נוריץ' סיטי

נוריץ' סיטי
Norwich City F.C.
מידע כללי
כינוי	הקנריות
תאריך ייסוד	1902
אצטדיון	קארו רוד, נוריץ' ; (תכולה: 26,034)
בעלים	דיליה סמית', בעלה מייקל וין-ג'ונס
יו"ר	אד בולס
מאמן	דייוויד וגנר
ליגה	צ'מפיונשיפ
	www.canaries.co.uk
תלבושת

מועדון כדורגל נוריץ' סיטי (באנגלית: Norwich City Football Club) הוא מועדון כדורגל אנגלי מהצ'מפיונשיפ, המייצג את העיר נוריץ'. קבוצת הכדורגל של המועדון, המשחקת במדים צהובים-ירוקים, ידועה בשל צבעיה בכינוי "הקנריות" (The Canaries). אצטדיונה הביתי של נוריץ', קארו רוד, מונה 26,034 מקומות ישיבה.

היסטוריה

המועדון נוסד בשנת 1902 ומשחקיה הראשונים שוחקו באצטדיון ניומרקט רוד. הקבוצה הוצאה מליגת החובבים בשנת 1904 בטענה שהיא למעשה קבוצה "מקצוענית", ומאוחר יותר באותה שנה נבחרה לשחק בפוטבול ליג האנגלית. הקבוצה אימצה את החולצות הצהובות בשנת 1907 לאחר שכבר דבק בה הכינוי "קנריות"; גידול קנריות היה תחביב נפוץ בקרב תושבי נוריץ' ומחוז נורפוק באותה תקופה. בשנת 1908 המועדון הועתק לביתו החדש ברוזארי רוד, אשר זכה לכינוי "קן הקנריות".

במרוצת העשורים הבאים התברר כי אצטדיון רוזארי רוד אינו מסוגל להכיל את מספרם הגדל של אוהדי הקבוצה, ובשנת 1935 עבר המועדון לאצטדיונו הנוכחי, קארו רוד.

המועדון רשם את אחד מהגדולים שבהישגיו בשנת 1959. באותה שנה הצליחה נוריץ' סיטי, אז קבוצה קטנה מהליגה האנגלית השלישית, להגיע לשלב חצי הגמר של גביע ה-FA, לאחר שהצליחה לנצח קבוצות בכירות כמנצ'סטר יונייטד וטוטנהאם הוטספר.

בשנת 1972, תחת הדרכתו של המאמן רון סאנדרס, נוריץ' סיטי העפילה לראשונה בתולדותיה לליגה האנגלית הבכירה. המועדון זכה בגביע הליגה האנגלית בשנת 1985 - עם קן בראון כמאמן - לאחר שניצח את סנדרלנד 1-0 בגמר שנערך באצטדיון ומבלי. גודלו של ההישג היה כפול ומכופל נוכח הניצחון על יריבתה המרה של נוריץ', איפסוויץ' טאון, בשלב חצי הגמר. יצוין, כי המפגשים בין איפסוויץ' ונוריץ', או "הדרבי של מזרח אנגליה", הם בדרך כלל טעונים מאוד.

אף שזכתה בגביע הליגה נוריץ' ירדה באותה עונה (1984/1985) לליגת המשנה האנגלית, ונוכח החרם שהוטל על מועדונים אנגליים (בעקבות אסון הייזל) נבצר ממנה להשתתף לראשונה במפעל אירופי כלשהו. בעונה לאחר מכן שבו הקנריות לליגה הבכירה, לאחר שזכו באליפות ליגת המשנה האנגלית לעונת 1985/1986. בזכות היכולת הטובה שהפגינה סיימה נוריץ' פעמיים בשנות השמונים במקומות שהיו מעניקים לה כרטיס עלייה לגביע אופ"א, אלמלא החרם על קבוצת אנגליות היה נותר בעינו.

נוריץ' סיטי הובילה את הליגה האנגלית הבכירה במשך רוב עונתה הראשונה כפרמייר ליג (1992/1993), ואולם במחזורים האחרונים הידרדרה וסיימה במקום השלישי מאחורי האלופה מנצ'סטר יונייטד ואסטון וילה. היה זה המיקום הגבוה ביותר בהיסטוריה של המועדון מאז ומעולם. בעונה שלאחר מכן נוריץ' שיחקה לראשונה בתולדותיה בגביע אופ"א, ניצחה את ויטסה ארנהיים ההולנדית 0–3 בסיכום הכולל ואת באיירן מינכן הגרמנית 3-1 בסיכום הכולל, לפני שהודחה על ידי אינטר מילאן האיטלקית (2-0 בסיכום הכולל).

