פתיחת התפריט הראשי

יפעת ארליך

סופרת, עיתונאית ופובליציסטית ישראלית

יפעת ארליך (נולדה ב-1978) היא עיתונאית ופובליציסטית ישראלית, ומחברת הספר מה יקרה אם אמות מחר בבוקר.

יפעת ארליך
יפעת ארליך
יפעת ארליך
לידה 1978 (בת 41 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאית, פובליציסטית, מורה לפיזיקה
תחקירים בולטים ראו בגוף הערך
סוג כתב עיתונאית חוקרת
תחום סיקור תחקירים, בעיקר בתחומי חברה, חינוך ומשפחה
קישורים חיצוניים
פייסבוק yifat.erlich.7
טוויטר YifatErlich
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

ארליך, בתם של הסופרת מירה קדר (בתו של יצחק אלידר), ושל הרב שמואל קדר, נולדה במבשרת ירושלים. כשהייתה בת 16 עברה משפחתה לעפרה. לאחר נישואיה עברה להתגורר במשך שש שנים במאחז עמונה הסמוך. מאז פברואר 2006, לאחר פינוי עמונה, מתגוררת עם משפחתה בעפרה.

נשואה ואם לחמישה.

קריירה עיתונאיתעריכה

ב-2003 השתתפה בהגשת תוכנית האירוח "הצנועות והחסודות" בערוץ התכלת. הייתה מראיינת אורחת קבועה בתוכנית הבוקר של מרב מיכאלי בערוץ 10, ובעלת טורים פובליציסטיים באתר nrg ובאתר ynet. עד סוף 2010 עבדה כעיתונאית ב"מקור ראשון". עסקה בכתבות תחקיר בנושאים חברתיים, בין השאר בסוגיות רגישות בחברה הדתית כמו הפלות יזומות, גירושים, חשיפת כתות, העתקות בבחינות בגרות, רצח נשים אתיופיות והרחקה של תלמידים מישיבות תיכוניות.

לאחר שציפי חוטובלי נבחרה לכנסת, ארליך החליפה אותה כחברת פאנל קבועה בתוכנית "מועצת החכמים" בערוץ 10. באוגוסט 2010 פרשה מן התוכנית.

ארליך השתתפה בהגשת פינה על פרשת השבוע בתוכנית "בחצי היום" ברשת ב' ומשתתפת ב"ועדה המסדרת" בתוכנית "סדר יום" של קרן נויבך.

בנובמבר 2010 הצטרפה לצוות 360, תוכנית תחקירים של "רשת", כחברת מערכת, כתבת ותחקירנית. היא השתתפה במשך כמה חודשים בפגישות של "נשות השאלים". כתבתה בנושא הייתה התחקיר הפותח של 360.[1] בכתבה נוספת ראיינה ארליך בכלא את אחת המנהיגות של קהילה זו, ברוריה קרן מבית שמש, אשר כונתה בתקשורת "אמא טליבאן" והורשעה בהזנחת ילדיה. בראיון התנצלה קרן לראשונה על כך שפגעה בילדיה.

כתבת תחקיר נוספת של ארליך חשפה, על רקע המתיחות בעמנואל בין אשכנזים לספרדים, טענות שמנהל תלמוד תורה האשכנזי פגע מינית בילדים ספרדים. מאוחר יותר הורשע המנהל בפרשה.

במהלך שנת 2011 שבה לפרסם כתבות תחקיר ומגזין ב"מקור ראשון" ובהמשך גם ב"מעריב". היא פרסמה תחקיר המשך לכתבה שפרסמה עוד קודם[2] ועסקה בתעלומת מותו של הרב משה טלבי שנמצא ירוי בצומת ברבבה.[3] התחקיר הוביל לפתיחת התיק בידי הפרקליטות ולהכרת משרד הביטחון בטלבי כנפגע טרור.[4]

פרסמה תחקיר גם על קהילת "לב טהור" בקנדה, ובו תיארה התעללות וחטיפת ילדים.[5] תחקיר נוסף עסק בשחיתות ומינויים פוליטיים בקרן למפעלי שיקום,[6] ובעקבותיו הודח צוות הניהול של הקרן.

בשנת 2014 עזבה את "מקור ראשון" והצטרפה כעיתונאית חוקרת לתוכנית "המערכת עם מיקי חימוביץ'" בערוץ 2, במקביל החלה לכתוב ב"ידיעות אחרונות", טורי דעה באמצע השבוע וכתבות מגזין ותחקיר במוסף השבת.

ביולי 2015 פרסמה תחקיר ב"ידיעות אחרונות" על שוחד בבית הדין הרבני בירושלים, שהוביל למעצרם של מזכיר הרכב ומקורב לדיין הרב אליהו אברז'ל.

באוקטובר 2015, בגיליון מיוחד לציון 20 שנה לרצח רבין של "ידיעות אחרונות", פרסמה כתבה על מרגלית הר-שפי, שבה נחשף כי עמדתו הרשמית של השב"כ, שנוסחה בכתב ונאמרה בעל פה לפרקליטות המדינה, הייתה כי הר-שפי לא העלתה בדעתה שיגאל עמיר ירצח את רבין.

עיסוקים נוספיםעריכה

בפברואר 2017 יצא לאור ספרה הראשון, "מה יקרה אם אמות מחר בבוקר" - סיפור חייה של דפנה מאיר, המשלב גם דברים שכתבה מאיר.

באוגוסט 2017 יצא לאור ספר הפרוזה הראשון שלה "כמה מוכר, כמה זר". הספר קושר בין סיפור אהבתם בהווה של מתנחל וקראית, לבין סיפור הקראים בשואה.

בעלת תואר ראשון בפיזיקה ובמחשבת ישראל ותואר שני ביהדות זמננו מהאוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת התזה שלה, בנושא חלומות בשואה, זכתה בפרס גולדהירש לשנת 2010. בשנת 2019 לימדה פיזיקה באולפנת עפרה.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת נבחרה על ידי ועדה ציבורית מטעם מפלגת הבית היהודי למקום השלישי ברשימת המפלגה בבחירות, המשוריין לאישה.[7] כשבוע לאחר מכן פרשה מהרשימה, בשל מחלוקת עם חברי המפלגה על ההחלטה לרוץ ברשימה משותפת עם עוצמה יהודית,[8][9][10] וויכוחים נוספים.[11]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה