נינו אורסיאנו
דורון (נינו) אורסיאנו (אור סיני) נולד ב (17 באוגוסט 1973, י"ט באב ה'תשל"ג) הוא זמר, קלידן, שדרן רדיו, מלחין ופזמונאי ישראלי. אורסיאנו הוא נכדו של הסופר אפרים טובנהויז ונינו של מאיר טובנהויז.
 | |
| לידה |
17 באוגוסט 1973 (בן 51) י"ט באב ה'תשל"ג חיפה, ישראל |
|---|---|
| מוקד פעילות |
ישראל  |
| שפה מועדפת |
עברית |
  | |
ביוגרפיה
עריכהאורסיאנו יליד חיפה. החל את דרכו המוזיקלית בגיל 11 כסולן חבורת הזמר של בית רוטשילד בניצוחו של אפי נצר. בשנת 1989 (בגיל 15) הצטרף ללהקת הנוער הלאומי חיפה[1] שם גם הכיר את הפזמונאי ארז ברזוליק, ממנו למד ואיתו שיתף פעולה בכתיבת שירים בין השאר ליזהר כהן ולמירי אלוני. לאחר שירות צבאי מקוצר התחיל את למודיו בבית הספר למוזיקה רימון, שם למד יחד עם מיקה קרני, אריאל הורוביץ ואביב גפן. בשנת 1992, מקביל ללימודיו הקים את "להקת עסקי התועבה[2]" איתם הופיע במועדון רוקסן בתל אביב ובמועדוני רוק אחרים וכן בערוץ 3 בכבלים וב"רוקדים עצמאות" לצדם של אביב גפן ואייס אוף בייס.
בשנת 1993(?) תחת ניהולו של הבמאי צדי צרפתי החל אורסיאנו לעבוד על אלבום הבכורה שלו. "הומו בן עשרים ושתיים", הוא אחד משרי התקליט, בו אורסיאנו מצהיר על נטייתו המינית. שירי התקליט היוו את הבסיס למופע הקברט שעלה בבית ליסין בשנת 1996, בהפקה משותפת עם זיו כהן, המופע העלה גלריית טיפוסים מחיי הלילה של תל אביב והציג לקהל את אישיותו הקברטית של אורסיאנו.
בשנת 1993 הלחין אורסיאנו את השיר "שבים מקווים" לאלבומו של יזהר כהן "לגעת במים לגעת ברוח" (שיר שהפך ללהיט דווקא בערוץ 7) וכתב מוזיקה להצגה "פרשת בבינסקי" בתיאטרון הסמטה. למירי אלוני הלחין את השיר "נדמה לי".
כשמלאו לו 21 התחיל אורסיאנו לשדר ברדיו חיפה (אז רדיו 2) תוכנית לילית שבמהלכה יצא מהארון בשידור חי - דבר שהוביל אותו להחלטה ליצור את תוכנית הרדיו הגאה הראשונה.[3] צעד זה לווה בקשיים ובהתנגדות רבה, עד כי החליט לעזוב את התחנה ולחפש מקום אחר לשדר בו את תוכניתו.[4] בעקבות הצלחת התוכנית הוזמן אורסיאנו להשתתף כאורח בתוכניות טלוויזיה רבות בהן "גבי גזית", "חמש עם רפי רשף" ו"המעגל של דן שילון", שם שר עם תזמורת הטיילת של תל אביב את "אתך בחתונה", שיר המתאר הצעת נישואים בין שני גברים. חודש לאחר שידור התוכנית התחתן נינו עם בן זוגו דאז בחתונה מתוקשרת.[5]
כשמלאו לו 22 כתב והלחין את שיר הגאווה הראשון בישראל "הומו בן עשרים ושתיים"[6] ולמרות המילים הבוטות הפך השיר למוכר והושמע על ידי רון לוינטל בגלי צה"ל. לוינטל אף החתים את נינו על חוזה עבודה ברדיו השרון (רדיו 99) ושם הוא המשיך לשדר את התוכנית עוד כשלוש שנים וחצי. בשנת 1996 אורסיאנו כתב והלחין לזמרת דנה אינטרנשיונל את השיר "דון קיחוטה" מתוך אלבומה, מגנונה, שיר שצעד במשך שלושה שבועות בראש מצעד הפזמונים השבועי של רשת ג ובמצעד השנתי של תשנ"ז הוא הגיע למקום 26. (בשנת 2003 ביצעה אותו שירי מימון בגמר הראשון של "כוכב נולד" בניצנים).
