קומין
קומין (שוודית: Kommun וברבים קומינֶר, מלטינית: Communis - "קהילה", "התאגדות") היא היחידה הגאוגרפית-השלטונית הקטנה ביותר הנהוגה בשוודיה. ה'קומין' מהווה מעין נפה, כאשר מספר נפות מצויות תחת סמכות מנהלית של מחוז. היקף סמכותה המקומית דומה לזה של עירייה (כפי שמוכרת בישראל), בהבדל הניכר שגבול השיפוט שלה אינו חופף בהכרח אזור עירוני ספציפי ואינו מקיף שטח בנוי רציף אחד, אלא לעיתים מספר יישובים.
סקירה
עריכהליישובים בשוודיה אין מעמד מנהלי, ויהיו מאוכלסים ככל שיהיו, אלא במסגרת המוניציפלית הרחבה שלהם – שאותה מהווה הקומין.
כל מחוז מבין 21 מחוזות שוודיה מחולק למספר מועצות מקומיות/עיריות, היוצרות את מערכת השלטון המקומי השוודי, ולהן נגיעה לענייניהם היומיומיים של התושבים שבתחומיהן, בדרגה האדמיניסטרטיבית הקרובה ביותר - כאחריות על בתי ספר יסודיים, שירותים חברתיים, שירותי הפנאי ושירותי התרבות בשטחן. ליחידות אלו, הקומינים, גבולות גאוגרפיים מובחנים שתוחמים יישוב בנוי אחד או יותר, לרוב יישוב מרכזי ופריפריה של עיירות וכפרים סביבו. היישוב המרכזי והגדול בכל קומין - שבו מרוכזים מוסדות מינהלת הרשות - קרוי סֵנטְרָאלוֹרְט (Centralort). הקומין הגדולה ביותר בשטחה בשוודיה היא קירונה, שהיא גם הצפונית ביותר במדינה. העירייה שלה חולשת על שטח שיפוט של 20,715 קמ"ר. הקומין הגדולה באוכלוסייתה היא סטוקהולם (810,120 תושבים ב-2008), שבשטחה היא דווקא מהקטנות.
יישוב עם 200 תושבים או יותר קרוי טֵטוֹרְט (Tätort, "מקום צפוף") ויישוב עם פחות מ-200 תושבים קרוי סמוֹאורט (Småort, "מקום קטן"). טטורטים שלהם אופי עירוני נקראים גם סטד (Stad, "עיר") אולם כאמור אין להם מינהל עצמי והם חולקים את התרבות והזיקה ההיסטורית והלשונית עם החבל שבו הם נמצאים, בשעה שהעירייה שמקיפה אותם היא ישות משפטית-פוליטית שעומדת תחת המחוז המינהלי, שאינו חופף את מיתאר החבלים.
היסטוריה
עריכהשיטת הקומינים נולדה לאורך אמצע המאה ה-19 כשהיא מחליפה בהדרגה את חלוקת שטחה של הממלכה בין הכנסיות המקומיות, ותחת חסותה התקיימו צורות שונות של שלטון מקומי. רק בשנת 1971 נוסדה צורת הממשל המקומי שתקפה עד ימינו. כל אחת מ-290 היחידות המינהליות המרכיבות את שוודיה מנוהלת על ידי גוף פוליטי שחבריו נבחרים בבחירות מפלגתיות, המתקיימות באותו פורמט ובאותו היום עם הבחירות לריקסדג - אחת לארבע שנים.
רפורמות מבניות שונות התקיימו לאורך המאה ה-20. "חוק העיריות", שמסדיר את תפקוד הקומינים, נכנס לתוקף ב-1992. המדינה אחראית על התאגדות המועצות ועל שמותיהן, בעוד על סמלה מחליטה כל קומין לעצמה.
התנהלות העירייה
עריכההעירייה - שחבריה הם נבחרי ציבור כאמור - ממנה מתוכה "רשות מבצעת" (Kommunstyrelse) שמוציאה לפועל את ההחלטות השוטפות. בראשה, עומד אדם שנבחר על ידי מועצת העירייה ונקרא נציב העיר (או "נציב הקהילה", Kommunalråd). בשוודיה לא נהוג התואר "ראש עיר".
בעיריות שגודלן בינוני נבחר לעיתים סגן - על פי רוב ממפלגת אופוזיציה. בעיריות גדולות, נבחרים מספר נציבים לכהן יחד. בסטוקהולם ממונים לא פחות משנים-עשר נציבי עירייה, ובראשם עומד מי שקרוי "גזבר העיר", שהוא הדמות הפוליטית הבכירה ביותר בקומין של בירת שוודיה.
הערים הגדולות, באופן כללי, מעדיפות לקרוא לעירייתן "סטד" (לדוגמה: "Göteborgs Stad") על-פני קומין, בפני החוק עם זאת הן קומין לכל דבר ואין הבדלים בסמכות השיפוטית בינן לבין הקומונות הדלילות.
290 העיריות לאורכה של שוודיה, מתחלקות ל-2,512 יחידות קטנות הנקראות "קהיליות" (församling), שלהן תפקיד בעיקר בבחירות ומִפקדי אוכלוסין.
