משתמש:Shilataz/גדוד 947
| "שמים את הגבול בשמיים" | |
| פרטים | |
|---|---|
| בסיס האם | בסיס חצור, כנף 4 |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1974–הווה (כ־50 שנה) |
| מלחמות |
הגדוד כחובט/מחבט/סטינגר: - מלחמת שלום הגליל - מבצע "חומת מגן" - מלחמת לבנון השניה הגדוד ככיפת ברזל: - מבצע "עמוד ענן" - מבצע "צוק איתן" - מבצע "שומר חומות" - מבצע "עלות השחר" - מבצע "מגן וחץ" - מלחמת "חרבות ברזל" |
| פיקוד | |
| דרגת המפקד | סגן אלוף |
| מפקד נוכחי | סא"ל אלעד צינמון |
גדוד 947 הוקם באפריל 1974 בבסיס חצור בגדוד נ״מ מתנייע כחלק מלקחי יום הכיפורים. לאחר מכן עבר הגדוד לבסיס ״קלע״ ברמת הגולן וכיום נמצא שוב בבסיס חצור בגדוד ״כיפת ברזל״. הגדוד בעל עבר ומורשת מדהימים והשתתף במלחמות ישראל ובמבצעים השונים. הגדוד, כחלק מכוח ההגנה של צה״ל, מהווה עוגן ועמוד תווך מרכזי בתפיסת הביטחון של מדינת ישראל.
סמל הגדוד
עריכה
א. סמל הגדוד הישן בנוי מכנפי עטלף, נגמש ותותח וולקן
ב. סמל הגדוד היום בנוי מכנפי עטלף, טיל מיירט וכוכב חיל האוויר.
בסיס האם
עריכהא. 1974 - מפקדת הגדוד וסוללת המפקדה התמקמו במחנה סורי נטוש "קלע".
ב. בסיס חיל האוויר, כנף 4.
אירועים מרכזיים
עריכהא. בשנת 1970 עבר מערך הנ"מ מהתותחנים לחיל האוויר וקם הגנמ"מ הראשון, גנמ"מ 66.
עם סיום מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973, כחלק מלקחי המלחמה הוקם גנמ"מ 947 ע"ב הסבה של גדוד 882 (גדוד תותחי 40 מ"מ נייח).
ב. בתאריך 15.05.1974 פורסם צו הקמה רשמי ע"י מפקדת חיל האוויר ונקבע כינויו ומספרו של גדוד מתנייע 20 מ"מ בסד"כ מערך הנ"מ - "גנמ"מ 947"
ג. 2009 - נסגר המערך המתנייע והוקם גדוד 947 ככיפת ברזל.
ד. בשנת 2011 הוקמה הסוללה הראשונה.
השתתפות הגדוד בלחימות ובמבצעים השונים
עריכההגדוד כחובט/מחבט/סטינגר:
עריכההגדוד ככיפת ברזל:
עריכהנתוני הגדוד - ייעוד, מערכת נשק, מערכות נשק בעבר
עריכהא. ייעוד הגדוד הוא להגן על המדינה מפני מטרות תמ"ס עפ"י מדיניות במרחבי ההגנה המוגדרים.
הגדוד משתתף במשימות הגנ"ש, מגלה ומעביר את תמונת הגילוי לגורמים האמונים על בניית התמונה האווירית, כל זאת על מנת לאפשר רציפות תפקודית ושמירה על החוסן הלאומי.
ב. בעבר הפעיל הגדוד את מערכות הנשק 20 מ"מ, 40 מ"מ, חובט וטילי "ברקן" (סטינגר) - נגד מסוקים וכיום מפעיל את מערכת כיפת ברזל.
היסטוריה
עריכהגדוד נ"מ מתנייע 947 הוקם על בסיס גדוד 40 מ"מ (882) של חטיבת התותחנים.
לאחר מלחמת יום הכיפורים התקבלה החלטה בדבר הקמת גנמ"מ ובדצמבר 1974 סיים הגדוד הסבה לתותחי 20 מ"מ מתנייע ועלה לרמת הגולן.
א. גדוד "הקלעים":
עריכהברמת הגולן התמקם הגדוד בקלע, כפר ערבי נטוש, שנכבש לאחר לחימה עזה במלחמת יום הכיפורים.
