עין החורש
עֵין הַחוֹרֵשׁ הוא קיבוץ המשתייך לתנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר ונמצא בעמק חפר, כשישה ק"מ מדרום-מזרח לחדרה. שטח הקיבוץ כ-13,000 דונם.
 עין החורש, שנות ה-40
| |
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | עמק חפר |
| גובה ממוצע[1] | 21 מטר |
| תאריך ייסוד | 1931 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1] | |
| - אוכלוסייה | 835 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.0% בשנה עד סוף 2019 |
(למפת נתניה רגילה)   עין החורש  | |
היסטוריהעריכה
קיבוץ עין החורש נוסד בשנת 1929 במושבה חדרה, על ידי בוגרי "השומר הצעיר" מפולין, ובהמשך הצטרפו אליו בוגרי "השומר הצעיר" מבלגיה. בשנת 1931 עלה לקרקע על אדמות עמק חפר מדרום-מזרח לחדרה. השם "עין החורש" בטעות יסודו: זהו תרגום מוטעה של השם הערבי לאזור "ואדי חווארית". ה"חווארית" במקרה זה אינו בא מהפועל לחרוש בערבית, אלא זהו שמו של שבט נוודים שהגיע בסוף המאה ה-19 מסודאן[2][3].
עין החורש היה ראשון הקיבוצים בעמק חפר וראשון היישובים היהודיים בעמק חפר המזרחי. פרנסת היישוב היא על החקלאות והתעשייה:
- מטעי אבוקדו
- פרדס הדרים
- גידולי שדה מגוונים
- רפת
- מסגרייה
- מפעל "פחמ"ס", המייצר אריזות לתעשייה מפח, קרטון ופלסטיק, וכן התקני אחסנה ניידים "קומפקטוס" וספריות.
ביישוב נמצא גם בי"ס תיכון אזורי, מעיין שחר, וכן כמה מפעלים זעירים לנוי, מזכרות ועוד. יש בו בריכת שחייה משוכללת ואולם ספורט אזורי מודרני. בתחום התרבות מצוי בקיבוץ אולם מופעים, שאל במתו מגיעים הגופים המוזיקליים בארץ, וכן להקות תיאטרון מחול ותיאטרון לילדים.
היישוב הוא חלק ממועצה אזורית עמק חפר.
בית התרבות בקיבוץ
חדר האוכל
המדשאה המרכזית
מגדל המים
חדר האוכל
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של עין החורש- אודות הקיבוץ מתוך מאגר הקיבוצים
- ניבה לניר, מסדר השתקנים, באתר הארץ, 11.5.07, שישה ילידי עין החורש משוחחים על הוריהם
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית מצולמת על חדר האוכל ובית התרבות בעין החורש, באתר 'חלון אחורי', 2 בינואר 2016
הערות שולייםעריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
- ^ זאב וילנאי, שמות יישובים עברים שיסודם בשמות ערביים, ידיעות החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה תשי"ד, עמוד 275
- ^ טעות נפוצה אחרת מייחסת לשם את המשמעות של חורש כחורשה. כך למשל במדריך למורה (באישור משרד החינוך) "ביישוב שלנו ובסביבתו" עמוד 39