ויקיפדיה

משתמש:Maor97/אנאורגזמה

< משתמש:Maor97

אנאורגזמה מוגדרת לפי המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות [DSM 4] כהעדר אורגזמה לאחר עוררות מינית ב- 75-100% מהמקרים בהם מתקיימים יחסים מיניים. תופעת האנאורגזמה נמשכת לפחות שישה חודשים, יכולה אף להימשך אף לאורך כל החיים, או להיות תופעה נרכשת, קלה או חמורה.[1] אנאורגזמה היא חלק מרצף של קשיים בחוויית אורגזמה הקשורים בזמן, אשר אצל גברים צדה האחד הוא אנאורגזמה [שפיכה מאוחרת] וצדה השני הוא שפיכה מוקדמת.[2] 

סוגי אנאורגזמה עריכה

ניתן לחלק אנאורגזמה לשני סוגים:

אנאורגזמיה ראשונית – מאפיינת נשים וגברים פעילים ופעילות מינית שמעולם לא חוו אורגזמה. כ-5%-10% מהנשים סובלות מאנאורגזמה ראשונית, אך היא פחות נפוצה מאנאורגזמה משנית [נרכשת].[3]

אנאורגזמיה משנית - מאפיינת נשים וגברים שבעבר חוו אורגזמה ובמהלך הזמן איבדו את היכולת לחוות לאורגזמה. אנאורגזמה משנית היא הנפוצה ביותר מבין הבעיות המיניות בקרב נשים.[3][4]

בסקר שנעשה בצפון אירופה, 3.5%-18% מהנשים משתפות כי לא חוו אורגזמה מעולם [אורגזמה ראשונית], או חוו לתקופה מסויימת ולאחריה לא חוו עוד אורגזמות [אורגזמה משנית].[5] לפי נתונים סטטיסטיים שהוצגו בDSM-5 רק 25% מהגברים חווים אורגזמה בכל עת של קיום יחסי מין. יתר על כן, באשר לגברים החלוקה בין אנאורגזמה ראשונית ומשנית מקדמת אבחנה באשר למיקום הספציפי של הקושי, אם הוא פיזיולוגי או פסיכולוגי.[2]

גורמים לאנאורגזמה עריכה

נשים רבות אינן חוות אורגזמה באופן קבוע, וישנם גורמים רבים משפיעים על חוויית האורגזמה שאינם זוכים להתייחסות בהגדרה הרפואית. ה-DSM מתייחס לאקט המיני על ידי התייחסות לכל בן זוג בנפרד, מבלי להתייחס להשפעת החוויה האישית של כל אחד מבני הזוג על השני. לכן, בעת הגדרה של חוויה מינית, יש לקחת בחשבון גורמים לא רפואיים כמו גיל, השכלה, עבודה, תרבות, אמונות דתיות, שימוש בסמים, מצב נפשי וכדומה,[4] זאת בנוסף לרצון באינטימיות, שאיפה לריצוי בן/בת הזוג, הרצון להימנע מלפגוע, לאבד או להכעיס את הפרטנר/ית הזוגי/ת.[6] כתוצאה מכך, מצב נפשי ירוד של אחד מבני הזוג אן תופעות כמו דיכאון קליני יכולים לגרום לאנאורגזמה אצל אחד מבני הזוג.[4]

בנוסף לגורמים הרגשיים, קיימות תרופות נוגדות דיכאון וחרדה (SSRI) אשר יכולות לגרום ליתר פרולקטין בדם [היפרפרולקטינמיה] ולהוביל לאנאורגזמה או עיכוב באורגזמה.[2] שנית, ניתוחים או פגיעות באברי הרבייה כגון רצפת אגן, כריתה או הסרה של הרחם, הסרה של השחלות ,הסרה של הערמונית, והתערבות כירורגית בנרתיק והפות מהווים גורם אפשרי לאנאורגזמה.[2]

ביטויים של אורגזמה עריכה

לפי הספרות הרפואית והפסיכולוגית אורגזמה היא יעד שצריך להצליח בו על מנת להיות בריא מבחינה מינית. לכן, ביטויים הרפואיים המזוהים עם אנאורגזמה הם תסכול מוגבר, ירידה בחשק המיני, פחד מכישלון, תחושת נחיתות של חוסר עמידה ביעדים חברתיים, והימנעות ממפגשים מיניים.[4]

סיוע לחוויית אורגזמה עריכה

קיימות מספר שיטות המותאמות באופן אישי לגברים ונשים. כיום אנאורגזמה מטופלת בעיקר באמצעות פסיכותרפיה [טיפול רגשי]. בטיפול הרגשי בן/בת הזוג מעורב/ת בתהליך הטיפול על מנת לשפר את התקשורת ולפתור קונפליקטים בין בני הזוג. כך לומדים בני הזוג חקירה עצמית וזוגית, דרכים טובות יותר להגיע לחוויה ארוטית באיברים המיניים בקרב כל אחד מבני הזוג, ולתרום לחוויית המינית המשותפת.[4] שיטות אלטרנטיביות כוללות עיסוי עם שמנים ארומטיים, ארומתרפיה, תרופות הומיאופתיות, ועוד. בנוסף, ישנו מחקר לפיו מתן תרופות המטפלות בהפרעות קשב וריכוז (המכילות אמפטמין/דקסטרואמפטמין) מסייע לחצי מהגברים הנחקרים אשר מתמודדים עם אנאורגזמה או אורגזמה מאוחרת.[7]

הגדרה חברתית וביקורת פמיניסטית עריכה

ההגדרה הרפואית של אורגזמה כיעד מיני שיש לשאוף אליו בכל מחיר, ואנאורגזמה כבעיה רפואית גורמת לכך שנשים וגברים רבים חשים בושה ממצב מיני שרוב הנשים בעולם חוות. כלומר, יש ניסיון להפוך חוויה מינית שרבים חווים אותה לחריגה באופן מדעי.  

נשים וגברים חווים מיניות באופן שונה, ולכן חוקרות והוגות פמיניסטיות טוענות שהחקירה הרפואית לגבי אורגזמות ומיניות צריכה לשקף זאת. נשים רבות לא מבחינות בין תשוקה ועוררות מינית, וקשיים רבים אותן הן חוות לא מתוארים כלל ב-DSM, לכן קשה לייצר הגדרה אחת המתארת חוויה של גברים ונשים כזהה. בנוסף, ההגדרה של אנאורגזמה לא לוקחת בחשבון שנשים שונות זו מזו וגברים שונים זה מזה - הגישה של כל אחת כלפי מיניות, עוררות מינית, תשוקה וכאב, שונה בין אדם לאדם. לכן, לא ניתן להגדיר באופן אחיד וגורף מהו חוסר תפקוד מיני ומהי אנאורגזמה.[6]

האורגזמה נתפסת כשיא הנחשק של האקט המיני, שכביכול האקט המיני אינו שלם בלעדיו. ההגעה לאורגזמה נשית ביחסים הטרוסקסואליים תלויה ביכולותיו המיניות של הגבר לספק את בת זוגתו, והאנאורגזמה מהווה "בעיה" שיש לפתור אותה. כתוצאה מכך הנשים האנאורגזמיות נתפסות כ"לא מתפקדות", ועקב כך, בני הזוג המיניים חשופים ללחץ לגרום לאישה עימם לחוות אורגזמה, כחלק ממערכת יחסים רגשית ומינית טובה ומיטיבה.[8][9][10]

קיימת בעיה במחקרים שמגדירים אורגזמות הנחוות כתוצאה מעינוג עצמי כלא "אמיתיות", ונשים החוות אותן ואינן חוות אורגזמות מחדירה נתפסות באופן סטיגמטי כאנאורגזמיות.[8] בנוסף ,כאשר נעשתה השוואה בין גברים לנשים החווים אנאורגזמה, נמצא כי המצוקה העצמית גבוהה יותר בקרב הגברים, ואילו הנשים מדווחות על מצוקה גבוהה יותר מצד בן זוגן. גברים חשים אחריות רבה על האקט המיני, והדבר גורם לתחושת אשמה כיוון שהתפיסה התרבותית היא כי הגבר צריך להוביל את האקט המיני באמצעות חדירה, ולחוות אורגזמה על מנת להראות כי הוא נמשך לבת זוגו.[11]

לכן נטען כי יש להציג את האנאורגזמה באור אחר - כמצב שניתן לטפל בו, אך אין הכרח לעשות זאת.[8] האופן בו בני אדם מגדירים אורגזמה מושפע מהתרבות והחוויה האישית והדרך בה גברים ונשים תופסים את עצמם בעקבות יחס הסביבה, ואיננו סימן להצלחה לבריאות מינית תקינה, אלא תוצאה של חינוך למיניות אידיאלית.[2]

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Kontula, O., & Miettinen, A. (2016). Determinants of female sexual orgasms. Socioaffective neuroscience & psychology, 6(1), 31624.
  • Najafabady, M. T., Salmani, Z., & Abedi, P. (2011). Prevalence and related factors for anorgasmia among reproductive aged women in Hesarak, Iran. Clinics, 66, 83-86.
  • Opperman, E., Braun, V., Clarke, V., & Rogers, C. (2014). “It feels so good it almost hurts”: Young adults' experiences of orgasm and sexual pleasure. The Journal of Sex Research, 51(5), 503-515.
  • Paterson, L. Q., Jin, E. S., Amsel, R., & Binik, Y. M. (2014). Gender similarities and differences in sexual arousal, desire, and orgasmic pleasure in the laboratory. The Journal of sex research, 51(7), 801-813.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Ruohollah Seddigh, Anorgasmia in Iranian Culture: The Queen’s Passivity, Sexuality & Culture 25, 2021-02, עמ' 347–353 doi: 10.1007/s12119-020-09760-2
  2. ^ 1 2 3 4 5 Lawrence C. Jenkins, John P. Mulhall, Delayed orgasm and anorgasmia, Fertility and Sterility 104, 2015-11, עמ' 1082–1088 doi: 10.1016/j.fertnstert.2015.09.029
  3. ^ 1 2 Mitra Tadayon Najafabady, Zahra Salmani, Parvin Abedi, Prevalence and related factors for anorgasmia among reproductive aged women in Hesarak, Iran, Clinics 66, 2011-01, עמ' 83–86 doi: 10.1590/s1807-59322011000100015
  4. ^ 1 2 3 4 5 Cristina Stuparu, Female orgasm disorder. Anorgasmia, International Journal of Advanced Studies in Sexology 2, 2020-07-06 doi: 10.46388/ijass.2020.13.25
  5. ^ Françoise Adam, Marie Géonet, James Day, Pascal de Sutter, Mindfulness skills are associated with female orgasm?, Sexual and Relationship Therapy 30, 2014-12-06, עמ' 256–267 doi: 10.1080/14681994.2014.986085
  6. ^ 1 2 Leonore Tiefer, Marny Hall, Carol Tavris, Beyond Dysfunction: A New View of Women's Sexual Problems, Journal of Sex & Marital Therapy 28, 2002-02-15, עמ' 225–232 doi: 10.1080/00926230252851357
  7. ^ Laurence A. Levine, Hannah K. Betcher, Matthew J. Ziegelmann, Petar Bajic, Amphetamine/Dextroamphetamine Salts for Delayed Orgasm and Anorgasmia in Men: A Pilot Study, Urology 142, 2020-08, עמ' 141–145 doi: 10.1016/j.urology.2020.04.081
  8. ^ 1 2 3 Maya Lavie-Ajayi, “Because all real women do”: The construction and deconstruction of “female orgasmic disorder”, Sexualities, Evolution & Gender 7, 2005-04, עמ' 57–72 doi: 10.1080/14616660500123664
  9. ^ Maya Lavie-Ajayi, Hélène Joffe, Social Representations of Female Orgasm, Journal of Health Psychology 14, 2009-01, עמ' 98–107 doi: 10.1177/1359105308097950
  10. ^ Annie Potts, Coming, Coming, Gone: A Feminist Deconstruction of Heterosexual Orgasm, Sexualities 3, 2000-02, עמ' 55–76 doi: 10.1177/136346000003001003
  11. ^ David L. Rowland, Tiffany N. Kolba, The Burden of Sexual Problems: Perceived Effects on Men’s and Women’s Sexual Partners, The Journal of Sex Research 55, 2017-06-20, עמ' 226–235 doi: 10.1080/00224499.2017.1332153
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:Maor97/אנאורגזמה&oldid=34673905"