ההתמקמות לוותה בקשיים רבים: חורף קשה, תנאי קרקע קשים וחוסר אמצעים אך לאט לאט החליפו מבני הקבע את האוהלים והבסיס הפך לבית עבור הגדוד.
ב. החובט:
עריכהב-1976 הגדוד היה הראשון לקלוט את מערכת הוולקנים.
ג. גדוד גולן:
עריכההגדוד מבצע פעילויות רבות ועובר חודשי כוננות ארוכים בשמירה על יישובי הצפון.
ד. מלחמת לבנון הראשונה:
עריכהבפברואר 1982 מבצע הגדוד אימון אינטנסיבי לקראת אפשרות למלחמה בלבנון ובסיומו מוצא עצמו שועט עם כוחות גולני, צנחנים ושריון אל עבר ביירות בציר החוף הלבנוני.
ה. סינדרלה של שלום הגליל:
עריכהבמלחמת לבנון היה "החובט" בכל מקום ומוכן לכל משימה: ממכת אש קרקעית מפנה הגדוד קנים לשמיים ומיירט מטוס סורי.
מקצוענות ונכונות חיילי הגדוד הופכים לשם גדול - דבר בזכות הלוחמים.
ו. ברקן:
עריכהבשנת 1991 קלט הגדוד את טילי הכתף נגד מטוסים מסוג "סטינגר" ובהמשך ירד הגדוד לגזרת גוש עציון לביצוע תעסוקה מבצעית כמו כל גדוד לוחם אחר בצה"ל.
ז. המחבט:
עריכהמערכת הכוללת נגמש ברדלס וולקן וסטינגר נכנס לשירות במערך בשנת 1998. המערכות היו שייכות גם הן למערך הטקטי אך הן הוצאו משימוש בשנת 2005.
ח. כיפת ברזל:
עריכהבשנת 2009 נסגר גדוד 947 כגדוד סטינגר, שינה את ייעודו והוקם גרעין ההקמה ליחידת כיפת ברזל אשר ייעודה להגן על העורף האזרחי מפני איומי תמ"ס (תלול מסלול-טילים הנעים לא בקו ישר).
ט. סוללת אידו:
עריכהבתאריך 07.04.2011 הוצבה סוללת אידו בשטח אשקלון.
במערכת הביטחון הודו כי נותרו עוד מספר שבועות עד לבשלות מבצעית אך עקב ההסלמה בדרום והלחץ הציבורי הוחלט להקדים את לוחות הזמנים ולהציבה.
ב-07.04 ביום בו הוקמה סוללת אידו הצליחה המערכת להיפרס תוך זמן קצר וליירט לראשונה רקטת גראד שנורתה מרצועת עזה לעבר אשקלון (היירוט הראשון של כיפת ברזל).
ב- 08.04 יירטה הסוללה באמצעות מערכת הנשק עוד 4 רקטות, מהן 3 במטח אחד של 7 רקטות (4 רקטות שלא יורט נפלו בשטח פתוח ולא גרמו לנזק).
באותו הלילה יירטה סוללת כיפת ברזל המוצבת בב"ש (בזלת) רקטת גראד שנורתה לעבר העיר.
מאז יירטו סוללת הגדוד אלפי רקטות שנורו לעבר מדינת ישראל.
מלחמות ומבצעים
עריכה- מבצע "עמוד ענן"
עריכהבמהלך חודש נובמבר 2012 יצא צה"ל למבצע צבאי בעקבות הדרדרות ביטחונית בגזרת רצועת עזה.
במהלך המבצע נורו מרצועת עזה כ-1500 רקטות לעבר יישובי הדרום ולראשונה בוצע גם ירי לעבר המרכז.
הגדוד השתתף במבצע ונפרס בחמישה מרחבים, במהלך המבצע יירט הגדוד כ-430 רקטות.
- מבצע "צוק איתן"
עריכהבחודש יולי 2014 יצא צה"ל שוב למבצע צבאי בגזרת עזה בעקבות ירי רקטות מרצועת עזה שבא כתגובה למבצע "שובו אחים" של צה"ל לאחר חטיפת שלושת הנערים ב-12 ביוני.
במהלך המבצע נפרס הגדוד בתשעה מרחבים מהדרום ועד לחדרה.
במהלך המבצע יירט הגדוד כ-750 רקטות.
- מבצע "שומר חומות"
עריכהבאפריל 2021 החלו הפרות סדר בתוך שטחי ישראל וב- 10 למאי נורה מטח לעבר העיר ירושלים שהיווה נקודת פתיחה למבצע.
החמאס השתמש לראשונה בכלי טיס בלתי מאויש. במהלך הלחימה שיגר החמאס כ-4000 רקטות ב-11 ימי לחימה והגדוד יירט מעל ל-1500. משימת הגדוד כללה 7 מרחבים פרוסים.
- מבצע "עלות השחר"
עריכההמבצע החל ביום ירושלים לאחר שארגונים פלסטינים החלו בירי רקטות מסיבי אל עבר העיר ירושלים במהלך החגיגות ובהמשך גם לאזורים נוספים ברחבי הארץ.
ארגוני הטרור שיגרו לישראל כ-4360 רקטות ופצצות מרגמה ומתוכם יורטו כ-1600.
- מבצע "מגן וחץ"
עריכההמבצע החל בתאריך 09.05.23 בל"ג בעומר ונמשך לאורך חמישה ימים. כשבוע לפני המבצע מת בכלא הישראלי אסיר מהג'יאהד האסלאמי פלסטיני לאחר שביתת רעב, בתגובה למותו שיגרו הגא"פ רקטות לעבר הרצועה ובמשך שבוע נמנעה ישראל מלהגיב עד התשיעי במאי, היום בו החל המבצע.
במבצע החל צה"ל בסיכולים ממוקדים בהם חיסל בכירי ג'יאהד ומחבלים נוספים, הג'יאהד האסלאמי שיגר לעבר ישראל למעלה מ-1400 רקטות ארטילריות, טילי נ"ט ופצצות מרגמה. כיפת ברזל הגיעה ל 95% הצלחה ביירוט.
- מלחמת "חרבות ברזל"
עריכההמלחמה החלה ב07.10.23 בתקיפה אווירית משולבת קרקעית.
מפקדי הגדוד
עריכה| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אברהם שגיב | 1973-1975 | לימים מפקד בית הספר לנ"מ (ביסל"א ביום) |
| דב שדה | 1975-1976 | |
| מאיר און | 1976-1978 | |
| גיורא צור | 1979-1981 | |
| זאב צוק רם | 1981-1982 | |
| ישראל שראל | 1982-1982 | |
| איתן סתר | 1982-1984 | |
| ניסים דהן | 1984-1985 | |
| שמואל קרא | 1985-1987 | |
| יאיר דורי ז"ל | 1987-1988 | |
| אבי קרנכל | 1988-1990 | |
| יוסף הורביץ | 1990-1991 | |
| עדי אבידן | 1991-1993 | |
| מקס שנקרמן | 1993-1995 | |
| נועם בן יהודה | 1995-1997 | |
| גיל שלו | 1997-1999 | |
| אבי כהן | 1999-2001 | |
| איציק פאריינתי | 2001-2002 | |
| יהודה עמוסי | 2002-2005 | |
| יוני סיידה מרום | 2005-2007 | |
| ארז אלימלך | 2007-2009 | |
| גלעד בירן | 2009-2009 | |
| שבתאי בן בוחר | 2009-2011 | |
| גלעד בירן | 2011-2014 | כיום מפקד מערך ההגנה האווירית |
| לירן כהן | 2014-2016 | |
| אלירן גרינברג | 2016-2018 | |
| ניר טליאס | 2018-2020 | |
| יהונתן שבתאי | 2020-2023 | |
| אלעד צינמון | 2023- |
הפלות ויירוטים
עריכהא. 10/06/82 - הפלת מיג 21 ע"י חובט.
ב. 07/04/11 - יירוט רקטת קאסם ע"י מערכת כיפת ברזל.
ג. 14/05/21 - הפלת כטב"מ ע"י מערכת כיפת ברזל.
צל"שים ויירוטים
עריכהא. אות הערכה מטעם הרמטכ"ל דאז (בני גנץ) לגדוד כיפת ברזל (צוק איתן).
ב. עיטור המופת ניתן לרב"ט ירון לוינס ע"י הרמטכ"ל דאז (רפאל איתן).
ג. סא"ל ישראל שראל - צל"ש מח"א
ד. סמ"ר משה בכר - צל"ש מח"א
ה. סגן דובי אמיתי - צל"ש מח"א
ו. סגן משה לוי - צל"ש מח"א
ז. סג"מ ידידיה זוהר - צל"ש מח"א