הנאורות הסקוטית

הנאורות הסקוטית הייתה תקופה במהלך המאה ה-18 שבה נוצר שטף של הישגים אינטלקטואלים ומדעיים בסקוטלנד. עד שנת 1750, הסקוטים היו בין העמים המשכילים ביותר באירופה ושיעור בעלי ההשכלה עמד על כ-75%.^[1] באמצם את הגישה הדוגלת בהומניזם ורציונליזם שרווחה באותה התקופה באירופה, מובילי התנועה הסקוטית שמו דגש על החשיבות של פעולות מבוססות סיבה ודחייתן של פעולות שלא ניתן להצדיקן על ידי סיבה הגיונית. בבסיס רעיונם, עמדה האמונה האופטימית ביכולת של האדם להשפיע לטובה על העולם, תוך כדי הנחיה של סיבה.

ניתן לאפיין את הנאורות הסקוטית בדבקותה באמפיריציזם נוקשה ובתכליתיות שנבעה מהישגיה המדעים, לטובת הפרט והכלל. בין התחומים שבלטו בתקופה: פילוסופיה, כלכלה, הנדסה, אדריכלות, רפואה, גאולוגיה, חוק ומשפט, חקלאות, כימיה וסוציולוגיה.

התנועה השפיעה הרבה מעבר לסקוטלנד עצמה, לא רק בשל הכבוד וההערכה לה זכו הישגיה המדעים באותה תקופה באירופה, אלא גם בשל תחילת הגלות הסקוטית באותה תקופה, והמעבר לעולם החדש - אמריקה. והשפעת משכילים כמו ג'יימס ואט, ויליאם סימינגטון, ויליאם תומסון וג'יימס קלרק מקסוול הייתה משמעותית מאוד למהפכה התעשייתית הראשונה והשנייה והתפתחות מנועי הקיטור והחשמל במאה ה-19 .

יש הרואים בעידן הנאורות גורם משפיע על רבים מהמשכילים הסקוטים; פילוסופים כמו אדם סמית ודייוויד יום שעסקו בנושאים כלכליים ופוליטיים ותמכו ברציונליזם ואמפיריציזם בשיטות חשיבתם ופיתוח התאוריות שלהם.

רקע

בתקופה שלאחר חוקי האיחוד של 1707, השתנה ללא היכר מעמדה של סקוטלנד בעולם. אמנם כבר לאחר הרפורמה הגדולה באמצע המאה ה-16 (היפרדות סקוטלנד מהותיקן), מרצים ואנשי אקדמיה סקוטים רבים החזיקו במשרות בערים הראשיות של אירופה, אך עם לידתו של האיחוד, והפצעתה של אימפריה בריטית חדשה, הוחייתה המחשבה הפילוסופית בסקוטלנד במגוון נדיר של דעות ותחומים.

סקוטלנד, שהייתה ככל הנראה המדינה העניה ביותר במערב אירופה בשנת 1707,^[2] נהפכה לחלק אינטגרלי מממלכת בריטניה והחלה תוך זמן קצר ליהנות מפירות השוק החופשי.

עם התפתחות המחשבה והמדינה הסקוטית, וביחד עם חיזוק הקשרים המסורתיים עם צרפת, הפליאו הסקוטים לפתח גישה ייחודית של הומניזם פרקטי אשר עקרונותיו אומצו על ידי אבותיה-המייסדים של ארצות הברית, כמו גם מדינות אירופאיות ובראשן צרפת.

מוכר הציטוט של הפילוסוף והסופר הצרפתי וולטר: ”לסקוטלנד אנו מפנים מבטינו בעבור כל רעיונות הציוויליזציה”.^[3]^[4]

מדע ואמפיריציזם

הפילוסוף הבולט הראשון של הנאורות הסקוטית היה פרנסיס האצ'סון (Francis Hutcheson), שכיהן בין השנים 1729–1746 כאחראי על לימודי הפילוסופיה באוניברסיטת גלאזגו. האצ'סון היה מורהו של אדם סמית, ותמך בדייוויד יום בראשית דרכו. הוא היה אמפיריציסט אדוק ופיתח חשד לגבי טענות מטאפיזיות שלא התבססו על צפייה או ניסיון. האצ'סון היה פילוסוף של מוסר שתמך בגישה התועלתנית.^[5]

פרנסיס האצ'סון, מחלוצי הנאורות הסקוטית

רבים מן היסודות המרכיבים את השיטה המדעית המודרנית (טבעה של הידיעה, ראיה\הוכחה, ניסיון\תצפית ועקרון הסיבה-תוצאה), כמו גם רבות מן ההנחות לגבי מערכת-היחסים בין דת ומדע, פותחו על ידי הפילוסוף הידוע דייוויד יום. כמו סקוטים מלומדים רבים, יום העריץ את המדע החדש של אישים כמו: קופרניקוס, פרנסיס בייקון, גלילאו גליליי, קפלר, בויל וניוטון. הוא תמך במתודה המדעית של ביצוע ניסויים ואמפיריציזם, ותעב אמונות טפלות שלא מתבססות על הוכחה.^[5]

הפילוסוף-כלכלן אדם סמית אחראי למסמך הראשון שעוסק בהיבטים של כלכלה מודרנית. חיבורו המפורסם, עושר האומות, שיצא לאור בשנת 1776, השפיע רבות ובאופן כמעט מיידי על מדיניות כלכלת בריטניה, ולאחר מכן גם על ארצות הברית (ששנת עצמאותה 1776). ספרו משמש עד היום מוקד לדיונים בנושא גלובליזציה, התאגדויות, מדיניות מכס ושוק חופשי.^[6]

למרות שמקובל לחשוב ששיאה של התנועה הגיע בסוף המאה ה-18,^[7] ניכרה גם תרומתם הבולטת של מדענים סקוטים (ורעיונותיהם) במהלך המאה ה-19, ביניהם: ג'יימס האטון (אבי הגאולוגיה המודרנית), וולטר סקוט (משורר וסופר), ג'יימס קלרק מקסוול (פיזיקאי), ויליאם מרדוך (ממציא ומהנדס), ויליאם תומסון (פיזיקאי ומתמטיקאי), ג'יימס ואט (מהנדס וממציא) ועוד רבים אחרים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הנאורות הסקוטית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ Herman, Arthur (2003). The Scottish Enlightenment: The Scots' Invention of the Modern World. 4th Estate, Limited. ISBN 1841152765.
^ Herman, Arthur (2001). How the Scots Invented the Modern World: The True Story of How Western Europe's Poorest Nation Created Our World & Everything in It (Hardcover: ISBN 978-0609606353, Paperback: ISBN 978-0609809990 ed.). Crown Publishing Group.
^ José Manuel Barroso, 11th President of the European Commission (28 בנובמבר 2006). "The Scottish enlightenment and the challenges for Europe in the 21st century; climate change and energy" (html). Enlightenment Lecture Series, Edinburgh University. I will try to show why Voltaire was right when he said: 'Nous nous tournons vers l’Écosse pour trouver toutes nos idées sur la civilisation' [we look to Scotland for all our ideas on civilisation]. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Visiting The Royal Society of Edinburgh…". Royal Society of Edinburgh. First published in The Scotsman Saturday 4 June 2005. אורכב מ-המקור (html) ב-2009-08-20. נבדק ב-2008-07-28. Scotland has a proud heritage of science, research, invention and innovation, and can lay claim to some of the greatest minds and greatest discoveries since Voltaire wrote those words 250 years ago.
^ ¹ ² David Denby (11 באוקטובר 2004). "Northern Lights: How modern life emerged from eighteenth-century Edinburgh" (html). The New Yorker. The fountainhead was Francis Hutcheson, a kind of pan-Enlightenment figure who, from 1729 until his death in 1746, held the chair in moral philosophy at the University of Glasgow, where he broke with tradition by lecturing in English as well as Latin. Hutcheson, a frequent visitor to Edinburgh, was Adam Smith’s teacher and he encouraged Hume’s early efforts. He was suspicious of metaphysics or any claims not based on observation or experience. Empiricism and the inductive method was the clarion call of the Scottish Enlightenment.
The intellectual break with the past was drastic and seemingly irreversible. In recent years, scholars have traced the rudiments of modern psychology, anthropology, the earth sciences, and theories of civil society and liberal education to eighteenth-century Scotland. {{cite web}}: (עזרה)
^ Fry, Michael (1992). Adam Smith's Legacy: His Place in the Development of Modern Economics. Paul Samuelson, Lawrence Klein, Franco Modigliani, James M. Buchanan, Maurice Allais, Theodore Schultz, Richard Stone, James Tobin, Wassily Leontief, Jan Tinbergen. Routledge. ISBN 978-0415061643. Adam Smith's Legacy brings together ten Nobel Laureates in Economics, the greatest number since the prize was instituted in 1969. They explore themes as diverse as Smith's use of data, his attitude towards human capital, and his views on economic policy. Heirs to Smith and leaders of the discipline, the contributors also reflect upon the current state of economics, assessing the extent to which it measures up to the benchmark established by its founder.
^ Magnus Magnusson (10 בנובמבר 2003). "Northern lights" (html). New Statesman. {{cite web}}: (עזרה)

