משתמש:Yanshoof/ארגז חול 2


שורת דגלי הלאום בחזיתו של בניין המזכירות במתחם בניין האומות המאוחדת בניו יורק

פרוטוקול הדגלעריכה

פרוטוקול הדגל הוא אוסף הכללים הנוגעים להנפתו, הורדתו, הצגתו ואופן השימוש בדגל. הכללים זהים ברובם בין המדינות השונות, אך במדינות מסויימות הכללים מעוגנים בחוק בעוד במדינות אחרות הפרוטוקול משמש כקו מנחה.

חוקים מקובליםעריכה

חוקים אלו מקובלים ברוב מדינות העולם ועוסקים בדגל הלאום. בכל מדינה, דגל הלאום שלה יזכה תמיד לעמדת הכבוד.

בהנפה על תורןעריכה

נהוג כי דגל לאום על תורן יונף בשעות האור בלבד, וזהו נוהג מקובל בבסיסי צבא. עם זאת, מקובל גם להשאיר את הדגל בראש התורן בלילה, אך יש להאירו. בעת שהדגל מונף על תורן, דגל המדינה יונף במיקום מרכזי ובולט. כאשר מונפים מספר דגלי לאומים, דגל המדינה המארחת יונף לשמאלו של הצופה. מותר להניף דגל נוסף בימין השדרה, אך אין חובה. שאר הדגלים יסודרו לפי סדר אלפביתי של המדינות. כל דגלי הלאומים יונפו באותו גובה, וכל הדגלים יהיו באותו גודל בקירוב (הדגלים אינם יכולים להיות זהים בגודלם לחלוטין, מכיוון שיש הבדל ביחס בין האורך לרוחב בין דגלים שונים).

בעת הנפה על תורן, דגל הלאום יונף ראשון ויורד אחרון.

דגל בחצי התורן הוא סימן מקובל לאבל. כאשר מניפים דגל על מנת להציגו בחצי התורן, יש להניפו בתחילה עד לראש התורן ולאחר מכן להורידו לחצי התורן.

הנפת הדגל כשהוא הפוך מסמנת ברוב המקרים מצוקה, אך לעיתים זוהי דרך להבעת מחאה. דגל הפיליפינים מונף הפוך בעת מלחמה.

אסור להניף שני דגלי לאום על גבי אותו התורן. כאשר יש סדר היררכי ברור, ניתן להניף שני דגלים על אותו התורן. בארה"ב למשל, יונף דגל הלאום בראש התורן ודגל המדינה תחתיו.

בעת שהדגל תלויעריכה

כאשר הדגל תלוי שלא על תורן, יש להאירו אם הוא מוצג בלילה. בדגלים בהם יש קנטון, הקטנון יונף בצד הקרוב לתורן ובחלק העליון, גם אם יש צורך לשקף או להפוך את הדגל. בחלק ממדינות העולם, בעת אבל יתווסף סרט שחור לדגל.

מקרים נוספיםעריכה

כאשר מציגים דגלים על מעמד, עמדת הכבוד היא העמדה המרכזית. כאשר שני דגלים מונפים בהצלבה, יונף דגל הלאום במקום השמאלי מנקודת מבטו של הצופה, כלומר בתורן שתחתיתו בימין. כאשר מוצג דגל על רכב, יוצג הדגל בקדמת הרכב, ועמדת הכבוד היא בצד כיוון התנועה. כאשר מנהיגים חולקים רכב, דגלה של המדינה המארחת יהיה בעמדת הכבוד והדגל השני יונף בצד השני.

יש להתאים את גודל התורן למימדי התורן.[1]

טיפול בדגלים בלוייםעריכה

על מנת שלא לבזות את הדגל, דגלים בלויים לרוב נקברים או נשרפים בצורה מסודרת.

במדינות שונותעריכה

מדינות שונות מוציאות קובץ חוקים ותקנות על מנת לאפש לאזרחים להניף דגלים באופן הנכון.[2][3]

דגל ארצות הבריתעריכה

דגל ארצות הברית נושא עימו כמות גדולה של חוקים וטקסים:[4]

  • כאשר הדגל בלוי, נהוג לגזור את שדה הכוכבים (הקנטון) ולהפרידו משדה הפסים, ולשרוף אותם יחדיו.טקסט הדף.[5]
  • אופן קיפול הדגל, בסופו מתקבל משולש. לכל קיפול יש משמעות. טקסט הדף.[6]
  • הדגל יונף בחצי התורן רק כאשר קיים צו נשיאותי בנושא, או יום הזיכרון או ביום הציון המתקפה על פרל הרבור
  • כאשר הדגל מונף עם דגל של מדינה נוספת בתוך ארצות הברית (state) על אותו תורן, הדגל יונף מעל דגל המדינה. אין אמת בסיפורים לפיהם דגל טקסס או דגל הוואי, בהיותם דגלים של מדינות שהיו עצמאיות טרם הצטרפותן לארצות הברית, מותר להניפם בסדר שונה או לתת להם את עמדת הכבוד.

ישראלעריכה

בישראל, חל איסור לשרוף את הדגל כמחאה. כאשר מציגים מספר דגלי לאום, נהוג להשתמש באלפבית האנגלי.

ערב הסעודיתעריכה

דגל ערב הסעודית נושא עליו את השהאדה ולכן לא יונף בחצי התורן לעולם ולא יודפס על פריטים העשויים לחלל את קדושתה לאיסלאם.


קטגוריה:דגליםקטגוריה:וקסילולוגיה

מקיילהעריכה

מקיילה מורני
McKayla Rose Maroney
McKayla Maroney crop White House.jpg
מקיילה מורני, עם הבעת פנים שהתפרסמה בה, בעת ביקור הבית הלבן.
לידה 9 בדצמבר 1995 (24)
מידע כללי
לאום ארה"ב
גובה 1.63
ספורט
ענף ספורט התעמלות מכשירים

מקיילה מורני (באנגלית:McKayla Rose Maroney, נולדה ב 9 בדצמבר ,1995) היא מתעמלת אמריקאית. מקיילה זכתה במדליית זהב באולימפיאדת לונדון 2012 כחלק מנבחרת ארה"ב בהתעמלות מכשירים.

אוצר לאומיעריכה

אוצר לאומי הוא חפץ, נכס או במקרים מיוחדים אדם כלשהו המצוי במעמד משפטי מיוחד עקב חשיבות היסטורית או תרבותית. מדינות רבות מגדירות חפצים מסויימים כאוצר לאומי. הגדרה זו מעניקה לחפץ הגדרות משפטיות רבות, לרוב איסור על הוצאתו מהארץ או פגיעה בו.

מנזר קלסעריכה

 
מנזר קלס

מנזר קלס הוא מנזר הנמצא בעיירה קלס השוכנת במחוז מית', כ 65 קילומטרים מהעיר דבלין שבאירלנד. המנזר נוסד בתחילת המאה התשיעית. והיה ביתו של הספר של קלס במשך מאות שנים, עד העברתו למשמרת בטריניטי קולג' בשנות החמישים של המאה ה 17.

המנזר הוקם בשנת 554 על ידי הקדוש קולומבה. המנזר נוסד מחדש במאה התשיעית על ידי נזירים ממסדר קולומבי שנמלטו מאיונה, שהייתה נתונה לפלישות חוזרות ונשנות של ויקינגים. מספר היסטוריונים מאמינים כי באיונה החלו לכתוב את הספר של קלס, או שכתיבתו החלה במנזר קלס, וכי הוא נכתב במשך מספר דורות.

היסטוריהעריכה

המנזר נוסד על ידי הקדוש קולומבה

מראות המשטרהעריכה

מראות המשטרה הוא בטאונה הרשמי של משטרת ישראל. העיתון הוא דו ירחון (רואה אור אחת לחודשיים) ומופץ בתחנות המשטרה בכ 40,000 עותקים.

העיתון עוסק בכתבות על הנעשה בתוך המשטרה ואירגוני אכיפת חוק אחרים בעולם. בנוסף, בעיתון מפורסמות כתבות על יחידות שונות בישראל ובעולם, וכתבות העוסקות בתחומי עניין כגון נשק ואקדחים, קרימינולוגיה ופסיכולוגיה של פשיעה

העיתון נוסד בשנת ומערכת העיתון יושבת במטה הארצי בירושלים. עורכו הראשי הוא רפ"ק רון שיוביץ.

קישורים חיצונייםעריכה

קישור לגליונות של מראות המשטרה

קטגוריה:כתבי עת

דברים שלקחתי מאחרים בתוך הוויקיפדיהעריכה

דוגמא לתנאיו של שנילי לבוררות- זה כתוב יפה ונכוןעריכה

תוכנית הבוררות

  1. אני מקבל על עצמי את הבוררות מתוך הבנה שכל המתדיינים (לאו דווקא הצדדים עצמם) יכבדו את המקום ולא יכנסו במהלך הבוררות לפגיעה אישית במשתתפי הדיון. אני מרשה לעצמי לבקש מי מהמשתתפים בדיון למחוק הערות כאלה ואף למחקם במידת הצורך. רק אני רשאי לבצע מחיקות ושיחזורים כאלה (למעט כאלה ש"דגל שחור" של השחתה מתנוסס מעליהן). במידת הצורך הדף יוגן לעריכות של משתמשים רשומים מעל ארבעה ימים.
  2. הבוררות תתנהל בדף זה. לא אתייחס לטיעונים בדפים אחרים, הפניה לדוגמאות אפשרית ורצויה.
  3. כיוון שאינני מכיר את הנושא כלל, כל צד יציג תחילה את עיקרי טיעוניו, לפי סדר א-ב של השם הפרטי בעברית (כלומר אורי יתחיל). כל צד יציג בסיום טיעוניו גם מה לדעתו השאלה הנדונה והדורשת בירור. יתכן שארצה לשאול שאלות הבהרה. רק לאחר שאבין את התמונה אאפשר לתורמים מחוץ למתדיינים להוסיף טיעונים לכאן או לכאן וזאת במקום המיועד.
  4. בשלב הראשון אציג מה תהיה השאלה עליה נסובה הבוררות ואקבל את הסכמת הצדדים. אני מקווה שקטע זה של הדיון יהיה קצר.
  5. אני ארשה לעצמי להתייעץ עם אחרים במהלך הבוררות, הייעוץ יהיה בפניה שלי אליהם לחוות דעתם בדף זה בנקודה מסויימת או באופן כללי.
  6. אני אחליט על מועד סיום איסוף הטענות ואתן 24 שעות להשלמת פרטים. לאחר מכן אשקול ואציע פסק דין מנומק, עליו אתן 3 ימים לתגובות ולבסוף אפרסם החלטתי.
  7. אעשה מאמץ לקדם את הבוררות אך לא אוכל להתחייב ללוח זמנים. אם אמצא שאינני מסוגל לעמוד בלוח זמנים סביר (כחודש) אבקש הארכת מועד או החלפתי.
  8. מנגנון הבוררות בוויקיפדיה הוא וולונטרי אבל אני מצפה שהצדדים יצהירו שהם יקבלו על עצמם את החלטותי לאחר שאנמקם ויחתמו לאישור.


שלמה מגדסיעריכה

פרופסור שלמה מגדסי (נולד ב 1954 ) הוא פרופסור לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

מגדסי החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1978 קיבל את התואר הראשון (b.Sc) ובשנת 1980 קיבל את התואר השני (m.Sc). בשנת 1984 הוסמך לדוקטורט בהנחייתו של פרופסור ניסים גרטי. עד שנת 86 שהה באוניברסיטת אוהיו סטייט.

מעבדת המחקר של מגדסי, העוסקת בכימיה של פני שטח וכימיה קולואידית, נמצאת במכון קזאלי לכימיה יישומית. מגדסי ניהל את המכון במשך שנתיים ולאחר מכן העביר את שרביט הניהול לפרופסור יואל ששון.

תחום מחקרו של מגדסי, כימיה של פני שטח, עוסק בקולואידים, יצירה וייצוב של ננו-חלקיקים, מיקרו-חלקיקים ומיקרו-קפסולות, חקר תופעות שטח ומערכות פיזור ויישומים תעשייתיים של חומרים פעילי שטח.

