נמל התעופה מינכן פרנץ יוזף שטראוס

נמל התעופה מינכן פרנץ יוזף שטראוס
Flughafen München-Franz Josef Strauß
נתוני השדה
סוג השדה	ציבורי
תקופת הפעילות	17 במאי 1992 – הווה (32 שנים)
על שם	פרנץ יוזף שטראוס
מפעיל	רשות התעופה במינכן
עיר סמוכה	מינכן
קואורדינטות	48°21′14″N 011°47′10″E / 48.35389°N 11.78611°E
גובה מעל פני הים	453 מטר (1,487 רגל)
	www.munich-airport.de
מסלולי טיסה
	(למפת גרמניה רגילה) שטוטגרט מינכן ברלין קלן ברמן המבורג פרנקפורט הנובר דיסלדורף לייפציג דרזדן נירנברג קיל בון מגדבורג ארפורט רוסטוק מיינץ פרייבורג שוורין לוקס. הולנד בלגיה צרפת דנמרק צ'כיה פולין אוסטריה שווייץ הים הבלטי הים הצפוני MUC
מספר הנוסעים	31,642,738 (נכון ל־2022)

נמל התעופה מינכן פרנץ יוזף שטראוס (בגרמנית: Flughafen München-Franz Josef Strauß) הוא נמל תעופה בינלאומי הממוקם כ-28.5 ק"מ צפונית-מזרחית למינכן שבגרמניה. הנמל נקרא על שם פרנץ יוזף שטראוס (פוליטיקאי שהיה ראש ממשלת מדינת בוואריה, בה שוכן שדה התעופה), והוא משמש כבסיס לחברת התעופה הגרמנית הלאומית לופטהנזה וכן לחברות קונדור איירליינס ו-TUI איירליינס. בנמל שני מסלולי טיסה מקבילים ושני טרמינלים.

על פי סקר שנערך ב-2020, נבחר נמל התעופה, לחמישי הכי טוב בעולם, ולנמל הטוב ביותר באירופה על פי הדירוג של SKYTRAX^[1]

היסטוריה

נמל התעופה נפתח לתנועה בחצות בין 16 ל-17 במאי 1992, בצמוד לסגירת נמל התעופה הקודם בעיר, נמל התעופה מינכן רים, ששכן ברובע רים במזרחה של העיר. בניית הנמל החלה בשנת 1980 בשטחו של הכפר פרנץ, ש-500 מבתיו נהרסו על מנת לפנות לו מקום. בשנת 2003 יוחד טרמינל 2 לשימושם של הנוסעים בטיסות סטאר אלייאנס בלבד. בשל גידול התנועה בנמל, מתוכננת כיום סלילת מסלול שלישי.

בין השנים 1995–2006 הוכפל מספר הנוסעים בנמל, מפחות מ-15 מיליון לכ-30 מיליון נוסעים בשנה. הנמל הוא השני בגרמניה בהיקף התנועה העוברת בו, לאחר נמל התעופה הבינלאומי של פרנקפורט, והוא מדורג במקום ה-14 בעולם בהיקף התנועה הבינלאומית החולפת דרכו. מדי שנה עוברים בנמל כ-35 מיליון נוסעים. בשנת 2009 דורג הנמל במקום השני באירופה מבחינת איכות שירותיו.^[2]

טרמינלים ומתקנים בנמל

מרבית המתקנים בנמל ממוקמים בין שני מסלולי הטיסה. כבישי הגישה ומסילות הרכבת אל הנמל מחלקים את חלקו המערבי לאזור מטען תחזוקה מדרום, ולמשרדים, חניון לטווח ארוך ומרכז המבקרים מצפון.

טרמינל 1

טרמינל 1, שנבנה בשנת 1992, הוא הטרמינל הוותיק יותר. לטרמינל קיבולת של 25 מיליון נוסעים בשנה והוא מחולק לחמישה אזורים עצמאיים (A עד E). אזור F הוא אזור מבודד בין שני הטרמינלים, והוא משמש טיסות המצריכות אבטחה מוגברת, בהן כל הטיסות לישראל. טרמינל 1 מטפל כיום בטיסות של כל חברות התעופה חוץ מהחברות שחברות בסטאר אלייאנס. עם זאת, בשל היקף הפעילות של החברות בברית, משתמשות לופטהנזה, ג'רמנווינגס וקונדור איירליינס באזור D.

צילום מטרמינל 2 דרך החלון באזור שער H48 אזור סגור לטיסות לישראל

טרמינל 2

טרמינל 2 החל לפעול ב-29 ביוני 2003, וגם לו קיבולת של 25 מיליון נוסעים בשנה. מכיוון שבטרמינל זה פועלות רק החברות החברות בסטאר אלייאנס, למעט טורקיש איירלינס הוא אינו מחולק לאזורים וכל המתקנים מרוכזים סביב הכיכר המרכזית. בעקבות חקיקת כללי הביטחון החדשים על ידי האיחוד האירופי, צויד הטרמינל באמצעי בטיחות חדשים וניתנו הוראות ליישמם לנוסעים שבאו ממדינות המוגדרות כלא-בטוחות. בטרמינל אין אזורים נפרדים לנוסעים נכנסים ויוצאים.

Munich Airport Centre

Munich Airport Centre הוא אזור קניות ובילוי חדש שמחבר בין שני הטרמינלים. הוא בנוי כאוהל שקוף למחצה, ולידו בית מלון של רשת הילטון (המלון נוהל על ידי רשת קמפינסקי עד סוף שנת 2014)^[3].