משתמש:AwesomeWorld1010/טיוטה

דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של AwesomeWorld1010.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של AwesomeWorld1010.


רוברט הוק עריכה

ביוגרפיה עריכה

 רוברט הוק נולד 7 שנים לפני מותו של גלילאו גליליי, בצהרי היום ה-18 בחודש יולי 1635. אביו של רוברט, ג'ון הוק- כומר משנה בכנסיית פרשווטר, באי וייט (באנגליה). מקור הפרנסה של אביו היה טוב במיוחד ביחס לשאר האי, אך למרות זאת מי שקיבל את מירב הכספים היה ג'ורג' וורטברטון - הכומר הראשי של פרשווטר (מקום הולדתו של רוברט). ג'ון הוק שהיה בעמדה נמוכה ממנו קיבל שכר נמוך יחסית עוד שהיה אב ל-2 ילדים- קתרין שנולדה ב-1628 וג'ון שנולד ב-1630. ג'ון (הבן, אחיו של רוברט) נהפך לבעל מכלות בניופורט ולראש עיר במקום זה לטווח זמן קצר מאוד, אחריו תלה את עצמו והתאבד כשהיה אך ורק בן 46. הבת של ג'ון - אחיו של רוברט, גרייס, החזיקה בתפקיד מפתח לכל אורך חיוו של רוברט.[1]כשרוברט נולד הוא נחשב לילד חולני עד מאוד, הוא לא היה אמור להחזיק מעמד זמן רב.[1] ב-7 הימים הראשונים לימיו של רוברט הוא ניזון כמעט לגמרי מחלב וממוצרי חלב ומפירות.[2] גופו של רוברט באותם הימים היה די קטן, אך הוא נחשב למרות הכל לילד פעיל. כשרוברט הגיע לגיל 16 בקירוב, הוא חלה והתפתח בגופו מעין עקמת שבאותו הזמן נחשבה כתוצאה של שעותיו המרובות מול כלי עבודה כמו מחרטה. בגלל מצבו הבריאותי של הוק נמנעו ממנו לימודים, אך מאוחר יותר החל אביו לייעד אותו להיות כומר בכנסייה תוך כדי לימוד של מושגים יסודיים וידע בסיסי. כשהיה ילד רוברט היה בעל יכולות גבוהות בבניית דגמים והתגאה במיוחד בדגם של אונייה בגודל מטר שבנה, שהתבססה על פעילות בסיסית של מפרשים וחבלים. סיפור נוסף אודות הוק הוא שביום אחד ראה שעון נחושת נופל, והחליט לבנות על סמך זה שעון נוסף מעץ הבנוי על דרכי הפעולה של השעון המפורק שראה.[1]בסופו של דבר רוברט היה במגמה של התבודדות מלימודי הוריו עקב מצבו הבריאותי. אפילו כשהגיע צייר לפרשווטר רוברט הפגין את כשרונו שהעתיק את הציורים שראה וצייר אותם בצבעים שהכין במו ידיו. ג'ון הוק (אביו של רוברט) נפטר ב-1648 ממחלה מתמשכת, כשרוברט היה בן 13. הירושה שהועברה לרוברט הייתה על סך 100 פאונד. עם ירושה זאת עבר רוברט ללונדון והפך להיות השולייה של הצייר פיטר ללי (Lely). רוברט האמין שהוא יכול ללמוד ציור במו ידיו ואין כל סיבה לשהקיע את סכום הירושה שלו בשכר לימוד. בסופו של דבר גילה רוברט שהריח החזק של הצבעים גורם לו לכאבי ראש מרובים, אז החליט לפרוש מכוונתו להיות צייר ונרשם לווסטמיניסטר סקול. בווסטמיניסטר סקול למד רוברט הוק בנוסף לנגן בעוגב.[3]מלחמת האזרחים ששררה כשהיה רוברט בווסטמיניסטר סקול השפיע על נפשו עד מאוד. ב-1653 נהפך למצנח מקהלה בצ'רץ' קולג' באוקספורד. בסופו של דבר התבטלו המקהלות וארגונים יקרים ומפוארים שגזלו כספים רבים לאוניברסיטת אוקספורד, בינהם פוטר רוברט אך המשיך לקבל מילגה קטנה למעשה למרות שכבר לא עבד שם כלל. באותו זמן למד באוקספורד אדם אחר שלימים יהיה אחד מהאדריכלים הגדולים בהיסטוריה- כריסטופר רן (לימים בעל התואר "סר"). רן היה בוגר מהוק ב-3 שנים, ולמד גם הוא בווסטמיניסטר סקול. הוק נאלץ, כמו כל סטודנט מהמעמד הנמוך לשרת סטודנטים אחרים ממעמדות גבוהים יותר כתמורה לתשלום. הוק נהפך לחלק חשוב בקבוצת גרישם קולג', עקב היכולת הגבוהה שלו בבניית דגמים ומבנים מוחשיים. במהלך הימים התיידד הוק עם רוברט בויל ונפך לעוזרו הנאמן והמרכזי תמורת כסף. הוק לקח חלק חשוב בקידום פרויקט "משאבת האוויר" של רוברט בויל. בנוסף עזר הוק גם לסת וורד (Ward) פרופסור לאסטרונומיה באוקספורד.[3]

אדמונד היילי עריכה

ביוגרפיה עריכה

היילי נולד ב-29 באורקטובר 1656 (לפי הלוח היוליאני הקודם או ב-8 בנומבר בחדש) כבן השלישי והצעיר ביותר בזמן "תקופת הביניים" בה נשלטה בריטניה על ידי הפרלמנט. אביו (גם לו קרו אדמונד היילי, כלומר נתייחס כרגע להיילי האב) היה איש עסקים מצליח מאוד באנגליה, והייה בבעלותו אחוזה. לאשתו של היילי האב קראו אן רובינזון, והם נשאו בטקס בכנסייה, 7 שבועות בלבד לפני הולדת הבן (הם קיימו יחסי מין לפני החתונה). כנראה שקודם לטקס הדתי היה גם טקס אזרחי שלא ידוע עליו כרגע דבר.[1] להיילי הייתה גם אחות בשם קתרין שנפטרה בגיל מאוד צעיר (כשהיא עדיין הייתה פעוט) ואח בשם הַמְפְרי, שנפטר ב-1684 (תאריך לידתו אבד).[2]

עקב השריפה הגדולה של לונדון נכנסה משפחתו של האלי להפסידם אך בכל זאת הצליחה להעניק לאדמונד חינוך משובח מן המעלה הראשונה. תחילה למד אדמונד בבית הספר סנט פול בלונדון ואחרי זה באוניברסיטת אוקספורד. תוך כדי חלוף הזמן התחיל היילי להתעניין יותר ויותר באסטרונומיה, וכשהגיע לקווינס קולג' ביולי 1673 הוא עוד היה אסטרונום מוכשר. אדמונד קנה בכספים מאביו מכשירים כדי לבצע תצפיות, ביניהם גם טלסקופ באורך כ-7.3 מטרים וסקסטנט ובקוטר של כ-60 סנטימטרים- כיאה לכל אסטרונום מהמקצועיים ביותר באותה התקופה. אמו של היילי נפטרה ב-1672 ונקברה ב-24 באוקטובר 1672, וזה השפיע רבות על חיוו ועל האישיות של אדמונד. [3]

ב-1674 החליטה "החברה המלכותית" להקים מצפה כוכבים מפואר ומשוכלל ביותר לפחות כמו זה של פריז שבאותה העת רק נפתח על ידי האקדמיה הצרפתית. באותו הזמן הועלתה הצעה צרפתית כי כדי למצוא את קו האורך בים יהיה אפשר להשתמש במיקום הריח על סמך הכוכבים. עיקרון נכון זה אך מסובך למדי, הוביל ליצירת מעין שעון (אך הוא נוצר רק אחרי המצאת הכרונומטר, שפתר לפניו כבר את הבעיה). ג'ון פלמסטד שהיה אסטרונום שחי בין השנים 1719-1646 בדק את הבעיה, וקבע כי רמת הידע שיש בנוסא קטנה מכדי להתאים להסקת מסקנה מדעית כלשהי. עקב זאת ג'ון פלמסטר מונה להיות "תצפיתן אסטרונומי" (כלומר האסטרונום המלכותי הראשון של אנגליה) ומצפה הכוכבים המתוכנן נבנה לבסוף במקום בשם גריניץ' היל (שתכנן כריסטופר רן). פלמסטד מצא במקום זה כבית וקבע שם את נוכחותו. לאחר מכן הצטרף ונהפך להיות אחד ממשתתפי "החברה המלכותית". אדמונד היילי החל להתכתב עם פלמסטד (בעוד שהיה עדיין בעת התואר הראשון שלו) כדי לשתף אותו בתצפיות שערך שסתרו לעיתים את אלו שמצא פלמסטד. עוד הציע היילי לפלמסטד שיקבל את תוצאותיו. פלמסטד שמח מכך מאוד, והם נהפכו לחברים והיילי אף הפך לבן חסותו. במהלך הזמן נראה כי פלמסטד והיילי רבו עם זאת. כשהם עוד היו חברים היילי נסע לבקר את פמסטד כשהיה בלונדון ועזר לו לבצע תצפיות אסטרונומיות (ביניהם גם 2 ליקויי ירחים, ב-27 ביוני וב-21 בדצמבר). אחרי התצפית הראשונה של ליקויי הירח הראשון פלמסטד ציין ש"אדמונד האלי, אדם צעיר ומוכשר מאוד, היה נוכח בתצפיות האלה וסייע בקפידה ברבות מהן". היילי בנוסף החל לפרסם גם מאמרים מדעיים ב-1676, הראשון שבהם על מסלולים של כוכבי לכת, השני על ליקוי מאדים עקב התאחדות הירח במסלולו ב-21 באוגוסט 1676, והשלישי על כתם גדול במיוחד שהופיע בשמש בקיץ של שנת 1676. עקב מאמרים אלו היילי בהחלט נהפך לאדם מוכר בתחום.[4]

פלמסטד מונה להיות הממונה על הכנת חיבור חדש ומדויק אודות שמי הצפון דרך כוונות טלסקופים מודרניים. המטרה של חיבור זה הייתה לפתח את התוצאות משיטת הכוונות הפתוחות, בה גם השתמש טיכו ברהה. שיטה זאת אמרה כי על האסטרונום לכוון מעין מוט על כוכב מסוים בשמיים, בעוד הטלסקופ יכול לבצע מדידות מדויקות הרבה יותר בעזרת קו החותך את הזכוכית של העדשה ושנמצא במישור המוקד של הטלסקופ. היילי התאמץ לעשות לעצמו שם נודע מהר ככל האפשר, והחליט ליצור חיבור חדש רק על הכוכבים הבוהקים ביותר בשמי הדרום (דווקא את הבוהקים ביותר מפני שהם הקלים ביותר למציאת מיקומם בשמיים). להיילי הוקצבו 300 פאונד (פי 3 מהמשכורת השנתית של פלמסטד) בנוסף לכיסויין של הוצאות רבות על משלחת חדשה העומדת לצאת למחקר. משלחת זאת זורזה ונתמכה על ידי פלמסטד וג'ונאס מור (Moore), שהיה ה"מצביא" הראשי של כל מחלקת המדידות של כל אנגליה. הם סידרו להיילי ולאדם נוסף בשם ג'יימס קוק הפלגה ללא תשלום עד לאי סנט הלנה, כל זאת ב"חברת הודו המזרחית" הנודעת. בשביל ההפלגה, היילי בן העשרים אפילו הפסיק את התואר שעשה באותה העת. המשלחת הצליחה עד מאוד במטרתה, בעוד שהיילי הצליח גם הוא ביחסים בין אישיים במהלך המסע. פלמסטש אף כינה את היילי "טיכו הדרומי שלנו" (סנט הלנה היה האי בדרומי ביותר תחת הממשל הבריטי). היילי אפילו נבחר כחבר ב"חברה המלכותית" ב-30 בנובמבר 1678.[5]

כשחזר אדמונד מהמסע באביב של שנת 1678, הוא פרסם את החיבור "קטלוג כוכבי הדרום" בנומבר 1678. בנוסף צפה היילי גם בליקוי של השמש על ידי כוכב חמה בעוד כשהיה באי סנט הלנה. ב-3 בדצמבר קיבל היילי את התואר דוקטור (בעקבות נוכחותו ב"חברה המלכותית"), ובעקבות תואר זה חשיבותו וכוחו השתוו לאלו של כריסטופר רן, רוברט הוק, פלמסטד, פפיס ובויל.[6]

משתמש:AwesomeWorld1010/אסתטיקה טרנסצנדנטלית עריכה

עמנואל קאנט

אסתטיקה טרנסצנדנטלית (בתורת ההכרה של עמנואל קאנט) היא התורה עוסקת בהבנת וחקר החלל והזמן כצורה אפריורית של התפישה.

