משתמש:Shaishyy/דוד זאבי
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
 | |
| דוד זאבי מזכ"ל מצודת ביריה | |
| לידה |
20 בספטמבר 1929 (גיל: 94) ירושלים |
|---|---|
| פטירה | ישראל |
| השתייכות |
 פלמ"ח |
| תפקידים בשירות | |
| מזכ"ל מצודת ביריה | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העצמאות מבצע יפתח. | |
| תפקידים אזרחיים | |
| מפקח מחוז צפון על המפתנים במשרד הרווחה, מראשי הועדה הקרואה בבית שאן, ראש פתג"ם במשרד הרווחה. | |
דוד (פרקש) זאבי (נולד ב-20 בספטמבר 1929) הוא המזכיר הכללי לשעבר של מצודת ביריה, ממשחררי צפת במלחמת העצמאות ולוחם בשיירות הפורצות לירושלים. אחיו של סגן ראש המוסד בדימוס בני זאבי.
ביוגרפיה
עריכהדוד זאבי נולד בירושלים בשנת 1929 בנחלאות הישנה, ליונה ושרה-לאה פרקש. את ילדותו בילה ברחובות מאה שערים ולמד בבית הספר היסודי חורב. אחיו, בני זאבי לימים סגן ראש המוסד למד עם דוד באותה הכיתה. מגיל קטן השתתף בפעילויות של תנועת הנוער בני עקיבא, והיה שותף בפעילויות פרו-ציוניות במסגרת התנועה. בגיל 13 עבר לשדה אליהו בגפו על מנת לתמוך ביישוב הציוני בארץ ישראל.
בגיל 17 התגייס לשורות הפלמ"ח, והוצב בגדוד השלישי של חטיבת יפתח במרחב הר-כנען.[1][2]
בעצומה של מלחמת העצמאות השתתף בפעילויות לשחרור העיר הנצורה צפת כנושא הדוידקה ופגזיה על גבו. כמו כן לקח חלק בפעילויות הנדסיות בעיר סאסא, וכן השתתף בסיירות הפורצות לירושלים המספקות נשק ואוכל לתושבים הנצורים.[2]
זאבי עלה עם גרעיני הנח"ל לביריה בי"א באדר, ה'תש"ו, 14 במרץ 1946 תחת השלטון הבריטי יחד עם כוח המונה 500 איש, לאחר שהעלייה השנייה לביריה נכשלה, תחת פיקודו של מישאל שחם. הכוח ביצע חילופי אש קלים כנגד הכוח הבריטי ששמר על האזור. עקב המצב הרגיש מבחינה פוליטית בכיבוש האזור התקיים משא ומתן בין מנהיגי היישוב היהודי והשיירות הלוחמות לבין הפקידים הבריטים. ההסכמה הייתה כי ישארו רק כעשרים מתיישבים בהם נכלל שמו של זאבי. עם הזמן התרחב היישוב תחת עינם של הבריטים, ושנה שלמה הגן הכוח על האזור ושימש כמוקד כוח מבחינה טופוגרפית לכוחות הצבאיים הפועלים באזור צפת ראש פינה והגליל. לאחר מילוי כמה תפקידים זוטרים התקבל זאבי לתפקיד גזבר המוצב ולאחר מכן מונה להיות המזכיר הכללי, במסגרת זו ניהל את פעילות המצודה.[3][4] המבצע לכיבוש ביריה והשליטה באזור בזמנים המכוננים של מדינת ישראל נתפס כניצחון גדול על הבריטים באזור, וקבע את ארגון ההגנה כגורם מרכזי בשליטה על הארץ ולא כהתקוממות אזרחית אנרכיסטית. מטה הפלמ"ח פרסם את הלקחים בספר הפלמ"ח:
רוח תל חי - יש שהיא עצורה, כבושה ומתאפקת, ויש שהיא עזה, זועמת ופורצת. מחביוני נפש האומה היא עולה, וגאולת האומה - משא נפשה. בביריה נתגלה נס תל חי. ואולם - אל נצהל צהלה פוחזת. לא בכל קטעי המערכה יהיו לנו ניצחונות. השגת מטרתנו השלמה תהיה רצופה גם פגיעות קשות, קרבנות ואי הצלחות. בביריה - נשאף אוויר פסגות להמשכת המאבק העולה.
— ספר הפלמ"ח[5]
לאחר פירוק המוצב בביריה התפזר הגרעין המיישב לעין צורים, זאת לאחר הסכמות עם הפיקוד הבריטי באותה העת והמבנה הפך לשטח אימונים. בעקבות כך עתר דוד ביחד עם יוסף פרדס מנכל המצודה לממשלה במטרה לשקם את ההרס שנוצר למצודה. לאחר דיונים רבים הוחלט על תקצוב ממשלתי לשיקום המצודה, שעומדת היום. המצודה הפכה לסמל של היישוב היהודי הציוני בקום המדינה, אשר ניתן לה מקום רב בתנועת מתיישבי הציונות הדתית בקום המדינה. אי לכך תנועת בני עקיבא אימצה את המקום וכל שנה אלפי חניכים של תנועת הנוער בני עקיבא עולים אליה, וכן תנועת אחריי! מקיימת מסע בטקס המסתיים במבצר.
לאחר פירוק היישוב זאבי עבר לכפר אתא המתפתח וניהל את בית ספר המפת"ן האזורי. בנוסף לפעילותו במפת"ן נקרא על ידי שר הרווחה מיכאל חזני להיות מראשי הוועדה הקרואה לשיקום העיר בית שאן. בהמשך חייו קודם להיות מנהל המחוז הצפוני של המפתנים מטעם משרד הרווחה, מונה להיות ראש פתג"ם והפעיל במסגרתו פעילויות רבות למען משפחות שכולות, בשיתוף עם הגורמים במשרד הביטחון ואף קיבל את מגן שר הרווחה על פעילותו בתחום.[6]
לקריאה נוספת
עריכה- דוד זאבי (פרקש), יומן ביריה, (1947–1948), כתב-יד שעותקים ממנו נמצאים בארכיון מצודת ביריה ובארכיון עין צורים.
הערות שוליים
עריכה- ^ דוד זאבי (פרקש), יומן ביריה, (1947–1948) עמודים 3–4, כתב-יד שעותקים ממנו נמצאים בארכיון מצודת ביריה ובארכיון עין צורים.
- ^ 1 2 קורות חייו באתר הפלמ"ח
- ^ חיים י. פלס פרשת העלייה לביריה, עמ' 36–38 עבודת גמר לתואר M.A האוניברסיטה העברית
- ^ דוד זאבי (פרקש), יומן ביריה, (1947–1948) עמודים 8–9, כתב-יד שעותקים ממנו נמצאים בארכיון מצודת ביריה ובארכיון עין צורים.
- ^ ספר הפלמ"ח, 648
- ^ קורות חייו בארכיון בית פישר