נער קריאה (סרט)

סרט משנת 2008

נער קריאהאנגלית: The Reader) הוא סרט קולנוע מסוגת דרמה משנת 2008, המבוסס על רומן בשם זהה מאת הסופר הגרמני ברנהרד שלינק משנת 1995. התסריט נכתב על ידי דייוויד הר ובוים על ידי סטיבן דלדרי. השחקנים הראשיים בסרט הם קייט וינסלט, רייף פיינס ודייוויד קרוס. זוהי הפקתם האחרונה של אנתוני מינגלה וסידני פולאק, שנפטרו עוד בטרם יצא הסרט למסכי הקולנוע.

נער קריאה
The Reader
The Reader Poster Israel.jpg
כרזת הסרט בישראל
בימוי סטיבן דלדרי
הופק בידי אנתוני מינגלה
סידני פולאק
סקוט רובין
תסריט דייוויד הר
עריכה קלייר סימפסון עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים רייף פיינס
Carmen-Maja Antoni
Nadja Engel
Petra Hartung
Heike Hanold-Lynch
Kirsten Block
Michael Schenk
Hildegard Schroedter
מרטין ברמבץ'
Margarita Broich
מארי גרובר
בורגהארט קלאוזנר
Benjamin Trinks
Daniele Rizzo
Fabian Busch
Lena Lessing
Moritz Grove
Alexander Kasprik
Marie Anne Fliegel
Joachim Tomaschewsky
Florian Bartholomäi
Jonas Jägermeyr
ויז'סנה פרקיק
Jacqueline Macaulay
ביאטה להמן
Ludwig Blochberger
פריץ רות
Sylvester Groth
קרולין הרפורף
סוזנה לותר
לינדה באסט
ג'ינט היין
ברונו גנץ
אלכסנדרה מריה לרה
לנה אולין
קייט וינסלט
דויד קרוס
מקסמיליאן מאוף
האנה הרצשפרונג
ולקר ברוק
Barbara Philipp
Hans Hohlbein
Jürgen Tarrach
מתיאס האביק
Torsten Michaelis
Hendrik Arnst
Rainer Sellien
Alissa Wilms
Friederike Becht
Claudia Michelsen עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה ניקו מוהלי עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום רוג'ר דיקינס
מדינה גרמניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Babelsberg Film GmbH, חברת ויינסטין עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Budapest Film, חברת ויינסטין, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה ארצות הבריתארצות הברית 10 בדצמבר 2008
בריטניהבריטניה 2 בינואר 2009
ישראלישראל 12 בפברואר 2009
משך הקרנה 124 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט רומנטי, סרט כלא, סרט התבגרות, סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב $32,000,000
הכנסות $108,876,599
הכנסות באתר מוג'ו reader
פרסים
www.thereader-movie.com
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הסרט זכה להרבה ביקורות חיוביות ופרסים. וינסלט קיבלה פרס אוסקר, פרס גלובוס הזהב ופרס באפט"א על משחקה בסרט.

עלילהעריכה

הסרט נפתח ב-1995, בברלין. מיכאל ברג, עורך דין במקצועו, נזכר בפרשיה רומנטית שחווה בהיותו נער. הפרשיה מתחילה ביום חורף גשום בשנת 1958 כשמיכאל היה בן 15. בעודו נוסע בחשמלית בעיר מגוריו נוישטאט חש ברע, ירד מהחשמלית והקיא. חנה שמיץ, כרטיסנית החשמלית מושיטה לו עזרה, ומלווה אותו לביתו. רופא בודק אותו בביתו ומגלה שמיכאל חולה בשנית וכי עליו להחלים בביתו במשך חודשים אחדים. לאחר שהבריא מן המחלה, הוא מחליט למצוא את חנה ולהודות לה, חנה בת ה-36 מפתה את מיכאל, הם מתאהבים ומתפתח ביניהם רומן. באחת מפגישותיהם בדירתה מבקשת חנה ממיכאל שיקרא לה סיפור. הקראת הסיפור מסבה לחנה הנאה וכך הופכת קריאת סיפורים על ידי מיכאל לחלק משמעותי במפגשיהם. יחסיהם של מיכאל וחנה מתאפיינים בריחוק מסוים שאינו טבעי ובכך שחנה אינה משתפת אותו ברגשותיה או בפרטים אישיים אודותיה ואף נוקטת כלפיו לפעמים ביחס תוקפני, כעסני או מנוכר. אהבתו של מיכאל אל חנה משנה את אורחות חייו וגורמת לו לסגפנות אל מול משפחתו וחבריו. לאחר תקופה מסוימת, נעלמת במפתיע חנה מחייו של מיכאל ועוזבת את דירתה מבלי להודיע לו. בשנת 1966, בעת לימודיו באוניברסיטת היידלברג, הוא מגלה באקראי שחנה הייתה שומרת בשרות האס אס והוצבה במחנה ההשמדה אושוויץ וכי היא עומדת למשפט על פשעים נגד האנושות. במהלך העדויות בבית המשפט נחשפים פרטים מפתיעים על התנהגותה של חנה במהלך שהותה באושוויץ המזכירים את התנהגותה כלפי מיכאל כגון הגנה על אסירות חלשות, הקראת סיפורים על ידי האסירות שהוכנסו לחדרה ולאחר מכן נטישתן אל המוות בהליך סלקציה שביצעה בעצמה. במהלך המשפט מגלה מיכאל שחנה היא למעשה אנאלפביתית ומגבלה זו היא המניע למעשים רבים בחייה של חנה וכי הסתרה של היותה אנאלפביתית מובילה אותה לקבל על עצמה במודע אשמה בלעדית על מעשי רצח שגם שומרות אחרות ביצעו וכתוצאה מכך נפסק לה עונש מאסר עולם.