כדי להבין את ההגדרה קודם נבין את משמעות המושג 'אפריורי'- ידע אפריורי הוא מידע שלא הגיע כתוצאה מנסיון ומהחושים. הוא קיים בתודעה מסיבות אחרות, שלא קשורות למציאות או לפעולות שאותו האדם עשה במציאות.

עכשיו נבין מהי משמעות המושג 'טרנסצנדנטליות'- טרנסצנדנטליות היא השם הלועזי לתורת ההכרה (ראה ערך לפירוט).

מכאן נוכל להגיד בפשטות:

אסתטיקה טרנסצנדנטלית היא התורה העוסקת בהבנת וחקר החלל והזמן כמידע שלא כתוצאה מהחושים, אלא מגורמים אחרים.[1]

ישנו הבדל בין אסתטיקה טרנסצנדנטלית לבין אידאליזם טרנסצנדנטלי.

תוכן עניינים עריכה

הגדרתו המקורית של קאנט[2] עריכה

מספרו של קאנט- ביקורת התבונה הטהורה:

"בשם "אסתטיקה טרנסצנדטלית" אני מכנה מדע של כל העקרונות החושיות האפריורים". צריך אפוא שיימצא מדע מעין זה, המהווה את החלק הראשון של תורת היסודות הטרנסצנדטלית, בניגוד למדע המחזיק בתוכו את עקרונות החשיבה הטהורה, שיכונה "לוגיקה טרנסצנדטלית".

מושגים להבנת התורה על פי קאנט[3] עריכה

לפי עמנואל קאנט כדי להבין את המושג 'אסתטיקה טרנסצנדנטלית' אנו צריכים קודם להבין את המושגים הבאים- אלו הם מושגים ביסיים על פי קאנט באסתטיקה טרנסצנדנטלית:

  1. ההכרה מתייחסת למושאים (נושאים, מחשבות), והאמצעי של כל מחשבה הוא ההסתכלות. כלומר, כדי לחשוב בצורה הכרתית (אפוסטריורית) אנו חייבים לבסס את המחשבות שלנו על סמך מידע מהשטח. זאת העובדה הראשונה שחשוב לדעת על פי קאנט.
  2. ההסתכלות יכולה להתרחש רק כשהאובייקט כשחושבים עליו נתון בשטח, וזה אפשרי רק עקב כך שהוא פועל על פי התודעה (Gemüt).
  3. היכולת לקליטת והבנת דימויים באמצעות האופן בו האובייקט משפיע על האדם נקרא חושיות.
  4. בסופו של דבר כל מחשבה חייבת להתייחס להסתכלויות בצורה מסוימת.
  5. במקרה שקאנט עומד לתאר (מקרה אפריורי) החשיבה חייבת להתייחס לחושיות, מפני שבלעדיה לא היינו יכולים להבין ולקלוט מידע על אובייקט מסוים מהשטח.
  6. האובייקט שכל פעם אנחנו בוחרים להתעמק בו נקרא 'תופעה'.
  7. קאנט החליט לקרוא לתחושה (מה שמרגישים) בתוך התופעה 'חומר של התופעה'.
  8. הריבוי והמגוון והשוני בתוך התופעה נגרם על ידי מושג הנקרא על פי קאנט 'צורת התופעה'.
  9. כל הדימויים הקיימים הלא קשורים כלל לתחושה נקראים 'טהורים' (במובן הטרנסצנדטלי).
  10. אפשרי למצוא בתודעה באופן אפריורי (מנותק מניסווים בשטח) את הצורה של ההסתכלויות החושיות כולן, לפעולה זאת קוראים 'הסתכלות טהורה'.

החלל באסתטיקה טרנסצנדטלית עריכה

בחלק "בירור מטאפיסי של מושג החלל" מציין קאנט כי קיים לבני האדם חוש חיצון (תכונה מסוימת שבחר של המודעות שבחר לכנות כך) . יש לציין שעקב אותה תכונה נקבעים התבנית, הגודל והיחס ההדדי של מושאים (אובייקטים) ביקום. לצד החוש החיצוני קיים גם חוש פנימי, בעזרתה המודעות מסתכלת על תוככי עצמה ועל המצב בו היא נמצאת ברגע נתון.

קאנט הסיק שהחלל הוא לא אובייקט אמפירי- כלומר שאי אפשר להסיק ולהבין את המשמעות של חלל (viod) דרך החושים. הוא טען כי אי אפשר להבין באמת את החלל באמצעות ניסיון אלא מתוך יחסים שבין אובייקטים ותופעות ביום יום. יותר מכך, ניסיון או פעולה לחקר החלל והמרחב יכול להיות אפשרי רק אם הייתה מחשבה לפניו שהובילה אותנו לעשות את אותה הפעולה. ההבנה של מהו בעצם חלל מבוססת על המציאות והסתכלויות חיצוניות. נעשה תרגיל:

נסו לחשוב על מקום מסוים בלי חלל כלל. האם הצלחתם? קאנט סבר כי המושג 'חלל' נמצא ביסודם של כל האובייקטים הקיימים, כי הרי בכולם לא הצלחנו לא לדמיין חלל מסוים. קאנט הסיק כי אפשר תמיד לדמות רק חלל אחד בכל פעם. אם מדברים על מקומות או חללים מרובים, הם הרי חלקים מאותו חלל אחד גדול. קאנט האמין כי ריבוי של חללים בתוך חלל אחד נשען על הגבלה מסוימת, כי אי אפשר לדמות יותר מחלל אמיתי אחד וגדול. כלומר הגבלה מסוימת שקיימת במחשבה אך לא נראת במציאות היא דבר אפריורי (שלא נסמך על ניסויים) אך עדיין דבר שאנחנו עדיין יודעים מסיבה מסוימת, והיא הרי סיבה אפריורית. [4]

הזמן באסתטיקה טרנסצנדטלית עריכה

קאנט היה סבור כי הזמן הוא אינו מושג אמפירי (שהידיעה עליו נבעה לנו עקב ניסויים במציאות) אלא מושג אפריורי. המושג זמן יסודי בתהליך ההסתכלות, וקאנט האמין כי לא היה אפשר לבטל את קיומו של הזמן ונוכחותו בעולם. למשל אפשר לקחת פעולה ולהעלים אותה אך לא את הזמן בו התרחשתה.

לדוגמא- "אכלתי קורנפלקס היום בבוקר"

אפשר להוציא את המושג אכלתי קורנפלקס ולהמיר אותו כביכול בפעולה אחרת אך אי אפשר לקחת את הזמן ולהעלים אותו. אז יתקבל מצב שקיים לילה, צהריים, ערב וזה לא אפשרי לפי קאנט שלא יתקיים בוקר קודם לכן.

קאנט האמין כי לזמן יש מימד אחד בלבד, מפני שפעולות עוקבות אחת אחרי השנייה. עמנואל סבר גם כי הידיעה האנושית על המושג זמן לא יכולה להגיע מן הניסיון, כי ניסיון לא מספק לבני האדם וודאות מוחלטת. למשל נוכל להגיד אחרי שעשינו פעולה מסוימת ונחשפנו למושג זמן את הדבר הבא: "כך מלמדת התפיסה הרגילה", אך לא נוכל להגיד "כך מן ההכרח שיהיה הדבר", כלומר לא נוכל להיות בוודאות שזמן קיים עקב ניסיון. מסיבה כלשהי שלא ציין קאנט בחלק זה, הוא האמין כי הזמן לא אפשרי לתפיסה ולהבנה על ידי התבוננות בלבד אלא הוא טמוע כבר במוח האנושי מגורמים אחרים ולא עקב תצפיות.[5]

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Andrew Janiak (1 בינואר 2012). Kant's Views on Space and Time (מהדורה Winter 2012).
  2. ^ עמנואל קאנט, ביקורת התבונה הטהורה, הקיבוץ המאוחד, עמ' 136
  3. ^ עמנואל קאנט, ביקורת התבונה הטהורה, תרגום: ירמיהו יובל, הקיבוץ המאוחד, עמ' 135
  4. ^ עמנואל קאנט, ביקורת התבונה הטהורה, הקיבוץ המאוחד, עמ' 137-138
  5. ^ עמנואל קאנט, ביקורת התבונה הטהורה, הקיבוץ המאוחד, עמ' 142

קטגוריה:עמנואל קאנט

משתמש:AwesomeWorld1010/מיתולוגיה וולשית2 עריכה

מיתולוגיה ולשית היא כלל הספרות המתארת את אמונותיהם הפרה- נוצריות של העם הוולשי, ושל הקבוצות המרכיבות אותו. הוא חולק מכנים משותפים מסוימים שמרמזים על קשר או נקודת מוצא משותפת ביחד עם המיתולוגיה האירית. עיקר סיפורי המיתולוגיה נשמרו ותועדו ב'הספר הלבן של מירדרך' וב'הספר האדום של מהרגסט'.

תוכן עניינים עריכה

היסטוריה עריכה

במהלך ההיסטוריה של העם הוולשי, המסורת והמיתולוגיה המזוהה עמו הועברה בעל פה על ידי משוררים ובארדים. במהלך ההיסטוריה התקיימו 2 משוררים ולשים גדולים-טאלייסין ואנירין. המיתולוגיה הוולשית היא מיתולוגיה קלטית עתיקת יומין, אך הועלתה על הכתב לראשונה רק בימיי הביניים (אך לא דומה לסיפורים מימיי הביניים למרות זאת). אחרי שהועלו על הכתב הספר הלבן והספר האדום, הם התפזרו וחלקם אבדו. בנוסף לכך, גם שפתם העתיקה לא הייתה פשוטה להבנה אפילו בשביל החוקרים המנוסים ביותר. ב-1849 פורסם הספר 'המבינגיון' (The Mabinogeon) שכלל כ-12 מהסיפורים שנתשמרו מהספר האדום והלבן. המילה 'מבינוגיון'= ריבוי של המילה 'מבינוגי' (שמשמעותה היא סיפורי ילדים בוולשית). הספר הפך לפופולרי ברבות הימים. השליש הראשון של הסיפורים נקרא 'ארבעת הענפים של המבינוגי' (Pedair Cainc Y Mabinogi). ארבעת הענפים של המבינוגי הם הדוגמה המפורסמת והאיכותית ביותר לסיפורי העם הוולשי, ובנוסף גם של התרבות הקלטית[1]

חלומו של מקסן ולדיג עריכה

מחלתו של הקיסר: עריכה

מקסן ולדיג (או מקסימוס_קלמנס), היה גדול קיסרי רומא ויפה תואר נודע. פירוש השם ולדיג בוולשית הוא 'נסיך'. מקסן היה אהוב מאוד על ידי כל אנשי האצולה (הווסאלים). ביום אחד יצא ולדיג לצוד עם שלושים ושניים משרתים מלווים. אחרי ציד מפרך, הציג מקסן לבני לוויתו לנוח. בעת המנוחה הקיסר נרדם ואף אחד מהשרתים לא העז להעיר אותו. בסופו של דבר רעשי רקע (רצועות כלבים וקשקוש מגינים) העיר אותו.הקיסר התעורר והחליט לצאת למסע אל רומא. במשך שבוע הקיסר התנזר מיין ומדבש תמרים ומהנשפים המפוארים. במהלך הזמן נכנס הקיסר יותר ויותר לדיכאון. שמועות עברו אל נתיני רומא ופגעו בתדמיתו של הקיסר והוא האושם בהזנחת המדינה. עקב כך זימן אליו הקיסר את טובי וחכמי רומא[2]. כאן נגמר הסיפור, והמשכו מופיע בסיפור העוקב 'החלום'.