מגדסי, ביחד עם ד"ר ילנה ויניטצקי, הוא חתן פרס קיי לפיתוחים חדשניים לשנת .2005

קישורים חיצונייםעריכה

קטגוריה:כימאים ישראלים קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים

ג'ירועריכה

ג'ירואנגלית:giro) היא חברה אמריקאית המייצרת קסדות אופניים וציוד לסקי. החברה נוסדה בשנת 1985 על ידי ג'ים ג'נטס ומושבה בסנטה קרוז, קליפורניה שבארצות הברית.

ג'ירו, ביחד עם יצרנית הקסדות בל, היו מהראשונות שהשתמשו בסיבי פחמן בקסדות. היתרון בשימוש בסיבי פחמן טמון בכך שניתן להעלות את חוזק הקסדה, מבלי להעלות את משקלה. לאנס ארמסטרונג ורוכבי קבוצת האופניים דיסקברי צ'אנל עושים שימוש בקסדות ג'ירו. בשנת 2007, עם תחילת הפצת דגם האטמוס של החברה,

[[:קטגוריה:יצרניות ציוד אופניים]] [[en:Giro (company)]] [[de:Giro (Marke)]]

קישורים חיצונייםעריכה

תמונה שם הרישיון תקציר והסבר קצר
  שימוש הוגן רישיון זה הוא הרישיון היחיד שאינו מתיר שימוש בשום צורה שהיא מחוץ לוויקיפדיה. המדובר בתמונות שבעליהם לא התירו לנו, לוויקיפדיה, להשתמש בתמונה. אי לכך, תמונות בעלי רישיון זה מוצגות בוויקיפדיה באמצעות החריגה המשפטית הקרויה שימוש הוגן.
 
  
CC-BY-SA במסגרת רישיון זה, רשאים כולם להשתמש בתמונה לכל מטרה, לרבות מטרה מסחרית, בתנאי:
  • שניתן קרדיט ליוצר התמונה,
  • שאם מבצעים שינוי בתמונה, התמונה החדשה תפורסם אף היא תחת רישיון CC-BY-SA, כלומר שאחרים יוכלו להשתמש בה לכל מטרה; במצב כזה, יש לתת קרדיט הן ליוצר המקורי והן למבצע השינוי
  • ושיש לציין כי התמונה מוגשת תחת רישיון זה (למשל, הכיתוב "חלק מהזכויות שמורות לפי cc-by-sa").
 
 
CC-BY במסגרת רישיון זה, רשאים כולם להשתמש בתמונה לכל מטרה, לרבות מטרה מסחרית, בתנאי שניתן קרדיט ליוצר התמונה ובתנאי שצוין כי התמונה מוגשת תחת רישיון זה (למשל, הכיתוב "חלק מהזכויות שמורות לפי cc-by").
  רשות הציבור במסגרת רישיון זה, רשאים כולם לעשות בתמונה ככל העולה על רוחכם, ללא כל הגבלה.
  שימוש חופשי מוגן במסגרת רישיון זה, רשאים כולם לעשות בתמונה ככל העולה על רוחכם, ללא כל הגבלה.
  שימוש חופשי עם ייחוס במסגרת רישיון זה, רשאים כולם לעשות בתמונה ככל העולה על רוחכם, בתנאי שניתן קרדיט ליוצר התמונה.
  GFDL במסגרת רישיון זה, רשאים כולם להשתמש בתמונה לכל מטרה, לרבות מטרה מסחרית, בתנאי:
  • שניתן קרדיט ליוצר התמונה,
  • ושבצמוד לתמונה יופיע קישור לרישיון המלא של התמונה (או הדפסה של הרישיון אם מדובר בתמונה מודפסת),
  • ושאם מבצעים שינוי בתמונה, התמונה החדשה תפורסם אף היא תחת רישיון GFDL, כלומר שאחרים יוכלו להשתמש בה לכל מטרה. במצב כזה, יש לתת קרדיט הן ליוצר המקורי והן למבצע השינוי.