עין החורש
עֵין הַחוֹרֵשׁ הוא קיבוץ של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר במחוז המרכז בישראל בין הערים נתניה וחדרה השייך למועצה אזורית עמק חפר. לפי אתר הקיבוץ, מתגוררים בקיבוץ 650 נפש ושטחו כ-3,000 דונם.[3]
 עין החורש, שנות ה-40
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | עמק חפר |
| גובה ממוצע[1] | 21 מטר |
| תאריך ייסוד | 1931 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 913 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 893 תושבי ישראל |
(למפת נתניה רגילה)   עין החורש  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
היסטוריה
עריכהקיבוץ עין החורש נוסד בשנת 1929 במושבה חדרה, על ידי בוגרי "השומר הצעיר" מפולין, ובהמשך הצטרפו אליו בוגרי "השומר הצעיר" מבלגיה. הוא היה הראשון לקיבוצי השומר הצעיר מהעלייה החמישית. חברי הקיבוץ הקימו משק עזר חקלאיו גילו יזמה בלימוד מקצועות חדשים והקמת מפעלי מלאכה.[4] חבריו עבדו בשטח מטעים גדול בעמק חפר. בזכות זאת הקצתה קק"ל לקיבוץ שטח של 250 דונם מדרום-מזרח לחדרה ליד המטעים שעבדו בהם. הקיבוץ עבר לשטח שהוקצה לו ב־1931, לאחר שנתיים של הכנות.
בנובמבר 1931 החל חריש ראשון של השטח שיועד לנטיעת פרדס. התנאים הבסיסיים היו קשים. עמק חפר היה אזור ביצתי ומלוח חלקית, מה שהצריך עבודות יישור קרקע, ייבוש ביצות ושיפור איכות הקרקע לצורכי חקלאות. תנאי ביטחון רופף מול שבטי בדואים עוינים שרעו את עדריהם בעמק, ובנוסף ,המים ששתו אשר נבעו מבארות דלוחות, גרמו למחלת הקדחת. לאחר שנקדחה באר חדשה, הוקם הצריף הראשון של הקיבוץ והמתיישבים עלו על הקרקע ב-1932.
למחנה הקבע נוספו מבני רפת, לול, אורווה וגן ירק. למרות זאת, רוב חברי הקיבוץ עבד בעבודה שכירה בחדרה. בשנת 1934 הוקצה לקיבוץ שטח נוסף ונוספו עוד 40 משפחות. בשנת 1935 קיבלו התושבים עזרה נוספת מהסוכנות, ונוספו ענפים נוספים, כמו גם בארות מים חדשות. נבנו בתים למשפחות נוספות. בשנת 1944 נסלל כביש שחיבר את עין החורש וכל יישובי הסביבה לכביש חיפה- תל אביב.
עם סיום מלחמת העולם השנייה, החלה תקופת המאבק בבריטים, והקיבוץ שימש כאחד הבסיסים ליחידת "השחר", המחלקה הערבית של הפלמ"ח.[5]
ב-25 בנובמבר 1945 הטילו הבריטים הסגר על מושב חגלה וגבעת חיים, הקיבוץ הסמוך לו, בעקבות פעולות של ההגנה נגד מתקנים בריטים. ההגנה ריכזה אלפי מתנדבים בעין החורש שנועדו לבצע מצעד של אי-אלימות בכביש בין שני היישובים, כדי לפרוץ ולהצטרף אל הנצורים, ולמנוע בדרך זו את זיהוי מבצעי הפיצוץ ומעצרם.
גם ב"שבת השחורה" ב-29 ביוני 1946 הוטל מצור על עין החורש. עשרות מחבריו נעצרו במחנות הסגר.[4]
לזכר הנופלים במצור על גבעת חיים, הוקמה אנדרטה, הממוקמת בעין החורש.[6]
מלחמת העצמאות העמידה את הקיבוץ באחד מקטעי החזית הקדמיים. שדות הקיבוץ היוו קו גבול של היישוב העברי בעמק חפר. בכיבוש הכפר הערבי קאקון נפל אחד מחברי הקיבוץ. כיום ממוקם שם גן לאומי תל קאקון
עם סיום מלחמת העצמאות ,נוספו לקיבוץ שטחים נוספים ,כשהקיבוץ חולש על 3000 דונם ומפתח חקלאות ענפה כולל בריכות דגים.
השם "עין החורש" נוצר כתוצאה מתרגום מוטעה של השם הערבי לאזור "ואדי חווארית". ה"חווארית" במקרה זה אינו בא מהפועל לחרוש בערבית, אלא זהו שמו של שבט נוודים שהגיע בסוף המאה ה-19 מסודאן.[7][8]
עין החורש היה ראשון הקיבוצים בעמק חפר וראשון היישובים היהודיים בעמק חפר המזרחי. פרנסת היישוב היא על החקלאות והתעשייה:
- מטעי אבוקדו
- פרדס הדרים[9][10][11]
- גידולי שדה מגוונים
- רפת
- מסגרייה
- מפעל "פחמ"ס", המייצר אריזות לתעשייה מפח, קרטון ופלסטיק, וכן התקני אחסנה ניידים "קומפקטוס" וספריות.
ביישוב נמצא בי"ס תיכון אזורי, מעיין שחר, וכן כמה מפעלים זעירים לנוי, מזכרות ועוד. יש בו בריכת שחייה משוכללת ואולם ספורט אזורי. בתחום התרבות מצוי בקיבוץ אולם מופעים, שעל במתו מגיעים הגופים המוזיקליים בארץ, וכן להקות תיאטרון מחול ותיאטרון לילדים.
את חדר האוכל בקיבוץ תכנן האדריכל קובה גבר. המבנה מורכב משני שלבי בנייה. את השלב השני, ששמר על אופי המבנה המקורי תכנן האדריכל אברהם ארליק.[12]
אולם התרבות, שתכנן האדריכל אילון כהן, בן הקיבוץ, הוא דוגמה לאדריכלות הראווה של התנועה הקיבוצית: גג רעפים עם שמונה שיפועים ששולח שפיצים לכל כיוון, כמו ידיים שפורצות מתוך בור ומנופפות לעזרה.
חברי הקיבוץ
עריכה- אבא קובנר ורעייתו ויטקה קובנר.
- העיתונאית ניבה לניר והמשוררת מיכל סנונית נולדו וגדלו בעין החורש.
- אלישע פורת התגורר כל חייו בעין החורש, שהוריו נמנו עם מייסדיו. אביו, אליהו פורת, היה איש התנועה הקיבוצית, פובליציסט ומתרגם.
- מירה בולבה - אלופת ישראל בעבר להדיפת כדור ברזל ובזריקת דיסקוס.
- עמוס מלר - מוזיקאי
-
בית התרבות בקיבוץ -
-
חדר האוכל -
המדשאה המרכזית -
מגדל המים -
חדר האוכל
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של עין החורש- אודות הקיבוץ מתוך מאגר הקיבוצים
- ניבה לניר, מסדר השתקנים, באתר הארץ, 11 במאי 2007, שישה ילידי עין החורש משוחחים על הוריהם
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית מצולמת על חדר האוכל ובית התרבות בעין החורש, באתר 'חלון אחורי', 2 בינואר 2016
עין החורש (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- מפה אזור עין החורש, 1944 (באנגלית) עם סימון 'מרץ א', 'מרץ ב' בין עין החורש לקאקון. הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף מאי 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ אודות הקיבוץ באתר הקיבוץ
- ^ 1 2 אהרן גרץ, עמק חפר, מועצה אזורית עמק חפר: לא צוין, 1956, עמ' 141-144
- ^ שמעון דר, אנשי הפלימ בקיבוץ מעברות, מעברות: מעברות, 2024, עמ' 14
- ^ גלעד לזכר חללי המצור הבריטי על היישוב, באתר www.izkor.gov.il
- ^ זאב וילנאי, שמות יישובים עברים שיסודם בשמות ערביים, ידיעות החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה תשי"ד, עמוד 275
- ^ טעות נפוצה אחרת מייחסת לשם את המשמעות של חורש כחורשה. כך למשל במדריך למורה (באישור משרד החינוך) "ביישוב שלנו ובסביבתו" עמוד 39
- ^ בריכת מרץ ששימשה להשקיית פרדסים, באתר עמוד ענן
- ^ תצלומי פרדסי מרץ, באתר הארכיון הציוני
- ^ אריה יצחקי, אזכור לפרדס מרץ, בהקשר למבצע "כיפה" של לוחמי אלכסנדרוני, באתר פתח תקוה, אתרי הנצחה
- ^ מיכאל יעקובסון, סיבוב בחדר האוכל ובאולם התרבות בקיבוץ עין החורש, באתר חלון אחורי, 2016-01-02