מייק ווקר התפטר כמאמן נוריץ' סיטי בינואר 1994 ועבר לאמן את אברטון, ממנה פוטר כעבור פחות משנה. הוא הוחלף על ידי ג'ון דיהאן בן ה-36, אשר הסתייע על ידי עוזר המאמן-שחקן גארי מגרסון בן ה-34. נוריץ' סיימה את עונת 1993/1994 במקום ה-12 בפרמייר ליג, ולקראת סוף העונה מכרה את חלוצה המוכשר בן ה-21, כריס סאטון, לבלקברן רוברס בסכום שיא בן חמישה מיליון ליש"ט.

עונת 1994/1995 נפתחה טוב מבחינתן של הקנריות, ועד ינואר 1995 ניצבה הקבוצה במקום השביעי. אולם בעשרים המחזורים הבאים הקבוצה ניצחה פעם אחת בלבד, וכך צנחה עד סוף העונה למקום ה-20 וירדה מן הפרמייר ליג. זמן קצר לפני כן התפטר דיהן ועוזרו גארי מגסון עמד בראש הקבוצה עד לסוף העונה.

מרטין אוניל, אשר רשם לזכותו הישג מרשים כשהעלה את וייקומב וונדררס מליגת החובבים האנגלית (English Conference) לליגה האנגלית השלישית בתוך שנתיים, מונה למאמן נוריץ' סיטי בקיץ 1995. הוא שרד בתפקידו רק חצי שנה לפני שהתפטר - על רקע סכסוך עם היושב ראש רוברט צ'ייס - לטובת אימון לסטר סיטי.

גארי מגסון מונה למאמן נוריץ' בפעם השנייה תוך שמונה חודשים, גם הפעם על בסיס זמני. מגסון עזב את הקבוצה בסוף העונה, וכך גם רוברט צ'ייס שנאלץ לעזוב נוכח מחאות האוהדים על כך שמכר את טובי שחקניה. במחאות אלה היה ממש: בין השנים 1992–1996 מכרה נוריץ' שחקני מפתח, ביניהם רוברט פלק, ג'רמי גוס, כריס סאטון, טים שרווד, אפאן אקוקו, רואל פוקס, מארק רובינס ומארק בואן. וכך, רק ארבע עונות לאחר שסיימה שלישית בפרמייר ליג וניצחה את באיירן מינכן בגביע אופ"א, נוריץ' סיימה במקום ה-15 בליגת המשנה האנגלית.

מייק ווקר שב לאמן את הקבוצה ב-1996 אולם כשל לשחזר את הצלחת העבר שנחל והתפטר כעבור שתי עונות, כשהוא מותיר את נוריץ' במרכז טבלת ליגת המשנה. יורשו בתפקיד, ברוס ריוק, מונה בשנת 1998 אך גם הוא לא הצליח להעלות את נוריץ' חזרה לפרמייר ליג ולכן התפטר בשנת 2000. מחליפו, בריאן המילטון, אימן את הקבוצה במשך שישה חודשים, לפני שפינה את דרכו לעוזר המאמן נייג'ל וורת'ינגטון בינואר 2001.

בעת מינויו של וורתינגטון הקבוצה הייתה שקועה במקום ה-20 בליגת המשנה, ובסכנה ממשית לסיים בחלק התחתון של הטבלה בפעם הראשונה מאז שנות השישים. ואולם 18 חודשים בלבד לאחר מכן, נוריץ' העפילה לפלייאוף העלייה לפרמייר ליג ורק הפסד בבעיטות עונשין נגד ברמינגהאם סיטי במשחק גמר משחקי ההצלבה מנע מהם לעלות לפרמייר ליג בעונת 2001/2002. נוריץ' החמיצה את משחקי הפלייאוף בעונה הבאה, ואולם בעונת 2003/2004 זכתה לראשונה מאז עונת 1985/1986 באליפות הליגה האנגלית והעפילה לפרמייר ליג, לאחר היעדרות בת תשע שנים שכללה החלפה של שישה מאמנים.

בחלקה הראשון של עונת 2004/2005 התמודדה נוריץ' בתחתית הטבלה ונראתה כמי שצפויה לרדת לליגת המשנה בתום העונה. עם זאת, בינואר 2005 רכשה את חלוץ נבחרת אנגליה הצעירה וקרו אלכסנדרה, דין אשטון, בסכום שיא של שלושה מיליון ליש"ט. אשטון כבש שערים רבים ויצר שותפות פורייה עם חלוצה האחר של נוריץ', לאון מקנזי, וכך גברו הציפיות שמא המועדון יינצל מירידה.

