פתיחת התפריט הראשי

ניסן שור

עיתונאי ישראלי

עיתונותעריכה

שור החל את דרכו בעיתונות כאחד מעורכי ירחון חיי הלילה והמוזיקה האלקטרונית ניוזיק. בשנת 2001 החל לבקר מוזיקה וטלוויזיה עבור מדור התרבות של אתר וואלה. ביקורותיו התאפיינו בניסוחים חריפים ובניתוח רחב שעסק לא פעם בהקשרים הפוליטיים של היצירה. בהמשך ייסד וערך את ערוץ התרבות באתר nrg מעריב, וכן כתב ושימש כסגן עורך מוסף תרבות מעריב. ב-2007 החל שור לכתוב טור אישי קבוע במוסף סופשבוע של מעריב, תחת הכותרת "נמר קטן". ב-2009 החל לכתוב טור בשם זהה לשבועון טיים אאוט תל אביב. ב-2015 החל לכתוב טור אישי במוסף הארץ.

ספרותעריכה

בשנת 2003 הופיעו מאמרים מאת שור בקבצים לא מה שהיה פעם, שעסק בחיי הלילה בישראל, ו"מה אתה יותר - יהודי או ישראלי?", שעסק בזהותם של צעירים בישראל.

ב-2008 יצא בהוצאת רסלינג ספרו לרקוד עם דמעות בעיניים, בו סקר את תולדות תרבות המועדונים בישראל. הספר, שנקרא על שם שיר של הלהקה הבריטית אולטראווקס, עוסק בין היתר בנוער הסלוני, במועדוני הגל החדש, במסיבות הטראנס ובסצנת הדאנס של שנות ה-90, על רקע התמורות החברתיות והפוליטיות בישראל (מהפך 1977, האינתיפאדה הראשונה והשנייה, הסכמי אוסלו) וההתפתחויות המוזיקליות באותן תקופות (רוק אנד רול, דיסקו, פאנק, האוס).

בשנת 2012 ערך את הספר "תרימו: הזמנות, פליירים וכרזות בתרבות המועדונים הישראלית: רטרוספקטיבה, 2012-1990".

בשנת 2014, סיפור פרי עטו התפרסם באסופה ״"הלהקה היחידה שחשובה - להיות מעריץ פופ בישראל".

בשנת 2017 הוציא את הרומן הראשון שלו, ״הישראלי הנצחי״, בהוצאת כתר. הרומן עוסק בבן למשפחת מהגרים מברית המועצות שסובל ממחלה מסתורית: בכל פעם שהוא נוסע לחו"ל, תוקפים אותו כאבי ראש איומים, בחילות וחנק. ההורים שלו תמיד אמרו לו שזה כפר קטן, שאין כאן עתיד, שהוא צריך לקחת את עצמו ולברוח. הם השביעו אותו לעזוב, אבל הוא פשוט לא מסוגל. בעוד חבריו הטובים מהגרים מישראל בזה אחר זה, הוא נותר תקוע - לא מצליח לעזוב ולא יכול להישאר. עד שאירוע טרגי מאלץ אותו להתעמת עם השדים שלו. 

טלוויזיהעריכה

שור שימש בתפקידים רבים ומגוונים בטלוויזיה, בין השאר כתסריטאי הראשי של ערוץ HOT בידור ישראלי ותסריטאי בתוכניות הקומיות "ארץ נהדרת" ו"עונת החתונות", והשתתף בפאנל התוכניות "טינופת" בהוט 3, "דיבור חדיש" בערוץ 8 ו"המצעד 7.0" ב-HOT בידור ישראלי, וכן הגיש פינה קבועה בתוכנית "הינשופים" בערוץ 8 בהנחיית מודי בר-און (עונה 1).

בשנת 2009 שודרה בערוץ 8 מיני סדרה תיעודית בת שלושה פרקים : "לרקוד עם דמעות בעיניים" על פי ספרו באותו השם, אשר יצר והיה בין במאיה.

ב-2011 שודרה בערוץ 8 מיני סדרה נוספת שיצר וביים, "אנשי המכירות", שעסקה בתולדות הפרסום בישראל.

ב-2015 יצר וביים את הסדרה ״מקום בצמרת - שישה פרקים על פופ ישראלי״, ששודרה בערוץ הראשון.

באותה שנה ביים גם את הסרט ״הרחובות הם שלנו״, העוקב אחר שמונה אמני גרפיטי המגיעים מרקעים ומקומות שונים בישראל. הסרט הוקרן בערוץ הראשון.[1]

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה