המחקר התורשתי העכשווי על מוצא יהדות אתיופיה

עריכה

העמים השונים בצפון הרמה האתיופית מזהים את צבע עורם כאדום-חום ולא כשחור. הכינוי שחורים או כושים מיוחס בפיהם לתושבי דרום-אתיופיה ונחשב לכינוי גנאי היות והוא מזוהה עם עבדות.[1]ממצאים ראשוניים מתחום הגנטיקה האבולוציונית האנושית מצביעים על קרבה תורשתית ניכרת בין קבוצות אוכלוסיה שונות בצפון אתיופיה לבין קבוצות אוכלוסיה שונות במזרח התיכון.‏‏[2][3] נטען כי התרחשה הגירה אנושית דו-סטרית על פני שני נתיבים - האחד דרך מצרים וסודאן והאחר דרך חצי האי ערב ועל פני מיצרי באב אל מנדב.[4]‏‏[3] ההגירה החוזרת ונשנית המוצעת תואמת את התיעוד ההיסטורי של מאבקים וקשרי מסחר בין ממלכות שהשתרעו משני עברי המיצרים, כגון סבא ואקסום.[4][2]

מחקרים שונים השתמשו בשיטות שונות ובמדדים כמותיים שונים לאומדן הקירבה התורשתית בין האוכלוסיות שנדגמו,‏‏[5] מדידה שמהימנותה מוטלת בספק משנת 2006 לאור המחסור בחישוב מובהקותה הסטטיסטית.‏‏[6] במאמר המדעי האחרון שפורסם בתחום, משנת 2005, פורסמו תוצאות בחינה תורשתית השוואתית של 898 נבדקים שנדגמו מתוך עשרים ואחת קבוצות אוכלוסיה שונות. נבדק רצף של כשמונת אלפים נוקלאוטידים בכרומוזום X, הכוללים את אקסון 44 והאינטרונים הסמוכים לו. במחקר נכללו ששה עשר יהודים יוצאי אתיופיה וחמישים ושישה אתיופים לא יהודיים, בהם שלושים בני אמהרה ותשעה עשר בני אורומו.[3] לפי שיטת הניתוח שנבחרה, הנבדקים בני האמהרה והאורומו שויכו לאשכול (אנ') אחד עם נבדקים דרוזים, בסקים, סהראווים (אנ'), גרמנים, איטלקים, פלסטינים, בדואים ונבדקים יהודים יוצאי אשכנז, אירן, בולגריה, מרוקו ועיראק. מנגד, הנבדקים היהודיים יוצאי אתיופיה ותימן שויכו לאשכול נפרד, הדוק יותר, יחד עם הנבדקים היהודיים יוצאי העדות האחרות ויחד עם הנבדקים הפלסטינים, הבדואים והאיטלקים. בפרט, המרחק התורשתי שחושב בין הנבדקים מקרב יהודי אתיופיה לבין הנבדקים האתיופיים הלא-יהודיים היה גדול יותר מזה שחושב בין נבדקים מקרב יהודי אתיופיה לבין נבדקים מקרב יהודי תימן, יהודי פרס, ונבדקים לא יהודיים ממוצא איטלקי ופלסטיני. מן הממצאים הללו עולה כי הן יהודי אתיופיה והן שכניהם הלא-יהודיים קרובים מבחינה תורשתית ליוצאי המזרח התיכון, במידה העולה על הקירבה התורשתית בין יהודי אתיופיה לשכניהם הלא-יהודים. על בסיס ממצאים אלה הציעו מחברי המאמר כי קיים מרכיב לא-אפריקני במטען התורשתי של יהודי אתיופיה.[3] המחברים הציעו עוד כי עבדים מקומיים עברו גיור על פי דיני עבד כנעני והצטרפו לקהילה היהודית, בעוד שיהודים מהקהילה אולצו להתנצר לאחר שהקיסר סוסוניוס כבש את ישובי היהודים בצפון אתיופיה בשנת 1624, בסיוע צבאי פורטוגזי.[3] גם במחקר זה, בדומה לקודמיו, לא חושבה המובהקות הסטטיסטית של הממצאים.

נכון לאפריל 2008, לא פורסמו סקירות מדעיות (review articles) המסכמות את ממצאי המחקרים הקיימים בנושא, כי אם מאמרים סוציולוגיים הבוחנים את העניין הציבורי העצום בממצאים אלה.[7][8] מאז מאי 2005 [3] לא פורסמו מחקרים מדעיים חדשים בנושא, נכון לאפריל 2008, בעוד שמשמעותם של הממצאים הקיימים אינה ברורה לאור המחסור בחישובי מובהקות סטטיסטית.[6] הממצאים הראשוניים הקיימים מתיישבים עם ההשערה כי מוצא העדה בתושבי ממלכות ישראל ויהודה שנדדו דרומה במספר גלי הגירה, אך רחוקים מלהוכיח השערה זו. בפרט, לא ניתן לקבוע בשיטות הגנטיות הקיימות את טיב האמונה הדתית של נושאי המטען התורשתי המזרח-תיכוני לאורך הדורות. עם זאת, הממצאים הראשוניים הקיימים אינם מתיישבים עם ההשערה שהועלתה בעבר, לפיה מוצאם של יהודי אתיופיה בשבט מקומי שהתגייר. זאת לעומת מחקרים תורשתיים בקבוצות אוכלוסיה אחרות הטוענות לזיקה ליהדות, בהן לא נמצא קרבה תורשתית משמעותית בין הנבדקים מקבוצות אלה לבין הנבדקים מקבוצות אוכלוסיה יהודיות. כך למשל, נמצאה קרבה תורשתית בין תושבי קולורדו וניו מקסיקו ממוצא ספרדי לבין תושבי ספרד הלא יהודים, אך לא ליהודים ממוצא ספרדי. ממצאים אלה אינם מתיישבים עם ההשערה כי שיעור ניכר מאבותיהם של המקומיים הם אנוסים שנמלטו מאימת האינקוויזיציה הספרדית לצפון אמריקה.[9] מאחר ומחקר זה בוצע על כרומוזום הזוויג הזכרי (כרומוזום Y), אין הוא מעיד כלל על "טוהר הדם" של אמהות האוכלוסייה המקומית.

לסיכום, על אף העניין החריג שמגלים רבים מבני העם היהודי בנוגע לקרבה התורשתית בין קהילותיו, בייחוד בנוגע לקהילת יהודי אתיופיה, המחקר המדעי בנושא מצוי עדיין בחיתוליו. בכל המחקרים התורשתיים שבוצעו עד כה בנבדקים אנושיים, המרחק התורשתי הממוצע בין קבוצות המדגם השונות שנבדקו היה קטן בהרבה מהשונות התורשתית שנמצאה בתוך כל קבוצת מדגם. לכן אין משמעות תפקודית לקרבה התורשתית המדווחת בין קבוצות האוכלוסיה השונות. עשויה להיות חשיבות רפואית רבה להבדלים בתפוצת מחלות בין קבוצות אוכלוסיה שונות, המיוחסים להבדלים תורשתיים נקודתיים העשויים להתפשט באוכלוסיה כתוצאה מתופעות סחף גנטי. כך למשל, סרקומת קפוסי שכיחה במיוחד בקרב יהודים יוצאי מרוקו,[10] אך כמעט שלא נמצאה בקרב יהודים יוצאי אתיופיה.[11] איתור היסוד התורשתי להבדל בתפוצת המחלה עשוי לסייע בפיתוח שיטות להתמודדות עם הנגיף המחולל אותה.[11]

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ סטיבן קפלן, היהפוך אתיופי עורו? ביתא ישראל (יהודים אתיופים) ושיח גזעי, African Affairs 98:535-550 (1999)
  2. ^ 1 2 ‏Kivisild T, Reidla M, Metspalu E, Rosa A, Brehm A, Pennarun E, Parik J, Geberhiwot T, Usanga E, Villems R., Ethiopian Mitochondrial DNA Heritage: Tracking Gene Flow Across and Around the Gate of Tears, Am J Hum Genet. 2004 November; 75(5): 752–770 PMID 15457403 (See also its erratum)‏
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 Lovell A, Moreau C, Yotova V, Xiao F, Bourgeois S, Gehl D, Bertranpetit J, Schurr E, Labuda D., Ethiopia: between Sub-Saharan Africa and western Eurasia, Ann Hum Genet. 2005 May;69(Pt 3):275-87. PMID 15845032
  4. ^ 1 2 Luis JR, Rowold DJ, Regueiro M, Caeiro B, Cinnioglu C, Roseman C, Underhill PA, Cavalli-Sforza LL, Herrera RJ., The Levant versus the Horn of Africa: evidence for bidirectional corridors of human migrations, Am J Hum Genet. 2004 Mar;74(3):532-44. PMID 14973781 (See also its erratum)
  5. ^ ‏Shen P, Lavi T, Kivisild T, Chou V, Sengun D, Gefel D, Shpirer I, Woolf E, Hillel J, Feldman MW, Oefner PJ., Reconstruction of patrilineages and matrilineages of Samaritans and other Israeli populations from Y-chromosome and mitochondrial DNA sequence variation, Hum Mutat. 2004 Sep;24(3):248-60 PMID 15300852 (Mirror)‏
  6. ^ 1 2 ‏Patterson N, Price AL, Reich D., Population Structure and Eigenanalysis, PLoS Genet. 2006 Dec 22;2(12):e190 PMID 17194218
  7. ^ Kahn SM, The multiple meanings of Jewish genes, Cult Med Psychiatry. 2005 Jun;29(2):179-92, PMID 16249949
  8. ^ Parfitt T, Egorova Y., Genetics, history, and identity: the case of the Bene Israel and the Lemba, Cult Med Psychiatry. 2005 Jun;29(2):193-224 PMID 16249950
  9. ^ Sutton WK, Knight A, Underhill PA, Neulander JS, Disotell TR, Mountain JL., Toward resolution of the debate regarding purported crypto-Jews in a Spanish-American population: evidence from the Y chromosome, Ann Hum Biol. 2006 Jan-Feb;33(1):100-11. PMID 16500815
  10. ^ Guttman-Yassky E, Bar-Chana M, Yukelson A, Linn S, Friedman-Birnbaum R, Bergman R, Sarid R, Silbermann M., Epidemiology of classic Kaposi's sarcoma in the Israeli Jewish population between 1960 and 1998, Br J Cancer. 2003 Nov 3;89(9):1657-60
  11. ^ 1 2 Grossman Z, Iscovich J, Schwartz F, Azizi E, Klepfish A, Schattner A, Sarid R, Absence of Kaposi sarcoma among Ethiopian immigrants to Israel despite high seroprevalence of human herpesvirus 8., Mayo Clin Proc. 2002 Sep;77(9):905-9. PMID 12233922