נתן גרינשטיין
נתן גרינשטיין (1877 - 1 בינואר 1944) פעיל ציוני וכימאי שנודע בהמצאת שיטה להפיכת אצטילן לאצטאלדהיד, שנקראה על שמו "שיטת גרינשטיין"[1], שהייתה בשימוש תעשייתי נרחב במשך כ-50 שנה.
 | |
| לידה |
1877 קובנה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
1 בינואר 1944 (בגיל 67 בערך) חיפה, פלשתינה (א"י) |
  | |
קורות חייו עריכה
גרינשטיין נולד בקובנה ולמד כימיה בקרלסרוהה[2], בין השאר אצל פריץ הבר[3]. בתום לימודיו עבד עבור Chemische Fabrik Griesheim-Elektron בפרנקפורט, שלימים הייתה חלק מהאיחוד שיצר את קונצרן אי גה פארבן. בשנת 1907 הוא פרסם מאמר עם חוקר בשם בהרן על ניסויים שהראו ש-V2O5 הוא זרז חמצון מאוד יעיל להפיכת אתנול מעורב באוויר לאצטאלדהיד ולחומצה אצטית[4].
בשנת 1910 הוא המציא שיטה להפיכת אצטילן לאצטאלדהיד בעזרת כספית כזרז[5]. השיטה הוכנסה לייצור תעשייתי בשנת 1916, והייתה השיטה הראשית לייצור אצטאלדהיד במשך כ-50 שנה[6]. שיטה זאת סנתזה את האצטאלדהיד וייתרה את הצורך לפרק אותו מתפוחי אדמה[7]. סביב השיטה התפתחה בגרמניה תעשייה כימית ענפה שייצרה חומצה אצטית, אנהידריד אצטי, אצטון וחומרים נוספים מאצטאלדהיד[6]. בכתבה בעיתון בתחילת 1920 נמנתה עבודתו עם אלו של פריץ הבר והיינריך קארו כאחראיות להתפתחות של התעשייה הכימית הגרמנית[7] לאחר מלחמת העולם הראשונה.
בשנת 1913 הגיש גרינשטיין בקשת פטנט שהייתה הראשונה להציג שיטה לייצור חומצה אצטית ישירות מאצטילן ללא הזדקקות לייצור אצטאלדהיד בשלב ביניים[4]. השיטה מבוססת על תגובה של אצטילן, חמצן ומים בתוספת של כספית כזרז ומבוצעת בנוכחות של חומצה אצטית[8].
במחצית השנייה של שנות העשרה של המאה ה-20 הוא הסתכסך עם קונצרן אי גה פארבן וניהל עמו משפט שסוקר בהרחבה בעיתונות בגרמניה[2], על תקפות הפטנט שלו והיותו הראשון שהמציא את "שיטת גרינשטיין"[9][10].
במקביל לעבודתו הכימית היה חבר מועצת הקהילה היהודית בפרנקפורט ונשיא סניף ההסתדרות הציונית בפרנקפורט[2]. עוד קודם לכן היה פעיל ציוני בקניגסברג[11]. בשנת 1925 ביקר בארץ ישראל כדי להשתתף בטקס פתיחת האוניברסיטה העברית[12]. במרץ 1934 עלה לארץ ישראל[13] והשתקע בחיפה, בה המשיך במחקריו בכימיה במטרה לפתח בארץ ישראל תעשייה כימית. הוא המציא שיטה לטיהור אלומיניום גופרתי[14], שהיוותה בסיס להקמת חברת "תעשיות כימיות חיפה". באותה תקופה הוא גם המציא שיטה לייצור תחמוצת ברזל[15]. הוא נפטר במוצאי שבת, 1 בינואר 1944 בחיפה. הותיר אחריו בן ובת, מרים, שהייתה נשואה לשמואל סמבורסקי[11]. מותו הפתאומי הביא להפסקת עבודתו המדעית, והפטנטים שלו פקעו בהיעדר מי שישלם עבורם דמי חידוש[16]. במלאת שנה לפטירתו תרמה אלמנתו את ספרייתו לספרית הטכניון[17].