לאחר המשפט מחדש מיכאל את הקשר עם חנה. הוא שולח לה, לכלא, סיפורים מוקלטים שבאמצעותם היא לומדת לראשונה בחייה לקרוא ולכתוב. למרות שחנה כותבת לו מכתבים, מיכאל נמנע מלהשיב והקשר ביניהם נמשך באמצעות משלוח הקלטות. במשך שנות ריצוי עונשה של חנה, מיכאל מנסה להקים משפחה. הוא נישא וגם נולדת לו בת אך הנישואין אינם מחזיקים מעמד ובני הזוג מתגרשים. לאחר כ-20 שנה, זמן קצר לפני שחרורה של חנה, מתבקש מיכאל על ידי רשויות בית הכלא, לסייע בשיקומה. הוא מכין דירה דואג לתעסוקה עבורה, אך יום לפני שחרורה מתאבדת חנה בתלייה. למיכאל לא נותר אלא לממש את צוואתה, מתן כספה לבתה של ניצולת שואה. מדובר בניצולה שהעידה במשפט נגד חנה.

בסוף הסרט מיכאל לוקח את בתו אל קברה של חנה, שם הוא מספר לה את כל הסיפור.

שחקנים ודמויותעריכה

שחקן דמות תיאור הדמות
קייט וינסלט חנה שמיץ
רייף פיינס מיכאל ברג המבוגר
דויד קרוס מיכאל ברג הצעיר
ברונו גנץ פרופסור רול
אלכסנדרה מריה לרה אילנה ניצולת מחנה ריכוז
לנה אולין אמה של אילנה\אילנה המבוגרת
בורגהארט קלאוזנר השופט בבית המשפט
לינדה באסט גברת ברנר סוהרת בבית הכלא
סוזנה לותר קרלה ברג אמו של מיכאל
מתיאס האביק פיטר ברג אביו של מיכאל
ויז'סנה פרקיק סופי חברתו לספסל הלימודים של מיכאל בבית ספרו
קרוליין הרפורף מרטה חברתו של מיכאל בעת לימודיו באוניברסיטה
האנה הרצשפרונג ג'וליה ברג בתו של מיכאל
פולקר ברוך דיטר סטודנט הלומד עם מיכאל משפטים באוניברסיטה
ג'ינט היין בריגיט בת זוגו של מיכאל המבוגר לאחר גירושיו

הפקהעריכה

חברת "מירמקס" רכשה את הזכויות לרומן הגרמני "נער קריאה" כבר בשנת 1998, אולם צילומי הסרט החלו בגרמניה רק בספטמבר 2007. במקור לוהקה קייט וינסלט לגלם את דמותה של חנה, אבל בעיות בלוחות זמנים גרמו לה לוותר על התפקיד, וניקול קידמן לוהקה כמחליפתה. בינואר 2008 הודיעה קידמן על עזיבתה את הפרויקט, וציינה את הריונה כסיבה העיקרית לכך. בשלב זה לא צולמו עדיין סצנות בהשתתפותה, והמפיקים הצליחו לגייס מחדש את וינסלט לתפקיד הראשי, מבלי לפגוע בלוחות הזמנים של ההפקה.

הצילומים נערכו בערים ברלין, גרליץ וקלן, והסתיימו ביולי 2008. מפיקי הסרט קיבלו מימון של כ-700,000 דולר ממועצת הקולנוע הפדרלית של גרמניה, ובסך הכול נהנתה הפקת הסרט ממימון של 4.1 מיליון דולר מגורמים אזוריים ופדרליים שונים בגרמניה.

שלינק, מחבר הרומן המקורי, עמד על כך ששפת הסרט תהיה אנגלית ולא גרמנית. תסריטאי הסרט, דייוויד הר, דחה את הרעיון שהסרט ילווה בקריינות, שתיתן ביטוי למונולוגים הפנימיים שמופיעים ברומן. הר גם שינה את סופו של הסרט, כך שיסתיים בכך שמיכאל מתחיל לספר את הסיפור של חנה ושלו לבתו.

דייוויד קרוס, שמגלם את מיכאל הצעיר, למד אנגלית במיוחד לצורך צילומי הסרט. סצנות הסקס בינו לבין וינסלט היו הסצנות האחרונות שצולמו, לאחר שמלאו לקרוס 18 שנים.

קישורים חיצונייםעריכה