נאז

נאסיר ג'ונס (באנגלית: Nasir Jones; נולד ב-14 בספטמבר 1973), המוכר יותר בשם נאז (לשעבר "נאסטי נאז", "Nasty Nas"), הוא כוכב היפ הופ, מפיק מוזיקלי ושחקן קולנוע אמריקאי. אף על פי שלא סיים את לימודיו בחטיבת ביניים, נאז הצליח לרכוש שליטה גבוהה בשפה האנגלית, אותה ניצל מאוחר יותר לעבודתו ככותב. היה חלק מלהקת ההיפ הופ "דה פירם" (The Firm - החברה) שהושפעה מתרבות המאפיה עד שהתפרקה ב-1998.

נאז
Nas

נאז מופיע בניו יורק, ספטמבר 2022
לידה	14 בספטמבר 1973 (בן 50) ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
שם לידה	Nasir bin Olu Dara Jones
שם במה	Nas
מוקד פעילות	קווינס, ניו יורק
תקופת הפעילות	מ-1991
סוגה	היפ הופ
שפה מועדפת	אנגלית
חברת תקליטים	דף ג'אם
בן או בת זוג	קליס (8 בינואר 2005–21 במאי 2010)
www.nasirjones.com
פרופיל ב-IMDb
חתימה

ביוגרפיה

נאז נולד בברוקלין ניו יורק. הוא עבר עם משפחתו בגיל ארבע ל"קווינס ברידג'", פרויקט השיכון הגדול בארצות הברית, מקום שנאז מרבה להזכיר בשיריו. אימו הייתה עובדת בשירות הדואר ואביו, אולו דרה, היה נגן חצוצרה בלהקת ג'אז. כשנאז היה בן 13, אביו עזב את הבית. בעקבות כך, נאז עזב את בית הספר כדי לעזור בבית. הוא למד בכוחות עצמו את התנ"ך, הקוראן וכן את התרבות האפריקאית ותרבות ההיפ הופ. נאז החל את דרכו כראפר יחד עם חברו ושכנו "ויליאם גרהם", ששימש כדי ג'יי שלו. נאז הופיע לראשונה באלבום ההיפ הופ של להקת מיין סורס (Main Source) ב-1991. למרות הופעתו המוצלחת, נאז לא הצליח לקבל חוזה הקלטות. שיתוף הפעולה בין ווילאם ונאז נגדע באיבו, כאשר נורה ויליאם בידי מתנקש במאי 1992. מאוחר יותר באותה שנה, נאז חתם חוזה עם חברת התקליטים קולומביה. נאז הקליט את סינגל הבכורה שלו בשם "האף טיים" (Halftime) מתוך האלבום של אם סי סרץ' (MC Serch), שגם עזר לנאז להשיג את החוזה שלו. הסינגל המצליח עזר לנאז להשיג מוניטין בקהילת ההיפ הופ.

אילמאטיק (Illmatic)

אלבום הבכורה של נאז, "Illmatic", יצא לאור ב-19 באפריל 1994 בחברת התקליטים קולומביה. המפיקים שביצעו את ההפקה המוזיקלית של האלבום הם: "לארג' פרופסור" (Large Professor), "פיט רוק", "קיו טיפ" (Q Tip), ו"די ג'יי פרמייר" (DJ Premier). האלבום נחשב לאחד מאלבומי ההיפ הופ הגדולים של כל הזמנים. מגזין הרולינג סטון דירג את האלבום במקום ה-400 ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים. אף על פי שסגנונו לא נחשב מסחרי, הגיע האלבום למעמד של פלטינה.

סגנונו החדשני והחתרני של האלבום הקנה לנאז שם מכובד בסצנת ההיפ הופ והוא קיבל מעמד של כוכב. נאז זכה להתארח באלבום של חברו הטוב איי זי (AZ), "דו אור דיי" (Doe or Die), באלבום "אינפמוס" (Infamous) של "מוב דיפ" (Mobb Deep) וכן באלבום "אונלי בילט פור קיובן לינקס" (Only Built 4 Cuban Lynx...) של "רייקוון" (Raekwon) מהוו טאנג קלאן. נאז החל לאמץ לעצמו בתקופה זו מוטיבים מתרבות המאפיה וקרא לעצמו "נאז אסקובר" על שם פבלו אסקובר.

בשנת 2012 הוציא שיר עם איימי ויינהאוס, לאחר שנפטרה מהרעלת אלכוהול, בשם "Cherry Wine". בשיר לא שרה ויינהאוס באמת, וקולה נלקח ונערך על ידי מכשירים מיוחדים. השיר זכה למועמדות בטקס פרס גראמי בשנת 2013, אך לא זכה.

בשנת 2013 שיחק בדרמה המוזיקלית "ילדות שחורה" לצידם של פורסט ויטאקר, אנג'לה באסט וטייריס גיבסון.

בשנת 2017 הודיע נאז שהוא עובד על אלבום חדש. האלבום יצא ב-15 ביוני 2018 בשם "Nasir".

ב-21 ביולי 2023 הוציא את האלבום Magic 2.

ב-15 בספטמבר הוציא את האלבום Magic 3

הריב עם ג'יי זי ואית׳ר

אחרי הרצח של ביגי סמולס, נוצר בעולם ההיפ הופ הצורך ביורש לא רשמי שייצג את החוף המזרחי. נאז וג'יי זי היו מועמדים בעל כורחם וחלקו בעת ההיא כבוד הדדי יחסי אחד לשני. ב-97 ג'יי זי שחרר את "Where I'm From" שפרגן לנאז, ואף סימפל את קולו כאות הערכה. נאז השיב במחווה פחות נחמדה עם "We Will Survive" כשרמז שיש ראפרים שממהרים להכתיר את עצמם כיורשים, בלי שיש להם זכות. משם החלו חילופי ירידות בין השניים בטראקים שונים, המפורסם שבהם הוא "Takeover" של ג'יי זי, שירד בכלל על פרודג'י ממוב דיפ. אלא שג'יי הוסיף בית מיוחד לשיר שטוען שמאז "Illmatic" של נאז ב-1994, הוא לא הצליח לשחזר את ההצלחה. בתגובה ל"Takeover" הוציא נאז את השיר אית׳ר (Ether) שנחשב לאחד משירי הדיס הגדולים בכל הזמנים^{[דרוש מקור]}.

אלבומים

• 1994 - Illmatic
• 1996 - It Was Written
• 1999 - I Am
• 1999 - Nastrademus
• 2000 - QB'S Finests (אלבום אוסף של ראפרים מקווינס ברידג')
• 2001 - Stillmatic
• 2002 - The Lost Tapes
• 2002 - God's Son
• 2004 - Street Disciple
• 2006 - Hip Hop Is Dead
• 2007 - Greatest Hits
• 2008 - Untitled
• 2010 - Distant Relatives (בשיתוף עם דמיאן מארלי)
• 2012 - Life is Good
• 2018 - Nasir
• 2020 - King's Disease
• 2021 - King's Disease II
• 2021 - Magic
• 2022 - King's Disease III
• 2023 - Magic 2
• 2023 - Magic 3

פרסים ומועמדויות

שנה	פרס	קטגוריה	עבודה מועמדת	תוצאה	מקור
2024	פרס גראמי	אלבום הראפ הטוב ביותר	King's Disease III	מועמדות

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נאז בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של נאז

• נאז, ברשת החברתית פייסבוק
• נאז, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• נאז, ברשת החברתית אינסטגרם
• נאז, סרטונים בערוץ היוטיוב
• נאז, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• נאז, באתר AllMovie (באנגלית)
• נאז, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• נאז, באתר אייטונס (באנגלית)
• נאז, באתר ספוטיפיי
• נאז, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
• נאז, באתר Last.fm (באנגלית)
• נאז, באתר AllMusic (באנגלית)
• נאז, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• נאז, באתר דיזר
• נאז, באתר Yandex.Music (ברוסית)
• נאז, באתר Discogs (באנגלית)
• נאז, באתר Songkick (באנגלית)
• נאז, באתר Genius
• נאז, באתר SecondHandSongs
• נאז, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
• נאז, באתר טיידל (באנגלית)
• ביקורת על אלבום הבכורה של נאס באתר "השרת העיוור"
• דן הנקוקס, הגרדיאן, הראפר נאס מביט קדימה בלי זעם, באתר הארץ, 13 ביולי 2012
• מתן שרון, אלה הם חיי: ייתכן שנאס הוציא את האלבום הטוב בחייו, באתר nrg‏, 18 ביולי 2012
• איל רוב‏, נאס באלבום "Life is Good": קלאסיקה מיידית, באתר וואלה!‏, 26 ביולי 2012
• עמוס הראל, כשהחיים טובים מדי, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2012
• נאז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)