פתיחת התפריט הראשי

רבנו חננאל

ממפרשי התלמוד בראשית תקופת הראשונים

רבי חננאל בר חושיאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בפתיחת תקופת הראשונים, המאה ה-10. פירושו לתלמוד הוא הראשון מסוגו שנמצא בידינו.

רבינו חננאל
לידה 965
ד'תשכ"ו
קירואן, תוניסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1055 (בגיל 90 בערך)
ד'תתט"ז
מדינה תוניסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ישיבת קירואן
רבותיו אביו רבינו חושיאל
בני דורו רב ניסים גאון, רב האי גאון, רבי שמואל הנגיד
חיבוריו פירוש לתלמוד, ביאור על התורה, תשובות הלכתיות.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

מוצא משפחתו מאיטליה, ועל כן לעיתים הוא מכונה "רבינו חננאל איש רומי"[1], אך ככל הנראה בצעירותו[2] היגר עם אביו רבינו חושיאל, לקירואן שבאפריקה הצפונית (תוניסיה דימינו) (ראו גם אגדת ארבעת השבויים). ידוע כי למד לימודים כלליים, היסטוריה ושפות - בעיקר ערבית ויוונית[דרוש מקור]. היה עשיר ונכבד בקהילתו. היה נשוי ונולדו לו 9 בנות.

רבנו חננאל קיים התכתבות עם ראשי ישיבות בבל, והם העניקו לו את התואר ״ראש בי רבנן״.[3]

חיבוריועריכה

פירושו לתלמודעריכה

רבנו חננאל הוא הראשון שחיבר פירוש לרוב התלמוד הבבלי,[4] אך חלק ממנו אבד (חלק מכתבי היד נמצאו בשנים האחרונות). הפירוש מתאפיין לעיתים קרובות גם ככזה שנועד לפסוק הלכה. הפירוש הוא על שלושה סדרים: מועד, נשים ונזיקין, וכן על מסכתות שעוסקות בעניינים שנוהגים בזמן הזה. הפירוש נדפס מכת"י וטיקן 126 ו-128 ומופיע בצד העמוד במהדורת וילנה של התלמוד הבבלי (ובמהדורה מתוקנת יותר נדפס על ידי הוצאת עוז והדר), כמו כן מוזכר פעמים רבות בחידושי הרמב"ן ובתוספות בשם "הר"ח".

סגנון כתיבתו של הפירוש הוא הסבר אודות הקטעים שאינם מובנים, ופעמים שהוא מדלג על רוב הסוגיא וכותב "ושאר כל השמועה פשוטה היא". בנוסף הפירוש מתמקד בתרגום מארמית לעברית, כתיבת מבואות לסוגיה ובירור הגרסה הנכונה בתלמוד. לעיתים הוא מעתיק גרסה אחרת לסוגיא. גרסתו נחשבת לאמינה ומדויקת. בפירושו הוא מרבה להשוות עם הסוגיה המקבילה בתלמוד הירושלמי, ומביאו גם במקרה שהתלמוד הירושלמי רק משלים את דברי התלמוד הבבלי ולא חולק עליו.

לרוב, כאשר הגמרא מנסה להעמיד סוגיה כלשהי, רבנו חננאל אינו כותב את העמדות שנדחו אלא רק את המסקנה הסופית.

כמנהג גאוני בבל הוא פירש את האגדות באופן מושכל, ואת התמוהות שבהן כמשלים.

מחברי הפירושים בדורות שאחריו קיבלו את פירושו והרבו להעתיק ממנו, ובייחוד ר' נתן בעל הערוך. גם הרי"ף העתיק ממנו בחיבורו, אך הזכיר את שמו בפירושו ארבע פעמים בלבד. וכמה פעמים חלק על שיטתו. בעלי התוספות הרבו להביאו בפירושם וסומכים עליו עד כדי שלפעמים דוחים את פירוש רש"י מפירושו[5][דרוש מקור]. בחיבוריו של רש"י הוא אינו מוזכר, זאת משום שבימי רש"י פירושו של רבינו חננאל עדיין לא התפרסם בצרפת.

ברוב המקומות, רבנו חננאל הסתמך על פירושיהם של רב שרירא גאון ושל רב האי גאון לכמה מסכתות, ולפעמים הוא העתיק את פירושיהם מילה במילה.[3]

פירושו לתורהעריכה

ידוע שרבנו חננאל כתב פירוש לתורה, אך הוא אבד ולא ידוע הרבה אודותיו. נשארו ממנו קטעים מפרשנים שונים שציטטוהו (הרמב"ן, רבינו בחיי, דרשות אבן שועיב ועוד) וכן בגניזת קהיר, ולקט פירושיו נדפס במהדורת תורת חיים שבהוצאת מוסד הרב קוק. בפירושו הוא מביא גם את פירוש הרס"ג ורב שמואל בן חפני ודברי אגדה.

קישורים חיצונייםעריכה

ספריו

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הרשב"ם בפירושו למסכת בבא בתרא דף פו,ב ד"ה תא שמע
  2. ^ ישראל מ' תא שמע, הספרות הפרשנית לתלמוד באירופה ובצפון אפריקה, עמוד 123
  3. ^ 3.0 3.1 צבי גרונר, ‏המגרב וישיבות הגאונים בבבל, פעמים 38 תשמ"ט
  4. ^ אנציקלופדיה לגדולי ישראל. ראו בפרק לקריאה נוספת.
  5. ^ בבא מציעא דף כה. תוס' ד"ה הא בכובא


תקופת חייו של הרב רבנו חננאל על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים