משתמש:David.codish/זרימה
|
כותב זה הוא סטודנט, הפועל בוויקיפדיה העברית במסגרת קורס אקדמי. |
זרימה הינה מצב בו אנשים שקועים כל-כך בפעילות עד שלשום דבר אחר אין משמעות בעיניהם. החוויה עצמה מהנה כל-כך עד שימשיכו בה אפילו במחיר כבד, לשם העשייה בלבד [1]. מיהי צ'יקסנטמהיי, פסיכולוג ופרופסור למנהל עסקים, הגדיר מצב זה לאחר שחקר במשך כ- 25 שנה את התופעה בה אנשים כל כך שקועים במה שהם עושים עד כי הם מאבדים את תחושת הזמן והמרחב וחווים סיפוק ואושר גדול. הוא גילה כי התופעה קיימת בתחומי חיים ועשייה שונים, שבכולם תיארו האנשים את החוויה כסוג של זרימה עם הטבע - ומכאן מקור השם.
כדי שאדם יכנס למצב זרימה, נדרשים שני תנאים:
- תחושה סובייקטיבית של האדם שהמשימה או האתגר שלפניו מאתגרת, מצד אחד, אך יש ביכולתו לבצעה, מצד שני
- קיומה של מטרה קרובה, אליה יש להגיע, וקיומו של מנגנון משוב לגבי התקדמות האדם לקראתה
תאוריית הזרימה מתייחסת לקיום של מצב זרימה, לגורמים השונים המשפיעים עליו, ולתוצאה שלו. קיים בלבול בספרות לגבי ההתייחסות לזרימה כאל מצב, תיאוריה, מודל, או עקרון, ובספרות הפסיכולוגיה[2] צִ'יקסֶנְטְמְהַיִי משתמש בכל המונחים האלה במקביל. זרימה כתיאוריה באה להסביר תופעה, וככזו שייכת למחקר אינטרפרטיבי שבה לענות על השאלה מדוע התופעה קיימת. מאוחר יותר, חוקרים בתחומים שונים, בינהם ציקסטמיהיי, ביצעו מחקרים פוזיטיביסטיים שמטרתם לכמת ולאפיין את התופעה ואת הגורמים לה[3][4]. התאוריה תוקפה על יחידים (להבדיל מארגונים) במחקרים בתחומים שונים ובתרבויות שונות, בחיי הפנאי ובמקומות עבודה ומכאן שהתיחום שלה אינו מוגבל לתחום חיים זה או אחר.
חווית הזרימה עריכה
חווית הזרימה היא תופעה שכיחה [5][6] שיכולה להיווצר במגוון פעילויות יומיומיות כמו עיסוק בספורט, קריאת ספר, צפייה בסרט[7], לימודי מדע [8], חוויית יופי [9], משחק בשחמט, טיפוס הרים [10], ועוד. למרות שמדובר במצבים שונים לחלוטין, לחווית הזרימה יש מאפיינים דומים.
אדם הנמצא במצב זרימה מתאפיין ב:
- ריכוז גבוה בפעולה אותה הוא מבצע [5]
- מיזוג של התודעה והפעולה [11]
- תחושת מסוגלות עצמית גבוהה - הפעולה של האדם מתבצעת ללא הפעלה של מאמץ[6]
- איבוד תחושת הזמן - כל תשומת הלב נשאבת אל עבר האתגרים שמציבה הפעילות ואין לאדם יכולת להתמקד בדברים אחרים. במהלך חווית הזרימה העתיד והעבר מתפוגגים למול דחיפות ההווה ועניינים שאינם קשורים לפעולה נדחקים מחוץ למעגל התודעה. לכן ריכוז מסוג זה גורם לאובדן של תחושת מודעות עצמית[11].
- מוטיבציה פנימית/הנעה עצמית גבוהה, כך שהמטרה היא רק תירוץ עבור הדרך.
חווית הזרימה מהנה ומענגת בזכות עצמה[11][6]. בעקבות זאת ניתן לתאר אותה כמצב של מוטיבציה פנימית[12]. ההנעה הפנימית הזו יכולה להתרחש גם אם היא מתרחשת בעקבות פעילות שנכפתה על האדם שלא מיוזמתו, או בעקבות פעילות שבוצעה למען תגמול חיצוני כמו שכר או ציון[11].
המיזוג בין התודעה לפעולה המאפיין את חווית הזרימה הוא ההבדל העיקרי בינה לבין למצבים אחרים בחיי היומיום שבהם התודעה מפוצלת. במקום להביט על הפעולה מבחוץ, בחווית הזרימה האדם הופך להיות חלק מהפעולה שהוא מבצע, כאילו הפועל והפעולה הפכו לאחד[11]. זהו מצב בו רמות המודעות השונות נמצאות בהרמוניה מלאה[5].
תנאים ליצירת חווית זרימה עריכה
חווית הזרימה נוצרת רק כשהאדם מרגיש שהפעולה תואמת את יכולותיו או כישוריו[11]. כאשר האתגר שהפעולה מציבה בפני האדם קשה מדי ביחס ליכולתו, נוצרת תחושת תסכול שהופכת לדאגה אשר יכולה להתעצם לתחושת חרדה. לחלופין, במצב שבו יכולת האדם עולה על דרישת הפעילות תתעורר תחושת שעמום מתגברת[11].
חוויית זרימה (Flow) מתרחשת על פי רוב כאשר המשימה תואמת את רמת הכישורים והאתגר גבוה. בנוסף, חייב להיות יעד ברור שאותה פעילות מכוונת להשיג. הגדרת המטרה נחוצה לצורך הגדרת הפעילות וקבלת משוב משמעותי על אופן ביצוע הפעולה. באופן זה האדם יוכל לדעת בכל רגע נתון האם תגובתו אכן מתאימה להשגת המטרה. קבלת הערכה חיובית או שלילית לפעולה מאפשרת לשמור על רמת עניין והנעה הדרושים להמשך הפעילות. עם זאת הפעילות שמאפשרת זרימה אינה מבוצעת לשם השגת המטרה כשלעצמה[11].
שליטה עצמית ואינהיביציה הן יכולות חשובות לצורך יצירת חווית זרימה; זאת משום שחוסר יכולת לשלוט על דחפים מקשה על השגת הקשב המתמשך הנחוץ ליצירת מצב הזרימה והתמדה בו[10].
חווית הזרימה כמניע להתפתחות עריכה
במצב של זרימה האדם פועל מתוך להיטות גדולה וריכוז עמוק, הגורמים לכל השאר להיעלם. הדבר כולל את תחושת הזמן והחשש מכישלון[6]. משום שתחושת הזרימה כה מהנה ישנה נטייה לחזור על הפעולות שעוררו תחושה זו[5] ומכאן המוטיבציה הפנימית להמשיך ולבצע פעולות אלו.
ההנאה הנוצרת מחווית הזרימה היא תוצאה של פעילות אקטיבית הדורשת מיומנות ומיועדת להשיג מטרה משמעותית[11] עבור האדם. כמו בכל פעילות, העניין בפעילות דועך לאורך זמן בעקבות חזרתיות[13] וההנאה הראשונית עלולה להפוך לשעמום במידה והאדם לא יחפש אתגרים חדשים כדי להמשיך לפתח את יכולתו[11]. חווית הזרימה מניעה את האדם לשפר את מיומנויותיו ולהרחיב את כישוריו[5] כדי שיוכל להמשיך ולחוש תחושה זו וכדי להימנע מרגשות של שעמום או חרדה.
נטייה לחווית זרימה - האדם האוטוטלי עריכה
חווית הזרימה עצמה היא מצב (להבדיל מתאוריית הזרימה שצויינה למעלה) ולא תכונה אישיותית[13] ועם זאת, יש אנשים הנוטים לחוות זרימה יותר מאחרים.
ציקסנטמיהיי קרא לאדם שחווה זרימה בקלות ובאופן תדיר אדם אוטוטלי כדי לאפיין אדם בעל הנעה פנימית או מוטיבציה פנימית גבוהה.
הנטייה לחוות זרימה קשורה למספר היבטים:
- אישיותית: הנטייה לחווית זרימה קשורה להיבטים של נוירוטיות נמוכה ומצפוניות גבוהה[15]. ישנה שונות במידה בה אנשים שונים חשים צורך לחפש או ליצור חוויות זרימה עבור עצמם[12].
- פיזיולוגית: כמו כל חוויה מנטלית, גם מצב הזרימה מבוסס על תהליכים מוחיים רגילים[6]. מבחינה נוירולוגית, חווית הזרימה מקושרת למוליך העצבי דופמין[10]. הזמינות של קולטני דופמין מסוג D2R בסטריאטום קשורה לנטייה לחוות מצב של זרימה[10].
- סביבתית: ציקסנטמיהיי הציג מספר תנאים המופיעים למעלה שניתן להבנות אותם לתוך פעילויות יומיומיות כדי לאפשר כניסה למצב זרימה
חשיבות והיבטים מסחריים עריכה
חווית הזרימה היא אחד ההיבטים המרכזיים של שיווק בכלל ושיווק באינטרנט[7] בפרט וזאת משום שהגולש נתפס כמשתמש הקצה של מוצרים מקוונים רבים וחברות מסחריות רואת בו את הלקוח שלהן. בעולם שבו התחרות על תשומת הלב של הלקוח גוברת והולכת, יצירת מצב זרימה באינטראקציה עם הלקוח יכולה לגרום לו לחזור שוב ושוב. בתחומי מערכות מידע ישנה חשיבות רבה למימד הזרימה ומחקרים מראים שזרימה משפיעה באופן ישיר על הכוונה ועל השימוש במערכות מידע [3].
ניתן לתכנן מוצרים ותהליכים כך שייצרו את אותם תנאים סביבתיים המאפשרים זרימה. מחקרים [4] שחקרו מהם הגורמים המשפיעים על מצב זרימה מצאו מספר תכונות עיקריות של המשפיעות על זרימה כגון:
- עד כמה האדם נוטה לשחק משחקים (playfulness)
- יצירתיות המשימה
- חדשנות המשימה
- אינטרקטיביות
- אתגר
- תפישה חיובית של האדם לגבי הפעילות
- ועוד [4]
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ מיהַי צִ'יקסֶנְטְמְהַיִי, זרימה - הפסיכולוגיה של החוויה המיטבית, הוצאת אופוס 2012
- ^ LOPEZ, S.J. and SNYDER, C.R., 2011. The Oxford handbook of positive psychology. OUP USA
- ^ 1 2 HSU, C. and LU, H., 2004. Why do people play on-line games? An extended TAM with social influences and flow experience. Information & Management, 41(7), pp. 853-868
- ^ 1 2 3 HOFFMAN, D.L. and NOVAK, T.P., 2009. Flow online: lessons learned and future prospects. Journal of Interactive Marketing, 23(1), pp. 23-34
- ^ 1 2 3 4 5 מירי כהן-דרור, יגאל רוזן (2008). חוויה אופטימלית (Flow) בסביבות מתוקשבות ללימוד מתמטיקה. ספר כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה – האדם הלומד בעידן הטכנולוגי. י' עשת-אלקלעי, א' כספי, נ' גרי (עורכים), רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
- ^ 1 2 3 4 5 Dietrich, A. (2004). Neurocognitive mechanisms underlying the experience of flow. Consciousness and Cognition, 13(4), 746-761.
- ^ 1 2 van Noort, G., Voorveld, H. A., & van Reijmersdal, E. A. (2012). Interactivity in Brand Web Sites: Cognitive, Affective, and Behavioral Responses Explained by Consumers' Online Flow Experience. Journal of Interactive Marketing, 26(4), 223-234.
- ^ Csikszentmihalyi, M. (1996). Creativity. New York: HarperCollins.
- ^ Csikszentmihalyi, M., & Robinson, R. (1990). The art of seeing. Malibu, CA: J. Paul Getty Museum and the Getty Center for Education in the Arts
- ^ 1 2 3 4 de Manzano, Ö., Cervenka, S., Jucaite, A., Hellenäs, O., Farde, L., & Ullén, F. (2012). Individual differences in the proneness to have flow experiences are linked to dopamine D2-receptor availability in the dorsal striatum. NeuroImage 67, 1-6.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 אשר משיח, קורין ספקטור ואורלי רונן (2004). לחנך לפנאי. רעננה: מכון מופ"ת.
- ^ 1 2 Baumann, N., & Scheffer, D. (2011). Seeking flow in the achievement domain: The achievement flow motive behind flow experience. Motivation & Emotion, 35(3), 267-284.
- ^ 1 2 Teng, C. I. (2011). Who are likely to experience flow? Impact of temperament and character on flow. Personality and Individual Differences, 50(6), 863-868.
- ^ Eunju Lee, (2005). The Relationship of Motivation and Flow Experience to Academic Procrastination in University Students. The Journal of Genetic Psychology: Research and Theory on Human Development, 166:1, 5-15.
- ^ Mosing, M. A., Magnusson, P. K., Pedersen, N. L., Nakamura, J., Madison, G., & Ullén, F. (2012). Heritability of proneness for psychological flow experiences. Personality and individual differences, 53(5), 699-704.