נג'ווא נג'אר
נג'ווא נג'אר (בערבית: نجوى نجار) היא במאית קולנוע פלסטינית.
 | |
| לידה |
31 ביולי 1973 (בת 50) וושינגטון די. סי., ארצות הברית  |
|---|---|
| סוגה מועדפת |
דרמה, סרט תיעודי |
| תקופת הפעילות | מ-1999 |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נג'אר נולדה לאב ירדני ולאם פלסטינית בוושינגטון די. סי. בארצות הברית גדלה בסעודיה ובאירופה. למדה לתואר ראשון במדע המדינה וכלכלה, ולתואר שני בקולנוע בארצות הברית. בתקופת הסכמי אוסלו חזרה לירושלים ונכון ל-2011 מתגוררת ברמאללה.
סרטה משנת 2000, נעים ו-ודיע, הוא סרט תיעודי על יפו שלפני מלחמת העצמאות, דרך סיפוריהם של סבה וסבתה של הבמאית והשפעת העזיבה על חייהם. בסרט גם ראיונות עם אמה ודודותיה של נג'אר.
סרטה משנת 2000, התגלמות השכחה, עוסק במזרח ירושלים דרך סיפורו של בית הקולנוע "אלהמברה" משנות החמישים ועד לסגירתו בשנת 1989.
סרטה העלילתי מור ורימון (משנת 2008) זכה בפרס בחירת הקהל בפסטיבל דוחא-טרייבקה בקטר בשנת 2009 והוצג בפסטיבל סאנדנס. הסרט, שצולם ברמאללה ובירושלים, מגולל סיפור שבמרכזו משולש אהבה בין כוריאוגרף, רקדנית ובעלה זיאד, שנעצר על ידי צה"ל לאחר שסירב לוותר על אדמתו. בסרט משתתפים היאם עבאס, עלי סולימאן, אשרף פרח ויסמין אל-מסרי.
היא הקימה ומנהלת את חברת הפקות הקולנוע הפלסטינית Ustura Films.
פילמוגרפיה עריכה
- נעים ו-ודיע (2000) - סרט דוקומנטרי קצר
- ילד ששמו מוחמד (2001) - סרט קצר
- התגלמות השכחה (2002) - סרט דוקומנטרי
- הם באו מהמזרח (2004) - עיבוד לאגדת שלושת מלכי המזרח
- זהב כחול (2004) - סרט דוקומנטרי קצר על בעיית המים באזור חברון
- שירה של יסמין (2005) - סרט קצר
- מור ורימון (2008) - סרט עלילתי
- עיני הגנב (2014) - סרט עלילתי
- בין גן עדן לאדמה (2020) - סרט עלילתי
קישורים חיצוניים עריכה
נג'ווא נג'אר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
נג'ווא נג'אר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
נג'ווא נג'אר, באתר AllMovie (באנגלית)
נג'ווא נג'אר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- How cinema helped me to survive in Palestine, הגרדיאן (באנגלית)
- ריאיון עם נג'אר
- אמיר בוגן, המועמדת הפלסטינית לאוסקר: "איני מהללת מקרי אלימות", באתר ynet, 1 באוקטובר 2014
איל שגיא ביזאוי, המועמד הפלסטיני לאוסקר מצליח להכעיס את הישראלים - וגם את הפלסטינים, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2014