לקריאה נוספת עריכה

  • לבנה ליטני, המיתולוגיה הבריטית, מפה, 2005

קישורים חיצוניים עריכה

  • מדיה וקבצים בנושא AwesomeWorld1010/מיתולוגיה וולשית2 בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ לבנה ליטני, המיתולוגיה הבריטית, מפה, 2005, עמ' 18-20
  2. ^ לבנה ליטני, המיתולוגיה הבריטית, מפה, עמ' 61

קטגוריה:מיתולוגיות של עמים

קטגוריה:ולשים

סוכר עריכה

השפעת הסוכר על המוח

בעת נגיעה של מולקולות סוכר בלשון, מופעלים ישר הקולטנים האחראיים על טעם מתוק שממוקמים בקצה הלשון. קולטנים אלו שולחים אותות אל המוח. בדרך הם מתפצלים, ומגיעים לאזורים רבים במוח הקדמי שאחד מהם הוא קליפת המוח. בקליפת המוח מעובדים הטעמים השונים, ואחד מהם הוא גם הטעם המתוק שמופעל מנגיעה של סוכר בלשון. כשהסוכר מגיע אל איזור זה במוח הוא מפעיל מעין מערכת תגמול, שגורמת פעמים רבות לטועם לקחת חתיכה נוספת מהמזון שאכל זה עתה. מערכת התגמול הזאת לא מופעלת אך ורק עקב אוכל, היא יכולה להיות מופעלת גם עקב חברה, יחסי מין וסמים. כשהסוכר נאכל הוא מתעכל בתוך המעיים- שם נמצאים קולטנים שאחראיים על תחושת השובע ולהגדלת כמות האינסולין בגוף. במערכת התגמול מופיע חומר אחד בברור בשם דופמין, שמופעל על ידי קליטה של סוכר בגוף. המוח האנושי מכיל קבוצות רבות של תאי עצה המתמחים בעיבוד דופמין והם מפוזרים בכל המוח בקבוצות לא שוות בגודלן- קבוצה אחת מרכזת יותר נוירוני דופמין והשנייה פחות. כשאוכל חוזר על עצמו פעמים רבות ברצף קבוע רמות הדופמין יורדות באופן טבעי, משתי סיבות:

א. כדי לזהות מאכלים שהתקלקלו

ב. כדי להגדיל את כמות המאכלים שנאחנו אוכלים- ככל שנאכל מאכלים מגוונים יותר, כך הסיכוי שכל הוויטמינים בגוף לא יחסרו גדל.

צריכה מוגזמת של סוכר מעצימה את רמות הדופמין במוח, ויכולה להוביל להתמכרות. [25]

מקור: https://teded.herokuapp.com/lessons/how-sugar-affects-the-brain-nicole-avena

לחש 148 עריכה

לחש 148 הוא אחד מלחשי כתבי הארונות- אחד מכתבי הקדושה של מצרים העתיקה.

לידתו של חור- גרסה מלחש [1]148 עריכה

ביום אחד איזיס התעוררה משנתה וגלתה כי היא נכנסה להריון על ידי אוסיריס. איזיס שמחה עד מאוד וקראה:

"הוי האלים! אני איזיס, אחותו של אוסיריס אשר ביכתה את אובדן שלטונו! הריתי לו ואני נושאת ברחמי בן אשר יהיה בכיר תשיעיית האלים של און, ישלוט על הארץ, יהיה יורשו של גב, ייאבק למען אביו, אוסיריס, ויטבח את את סת, אויב אביו. בואו והגנו על זה אשר ברחמי!"

(ציטוט מהספר- המיתולוגיה המצרית, לבנה ליטני, הוצאת מפה 2005, עמ' 60)

אתום מיהר להרגיע את ההתלהבות העזה של איזיס על העובדה כי היא הרה. איזיס ענתה בתגובה כי זהו אכן אל מזרעו של אוסיריס. בתגובה אמר אתום כי איזיס חייבת להסתיר את העובדה כי היא הרה כדי שלא יתפתה סת להרוג את העובר. איזיס ציוותה על אתום לעזור להגן על העובר. בהולדתו של הורוס פתח את פיו ואמר:

"אני חור (הורוס) הבז. עפתי עד האופק ועברתי את כל האלים שבמשים- כך עליתי עליהם. אין כוח עוין שיכול להתחקות על מעופי- כך התרחקתי מסת, אויבו של אוסיריס. גם אל אחד לא ישווה לי- כך אוכל להינקם מאויב אבי אוסיריס והפיל תחת סנדליי. אני חור, בן איזיס!"

(ציטוט מהספר- המיתולוגיה המצרית, לבנה ליטני, הוצאת מפה 2005, עמ' 61)

משתמש:AwesomeWorld1010/חמת החלילים הגדולה של ההיילנדס עריכה

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. שיחה

נגן בחמת החלילים הגדולה של ההיילנדס

"חמת החלילים הגדולה של ההילנדס" (בגאלית סקוטית: a' phìob mhòr, באנגלית Great Highland Bagpipe) היא משפחה של חמת חלילים המזוהה ביותר עם סקוטלנד ועם חמת החלילים בכלל. חמת החלילים של ההיילנדס הגדולה נפוצה בצבא הבריטי בטקסים, ובלהקות חמת חילים ברחבי העולם. למרות היותה סוג חמת חלילים אחד מכל סוגי חמת החלילים הקיימות בעולם, היא המפורסמת והמוכרת מכולן, מה שהקנה לה גם את התואר כלי הנגינה הלאומי של סקוטלנד.[1]

חמת החלילים הופיעה לראשונה בסקוטלנד בסביבות 1400 לספירה, כשעוד הופיעה בעבר באומנות אירופאית וספרדית. ההופעה המוקדמת ביותר של חמת חלילים סקוטית היא בהקשרים צבאיים, כמו שנמצאת כרגע היום חמת החלילים הגדולה של ההיילנדס.

תוכן עניינים עריכה

היסטוריה עריכה

בסקוטלנד של המאה ה-15 ואילך עריכה

בסביבות המאה ה-15 לספירה, כשהופיעה חמת החלילים בסקוטלנד היא לקחה חלק במנה ההירכי הסקוטי. המבנה כלל את המנהיג שהעסיק תחתיו נגני חמת חלילים, והם ממש הופיעו בפרמידת המבנה ההירכי בתור קבוצה משל עצמה. הנגנים הועסקו לכלל השבט בתור משרה, כך שבכל שבט הופיעו מספר נגנים מלכותיים. הם בדרך כלל הפגינו באירועים טקסיים, כמו חתונות או טקסים ממלכתיים וקבלת אורחי כבוד חשובים. במהלך תקופת זמן זאת התפתחו 2 זרמים עיקריים שבנגינה בחמת החלילים הגדולה של ההיילנדס- "המוזיקה הגדולה" (בגאלית סקוטית- ceòl mór, באנגלית- Great music) ו"המוזיקה הקלאסית", כל אלו ועוד קיימים עד היום ומהווים את עקרונות הבסיס של הנגינה על חמת החלילים של ההיילנדס הגדולה.[2] הופעה נוספת של אירועים נגינה לאירועים אלו הופיעה גם בדרום סקוטלנד.[3]

בסקוטלנד של המאה ה-16 ואילך עריכה

ההקשר הראשון שידוע היום בין חמת החלילים הגדולה של ההילנדס לרוח מלחמה הופיעה במאה ה-16. אז, בקרב פינקי, בשנת 1549, הקשר זה התרחש לראשונה. בקרב זה, כשרצו אנשי השפלה את עזרתם של תושבי הרמות הגבוהת של סקוטלנד לעזרה הם בדרך כלל נהגו להשתמש בחצוצרות מטילות אימה, אך זאת הייתה הפעם הראשונה שהן הוחלפו בחמת חלילים בעלות יכולת להגיע למשלבים קוליים גבוהים. לפי המסופר חמת החלילים הייתה כל כך יעילה, שהיה אפשר לשמוע אותה גם למרחק של 16 ק"מ.[4]

קישורים חיצוניים עריכה

  1. ^ History of the Great Highland Bagpipe, www.hendersongroupltd.com
  2. ^ A Brief Introduction to the History of The Great Highland Bagpipe and Its Music - The Bagpipe Pages, bagpipe.se
  3. ^ Scottish Highland Bagpipes, www.historic-uk.com
  4. ^ Scottish Highland Bagpipes, www.historic-uk.com

אתיקה מינית עריכה

אתיקה מינית היא ענף באתיקה המתייחס לשאלות אודות מיניות האדם,  כולל התנהגות מינית באופן כללי. אתיקה מינית מתייחסת לשאלות מורכבות כגון הסכמה, יחסי מין לפני הנישואין או בזמן נשוי (כגון נישואין נאמנות ויחסי מין לפני הנישואים), שאלות מגדריות והפעלת כוח בכל הקשור בהתנהגות מינית, ושאלות על טבע מיניות האדם בהקשרים להטרוסקסואליות והומוסקסואליות כאחד. בנוסף מתייחסת האתיקה המינית להשפעה המינית שיש לאדם על החברה, ואיך ההתנהגות המינית שלו מעצבת את החברה האנושית.

האתיקה המינית הופיעה לכל אורך ההיסטוריה וקשורה קשר הדוק לדת. ההתפחות והשינויים בנושא האתיקה המינית עוברים ממצרים העתיקה שהקפידה על טהרה בכל הקשור למין (גישה שמרנית יותר), ליוון העתיקה ורומא שם הייתה פתיחות מינית גדולה במיוחד (בעיקר בתקופת האימפריה הרומית). כל זאת עד לנצרות שהושפעה מהיהדות בשמרנות מינית שהופיעה בימי הביניים, דרך הפריחה המינית המחודשת של תקופת הרנסאנס בעידוד מהסס של הכנסייה הקתולית ועד לעת החדשה ולמאה ה-21 שעברה תהליך איטי של פתיחות אל כל הקשור למין.

תוכן עניינים עריכה

אתיקה מינית בחזית ימי הביניים עריכה

בכל הקשור במין ובחיי המין בימי הביניים של אירופה לכנסייה הקתולית היה כוח רב. היא הייתה מעורבת בהיבטים רבים ועד הדקדניים בכל הקשור למין.[1] נקודת שיא בכל הקשור באתיקה מינית בימי הביניים הייתה בימיו של הקדוש תומאס אקווינס (תומאסו ד'אקווינו) שקבע בחיבוריו הרבים מאוד אודות נושא זה. תומאס האמין בתורתו של אריסטו שהייתה קיימת עוד לפניו, אך כמו תאולוגים נוצרים רבים לפניו ראה בה בעיה. ראשית כל נציג את תורתו של אריסטו:[2]

תומאס אקווינס

לכל דבר ביקום יש מטרה מסוימת- דשא נועד כדי להאכיל בעלי חיים צמחוניים, והם בעצמם נועדו כדי להאכיל בעלי חיים טורפים.

אקווינס הוסיף מכאן את נוכחותו של האל:

המטרה (או התכלית) שיש לכל דבר בעולם היא מעשה ידיו של אותו אל עליון, והיא הוענקה עקב כך על ידיו לבני האדם

לכל יש כוונה מסוימת כשבראה את היקום והיא עדיין קיימת, אם נבין אותה לעומק בעזרת עליונות המחשבה האנושית נוכל ללמוד כיצד להיות בני אדם טובים יותר.

מכאן השליך אקווינס את העיקרון על מיניות:

איבר המין הזכרי נועד כדי לפלוט זרע, שיקלט על ידי איבר המין הנקבי ויתפתח בסופו של דבר לבן אנוש

מכאן, כל דבר שחוסם את הזרע או מונע ממנו למלא תפקיד זה הוא בניגוד לרצון האלוהים. מכאן נוסיף- גם אוננות היא חטא, מפני שבתהליך זה לא מתבצע מעבר של זרע אל האישה. נוסיף על כך אפילו יותר, גם אמצעי מניעה אסורים לפי עיקרון זה. נוכל אפילו להגיד כי מין אוראלי הוא אסור מהבחינה הזאת. לכל אלו נוסיף גם כי הומוסקסואליות ולסביות הם בניגוד לחוקי הטבע, בניגוד לכוונתו של אלוהים. זהו הצידוק העיקרי גם בימנו אנו של הכנסייה הקתולית בכל הקשור ליחס לנושאים אלו, ובו משתמשים בכנסיות ובמוסדות תפילה רבים ברחבי העולם.[3]