[1] Herman, Arthur (2003). The Scottish Enlightenment: The Scots' Invention of the Modern World. 4th Estate, Limited. ISBN 1841152765.

[Herman-2] Herman, Arthur (2001). How the Scots Invented the Modern World: The True Story of How Western Europe's Poorest Nation Created Our World & Everything in It (Hardcover: ISBN 978-0609606353, Paperback: ISBN 978-0609809990 ed.). Crown Publishing Group.

[Barroso-3] José Manuel Barroso, 11th President of the European Commission (28 בנובמבר 2006). "The Scottish enlightenment and the challenges for Europe in the 21st century; climate change and energy" (html). Enlightenment Lecture Series, Edinburgh University. I will try to show why Voltaire was right when he said: 'Nous nous tournons vers l’Écosse pour trouver toutes nos idées sur la civilisation' [we look to Scotland for all our ideas on civilisation]. {{cite web}}: (עזרה)

[RSE_Scotsman_Voltaire_quote-4] "Visiting The Royal Society of Edinburgh…". Royal Society of Edinburgh. First published in The Scotsman Saturday 4 June 2005. אורכב מ-המקור (html) ב-2009-08-20. נבדק ב-2008-07-28. Scotland has a proud heritage of science, research, invention and innovation, and can lay claim to some of the greatest minds and greatest discoveries since Voltaire wrote those words 250 years ago.

[Denby-5] ¹ ² David Denby (11 באוקטובר 2004). "Northern Lights: How modern life emerged from eighteenth-century Edinburgh" (html). The New Yorker. The fountainhead was Francis Hutcheson, a kind of pan-Enlightenment figure who, from 1729 until his death in 1746, held the chair in moral philosophy at the University of Glasgow, where he broke with tradition by lecturing in English as well as Latin. Hutcheson, a frequent visitor to Edinburgh, was Adam Smith’s teacher and he encouraged Hume’s early efforts. He was suspicious of metaphysics or any claims not based on observation or experience. Empiricism and the inductive method was the clarion call of the Scottish Enlightenment.
The intellectual break with the past was drastic and seemingly irreversible. In recent years, scholars have traced the rudiments of modern psychology, anthropology, the earth sciences, and theories of civil society and liberal education to eighteenth-century Scotland. {{cite web}}: (עזרה)

[Fry-6] Fry, Michael (1992). Adam Smith's Legacy: His Place in the Development of Modern Economics. Paul Samuelson, Lawrence Klein, Franco Modigliani, James M. Buchanan, Maurice Allais, Theodore Schultz, Richard Stone, James Tobin, Wassily Leontief, Jan Tinbergen. Routledge. ISBN 978-0415061643. Adam Smith's Legacy brings together ten Nobel Laureates in Economics, the greatest number since the prize was instituted in 1969. They explore themes as diverse as Smith's use of data, his attitude towards human capital, and his views on economic policy. Heirs to Smith and leaders of the discipline, the contributors also reflect upon the current state of economics, assessing the extent to which it measures up to the benchmark established by its founder.

[Magnusson-7] Magnus Magnusson (10 בנובמבר 2003). "Northern lights" (html). New Statesman. {{cite web}}: (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]