משתמש:Avneref/מדע/גנטיקה

גנטיקה עריכה

הקירבה בין המין האדם הנבון לבין קופי-אדם: דווקא ברצפי DNA אשר אין להם תפקוד מעשי, אלא הם תוצאה של מוטציות. פסאודוגנים – גנים שאינם מתבטאים, כתוצאה ממוטציות. דוגמה: הגן של גולונולאקטון אוקסידז, האנזים האחרון בשרשרת הייצור של ויטמין C בגוף. גן זה קיים ותקין במרבית החולייתנים, אבל בכל מיני הקופים שנבדקו עד היום, כולל האדם, הוא איננו מצליח להתבטא עקב מוטציה של הזזת מסגרת הקריאה. כתוצאה מפגם גנטי זה האדם והקופים אינם יכולים לייצר ויטמין C בעצמם, והם יחלו ואף ימותו מצפדינה אלא אם כן יקבלו אותו במזונם. את הדמיון הגנטי בין הפסאודוגנים של הקופים והאדם לא ניתן איפוא לתרץ באותו התפקוד, וההסבר ההגיוני היחיד הוא שהם ירשו אותה מוטציה שהתרחשה באב הקדמון המשותף שלהם לפני עשרות מיליוני שנה^[1]. מתוך אבולוציה של האדם
המוצא האפריקאי (של חוה המיטוכונדרית): כבר במחקר המקורי בשנת 1987^[2] הבחינו החוקרים כי השושלות שנמצאו בבני-אדם מאפריקה שמדרום לסהרה הן השונות ביותר מן השושלות של שאר האנושות. חלקו האפריקאי של העץ הוא בצורת ענפים ארוכים, בעוד שהעץ של כל שאר היבשות יחד מסועף בדמות שיח. בנוסף, המגוון הגנטי (nucleotide diversity, היינו מספר הגרסאות השונות בכל אתר גנטי) באוכלוסיות האפריקאיות גדול כמעט פי שניים מן המגוון הגנטי באוכלוסיות של כל שאר האנושות^[3]. מכאן מסיקים שלשושלות האפריקניות היה זמן רב בהרבה להתפתח, והן העתיקות ביותר.

על פי תאוריית היציאה מאפריקה^[4] האדם שנדד מאפריקה החליף את האוכלוסייה הקודמת של הומו ארקטוס, ובאירופה את האדם הניאנדרתלי, מבלי להתערבב בה.

אפקט המייסד: מקרה של סחף גנטי שנגרם בהגירה וייסוד אוכלוסייה חדשה. לדוגמה, לפני גילוי אמריקה על ידי קולומבוס, היו כל תושבי אמריקה בעלי סוג דם O, בניגוד לשאר העולם. ייתכן שהדבר נבע מכך שלמהגרים הראשונים לאמריקה היה במקרה סוג דם O.
צוואר בקבוק: מקרה קיצוני של סחף גנטי באוכלוסייה שעומדת להיכחד. משלב סחף גנטי באוכלוסייה קטנה, עם ברירה טבעית חריפה. בתהליך כזה מואצים שינויים אבולוציוניים נרחבים, ויש סיכוי גבוה מהרגיל להיווצרות מין טקסונומי חדש. חוקרי האבולוציה סבורים כי המין האנושי המודרני (האדם הנבון) נוצר כך באפריקה של תחילת עידן הקרח. אחת העדויות לכך היא שה-DNA המיטוכונדריאלי של כל בני האדם מעיד שיש להם אם משותפת.

אפיגנטיקה עריכה

מדוע יהודים בסין דומים לסינים?
שונות בין "גזעים" (מתוך: Where Did the "Races" Come From?)

העיניים האסיתיות מקבלות את צורתן המלוכסנת בגלל הצטברות של שומנים. גם לאנשים מקבוצות אחרות יש שומן, רק שלהם יש פחות. לכולנו יש אותם פיגמנטים. בתאי העור של כל בני האדם יש חומר שנקרא מלנין. זהו פיגמנט בגוון חום כהה. מי שאין לו כלל הפיגמנט הזה (כפי שקורה אצל לבקנים), יהיה בעל עור לבן-ורוד. אם הגוף שלנו מייצר רק מעט מלנין, צבע עורנו יהיה בהיר, ונשתייך לקבוצת האנשים הלבנים. אם הגוף שלנו מייצר את החומר בכמות גדולה, יהיה צבע עורנו כהה. בין שני הקצוות האלה נמצאות כל שאר האפשרויות. אין עוד סוג של פיגמנטים שמשפיעים על צבע העור. ישנם גורמים נוספים שמשפיעים קלות על צבע העור, אבל הם אינם משמעותיים, וגם הם נמצאים אצל כל בני האדם, רק בכמויות שונות. מדוע יש לנו מלנין? המלנין מגן עלינו מפני הנזק שעלול להיגרם מאור השמש. מי שבגופו חסר מלנין עלול לסבול מכוויות ומסרטן העור, אם יחשף לאור השמש זמן רב. לעומת זאת, אדם שגופו מייצר כמות רבה של מלנין וחי במקום סגרירי, עלול לסבול ממחסור בויטמין D, שיצורו בגוף דורש חשיפה לאור השמש. חשוב להבין שלא נולדנו עם כמות מסוימת של מלנין, אלא עם היכולת לייצר מלנין בכמות מסוימת, ויכולת זו הולכת וגוברת ככל שאנחנו חשופים יותר לשמש. צבע העור שלנו תמיד בהיר יותר בתחילת הקיץ, אבל לאחר מספר ביקורים בחוף הים הגוף שלנו מגיב ומייצר יותר מלנין. בשפה היום-יומית אנחנו קוראים לזה "להשתזף". כשהחורף חוזר ואנחנו נחשפים לפחות קרני השמש, הגוף מייצר פחות מלנין ומתאים את עצמו לתנאים החדשים. היות שהקבוצות השונות חיו לבדן, במנותק משאר הקבוצות, התכונות היחודיות התפתחו והתחזקו, ולא נטמעו בקרב כלל המין האנושי. היות שכל קבוצה התיישבה באזור אחר, כל קבוצה גם נחשפה לאקלים שונה. גם לאקלים הייתה השפעה על המראה החיצוני, אם כי היא פחותה בהשוואה להשפעה הגנטית. למשל, אנשים בעלי עור כהה שהגיעו לאזורים שאינם שטופי שמש, סבלו ככל הנראה ממחסור בוויטמין D, נחלשו והולידו פחות ילדים משאר האנשים באותו אזור. כך, בתוך דורות ספורים היו באותו אזור אנשים רבים יותר עם גנים שאחראים על העור הבהיר, ושחומי העור הלכו ונעלמו בהדרגה. תופעה הפוכה התרחשה כמובן באזורים שטופי השמש, שבהם קל יותר לבעלי גוון עור כהה לשרוד. בעלי אור בהיר סבלו ודאי מסרטן העור ומבעיות נוספות באזורים כאלה, ובהדרגה נעלמו. תהליכים אלה אומנם מזכירים במידה מסוימת את הבררה הטבעית שעליה מדברת תורת האבולוציה, אבל אין זה כך. בהשפעת הסביבה הפכו תכונות קיימות לשכיחות יותר, אבל לא התפתחו תכונות חדשות שלא היו קיימות קודם לכן, כפי שטוענת תורת האבולוציה^[5].

Arthur Jensen פרסם ב-1969 בירחון המכובד Harvard Educational Review את המאמר עד כמה נוכל להגדיל את ה-IQ ואת ההישגים בלימודים?, שבו קבע: "יש גנים לאינטליגנציה, ותפוצתם באוכלוסיה שונה, בערך כפי ששונה תפוצת סוגי-הדם. נראה שמספר הגנים האלה קטן באוכלוסיית השחורים מאשר באוכלוסיית הלבנים". בין התומכים בו היה חתן פרס נובל בפיסיקה ויליאם שוקלי.

אבולוציה עריכה

דן גראור, מדרווין עד ה-DNA משתמש:Avneref/מדע/דן גראור

דניאל מילוא (אנ'): המצאת המחר. יותר מדי
- מלאו (Macrocephalon maleo), בוגר ועצמאי מלידה, מינים בסכנת הכחדה בגלל אדם, אינפנטילי ותלותי; אשמים: תושבי סולאווסי, שאוכלים ביציו המזינות.
- צ'יטה (Acinonyx jubatus) מתים 90% מהגורים תוך 3 חדשים, בגלל תקלות הברירה הטבעית: (1) אם חד-הורית (2) גורים חסרי-ישע (3) כדי לרוץ מהר, רמת שומן BMI נמוך (4) רוב היום צדה מחוץ לבית, והגורים לבד, טרף לצבוע. למרות זאת - רצה מיליוני שנים (כמה?), עד האדם.
- האדם "עובד" אצל המוח; אמהות אכלו מעץ ה"דעת", שיני בנים תקהינה - כדי לכלכל את המוח הענק, לא מספיק פחמימות (פירות), חייב חלבונים (בשר); הציד כנראה תרם לחברות, אבל תמותת תינוקות ממחסור בבשר, מאכילת נבלות, קניבליזם?
- ארסמוס דרווין: "כל החיות בעלות דם חם נארגו מחוט חיים אחד" (זואונומיה, 1795). "האלון, לוייתן, אריה, נשר, אדם, כולם צמחו מנקודה עוברית, מפסיק מיקרוסקופי" (מקדש הטבע). מוטו המשפחה: "E Conchis Omnia - הכל מקונכיות". וב-מוצא המינים: "כנראה, כל היצורים האורגנייים - מצורה ראשונית אחת".
- ג'יימס ל.ב. סמית (J. L. B. Smith), שזיהה (ביחד עם מרג'ורי קורטני-לטימר (Marjorie Courtenay-Latimer) דג לטימריה שנתפס ברשת ב-1938: "אילו ראיתי דינוזאורים ברחוב, לא הייתי נדהם יותר".
ג'רי קוין: למה האבולוציה נכונה
- צ'ארלס דרווין: כשאני רואה נוצת-טווס, אני נתקף בחילה! (כי לכאורה, סותרת את האבולוציה; אמוץ זהבי נתן הסבר: עקרון ההכבדה).

כללי עריכה

אלמוות, סרטן (מחלה): "ההידרתים עשו עסקה עם השטן. בתמורה לפשטות - בלי ראש או זנב, ללא ראייה, אוכלים מפי הטבעת שלהם - הם זכו בחיי נצח." - קווין ג'יי פטרסון, דרטמות
נתנאל ריץ', ניו יורק טיימס:, סוד חיי הנצח מסתתר עמוק בים, באתר הארץ, 25 בינואר 2013
שין קובוטה

הערות שוליים עריכה

^ Ohta, Y. and Nishikimi, M. (1999) "Random nucleotide substitutions in primate nonfunctional gene for L-gulono-gamma-lactone oxidase, the missing enzyme in L-ascorbic acid biosynthesis" Biochimica et Biophysica Acta. Vol. 1472, pp. 408-411
^ Cann, R. L. et al (1987) Mitochondrial DNA and human evolution Nature, Vol. 325, pp. 31-36, doi:10.1038/325031a0
^ Ingman, M. et al (2000) Mitochondrial genome variation and the origin of modern humans Nature, Vol. 408, pp. 708-713, doi:10.1038/35047064
^ G. Barbujani, "Race: Genetic Aspects", International Encyclopedia of the social & Behavioral Sciences, edited by Neil J. Smelser and Paul B. Baltes, (Elsevier: Amsterdam, Paris, New York, Oxford, Shannon, singapore, Tokyo) 2001, Volume 19, p. 12,695 - 12,700
^ זהירות - השקפה נוצרית!

[אונטה1999-1] Ohta, Y. and Nishikimi, M. (1999) "Random nucleotide substitutions in primate nonfunctional gene for L-gulono-gamma-lactone oxidase, the missing enzyme in L-ascorbic acid biosynthesis" Biochimica et Biophysica Acta. Vol. 1472, pp. 408-411

[קאן1987-2] Cann, R. L. et al (1987) Mitochondrial DNA and human evolution Nature, Vol. 325, pp. 31-36, doi:10.1038/325031a0

[אינגמן2000-3] Ingman, M. et al (2000) Mitochondrial genome variation and the origin of modern humans Nature, Vol. 408, pp. 708-713, doi:10.1038/35047064

[4] G. Barbujani, "Race: Genetic Aspects", International Encyclopedia of the social & Behavioral Sciences, edited by Neil J. Smelser and Paul B. Baltes, (Elsevier: Amsterdam, Paris, New York, Oxford, Shannon, singapore, Tokyo) 2001, Volume 19, p. 12,695 - 12,700

[5] זהירות - השקפה נוצרית!

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

	דף זה אינו ערך אנציקלופדי
	דף זה הוא טיוטה של Avneref.