יחס לנשים בימיי הביניים עריכה

היחס לנשים בימיי הביניים היה מעין יחסי אביר- גביר, כלומר היה נהוג מהגבר להיות רומנטיקן לא קטן בלשון המעטה ומנומס להפליא, בעל ידי בתחומים מרובים ובכל תכונות גבורה.[4] בימיי הביניים היחס אל נשים היה הדוק הרבה יותר במוסד הנישואין מאשר היום.[5] למעשה נשים נחשבו כמעין פוטניאל פומבי גברים להפגין את אבירותם ברבים.[6]

אתיקה מינית בתקופת הרנסאנס עריכה

במהלך תקופת הרנסאנס, שחשוב לציין כי הייתה כתהליך מתמשך עוד מימיי הביניים המוקדמים, התאפיינה בביטוי אורטי מובהק באומנויות השונות, במיוחד במקם פריחתה- פירנצה, איטליה.[7] התהליך בו נשים העצימו את היחס של הגברים עלפיהם עקב אסוציאציות מיניות גדלה בימיי הביניים מאוחרים, ובמיוחד בתקופת הרנסאנס. אפשר לחלק את התקופה מהחינה הזאת ל-2 חלקים בהקשר ארוטי לנשים:

א. עולם הנישואין הממוסד[8]

ב. ועולם הזנות בו נוצלו נשים בכפייה פעמים רבות [9]

פרידריכגימנסיום עריכה

פרידריכגימנסיוםגרמנית: Friedrichsgymnasium) הוא בית ספר תיכון וחטיבת ביניים ידוע בעל היסטוריה של כ-230 שנה בעיר קאסל בגרמניה. מבוגריו הידועים הם: הקיסר וילהלם השני של האימפריה הגרמנית והאחים גרים.[1]

אחד מבנייני בית הספר

נוסד בשנת 1779 בשם Lyceum Fridericianum על ידי השליט פרידריך השני של הסן קאסל.[2] מהווה כמוסד לימוד לכ-1000 תלמידים ותלמידות, [3] וכולל דגש מיוחד על מוזיקה ושפות זרות.

תוכן עניינים עריכה

היסטוריה עריכה

בשנת 2004 חגג המוסד החינוכי 225 שנים. המוסד החליף את מבנהו בתקופת מלחמת העולם השנייה, עקב פגיעות קשות מהן סבלה העיר קאסל כולה. המבנה החדש נחנך בכתובת Humboldtstraße 5 בשנת 1957. בשנת 1992 בוצעה בבית הספר הרחבה משמעותית שכללה הוספת ספרייה למורים ולתלמידים, מעבדות וקפיטרייה.[4]

תוכנית הלימוד בחלוקה לשכבות גיל[5] עריכה

כיתה ה' עד ט'- בקבוצת גילאיים זאת החומר נלמד בכיתות, כאשר השפות לטינית ואנגלית נלמדות לצד מקצועות מרובים אחרים והם: גרמנית, מתמטיקה, ביולוגיה, אומנויות, גיאוגרפיה, מוזיקה, כלכלה/פוליטיקה, חינוך גופני וחינוך דתי. כל המקצועות שצויינו זה עתה מתחילים כבר מכיתה ה'. מקצועות המצטרפים בשנים מאוחרות יותר:

בכיתה ו': היסטוריה ופיזיקה

בכיתה ז': כימיה

מכיתה י' ואלך: מכיתה י' בפרידריכגימנסיום צורת הלימוד מתהפכת מלימוד כולל בכיתות ללימוד ספציפי עם לוח זמנים אישי לכל תלמיד, בו הוא יכול לבחור מקצועות ספציפיים ללמידה.

מקצועות הלימוד החל מכיתה י':

גרמנית, 2 שפות זרות, מתמטיקה, ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, היסטוריה, פוליטיקה וכלכלה, אומנות ומוזיקה, חינוך פיזיקלי וחינוך דתי.

מקצועות הלימוד החל מכיתה יא'-יב':

גרמנית, אומנות ומוזיקה, היסטוריה, מתמטיקה, 2 שפות זרות ומקצוע מדעי אחד לפחות, או 2 מקצועות מדעיים ושפה זרה אחת לפחות, פוליטיקה וכלכלה, חינוך דתי וחינוך גופני.

תנאים ייחודיים לפרידריכגימנסיום עריכה

כל תלמידי הפרידריכגימנסיום מחוייבים לנגן בכלי נגינה אחד לפחות (ללא קשר כלל לרמה בה הם נמצאים. בנוסף לכל התלמידים פתוחה האפשרות הלשתתף בתזמורת הבית ספרית. פעמיים בשנה מתרחשות הופעות מיוחדות של תזמורת בית הספר והמקהלה ביחד.[6]

לימודי שפות זרות בפרידריכגימנסיום עריכה

הפרידריכגמנסיום בקאסל מתמקד במיוחד בהוראת שפות זרות, ובהם אנגלית ולטינית אותן מתחילים ללמוד בכיתה ה'.[7] בסך הכל שנות הלימוד בו הן 8 שנים.[8] בכיתה ח' מתאפשרים גם לימוד השפות יוונית וצרפתית.[9] היוונית היא למעשה יוונית עתיקה, והיא מלומדת ביחד עם ספרדית בנוסף.[10] כל אלו ביחד עם עברית, רוסית ואיטלקית.[11]

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Friedrichsgymnasium Kassel, america.pink
  2. ^ Friedrichsgymnasium Kassel, america.pink
  3. ^ Friedrichsgymnasium - Kassel |, archiv.fg-kassel.de
  4. ^ Friedrichsgymnasium - Kassel |, archiv.fg-kassel.de
  5. ^ Friedrichsgymnasium - Kassel |, archiv.fg-kassel.de
  6. ^ Friedrichsgymnasium - Kassel |, archiv.fg-kassel.de
  7. ^ Friedrichsgymnasium Kassel, america.pink
  8. ^ Friedrichsgymnasium - Kassel |, archiv.fg-kassel.de
  9. ^ Friedrichsgymnasium - Kassel |, archiv.fg-kassel.de
  10. ^ Friedrichsgymnasium - Kassel |, archiv.fg-kassel.de
  11. ^ Friedrichsgymnasium - Kassel |, archiv.fg-kassel.de

קטגוריה:גרמניה: חינוך קטגוריה:הסן

משתמש:AwesomeWorld1010/קלע הכשפים עריכה

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. שיחה

"קלע הכשפים" היא אופרה מאת קרל מריה פון ובר בעלת לברית מאת פרידריך קינד. קלע הכשפים היא אחת מהאופרות החשובות והמפורסמות ביותר בתבל, ובטח היצירה החשובה והמפורסמת ביותר של קרל מריה פון ובר. הועלתה לראשונה בקונצרטהאוס בברלין, ב-18ביוני 1821. קלע הכשפים נחשבת לאופרה הרומנטית הראשונה, ומתייחדת ברגש הרב המוצג בה בדרך מוזיקלית זאת. האופרה מבוססת על יצור מהאגדה הגרמנית פרייסהוטץ' (Freischütz).

קטגוריה:קצרמר מוזיקה

משתמש:AwesomeWorld1010/האהבה מנצחת את הכל עריכה

הציור "האהבה מנצחת את הכל" מאת קאראווג'ו

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. שיחה

"האהבה מנצחת את הכל" או ,אמור וינסיט אומניה", הוא ציור מאת הצייר האיטלקי קאראווג'ו המוצג בגמלדה גאלרי שבברלין. מכונה גם: "אמור ויקטוריוס", "קופידון המנצח", "Love Triumphant", "לוו ויקטוריוס" (Love Victorious) ו-"אהבה ארצית" (Earthly Love).

עמנואל קאנט עריכה

תור הזהב של הפילוסופיה עריכה

קאנט ראה בתוקפת הנאורות באירופה כאבן הדרך המחודשת שתזניק את הפיולסופיה קדימה. הוא האמין, שכמו תחומים אחרים, כדי שהפילוסופיה תגיע לגדולה מחודשת היא חייבת איזו שהיא מהפכה פתאומית בחשיבה המקובלת שתערר את כל הידוע על היסוד. הוא השווה את התבנית שיצר למדע ולפיזיקה, שעברו מהפכה על ידי ניקולאוס קופרניקוס, וכך גם למתמטיקה. קאנט האמין שתורתו היא מחוללת המהפכה שאליה השתוקק כל כך, במיוחד בהבנה המחודשת של המושג אובייקט. קאנט אמר כי כמו שעד לזמנו של קופרניקוס האמונה המקובלת הייתה שהארץ במרכז העולם, ושתורתו החדשה מיקומה דווקא את השמש במרכז העולם במקום הארץ (ראה- המודל ההליוצנטרי). כך גם עד זמנו של קאנט האמינו כי העולם סובב את האובייקט עד שנוצרה המהפכה על ידו שמסבירה כי החברה צריכה להיות זאת השולטת באובייקט (להסבר מפורט יותר ראה- ביקורת התבונה הטהורה).

בלז פסקל עריכה

טיעונו של פסקל בעד האמונה באלוהים עריכה

אחד הטיעונים המפורסמים ביותר של מסקל הוא הטיעון הבא, שמוכיח את קיומו של האל. בלז פסקל אמר כך: נתונות לי 2 אפשרויות, האחת היא להאמין באלוהים והשנייה היא לטעון כי אינו קיים. פסקל גרס כי אמונה באל, אומרת שבסוף חיוו של אדם הוא יעלה לגן עדן ויחייה שם חיים מאושרים. הוא טען בנוסף לכך שאי אמונה באל היא למעשה אי אמונה באושר שיתקיים בעולם הבא, ואמונה במקום זה בסיום דרכו של האדם. נוכל לנסח את אמרתו כך:

אפשרות אלוהים קיים אלוהים לא קיים
אמונה באלוהים תוביל לאושר- עליית הנפש לגן העדן הפסד קטן באופן יחסי- הזמן שבוזבז בקיום המצוות
אי אמונה באלוהים תוביל לסבל- חיוו של אותו אדם לא ימשיכו רווח קטן באופן יחסי- לא בוזבז זמן על קיום מצוות

כלומר מבחינתו של האדם, עדיף לו להאמין באלוהים. כי אם הרי לא יאמין בו, במידה שהוא קיים- הוא יפסיד יותר ממה שירוויח.

על ניוטון, הוק ומה שבינהם... עריכה

בין אייזיק ניטון לרוברט הוק הייתה מריבה ארוכת שנים וחריפה ביותר. באותה תהקופה בה הוק עוד היה בחיים, הוא נחשב למדען גדול ומוכר בהרבה מניוטון. לעומת זאת, אחרי פטירתו של הוק ב-3 במרס 1703, החלה מגמת הפופולריות של ניוטון להגיע לשחקים, רק עד שבסוף המאה ה-20 תורתו של הוק התחילה לחזור במעט לגדולתה. נראה כי ניטון הקפיד על המעטת חשיבותו של שמו של הוק, וייחס הרבה ממצאיו של הוק אליו (ראו לדוגמא, טבעות ניוטון).[10]

כנראה שהושפע ניטון רבות מהספר המיקרוגרפיה של רוברט הוק, וייתכן כי זה מה שהצית בו את הלהט ללמוד אודות האור. ניטון אמר על המצאות טבעות ניטון במיקרוגרפיה של הוק[11]:

"ניסוי לא צפוי, שמר הוק, במקום כלשהו במיקרוגרפיה שלו, סיפר שעשה עם שני כלים שקופים דמויי-טריז"[12]

עוד אמר ניטון על הוק:

"אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפיהם של ענקים"[13]

משפט זה כתב ניטון על הוק. משפט זה בא ללעוג על רוברט הוק שהיה נמוך קומה ובעל גב די מעוקל. ניטון כתב את המילה ענקים בטקסט המקורי באות גדולה (Giants), למרות שבחינה דקדוקית אין זה נכון- ניטון התכוון להדגיש מילה זאת, אבל למה? ייתכן כי ניטון התכוון כי אין לו צורך לגנוב רעיונות מאדם קטן גוף וקומה כמו רוברט הוק, ומכאן ניוטון גם מכנה את הוק כקטן מבחינה מנטלית- נפשית.[14]