משתמש:Shunicorn/היינריך מנדלסון
 | |
| לידה | 30 באוקטובר 1910 |
|---|---|
| פטירה | 19 בנובמבר 2002 (בגיל 92) |
| ענף מדעי | זואולוגיה |
| מקום מגורים | ישראל |
| תרומות עיקריות | |
| ממייסדי שימור הטבע בישראל | |
היינריך מנדלסון (30 באוקטובר 1910 – 19 בנובמבר 2002) היה זואולוג ישראלי שעלה לארץ מגרמניה. הוא נחשב לזואולוג משפיע ומשמעותי, ממייסדי שימור הטבע בישראל והמחקר הזואולוגי בה. זוכה פרס ישראל. בין גילויו ומחקריו היו גם גילויה של הצפרדע המיוחדת עגולשון שחור-גחון, שנחשבת למן נדיר וחשוב למחקר.
ביוגרפיה עריכה
מנדלסון נולד ב-30 לאוקטובר 1910 בברלין, ומאז ילדותו התעניין במדעים שונים. כנער, לקח חלק בתנועות הציוניות "קדימה" ו"כחול לבן" (Blau Weiss). עם עליית השלטון הנאצי הוא עלה לארץ, ושכנע את הוריו לעשות כן.[1]
כשהגיע ארצה החל מנדלסון בלימודיו האקדמיים, תחילה בלימודי זואולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1936 נמנה עם מוסמכי המחזור הראשון של הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע.[2] בתואר השני שלו עסק באורח החיים של שבלולים, ובדוקטורט עסק בחיהם של ציפורים שונות בארץ ישראל. לימודיו היו בהנחייתו של פרופסור שמעון בודנהיימר. תוך כדי לימודיו הצטרף מנדלסון לצוות המכון הביולוגי-פדגוגי בתל אביב, והוא אף מונה לאחר מכן למנהל המכון. בתפקיד זה כיהן כ6 שנים.
לאחר תפקיד זה, לקח מנדלסון חלק פעיל בהקמת אוניברסיטת תל אביב. הוא היה לדיקאן הראשון של הפקולטה למדעי החיים ולסגן הנשיא הראשון של האוניברסיטה. הוא ייסד את המחלקה לזואולוגיה והיה לראש המחקה ומובילה. במסגרת תפקידים אלה עודד מנדלסון חקר בתחומי מדע רבים, ובעיקר מחקר של האורגניזם השלם. נוסף לאלה, מנדלסון פתח את האוספים הזואולוגיים של אוניברסיטת תל אביב, וכן, פיקח והיה למנהל הגן הזואולוגי של אוניברסיט תל אביב. שם קידם מנדלסון שמירת טבע על ידי הקמת גרעיני רבייה של מינים בסכנת הכחדה, וחשיפת הציבור והטודנטים למגוון הטבעי העצום.
על פי עמדותיו, זואולוג טוב צריך להיות בעל הבנה וידע על כל התהליכי המתרחשים בטבע. עמדה זו משתקפת בעבודתו הרבה והמקיפה בתחום.
מעבר לתרומתו הגדולה של מנדלסון בתחום האקדמי והמחקרי, הוא תרם רבות גם בתחום שימור ושמירת הטבע בארץ. הוא לקח חלק בהכרזה על שמורת הטבע הראשונה, בהקמת רשות שמורות הטבע (לימים רשות הטבע והגנים) ובהקמת החברה להגנת הטבע. יתר על כן, השתתף מנדדלסון בכמה ועדות מקצועיות האיגוד העולמי לשמית טבע, IUCN.
היינריך מנדלסון היה מורה מרתק ונפלא, שבמשך שנים רבות לימד אלפי סטודנטים, והנחה עשרות לתארים מתקדמים. הוא התחיל את דרכו כמורה בסמינר הקיבוצים, שם, יחד עם מורו וחברו יהושע מרגולין חינך לאהבת הטבע מורים רבים שחונכו במוסד. הוא המשיך את אותה דרך באוניברסיטת תל אביב.[1]
פרופסור היינריך מנדלסון היה חתן פרס ישראל במדעי החיים לשנת 1972. ארכיונו מופקד בארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב.
נוסף על כך, הוא קרוב משפחתם של המלחין פליקס מנדלסון, הפילוסוף משה מנדלסון ורבי משה איסרליש (הרמ"א).
פרסומיו וגילויו עריכה
היינריך מנדלסון פרסם מאמרים רבים אודות בעלי החיים בארץ ישראל. פרסומיו עסקו הנושאים מגוונים בתחום:[3]
- התמעטות אוכלוסיית השליו הנודד בארץ ישראל ובסיני
- דו"ח המפרט את מצב מיני הציפורים ארץ ישראל
- הרג העופות הדורסים בעמק החולה
- עזניית הנגב על סף הכחדה
- מצב החרדונים בישראל
- מצב הצבאים בישראל
- דוח" המפרט את השפעת פעולות האדם על אוכלוסיית הציפורים בישראל
מחקריו נחשבו לפורצי דרך בתחומם, או לראשונים בתחומים חדשים, והם תרמו רבות לחקר בתחום הזואולוגיה בכל העולם.[1]
יתר על כך, היינריך מנדלסון והיינץ שטייניץ גילו יחד את הצפרדע הנדירה "עגולשון שחור-גחון" בשנות הארבעים של המאה ה20.[4] עגולשון שחור- גחון היא צפרדע שהתגלתה באגם החולה. בנוסף לעדות שנרשמה על ידי היינריך מנדלסון והיינץ שטייניץ נרשמה עדות נוספת לקיום הצפרדע בשנת 1955.[5] מעבר לשתי עדויות אלו, אף אדם לא ראה את הצפרדע היחודית שנים רבות, ולכן היא נחשבה למן נכחד. אך, בשנת 2011 עין אדם ראתה פרט מזן צפרדעים זה שוב, ועל כן כיום היא אינה מוגדרת מן נכחד.[6]
יד לזכרו של מנדלסון בגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב
לקריאה נוספת עריכה
- [1]מידע נוסף על הצפרדע עגולשון שחור- גחון מעלון מידע של רשות הטבע והגנים
קישורים חיצוניים עריכה
- צפריר רינת, מת הזואולוג פרופסור היינריך מנדלסון, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2002
- עמוס רובין, אתה רוצה לזרוק את היהודים ולהשאיר את החיות, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2011
- ראומה ויצמן, דברים לזכרו, מתוך מכתבים למערכת הארץ, 28 נובמבר 2002
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 ביוגרפיה של היינריך מנדלסון מתוך אתר הגן הזואולוגי
- ^ טקס חלוקת התעודות באוניברסיטה העברית, דבר, 13 בפברואר 1936
- ^ רשימת מאמריו של היינריך מנדלסון באתר רמב"י
- ^ כמה עובדות על העגולשון שחור הגחון, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2011
- ^ מידע על הצפרדע עגולשון שחור- גחון באתר IUCN
- ^ כתבה על הצפרדע עגולשון שחור- גחון באתר הידען