עבודתו המדעית עריכה
גרינשטיין קיבל מספר פטנטים הנוגעים לתהליכי ייצור חומצה אצטית ואלדול. אלו כוללים:
- פטנט ארצות הברית 1081959 על שיטה לזירוז ייצור חומצה אצטית מאלדהידים בחמצון[18]
- פטנט ארצות הברית 1234156 על שיטה לייצור אלדול מאצטאלדהיד[19]
- פטנט ארצות הברית 1437139 על שיטה לייצור אלדול מאצטאלדהיד[20]
- פטנט קנדי 228438 על שיטה לייצור Butyl aldehyde ובוטנול מ-Crotonaldehyde ומימן[21]
חלק מעבודתו המדעית נגעה לזרז הכספית. פטנטים שהגיש בתחום זה כוללים:
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Encyclopedic Dictionary of Named Processes in Chemical Technology, עמוד 143
- ^ 1 2 3 מרדכי בלאט, נתן גרינשטיין ז"ל, הַבֹּקֶר, 3 בפברואר 1944
- ^ נתן גרינשטיין ז"ל, משמר, 3 בינואר 1944
- ^ 1 2 Vanadium Catalysts in Acetic Acid Manufacture, Vancoram Review, 2 : 90-91 (1931)
- ^ פטנט ארצות הברית 1044169, תאריך הגשה: 23 בינואר 1911, אתר גוגל פטנטים
- ^ 1 2 הערך נתן גרינשטיין באנציקלופדיה יודאיקה
- ^ 1 2 Jewish Inventive Genius, שיקגו סנטינל, 30 בינואר 1920
- ^ פטנט צרפתי FR473158, תאריך בכורה 24 ביוני 2013
פטנט ארצות הברית 1174250, הוגש 4 ביוני 1914, אתר גוגל פטנטים - ^ J. H. Vogel, Armin Schulze-Altenburg, Carbid und Acetylen: Als Ausgangsmaterial für Produkte der Chemischen Industrie, Leipzig, 1924, עמוד 98
- ^ Nathan Grünstein, Acetaldehyd und Essigsäure aus Acetylen, Angewandte Chemie, Volume 32, Issue 84, 21 October 1919, pages 335-336
- ^ 1 2 נתן גרינשטיין ז"ל, הצופה, 6 בינואר 1944
- ^ בין האורחים, דואר היום, 1 באפריל 1925
- ^ בין הבאים, דבר, 5 במרץ 1934
- ^ פטנט ארצות הברית 2,167,238, תאריך בכורה: 16 במרץ 1936, אתר גוגל פטנטים
- ^ פטנט צרפתי 824668
- ^ הודעה על פטנטים שפקעו, תוספת 5 לעיתון הרשמי 1549, אוגוסט 1944, עמ' 45
מודעה, תוספת מס׳ 3 לעיתון הרשמי גיליון 1328, מיום 6 באפריל 1944, עמ' 17 - ^ אוסף נתן גרינשטיין ז"ל לספרית התכניון, דבר, 21 בדצמבר 1944
- ^ פטנט ארצות הברית 1081959, הוגש 7 במרץ 1912, אתר גוגל פטנטים
- ^ פטנט ארצות הברית 1234156, הוגש 13 בדצמבר 1916, אתר גוגל פטנטים
- ^ פטנט ארצות הברית 1437139, הוגש 14 במרץ 1921 (הוגש לראשונה בשווייץ במרץ 1919), אתר גוגל פטנטים
- ^ פטנט קנדי 228438, 30 בינואר 1923, אתר espacenet
- ^ פטנט ארצות הברית 1185499, הוגש 4 באוגוסט 1915, אתר גוגל פטנטים
- ^ פטנט ארצות הברית 1431301, הוגש 21 במאי 1919, אתר גוגל פטנטים
- ^ פטנט ארצות הברית 1477951, הוגש 16 במרץ 1920, אתר גוגל פטנטים