלילים מצד המבוקרים, באתר טוויטר
  37. ^ מסגרות הפרסום, באתר מבקר המדינה
  38. ^ דוחות כספיים של מדינת ישראל, באתר משרד האוצר
  39. ^ החשב הכללי הגיש היום למבקר המדינה את הדוחות הכספיים של המדינה לשנת 2020
  40. ^ שחר אילן, מבקר המדינה החליט לבטל את החקירה שלו בעניין אסון הר מירון, באתר כלכליסט, 21 ביולי 2021
  41. ^ פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים, באתר של משרד מבקר המדינה, 26 באוקטובר 2021;
    פרופ' עדי וולפסון, ישראל ומשבר האקלים: כרוניקה של כישלון, באתר ynet, 26 באוקטובר 2021
  42. ^ דוח המבקר רכש מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה, מרץ 2022
  43. ^ דוח מבקר המדינה עמודים 513-514
  44. ^ דוח מבקר המדינה עמ' 504
  45. ^ פרסום דוח ביקורת מיוחד בנושא ערים מעורבות, באתר מבקר המדינה, 27 ביולי 2022
  46. ^ משה כהן, ‏מבקר המדינה בדוח חמור: האוכלוסיה הערבית בערים המעורבות הוזנחה, באתר מעריב אונליין, 27 ביולי 2022
  47. ^ מוגנות משרתי החובה (חיילות וחיילים) ביחידות המשרד לביטחון הפנים, באתר מבקר המדינה
  48. ^ דוח שנתי של מבקר המדינה בנושא סייבר ומערכות מידע – דצמבר 2022, באתר מבקר המדינה
  49. ^ מעריב אונליין, ‏המבקר: "חרגתם מסמכותכם בנוגע לנתניהו"; ועדת ההיתרים: "דבריך לא מקובלים", באתר מעריב אונליין, 28 ביולי 2019
  50. ^ משה כהן, ‏שופטות בדימוס ונציגות מהפריפריה: מבקר המדינה מרחיב את ועדת ההיתרים, באתר מעריב אונליין, 12 באוגוסט 2019
  51. ^ שחר אילן, אנגלמן מדיח את כל חברי ועדת ההיתרים: ימנה בכירים לשעבר, חלקם מקורבים לליכוד, באתר כלכליסט, 12 באוגוסט 2019
  52. ^ איתמר לוין, נמחקה עתירה נגד חברי ועדת ההיתרים, באתר News1 מחלקה ראשונה
  53. ^ שחר אילן, הצבעה לחיסול שלטון החוק, באתר כלכליסט, 27 בפברואר 2020
  54. ^ אלה לוי-וינריב, ‏נתניהו התעקש – והצליח: המבקר אנגלמן אישר לרה"מ ללוות כסף ממקורבו למימון הגנתו המשפטית, באתר גלובס, 4 בספטמבר 2019
  55. ^ טובה צימוקי, ynet, ועדת ההיתרים: נתניהו לא יוכל לקבל 10 מיליון ש' להגנה, וצריך להחזיר כסף, באתר כלכליסט, 2 ביולי 2020
  56. ^ ביני אשכנזי‏, בג"ץ: על נתניהו להחזיר הלוואות בסכום מליוני שקלים למיליקובסקי ופרטרידג', באתר וואלה!‏, 9 באוקטובר 2022
  57. ^ ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה) - ביקורת מעקב, באתר www.mevaker.gov.il
  58. ^ הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור - הטיפול במידע המגלם חשש להלבנת הון ומימון טרור, באתר www.mevaker.gov.il
  59. ^ ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים - מעקב מורחב, באתר www.mevaker.gov.il
  60. ^ מרכיבי ביטחון ביישובי העימות ובפיקודים המרחביים - ביקורת מעקב, באתר www.mevaker.gov.il
  61. ^ היבטי משילות בנגב - מבוא, באתר www.mevaker.gov.il
  62. ^ השיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות באירועי שומר החומות ובעת שגרה, באתר www.mevaker.gov.il
  63. ^ מבקר המדינה בדרום:, באתר www.mevaker.gov.il
  64. ^ המבקר אנגלמן עם המפונים בטבריה ובעמק הירדן:, באתר www.mevaker.gov.il
  65. ^ המבקר אנגלמן לראש הממשלה – אלה הליקויים בעורף המחייבים תיקון מיידי:, באתר www.mevaker.gov.il
  66. ^ שמחה מנדלבוים, עשרה דורות בארץ ישראל, ירושלים תשנ"ד, עמ' 74
  67. ^ סרוגים משפיעים: מתניהו אנגלמן, באתר ערוץ 7, ‏2022-06-23
  68. ^ טל לב רם, ‏בנו של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, חגי, נפצע קשה במהלך פעילות מבצעית ברצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 2 בנובמבר 2023
  69. ^ תוצאות מירוצים לפי שם, באתר שוונג – תוצאות כל המרוצים בישראל
מבקרי המדינה  
זיגפריד מוזס יצחק ארנסט נבנצל יצחק טוניק יעקב מלץ מרים בן־פורת אליעזר גולדברג מיכה לינדנשטראוס יוסף שפירא מתניהו אנגלמן
19491961 19611982 19821987 19871988 19881998 19982005 20052012 20122019 2019 ואילך