שמאל ישראלי חדש
שמאל ישראלי חדש (שי"ח) היא תנועת מחאה שנוסדה ב-1968 ופעלה עד שנת 1973. ראובן קמינר תיאר את הקבוצה "ככוח הסטודנטיאלי המרכזי של השמאל בין השנים 1968 ל-1973".[1] שי"ח היוותה שילוב של שתי קבוצות בתל אביב וירושלים שהוקמו כל אחת באופן עצמאי. הקבוצה בתל אביב הוקמה על ידי סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב, רובם יוצאי השומר הצעיר, וקבוצת סטודנטים מהאוניברסיטה העברית - חלקם יוצאי תנועת ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי וחלקם עולים חדשים מרחבי העולם אשר הגיעו לישראל להתנדב ללחימה במסגרת מלחמת ששת הימים.[2] התנועה התפרקה בשנת 1973.
הרקע
עריכההרקע להקמתה של קבוצת שי"ח היה מרד הסטודנטים ששטף את אירופה, תוך דרישה ליותר חופש וזכויות - וכן את ארצות הברית בהתנגדות למלחמת וייטנאם ובמלחמה על חופש הדיבור. סערה זו שלחה משב רוח גם לישראל שלאחר מלחמת ששת הימים.
לאחר כיבוש יהודה ושומרון, רצועת עזה, סיני והגולן - ועם שוך האופוריה הראשונה - צעירים רבים, בעלי השקפה שמאלית, ראו בכיבוש מתמשך סכנות מוסריות רבות, בעיקר עבור העם הכובש. רבים מהם הושפעו מנאומיו והרצאותיו החריפים של פרופסור ישעיהו ליבוביץ נגד השליטה של ישראל בשטחים, בהם ציין את אי המוסריות שבו והדגשת סכנותיו עבור החברה הישראלית.
אידאולוגיה
עריכהשתי הקבוצות המייסדות של שי"ח היו שונות ברקען ובהשקפותיהן הפוליטיות הבסיסיות. הקבוצה התל אביבית הייתה מורכבת מיוצאי קיבוצים שהיו מנוסים בפוליטיקה, ולעומתם איגדה הקבוצה הירושלמית סטודנטים ללא שייכות פוליטית ישירה. עם זאת ההתנגדות לכיבוש, רעיונות של חופש ודמוקרטיה ישירה - כפי שהיה מקובל באותם הימים בתנועות הסטודנטים באירופה, וכן תפיסות של שמאל חברתי וכלכלי, היוו דבק מספיק חזק, על מנת להמשיך בפעילות משותפת של שתי הקבוצות במשך כ-5 שנים. שי"ח לא הגדירה את עצמה כתנועה ציונית, אנטי-ציונית או א-ציוניות, אך קו המרכזי בתנועה היה רעיון הדמסטיפיקציה של הרעיון הציוני כפי שהוצג על ידי קבוצות פוליטיות בחברה הישראלית.[3]
פעילות
עריכהשתי הקבוצות שתפו פעולה במבצעי מחאה, אולם לכל אחת מהן הייתה גם פעילות נפרדת. פעולות המחאה הבולטות ביותר היו: הפגנה סוערת ליד ביתה של גולדה מאיר, ראש הממשלה באותם הימים, נגד הקמת ההתנחלות קריית ארבע ליד חברון. הפגנה משותפת בירושלים עם "הפנתרים השחורים" שאף הם הופיעו בזירה הפוליטית באותם הימים. הפגנה נגד השמדת שדות תבואה של הכפר הפלסטיני עקרבה, ליד שכם, על ידי צה"ל.[4] הפגנה נגד התנחלות "גוש אמונים" בסבסטיה. הפגנה בתל אביב נגד דיכוי "האביב של פראג" על ידי הצבא הסובייטי. בנוסף לפעולות מחאה רבות, התקיימו מפגשים שבועיים של כל קבוצה בפני עצמה, בה נדונו נושאים רעיוניים ופוליטיים כלליים ואקטואליים. פעם בשנה התקיים כנס כללי של כל התנועה. פעם בחודש יצא ביטאון "שי"ח" שהיה מוקדש אף הוא לדיונים וויכוחים אידאולוגיים.
מבנה ארגוני
עריכההתנועה באופן עקרוני לא הקימה מוסדות. כל ההחלטות התקבלו ברוב קולות, על ידי כלל הנוכחים באספה השבועית או בכנס השנתי. פעולות אורגנו על ידי מתנדבים, הוצאות כספיות כוסו מכיסי הנוכחים באסיפות. באופן רשמי, אפילו רשימה מסודרת של חברים לא הייתה. יחד עם זאת לכל פעולת מחאה אפשר היה להזעיק בהתרעה של 24 שעות 100 - 150 משתתפים. כלל חברי התנועה הגיע ככל הנראה לסביבות 400. אישים בולטים: רן כהן, דני פתר[5], ראובן קמינר, יוסי אמיתי, ניבה לניר, בנימין כהן, צביקה דויטש.
התפרקות התנועה
עריכההתנועה התפרקה סביב אמצע 1973. נושא המחלוקת היה, האם להשתתף בבחירות לכנסת שהתקיימו באותה שנה, או להמשיך לפעול כתנועה חוץ-פרלמנטרית בלבד. רוב הקבוצה התל אביבית תמכה בהליכה לבחירות תוך הקמת רשימה עם קבוצות שמאל קטנות נוספות וכן עם גורמים שפרשו מהמפלגה הקומוניסטית הישראלית, בה בשעה רוב חברי הקבוצה הירושלמית דגלו בהמשך אופיו החוץ-פרלמנטרי, מחאתי של התנועה. בסופו של דבר "שי"ח תל אביב", וקבוצת סטודנטים ומרצים מן האוניברסיטה שהקימו מסגרת משותפת תחת השם "תכלת-אדום", רצו לבחירות לכנסת השמינית ברשימה משותפת עם מק"י, תחת השם "מוקד" והכניסה נציג אחד לכנסת - מאיר פעיל. קבוצת "שי"ח ירושלים" שמרה תחילה על אופייה החוץ-פרלמנטרי כאשר הקימה תנועה בשם "שמאל סוציאליסטי ישראלי" (שס"י), אך במערכת הבחירות הבאה גם קבוצה זו הצטרפה לגוף פרלמנטרי, כאשר בבחירות לכנסת התשיעית הייתה שותפה לחוגים נוספים שהקימו יחדיו את חד"ש.
הערות שוליים
עריכה- ^ Kaminer, Reuven (1996). The politics of protest: the Israeli peace movement and the Palestinian Intifada. Sussex Academic Press. p. xix.
- ^ Sprinzak, Ehud (1999). Brother Against Brother: Violence and Extremism in Israeli Politics from Altalena to the Rabin Assassination. Simon & Schuster. pp. 124–125.
- ^ Siach Activist - Marcel Szatan (Special Edition in English of Siach Newsletter) http://israeli-left-archive.org/greenstone/collect/znews/index/assoc/HASH01c9.dir/doc.pdf
- ^ חברי שי"ח שנשפטו על עצרת מחאה בעקרבה - בוחרים במאסר, מעריב, 15 במרץ 1973
- ^
עופר אדרת, המחנך שלבו פעם בצד שמאל, באתר הארץ, 9 ביולי 2015
