משתמש:Bravo123/יום הניצחון על יפן

נציגיה של יפן על גבי אוניית המערכה יו.אס.אס מיזורי ב-2 בספטמבר 1945 בטקס כניעה רשמי בפני בעלות הברית

יום הניצחון על יפן (ידוע גם בכינוי "V-J-Day", או "V-P-Day" (יום הניצחון בזירה הפסיפית)) הוא השם שניתן ליום שבו יפן נכנעה בפני בעלות הברית ובו הסתיימה למעשה מלחמת העולם השנייה, ולחגיגות המתקיימות מדי שנה לציון המאורע. הביטוי מתייחס למעשה לשני תאריכים שונים. הראשון, יום הכניעה הלא-רשמי של יפן, ה-15 באוגוסט 1945, והשני, ה-2 בספטמבר 1945, היום בו חתמו נציגי יפן על מסמך כניעה רשמי.

בבריטניה, התאריך הרשמי של יום הניצחון על יפן הוא ה-15 באוגוסט, ואילו בארצות הברית התאריך הרשמי הוא ה-2 בספטמבר. את הביטוי V-J-Day טבעו בעלות הברית לאחר שנטבע הביטוי V-E-Day, "יום הניצחון באירופה".

ב-2 בספטמבר 1945 נערך טקס כניעה רשמי של יפן בפני בעלות הברית, במפרץ טוקיו על גבי אוניית המערכה האמריקאית יו.אס.אס מיזורי. ביפן, ה-15 באוגוסט הוא יום זיכרון לרגל "סיום המלחמה". שמו הרשמי של יום הזיכרון ביפן הוא "יום אבל לנופלי המלחמה ותפילה לשלום", והוא נקבע בצו על ידי ממשלת יפן בשנת 1982.

ה-15 באוגוסט הוא יום חג לאומי בקוריאה, שכן ביום זה תם הכיבוש היפני בקוריאה.

כניעת יפן

האירועים שקדמו לכניעה

ב-6 באוגוסט וב-9 באוגוסט 1945 ארצות הברית הטילה פצצות גרעיניות על הערים היפניות הירושימה ונגסאקי. ב-9 באוגוסט 1945 ברית המועצות הכריזה אף היא על מלחמה ביפן. ביום שלמחרת, ה-10 באוגוסט, ממשלת יפן שידרה שדר ובו הביעה את נכונותה להיכנע תחת תנאי החלטות ועידת פוטסדאם, אך כללה גם תנאים רבים לכניעתה.

החדשות על כוונותיה של יפן להיכנע התפשטו כאש בשדה קוצים ובעקבותיהם פרצו חגיגות רבות. חיילי בעלות הברית שהוצבו בלונדון פצחו בריקודים ברחוב ריג'נט. אמריקאים וצרפתיים החלו לשיר בשדרת שאנז אליזה. חיילי ארצות הברית שהוצבו בברלין זעקו "הסתיימה הלחימה ביפן" וקיוו שהצבא לא יציב אותם בחזית היפנית. הגרמנים ציינו שהיפנים היו חכמים דיים, שלא כמוהם, ונכנעו במצב שממנו לא היה מוצא, ואף שמחו שהפצצות הגרעיניות לא הוטלו על עריהם. העיתונים במוסקבה פרסמו ידיעות על ההתקפה הגרעינית של אמריקה, אך הצנזורה אסרה פרסום ידיעות פובליציסטיות הנוגעות לעניין.

בצ'ונגצ'ינג, אזרחים סיניים הדליקו זיקוקי דינור ופצחו בחגיגה וצהלות דומות נשמעו גם במנילה. במחוז אוקינאווה, שישה אנשים נהרגו ועשרות נפצעו לאחר שחיילים אמריקאיים דרכו את נשקיהם וירו לשמיים לאות שמחה. אוניות חיל הים האמריקאי נכנסו למצב כוננות והחלו לירות אש נגד מטוסים, מאחר שסברו שמתקפת קאמיקאזה מתקרבת אליהם. לצוותי אוויר של מטוסי ה-B-29 שהוצבו באי טיניאן נאמר שמשימתם נדחתה, אך היה עליהם להיות דרוכים שמא תחודש הלחימה.

קבלת יפן את תנאי הכניעה

בצהרי ה-15 באוגוסט 1945, לפי שעון יפן, הודעתו של הקיסר הירוהיטו כי יפן תקבל את תנאי הכניעה שגובשו בועידת פוטסדם שודרה לעם היפני ברדיו. עוד קודם לכן באותו יום, ממשלת יפן יצאה בהצהרה שהודעה רשמית על כניעה תושמע בקרוב. בליל ה-14 באוגוסט 1945, הנשיא טרומן פנה לאומה האמריקאית, סיפר על כוונתה של יפן להיכנע וציין שאירוע הכניעה הרשמי ייערך ב-2 בספטמבר.

מאחר שמעצמות הציר באירופה נכנעו לפני כשלושה חודשים, יום הניצחון על יפן היווה למעשה את סיומה המוחלט של מלחמת העולם השנייה. באוסטרליה, וברוב מדינות הציר מלבד ארצות הברית, יום זה מכונה "V-P-Day" (יום הניצחון בזירה הפסיפית).

חגיגות בציבור

המון צוהל בכיכר טיימס ביום הניצחון על יפן

לאחר שפרצה הידיעה על כוונת יפן להיכנע, אמריקאים רבים פתחו בחגיגות שתוארו על ידי מגזין לייף במילים הבאות: "כאילו השמחה נכלאה במשך שלוש שנים, שמונה חודשים ושבוע ימים מאז ה-7 בדצמבר 1941" (יום המתקפה על פרל הארבור). בווישנגטון הבירה, המון ניסה לפרוץ לבית הלבן וצעק "רוצים את הארי". בסן פרנסיסקו שתי נשים נכנסו עירומות לאגם במרחב ציבורי לקול תרועות חיילים. מנגד, מלחים זועמים בזזו חנויות בערים, הפכו מכוניות, תקפו נשים והביאו למותם של 11 איש ולפציעתם של כ-1,000 נוספים. עקב הידיעה על סוף המלחמה, נערכה ההתקהלות הגדולה ביותר בכיכר טיימס בניו יורק. פסנוע חדשות הציג את הידיעה על הכניעה בכיכר טיימס 1 בכיתוב "***טרומן מודיע על כניעת יפן***", כאשר כל כוכבית יצגה חיל של הצבא האמריקאי. במחוז גרמנט במנהטן, פועלים השליכו יריעות ובגדים ויצרו ערמה בעומק של כ-15 סנטימטרים ברחובות. אנשים החלו לנשק זה את זה בערים וברחובות והחגיגות התפרשו מהחוף המזרחי לחוף המערבי.

צילומים מפורסמים

המלח והאחות המתנשקים בכיכר טיימס

אחת מהנשיקות בציבור המפורסמות ביותר הופיעה בצילום יום הניצחון על יפן בכיכר טיימס, שהוא אף אחד מהצילומים המפורסמים ביותר של מגזין לייף. הצילום צולם ב-14 באוגוסט 1945, זמן קצר לאחר הודעתו של טרומן על כניעת יפן ופריצת החגיגות ברחובות. אלפרד אייזנשטאדט שצילם את המתנשקים סיפר: "ראיתי מלח שאחז במשהו לבן. עמדתי שם, הם התנקשו ואני צילמתי ארבע תמונות". צילום דומה של אותם מתנשקים צולם על ידי ויקטור ג'ורגנסן והוא פורסם בניו יורק טיימס. מספר לא מבוטל של אנשים טענו לאורך השנים שהם המלח והאחות המתנשקים שמופיעים בצילום.

צילום מפורסם אחר מאותו יום הוא צילום האדם הרוקד. הצילום נלקח ברחוב אליזבת' שבניו סאות' ויילס, אוסטרליה על ידי צלם עיתונות ומסריט. הסרט שצולם והתמונות זכו למעמד אייקוני בהיסטוריה ובתרבות האוסטרלית כסמל לניצחון במלחמה.

תגובת העם היפני

מפקדים יפנים שומעים את תנאי הכניעה על גבי ספינת מלחמה אוסטרלית

ב-15 באוגוסט וב-16 באוגוסט 1945, מספר חיילים יפנים שהיו שבורים נפשית מהכניעה שלחו יד בנפשם. וכן, מעל 100 שבוי מלחמה אמריקאים הוצאו להורג. גם אסירים בריטים ואוסטרליה שהיו בבורנאו, הוצאו להורג בשתי צעדות מוות על ידי צבא יפן הקיסרי. במחנה באטו לינטנג, אף הוא בבורנאו, נמצאו פקודות הרג שקראו לרצח של כ-2,000 שבוי מלחמה ועצורים אזרחיים ב-15 בספטמבר 1945.

הטקס על אוניית המערכה יו.אס.אס מיזורי

טקס הכניעה הרשמי של יפן נערך על אוניית המערכה יו.אס.אס מיזורי במפרץ טוקיו ב-2 בספטמבר 1945. באותו יום, טרומן קבע את היום כיום הניצחון הרשמי על יפן.

כרונולוגית הכניעה

• 1 באפריל - 21 ביוני 1945: קרב אוקינאווה. 12,500 הרוגים לארצות הברית ומעל 140,000 הרוגים ליפן. קרוב לרבע מאוכלוסייתה האזרחית של אוקינאווה מצאה את מותה לאחר הקרב, לרוב בהתאבדויות המוניות שאורגנו על ידי הצבא הקיסרי.
• 26 ביולי: מוכרזת הצהרת פוטסדאם. טרומן אמר ליפן: "היכנעי או שתיסבלי מהרס גמור ומיידי".
• 29 ביולי: יפן דוחה את הצהרת פוטסדאם.
• 2 באוגוסט: ועידת פוטסדאם מסתיימת.
• 6 באוגוסט: הפצצה האטומית "ילד קטן" מוטלת מעל הירושימה.
• 9 באוגוסט: ברית המועצות מכריזה על מלחמה עם יפן ופותחת במבצע סערת אוגוסט. ארצות הברית מטילה פצצה אטומית נוספת על יפן, "איש שמן", על העיר נגסאקי.
• 15 באוגוסט: יפן נכנעת. היום נודע בתקשורת כיום הניצחון על יפן, או יום הניצחון באזור הפסיפי בארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה, ניו זילנד וקנדה.
• 2 בספטמבר: טקס הכניעה הרשמי של יפן, טרומן מכריז על יום זה בארצות הברית כיום הניצחון על יפן.

לו יפן לא הייתה נכנעת, ב-1 בנובמבר היה יוצא אל הפועל "מבצע אולימפיק", וב-1 במרץ 1946 "מבצע קורנט". המבצעים היוו חלק ממבצע נפילה, ובהם תוכנן לפלוש לאיים קיושו והונשו בהתאמה.

עוד לאחר סיום המלחמה, ידוע על מקרים של חיילים יפנים שהמשיכו בלחימה עד לשנות השבעים. מדובר על חיילים שהיו מבודדים באיים ולא נודע להם על סיום הלחימה והקרבות. החייל היפני האחרון שהמשיך בלחימה נכנע בשנת 1974.

הנצחה

סין

כאשר התקבלה הכניעה הרשמית של יפן על אוניית המערכה יו.אס.אס מיזרי במפרץ טוקיו ב-2 בספטמר 1945, ממשלת סין הכריזה על שלושה ימי חג לרגל יום הניצחון, החל מה-3 בספטמבר. ה-3 בספטמבר נחגג בסין כ"יום הניצחון במלחמת ההתנגדות", וב-1955 שמו שונה ל"יום הכוחות המזוינים". יום הניצחון על יפן חל בסין מדי ה-3 בספטמבר.

הונג קונג

הונג קונג נמסרה מידי הצי הקיסרי היפני לידי הצי המלכותי הבריטי ב-30 באוגוסט 1945, והמשיכה להיות טריטוריה בריטית שמעבר לים כפי שהייתה לפני המלחמה. הונג קונג חגגה את "יום השחרור" מדי שנה ב-30 באוגוסט כחג ציבורי לפני שנת 1997. לאחר העברת ריבונותה בשנת 1997, החג הועבר ליום שני השלישי בחודש אוגוסט ושמו שונה ל"יום הניצחון במלחמה הסינית-יפנית".

קוריאה

"גאוונגבוקג'ואל" שנחגג מדי שנה ב-15 באוגוסט, הוא אחד מהחגים הציבוריים של קוריאה הדרומית. החג בא להנציח את יום הניצחון על יפן, בו קוריאה שוחררה משליטתה של יפן. יום זה הוא אף יום חג בקוריאה הצפונית, "יום השחרור", והוא החג הציבורי היחידי שנחוג בשתי המדינות.

הולנד

בהולנד ישנו יום חג לאומי ומספר ימי הנצחה נוספים לרגל הניצחון על יפן ב-15 באוגוסט ובימים הצמודים לו. אזרחים הולנדים ששהו בטריטוריות הולנד באינדונזיה נרצחו בזמן המלחמה על ידי יפן. אינדונזיה הכריזה על עצמאותה ב-17 באוגוסט 1945, יומיים לאחר שיפן נכנעה באופן לא רשמי. מלחמת העצמאות האינדונזית נמשכה עד לשנת 1948, ובדצמבר של אותה שנה הולנד הכירה בריבונות האינדונזית.

וייטנאם

ביום כניעתה הרשמי של יפן, הו צ'י מין הכריז על צפון וייטנאם כמדינה עצמאית.

ארצות הברית

אם כי ה-2 בספטמבר מכונה יום הניצחון על יפן ברחבי ארצות הברית, הוא נחשב ליום חג רשמי רק במדינת רוד איילנד. במדינה זו היום נקרא "יום הניצחון" והוא נחגג מדי יום שני השני בחודש אוגוסט. בשנות השמונים והתשעים היו ניסיונות לבטל את החג או לשנות את שמו על מנת שייחשב לפחות פוגעני. המועצה הכללית של רוד איינלד הצהירה בשנת 1990 ש"יום הניצחון הוא לא יום להבעת סיפוק מההרס והמוות שנגרם כתוצאה מההפצצות הגרעיניות על הירושימה ונגסאקי". אלא, היום נועד לזכרם של היוצאים לקרב, שכן רוד איילנד שלחה מספר גבוה יחסית של חיילים למערכה הפסיפית מקרב אוכלוסייתה.

אוסטרליה

באוסטרליה היום מכונה "VP-Day", יום הניצחון במערכה הפסיפית ולא יום הניצחון על יפן.

יום השלום העולמי

בשנות השישים עלתה הצעה להכיר ב-2 בספטמבר, התאריך הרשמי של סיום מלחמת העולם השנייה, כיום חג בינלאומי שייקרא "יום השלום העולמי". אלא, שתאריך החג שונה ל-21 בספטמבר, היום שבו העצרת הכללית של האומות המאוחדות פותחת את דיוניה מדי שנה.

ראו גם

• יום הניצחון באירופה

קטגוריה:אירועים בחודש אוגוסט קטגוריה:אירועים בחודש ספטמבר קטגוריה:ימי זיכרון קטגוריה:מלחמת העולם השנייה