לפרקים נוריץ' הזכירה את הקבוצה שהייתה לפני עשור, כשניצחה קבוצות כמו מנצ'סטר יונייטד, ניוקאסל יונייטד, ברמינגהאם סיטי וצ'רלטון אתלטיק. עם זאת, הקנריות לא הצליחו לנצח משחק חוץ בודד משך כל העונה. במחזור האחרון של העונה, הם מצאו עצמם נקודה אחת מעל לקו האדום, והיו זקוקים לניצחון כדי להבטיח את הישארותם בליגה. כך, כשגורלם בידם, נוריץ' הגיעה למשחק העונה מול פולהאם, כשהיא מקווה לניצחון חוץ ראשון דווקא הפעם. הדבר לא קרה - הקנריות הובסו 0–6 וירדו לליגת המשנה האנגלית. למרות תקוות האוהדים לזינוק מהיר חזרה לפרמייר ליג, עונת 2005/2006 נפתחה בצורה לא טובה עבור הקבוצה, שסיימה את ששת משחקיה הראשונים ללא ניצחון. בסיום עונה זו ירדה לליגת המשנה האנגלית.

בעונת 2008/2009 סיימה נוריץ' סיטי את העונה במקום ה-22 וירדה לפוטבול ליג 1, הליגה האנגלית השלישית בחשיבותה באנגליה. שנה מאוחר יותר חזרה נוריץ' לליגה השנייה לאחר שזכתה באליפות הליגה השלישית. שנה לאחר מכן חזרה הקבוצה לפרמייר ליג לאחר שש שנות היעדרות ובכך השלימה עלייה של שתי ליגות בשנתיים. בסיום עונת 2013/2014 ירדה הקבוצה לצ'מפיונשיפ לאחר שסיימה במקום ה-18 בפרמייר ליג. בסיום עונת 2014/2015 עלתה לפרמייר ליג לאחר עונה אחת, אך כעבור שנה שוב נשרה הקבוצה לליגת המשנה. בסיום עונת 2018/19, לאחר ניצחון 1–2 על בלקברן רוברס, עלתה לפרמייר ליג לאחר שלוש שנות היעדרות.^[1] בסיום עונת 2019/2020 שבה לליגת המשנה לאחר עונה אחת.^[2] עם סיום עונת 2020/2021 עלתה נוריץ' בחזרה לפרמייר ליג וירדה ממנה לאחר עונה אחת.

סגל נוכחי

נכון ל-12 בספטמבר 2022

מס'		עמדה	שם
1	הולנד	שוער	טים קרול
2	אנגליה	הגנה	מקס ארונס
4	אירלנד	הגנה	אנדרו אומובמידלה
5	סקוטלנד	הגנה	גרנט הנלי (קפטן)
6	אנגליה	בלם	בן גיבסון (קפטן שני)
8	אנגליה	קשר	אייזק היידן (בהשאלה מניוקאסל יונייטד)
9	אנגליה	חלוץ	ג'ורדן האגיל
10	אנגליה	חלוץ	קיירן דאוול
11	אירלנד	חלוץ	אדם אידה
14	אנגליה	קשר	טוד קנטוול
15	אנגליה	מגן	סם מקאלום
17	ברזיל	קשר	גבריאל שרה
19	דנמרק	קשר	ג'ייקוב סורנסן
20	אנגליה	מגן	ארון רמזי (בהשאלה מאסטון וילה)

מס'		עמדה	שם
21	לוקסמבורג	קשר	דאנל סינאני
22	פינלנד	חלוץ	טימו פוקי
23	סקוטלנד	קשר	קני מקלין
24	ארצות הברית	חלוץ	ג'וש סרג'נט
25	קובה	קשר	אונל הרננדס
26	צ'ילה	קשר	מרסלינו נונייס
27	אנגליה	חלוץ	ג'ונתן רואו
28	אנגליה	שוער	אנגוס גאן
30	יוון	מגן	דימיטריס ג'אנוליס
33	צפון אירלנד	שוער	מייקל מקגוברן
37	ויילס	שוער	דניאל בארדן
42	אירלנד	קשר	טוני ספרינגט
45	ארצות הברית	מגן	ג׳ונת׳ן תומקינסון
46	אנגליה	קשר	ליאם גיבס
	יוון	קשר	חריסטוס צוליס
	דרום קוריאה	חלוץ	וואנג אוי-ג'ו