באותה שנה העלה אורסיאנו בבית ליסין את "מופע הקברט של נינו" שהפיק עם זיו כהן. המופע העלה גלריית טיפוסים מחיי הלילה של תל אביב והציג דמויות אותנטיות כמו אבינוף פרומר (נופית תדהר), קים קונקשיין, אניטה פללי וגילה גולדשטיין לצד רקדנים ואמני דראג. את המוזיקה למופע הוא כתב והלחין וגם השתתף ושר בו. המופע הועלה גם בחיפה ותועד בסרט בתוכניתו של מיכה לימור "חשיפה". זו הייתה הפעם הראשונה שמופע בעל אופי כזה קיבל במה בתיאטרון ממוסד. המופע לאורך הדרך זכה להתנגדות מצד חוגים דתיים.[7]
אורסיאנו הלחין את פסקול הסרט "תמונה קבוצתית עם אישה", בבימויו של יצחק רובין, וכתב מוזיקה לסרטים נוספים עבור הטלוויזיה החינוכית. בשנת 1997 בעקבות אירוע אישי פרש נינו מעסקי הבידור וחזר לעיר הולדתו חיפה. בשנת 1998 הוציא לאור את ספרו הראשון: יואל, מסר לאנשי האור, שכתב יחד עם אמו תמר שעוסק כולו בתקשור. בעקבות הוצאת הספר החל אורסיאנו להעביר סדנאות וקורסים בחיפה, בתל אביב ובירושלים. במקביל למד תרפיה במוזיקה ופסיכותרפיה גוף-נפש ועבד באיל"ן, בניצן ובאגודה למלחמה בסרטן כתרפיסט במוזיקה.
בסוף שנת 2012 קרן אקו"ם לרווחת היוצר וקידומו החליטה לתת מענק תמיכה לאלבום הבכורה של אורסיאנו. האלבום "להתנגן" יצא בחודש פברואר 2013 ומספר את סיפורו האישי.
נכון ל-2021 עוסק בתקשור וקריאה בקלפים.
חיים פרטיים
עריכהבן זוגו הוא איש יחסי הציבור גדי ויטנר. מתגורר ביפו.
ספרים
עריכה- יואל, מסר לאנשי האור, תקשור רב גלקטי, תל אביב: הוצאת גל, 1999
- טוטם בעלי החיים של ארץ ישראל,המורים החכמים,ירושלים:הוצאת הנשר הלבן,2019
- אתם תופתעו לטובה,תל אביב:הוצאת הנשר הלבן,2021
- טוטם הציפורים של ארץ ישראל,כנפיים מרפאות,ירושלים:הוצאת הנשר הלבן,2022
- חוכמה חיה,הדרכת המורים החכמים ככלי לחיים,ירושלים:הוצאת הנשר הלבן,2023
אלבומים שבהם השתתף
עריכה- יזהר כהן - לגעת במים לגעת ברוח 1993
- אוסף אינדי בעיר – 1994
- דנה אינטרנשיונל - מגנונה-1996
- דיווה– האוסף-1998
- גולדה– גולדה-1999
- שירים שאוהבים - (אני חולם על נעמי) - הד ארצי 1999
- דנה אינטרנשיונל The Album-1998
- יהונתן גטרו - מדברים על זה 2000
- כוכב נולד - הרגעים הגדולים-2003
- תמונה קבוצתית עם אישה-פסקול הסרט-2004
- דורון אורסיאנו להתנגן - אלבום בכורה 2013
- הדר רגב - כל מה שיש - אלבום בכורה 2013
- Yeho-Yehonathan -יהונתן גטרו 2013
- The journey to Jerusalem-דורון אורסיאנו 2014
קישורים חיצוניים
עריכה
- נינו אורסיאנו, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- נינו אורסיאנו, באתר שירונט
נינו אורסיאנו, באתר MusicBrainz (באנגלית)- נינו אורסיאנו, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
סרטונים בערוץ של נינו אורסיאנו, באתר יוטיוב- מוטי פרלמן, הראשון בציון, באתר GoGay
- הדף של נינו אורסיאנו - באתר במה חדשה
- על הספר - יואל-הוצאת גל 1998
- נינו אורסיאנו, במאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי "אידיבי"
- הדף של נינו אורסיאנו באתר פייסבוק
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ להקת הנוער הלאומי חיפה, באתר תנועת הנוער הלאומי בית"ר
- ^ עסקי התועבה - היסטורית עדכונים, באתר אישים
- ^ עיתון כותרת-חיפה גיליון 29 - "לראשונה בישראל עולה לשידור ברדיו 2 תוכנית שמאפשרת להומואים, לסביות, וטרנסג'נדרים בצעד חסר תקדים וכמעט ללא צנזורה להביע את שעל לבם.
- ^ חנה טל - "הד הקריות" 28.4.95 "אני נלחם בהומופוביה של מנהלי התחנה ושל גורמי דת שונים"
- ^ מעריב היום-21.6.95 דויד ליאור חקק-"הערב: חתונת גברים נינו אורסיאנו נושא את בחיר ליבו"
- ^ חכם ביום-רון לוינטל "פנאי פלוס" 6.7.96, "שירי אהבה בין גברים לגברים לא נשמעים בארצנו, עד שהגיע לידי שיר אהבה העונה לשם -הומו בן 22"
- ^ עיתון כלבו חיפה 7.6.96 - "יו"ר סיעת ש"ס בעיר: אנחנו מכינים לו הפתעה, נינו בתגובה - לא אכנע לדתיים. המופע שלנו יתקיים הערב כמתוכנן".